חוק יסוד: לימוד התורה מוצג כהכרה חוקתית בחשיבותו של לימוד התורה במסורת היהודית, אולם בפועל הוא מעורר שורה של שאלות חוקתיות, חברתיות וכלכליות רחבות בהרבה.

החוק צפוי לפגוע בעקרון השוויון, המעוגן במגילת העצמאות, בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובכל החוקות של מדינות דמוקרטיות בעולם. זאת, באמצעות הענקת מעמד חוקתי מועדף לקבוצה מסוימת על פני אחרות.

החוק צפוי גם להחליש את התמריצים להתגייס לצה"ל דווקא בתקופה שבה הצבא מתמודד עם מחסור חריף בכוח אדם, ישראלים רבים נמצאים תקופות ארוכות במילואים וחיילים נלחמים, נפצעים ונהרגים.

בנוסף, החוק עלול להעמיק מגמה קיימת של שימוש בחוקי יסוד לקידום הסדרים פוליטיים נקודתיים במקום עיצוב נורמות חוקתיות כלליות.

חיילים דתיים מתפללים במהלך אימון, אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם מדינת ישראל מכירה בחשיבות לימוד התורה?

לימוד התורה הוא אחד מערכי היסוד של המורשת היהודית, וחשיבותו ההיסטורית, התרבותית והדתית אינה שנויה במחלוקת. עם זאת, השאלה העומדת במרכז הדיון הציבורי אינה חשיבותו של לימוד התורה כשלעצמו, אלא השימוש בחוק יסוד ככלי חוקתי לעיגון מעמד מיוחד ללומדי תורה.

שימוש זה עשוי להשפיע על סוגיית הפטור מגיוס ועל עקרון השוויון – סוגיה שאינה קשורה לאמונה הדתית ולמסורת היהודית, אלא למשפט החוקתי הישראלי, למעמד חוקי היסוד ולמערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון.

כבר היום מממנת המדינה במיליארדי שקלים בשנה את העלות הישירה והעקיפה של למעלה מ-150 אלף אברכים, תלמידי ישיבות וכוללים, שרבים מהם לומדים ומתפרנסים מקצבאות מיוחדות שמוענקות רק להם, ואינם עובדים.

בתקציב עצום זה יש הכרה בכך שהמדינה רואה חשיבות בלימוד תורה ומעניקה משאבים אדירים כדי לאפשר לציבור גדול ללמוד תורה מבלי לעבוד.

בכך מיישמת הממשלה מדיניות המעניקה הטבה כלכלית עצומה למטרה שהיא רואה בה ערך ראוי. אך ממשלת נתניהו אינה מסתפקת בכך, וביולי 2026 היא פועלת להעביר את חוק יסוד לימוד התורה – חוק הפוגע בעקרון השוויון ומאפשר אפליה לטובת הציבור החרדי הלומד תורה.

חשוב לציין את העלות הכלכלית האדירה הנלווית כבר היום למדיניות הממשלה, המתקצבת את מוסדות הישיבות והכוללים החרדים ואת תלמידיהם בהיקף עצום. מדיניות זו מאפשרת לקבוצה רחבה מאוד של גברים חרדים להיות מחוץ לשוק העבודה.

מכיוון שתקציב המדינה מוגבל, תקצוב אותן ישיבות בא על חשבון תחומים אחרים כגון בריאות, חינוך וביטחון. חלקו של תקציב הישיבות והתמיכות הכלכליות לאברכים מתוך תקציב המדינה צמח בשנים האחרונות, ויש בכך העדפה של ממשלת נתניהו להשקיע יותר בלימוד תורה ופחות בתחומים אחרים.

מפגינים מוחים בשכונת מאה שערים בירושלים נגד גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל, 30 ביוני 2024 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)

האם חוק יסוד לימוד התורה פוגע בשוויון בפני החוק?

ממשלת נתניהו אינה מסתפקת בהעברת תקציבים עודפים לסקטור החרדי. הממשלה פועלת לקידום חקיקה בכנסת שתעגן זכויות יתר לחלק ניכר מהסקטור החרדי באמצעות חוק יסוד לימוד התורה – וזאת, למרות שחוק זה פוגע בעקרון השוויון.

עקרון השוויון בפני החוק, השוויון בחוק והאיסור על אפליה, מופיע בכל החוקות של מדינות דמוקרטיות בעולם, ומוכר זה עשרות שנים כאחד מעקרונות היסוד של המשפט הישראלי. העיקרון הזה אינו מופיע במפורש בחוקי היסוד, אך הוא נמצא באופן מודגש במגילת העצמאות, שחוק היסוד כבוד האדם וחירותו מתבסס עליה ומתייחס אליה במילים מפורשות.

בית המשפט העליון קבע שוב ושוב כי עקרון השוויון נגזר מחוק כבוד האדם וחירותו ומהווה אחד מערכיה הבסיסיים של המדינה, ולכן הוא מחייב את הממשלה, ואף את הכנסת בבואה לחוקק חוקים.

הפסיקה העקבית בנושא גיוס בני הישיבות משקפת עמדה זו. בכל פסקי הדין שהוציא בנושא, בית המשפט קבע כי בני הישיבות חייבים להתגייס, החל בפסק הדין שביטל את "חוק טל". ביהמ"ש קבע כי הפטור משירות לצעירים חרדים פוגע בשוויון, ולכן אינו עומד בדרישות החוקתיות.

ב-2017 נפסל בבית המשפט גם ההסדר החלופי שהעניק פטור לחרדים, בנימוק שלא יצר התקדמות ממשית בצמצום אי-השוויון.

בפסק הדין שניתן ב-2024 בעניין הגיוס חזר ביהמ"ש וקבע, פה אחד, כי בהעדר הסדר חוקי תקף, אין למדינה סמכות להימנע מגיוסם של תלמידי הישיבות, וכי לא ניתן להמשיך להעביר תמיכות ציבוריות למוסדות עבור תלמידים החייבים בגיוס.

על רקע פסיקה עקבית זו, עיגון לימוד התורה במסגרת חוק יסוד אינו הצהרה ערכית בלבד, אלא ניסיון להעניק להסדרי הפטור משירות מעמד חוקתי, שיאפשר בעתיד להגן עליהם מפני ביקורת חוקתית.

אילוסטרציה: הרב שמואל מרקוביץ' נושא דברים בפני תלמידי ישיבת פוניבז', 3 בספטמבר 2015<br />(צילום: יעקב נאומי/פלאש90)

ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע כי מטרתה המעשית של הצעת החוק היא ליצור "משקל נגד" חוקתי לעקרון השוויון כדי להגן על חוקי פטור עתידיים.

ממשלת נתניהו הנוכחית פועלת לקידום חקיקה המחלישה את ביהמ"ש העליון ומונעת ממנו יכולת ביקורת שיפוטית על פעילות הממשלה וחקיקת הכנסת – בין היתר, כדי שתוכל לפעול באופן מנוגד לעקרון השוויון ולתת זכויות יתר לחלק מהאזרחים, שרובם נמנים עם מצביעיה.

במקום להחיל נורמה כללית על כלל האזרחים, הצעת חוק יסוד לימוד תורה מבקשת לעגן בחוק יסוד הסדר חוקתי המעניק יתרון לקבוצה מסוימת. הוא מפלה בין אלו שלומדים תורה ואינם מתגייסים, שיקבלו מעמד עדיף, ועל פני צעירים אחרים שחייבים להתגייס.

קשה שלא להיזכר בדבריו של ג'ורג' אורוול בספר הקלאסי "חוות החיות": "כל בעלי החיים שווים, אבל יש בעלי חיים ששווים יותר". עקרון השוויון נותר על כנו, כביכול, באופן הצהרתי, אך הדין החוקתי מעניק בפועל מעמד עודף לקבוצה מסוימת.

חוקים המקנים עדיפות לקבוצות מקורבות לשלטון מהווים חלק מהמדרון שבו דמוקרטיה ליברלית הופכת לדמוקרטיה חלולה, כלומר נשארת דמוקרטיה באופן רשמי אך מפסיקה להיות כזאת בפועל: תחילה, בפגיעה בשוויון הזכויות, ובהמשך בשחיקת זכויות האזרח כולן.

חיילי צה"ל על גבול לבנון, 3 בדצמבר 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

האם חוק יסוד לימוד התורה יפגע בתמריצים להתגייס?

לחוק יש גם השפעה התנהגותית. חקיקה אינה רק מסדירה זכויות וחובות; היא מעצבת תמריצים ונורמות חברתיות. כאשר המדינה מעניקה ללימוד תורה מעמד חוקתי ייחודי, דווקא בהקשר שבו מתנהל מאבק ציבורי ומשפטי על גיוס חרדים, היא משדרת מסר שלפיו הישארות בישיבה במקום גיוס היא מסלול הזוכה להגנה חוקתית מיוחדת.

היבט זה משמעותי במיוחד בתקופה שבה צה"ל מתריע על מחסור חמור בכוח אדם. לפי נתוני הצבא, חסרים אלפי חיילי חובה – ובהם אלפי לוחמים – בשל המשך הלחימה והתרחבות היקף שירות המילואים.

במקביל, בנק ישראל, אגף התקציבים וה-OECD הדגישו כי הרחבת שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשירות הצבאי ובשוק העבודה היא אינטרס כלכלי וחברתי ראשון במעלה.

לפיכך, גם אם תכליתו המוצהרת של החוק היא הכרה בערך לימוד התורה, קשה להתעלם מהשפעתו האפשרית על התמריצים לצעירים חרדים להתגייס. חוק המעניק ללימוד התורה מעמד חוקתי גבוה עלול להקטין את המוטיבציה להשתלב בשירות צבאי דווקא בתקופה שבה המדינה מבקשת להרחיב את מעגל המשרתים.

הפגנה של חרדים ליד כפר יונה נגד מעצר עריקים, 17 ביוני 2026 (צילום: טל גן/פלאש90)

מה העלות הכלכלית של העובדה שחרדים לא מתגייסים?

ממשלת ישראל בראשות נתניהו טוענת שהמלחמה שישראל נמצאת בה מאז הטבח ב-7 באוקטובר 2023 היא גזירת גורל, ושיש לה עלויות כלכליות גדולות. לפי הממשלה, זו הסיבה לגירעון הממשלתי, לירידה בדירוג האשראי של ישראל ולהעלאות מיסים.

למשל, החל מינואר 2025 הועלה המע"מ מ-17% ל-18% כדי להגדיל את הכנסות המדינה על רקע הגירעון; לפי הממשלה, הגירעון נוצר בלית ברירה בעקבות המלחמה.

אך חלק ניכר מעלויות המלחמה נובע מהעלות הגבוהה של גיוס המילואים ומהעובדה שצה"ל מגייס חיילי מילואים רבים בשל מחסור בלוחמים בסדיר.

העלות התקציבית של גיוס המילואים בשנים 2023 עד 2025 הייתה כ-70 מיליארד שקל, והעלות הכלכלית הישירה הכוללת של המלחמה הייתה כ-200 מיליארד שקל (לא כולל פיצויים לעסקים ולאזרחים שנפגעו). הסיבה לכך היא שעלות חייל סדיר נמוכה בסדר גודל מעלות חייל מילואים.

אם ממשלת ישראל הייתה פועלת לגיוס משמעותי של חרדים מיד לאחר הטבח ב-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, היא הייתה מצמצמת את מספר ימי המילואים וחוסכת מיליארדי שקלים בכל שנה. אך ממשלת נתניהו בחרה להימנע מלחץ כלכלי על הציבור החרדי שייצור מוטיבציה לגיוס, וכעת היא פועלת לחקיקת חוק יסוד לימוד התורה שיקל על מניעת גיוס חלק ניכר מהציבור החרדי.

במילים אחרות, ממשלת נתניהו יכלה לצמצם משמעותית את העלות הכלכלית של המלחמה אילו פעלה לגיוס חרדים, אך מעשיה בפועל מנעו לחץ כלכלי ומשפטי שיוביל לגיוס – ובכך הגדילה הממשלה את הנטל הכלכלי הנופל על הציבור הכללי.

בנימין נתניהו לצד חברי הכנסת החרדים יצחק גולדקנופף ומשה גפני לפני ההצבעה במליאת הכנסת על חוק יסוד לימוד התורה, 1 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם ניתן לפסול חוק יסוד שנחקק ככלי משחק פוליטי?

בעיה נוספת בחוק יסוד לימוד תורה היא הפגיעה שלו במעמדם של חוקי היסוד. במדינות בעלות חוקה פורמלית קיימים בדרך כלל הליכים מיוחדים לחקיקת הוראות חוקתיות: רוב מיוחס, מספר קריאות מיוחד או משאל עם. בישראל, לעומת זאת, חוק יסוד נחקק באותו הליך שבו מחוקקים חוק רגיל, ולעיתים – ברוב קואליציוני מצומצם.

כיוון שלישראל אין חוקה אלא רק חוקי יסוד המשמשים לה כתחליף, הכנסת היא לא רק רשות מחוקקת, אלא גם רשות מכוננת – מועצה הכותבת את החוקה. פרופ' אהרן ברק הגדיר את סמכות הכנסת כרשות מכוננת כ"סמכות שנועדה לעצב את המסגרת החוקתית למדינה ולא לפתור מחלוקות פוליטיות נקודתיות". 

גם משפטנים נוספים הזהירו מפני שימוש בחוקי יסוד לצורך קידום אינטרסים קואליציוניים קצרי טווח, העלול לרוקן את המושג "חוק יסוד" ממשמעותו ולהוריד אותו ממעמד של "מעין חוקה" למעמד של תרגיל פוליטי זול.

על רקע זה, חוק יסוד לימוד התורה מעורר שאלה עקרונית: האם מדובר בהוראה חוקתית כללית, המשקפת ערך יסוד מוסכם של המדינה, או במהלך שנועד להשפיע על מחלוקת פוליטית ומשפטית קונקרטית – סוגיית גיוס בני הישיבות?

המשנה לנשיא בית המשפט עליון, השופט נעם סולברג (במרכז), בראש ההרכב שדן בבג"ץ גיוס החרדים, 12 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם מותר לבתי המשפט לפסול או לבקר חוקי יסוד? 

ההגדרה של חוקי היסוד כ"חוקתיים" או כתחליף לחוקה, העובדה שהכנסת יכולה להעביר אותם ברוב רגיל, והמציאות, בה הממשלה ממציאה חוקי יסוד כתרגיל שנועד להשיג יעדים פוליטיים קצרי טווח, תוך עקיפת חוקי יסוד קיימים ועקרונות חוקתיים, מעלה את השאלה: מי מוסמך לקבוע מהו בכלל "חוק יסוד"?

אם הכנסת רשאית להעניק לכל חוק את הכותרת "חוק יסוד", ואם בתי המשפט לא יכולים לפסול או לבקר אותם במקרים חריגים שבהם היא מעבירה אותם תוך שימוש לרעה בסמכותה המכוננת למטרות פוליטיות צרות, הרי שבפועל הקואליציה השלטת הופכת לגורם היחיד הקובע מהם הכללים החוקתיים של המדינה.

בפסק הדין בעניין ביטול עילת הסבירות קבע רוב של 12 מתוך 15 שופטי בית המשפט העליון כי לבית המשפט קיימת סמכות עקרונית להפעיל ביקורת שיפוטית גם על חוקי יסוד במקרים חריגים של חריגה מסמכותה המכוננת של הכנסת.

פסיקה זו נשענה על התפיסה שלפיה גם הרשות המכוננת כפופה לעקרונות היסוד של השיטה ואינה רשאית לעשות שימוש לרעה בכוחה החוקתי. אין משמעות הדבר שכל חוק יסוד צפוי להיפסל; להפך, הפסיקה מדגישה כי מדובר בסמכות חריגה ביותר.

אולם עצם קיומה של ביקורת שיפוטית מהווה מנגנון חיוני לשמירה על ההבחנה בין מעין-חוקה לחקיקה פוליטית רגילה. בלעדיה, עלול להיווצר מצב שבו כל רוב קואליציוני יוכל להעביר כל הסדר שנוי במחלוקת אם רק יקרא לחוק "חוק יסוד".

חיילים בחטיבת הנח"ל נושאים את ארונו של אריאל צים, שנהרג בקרב בצפון רצועת עזה, בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין, 12 במאי 2024 (צילום: Jonathan Shaul/Flash90)

לסיכום: הוויכוח סביב חוק יסוד לימוד התורה אינו עוסק בשאלת חשיבותו של לימוד התורה, אלא בגבולות השימוש בכוח החוקתי של הכנסת. מן הבחינה המשפטית, החוק מעורר שלושה קשיים מצטברים: הוא מבקש לעגן הסדר הפוגע בעיקרון השוויון; הוא עלול להחליש את התמריצים לגיוס לצה"ל דווקא בתקופה של מחסור חריף בכוח אדם בצבא; והוא מרחיב את השימוש בחוקי יסוד כאמצעי לקידום הסדרים פוליטיים נקודתיים וכך פוגע במעמד חוקי היסוד.

דווקא משום שחוקי היסוד נועדו לשמש אבני יסוד של הסדר החוקתי בישראל, השימוש בהם מחייב ריסון, זהירות והסכמה רחבה. אחרת, הם עלולים להפוך ממסגרת חוקתית יציבה לכלי פוליטי בידי הרוב המזדמן.

ממשלת נתניהו אינה פועלת מתוך ריסון או ניסיון להגיע להסכמה רחבה. הממשלה מקדמת בימים אלו בליץ חקיקה הפוגע בעיקרון השוויון, מחליש את שומרי הסף ומשרת את האינטרס האישי והכלכלי של מנהיגי הציבור החרדי.

נתניהו עושה זאת תוך הנצחת המצב שבו שיעור הגיוס בקרב הציבור החרדי נותר נמוך מאוד – וזאת למרות הצורך הנואש של הצבא בחיילים נוספים ולמרות העלות הכלכלית האדירה הנובעת מן ההשתמטות ההמונית.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.