על מסלול הנחיתה בשדה התעופה באנקרה אמורים להיות השבוע שני מטוסים מפוארים של ראשי מדינות: מטוסו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ומטוסו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. שני מטוסים נשיאותיים, שניהם מתנה מקטאר למי שהיא חפצה ביקרו.
המראה הזה צפוי להתרחש במהלך כינוס נאט"ו השנתי, שייפתח ביום שלישי בטורקיה, ללא ישראל, שבדרך כלל מוזמנת בדרג שר החוץ לכינוסים הללו. ארדואן הצליח הפעם להשאיר את ישראל בחוץ – ועוד בעיתוי אסטרטגי קריטי.
השאלה הגדולה היא מה יביא איתו הנשיא טראמפ לטורקיה. הוא הבטיח חבילת מתנות גדולה לידידו הטוב בטורקיה. הניחושים נעים מהחזרת טורקיה לעסקת ה־F-35 ועד הסרת האמברגו האמריקאי על אספקת חלקי מטוסים לטורקיה, בהם גם מנועים מתקדמים למטוס הקרב החמקן שהיא מפתחת.
טראמפ, כהרגלו, שומר את הקלפים קרוב לחזה, וכנראה לא במקרה. בכל אחד מהתרחישים האפשריים הוא יצטרך לעבור דרך הקונגרס והפנטגון
טראמפ, כהרגלו, שומר את הקלפים קרוב לחזה, וכנראה לא במקרה. בכל אחד מהתרחישים האפשריים הוא יצטרך לעבור דרך הקונגרס והפנטגון.
בעניין אספקת ה־F-35, עמדת הפנטגון נחרצת. נייר עמדה מקצועי שמונח על שולחנם של מקבלי ההחלטות האמריקאים קובע חד־משמעית כי כל עוד טורקיה מחזיקה במערכת הנ"מ הרוסית S-400, אסור לספק לה את המטוסים. גורמי המקצוע טוענים כי קיים חשש כבד לזליגת טכנולוגיית החמקנות לרוסים, ומשם אולי גם לסינים.
מעבר להתנגדות של גורמי המקצוע לחידוש עסקת ה־F-35, קיימת גם התנגדות פוליטית פנימית בקונגרס. ארבעה חברי קונגרס רפובליקאים פנו במכתב לנשיא במטרה לבלום את עסקת הנשק. הארבעה, החברים בלובי היווני בוושינגטון, מעלים טענות חריפות נגד טורקיה ומגדירים אותה גורם מערער במזרח התיכון.
ארבעת חברי הקונגרס מונים שלושה תהליכים כאלה: הדרישה לשרטט מחדש את גבולות המים הכלכליים, המשך הכיבוש בצפון קפריסין והרטוריקה הקיצונית שטורקיה נוקטת כלפי ישראל.
אלה אולי קולות שלא ישפיעו בהכרח על החלטת הנשיא, אבל לעובדה שהם מגיעים מתוך הבית יש משמעות, כל שכן כאשר הנושא יגיע לאישור הקונגרס. חוק מכירת הנשק של ארה"ב מחייב להביא כל עסקת נשק לאישור בקונגרס, ובלי אישור כזה העסקה לא יכולה לצאת אל הפועל, גם אם מדובר באינטרס ישיר של הנשיא או של הממשל.
בישראל עוקבים בדריכות אחר מהלכיו של טראמפ, ועד כה לא ברור מה הוא מתכוון לעשות: האם להכריז על עסקת חמקנים, או להסתפק במנועים ובחלקי חילוף לצי מטוסי ה־F-16 המזדקן של חיל האוויר הטורקי
בישראל עוקבים בדריכות אחר מהלכיו של הנשיא טראמפ, ועד כה לא ברור מה הוא מתכוון לעשות: האם להכריז על עסקת חמקנים, או להסתפק במנועים ובחלקי חילוף לצי מטוסי ה־F-16 המזדקן של חיל האוויר הטורקי. מבחינת ארדואן, הוא היה שמח לקבל את ה־F-35 כמשקל נגד לישראל וליוון, שאמורה לקבל טייסת חמקנים בעוד שנתיים.
לעסקת ה־F-35 הטורקית היסטוריה ארוכה ומורכבת. טורקיה הצטרפה לקבוצת המדינות שפיתחו את ה־F-35 עוד לפני ישראל. זה קרה כבר בשלב הראשון, ב־1996. ישראל הצטרפה רק ב־2003, כחברה משנית, וגם זה רק אחרי לחץ כבד. במערכת הביטחון הישראלית הבינו באיחור את סכנת הנחיתות הצבאית שהייתה עלולה להיווצר ללא יכולת חמקנית.
מדוע הנתון הזה חשוב? משום שישראל למעשה ירשה ב־2003 מצב נתון שבו טורקיה כבר הייתה שותפה בפרויקט המטוס החמקן. כאשר טורקיה הוצאה מהפרויקט ב־2019, בישראל מיהרו לנשום לרווחה. זו הסיבה שארדואן החליט על פיתוח יכולת עצמאית של מטוס חמקן בשם KAAN.
המטוס הזה נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים. לכן ייתכן שטראמפ יבחר באפשרות הביניים ויאשר אספקת מנועים, כדי להימנע מעימות עם הקונגרס, ישראל ויוון.
אבל בעניין הזה ישראל צריכה לפעול על פי הנחת עבודה מחמירה. אם עסקת ה־F-35 תצא לפועל, היא חייבת לדרוש מארה"ב לפעול על פי תקדים איחוד האמירויות, עסקה שבוטלה בשל המעורבות הסינית במערכי המחשוב הממשלתיים של איחוד האמירויות.
אם התשורה האמריקאית לנשיא ארדואן תהיה F-35, ישראל חייבת לדרוש עיקרון דומה (ניטור רציף). השאלה היא האם במצב היחסים בין טראמפ לנתניהו, דרישה כזו תיחשב לגיטימית
כאשר הנשיא טראמפ אישר את העסקה עם האמירויות במסגרת "הסכמי אברהם", ניתנה לישראל הבטחה שיתרונה האיכותי באזור יישמר. עד היום לא ברור מה "הרגיע" את ישראל. ההערכה היא כי מדובר בניטור אמריקאי רציף של מערך החמקנים האמירתי, כזה שיתריע לישראל על פעולה עוינת נגדה.
לכן, אם התשורה האמריקאית לנשיא ארדואן תהיה F-35, ישראל חייבת לדרוש עיקרון דומה. השאלה היא האם במצב היחסים בין טראמפ לבנימין נתניהו, דרישה כזו תיחשב לגיטימית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו