הממשלה, דובריה ותומכיה טוענים כי חיזוק כוחה של הרשות המבצעת מחזק את המשילות תוך שמירה על זכויות הפרט. לטענתם, משילות וזכויות הפרט אינן סותרות, אלא משלימות זו את זו.

אבל הטענה הזאת אינה עומדת במבחן המציאות. דמוקרטיות ליברליות מתוקנות מבוססות על שלטון חוק ועל כך שכולם, כולל השלטון, כפופים לחוק ושווים בפני החוק, ועל ריסון כוחו של השלטון והגנה על זכויות הפרט והמיעוטים. 

הרפורמה המשפטית (ההפיכה המשטרית) בישראל, שהחלה בינואר 2023 ועדיין נמצאת בעיצומה, כבר פגעה בעקרונות הללו. שורה ארוכה של מדדים בינלאומיים להשוואה בין רמת המשילות, איכות השלטון והדמוקרטיה במדינות שונות מראים כי ישראל ירדה בשנים האחרונות במדדים הללו, וגם המשילות בישראל ירדה ולא עלתה.

חברי כנסת מהקואליציה משוחחים במליאה. 20 במאי 2026 (צילום: דני שם טוב – דוברות הכנסת)

מה זאת בכלל "משילות"?

המונח "משילות" שבו משתמשת הממשלה להצדקת המהפכה המשפטית הוא מונח עם הגדרה ברורה המתבססת על מדדים.

במובנה המקובל "משילות" מתארת את יכולת המדינה לתפקד: לספק שירותים, לאכוף את החוק ולבצע מדיניות יציבה ואפקטיבית. אבל מקדמי המהפכה המשפטית משתמשים בה כדי לתאר דבר אחר לגמרי: הסרת מגבלות על כוחו של השלטון הנבחר. בין שני המובנים האלה יש הבדל מהותי.

הבנק העולמי פיתח מערכת מדדים למשילות (יכולת המדינה לתפקד), המבוססת על שישה ממדים. אחד המדדים הללו הוא דווקא ריסון של השלטון.

הממדים הם קול ואחריותיות (יכולת האזרחים להשפיע ולמתוח ביקורת על השלטון), יציבות פוליטית, אפקטיביות ממשלתית, איכות רגולטורית, שלטון החוק ומאבק בשחיתות. כלומר, שלטון החוק והאחריותיות אינם מנוגדים למשילות – הם חלק מההגדרה שלה.

זו נקודת המפתח. משילות תקינה, כפי שהיא נמדדת בעולם, כוללת בתוכה מנגנוני ריסון על השלטון. מדינה שבה הרשות המבצעת פועלת בלי פיקוח אינה מקבלת ציון משילות גבוה, אלא נמוך.

הסיבה לכך היא מעשית. שלטון בלי פיקוח נוטה לשחיתות, להחלטות שרירותיות ולחוסר יציבות. שלושתם מורידים את ציון המשילות, לא מעלים אותו. לכן ריכוז כוח פוגע במדדי הממשל במקום לשפר אותם.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין כי כל דמוקרטיה מודרנית ניצבת בפני האתגר של אבטחת ביזור מרבי של הכוח השלטוני, כדי למנוע שימוש לרעה בו. פיזור הכוח אינו תקלה שיש לתקן, אלא מטרה שהמערכת נועדה להשיג.

מכאן שהטענה על "משילות מול זכויות" היא מבולבלת ומבלבלת. היא משתמשת במילה שמשמעותה כוללת ריסון של השלטון, כדי להצדיק דווקא את הסרת הריסון הזה.

הקואליציה חוגגת את ביטול עילת הסבירות עם סלפי, 24 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

האם משילות טובה דורשת ריכוז כוח בידי השלטון?

מקדמי המהפכה המשפטית מציגים בחירה בין ממשל אפקטיבי לבין בלמים על השלטון. המדדים הבינלאומיים דוחים את הדילמה הזו.

מדד הדמוקרטיה של "האקונומיסט" בוחן חמישה תחומים, ובהם תפקוד הממשל וחירויות האזרח. כדי לזכות בדירוג הגבוה ביותר – של "דמוקרטיה מלאה" – נדרשות מערכת אפקטיבית של איזונים ובלמים ורשות שופטת עצמאית שהחלטותיה נאכפות.

במילים אחרות, הדמוקרטיות המתפקדות ביותר בעולם אינן אלה שריכזו כוח – הן אלה שריסנו אותו.

היכולת לבצע מדיניות אינה תלויה בהסרת הבלמים. היא תלויה במנגנון ציבורי מקצועי, ביציבות ובאמון הציבור. בלמים תורמים לשלושתם, ולא גורעים מהם.

בנימין נתניהו מוקף בחברי כנסת מהקואליציה המיועדת, אחרי בחירת יריב לוין ליו"ר הכנסת, 13 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה מלמדת הדוגמה הסקנדינבית על מבנה השלטון הרצוי?

אם משילות וריסון סותרים, היינו מצפים שהמדינות עם המשילות הגבוהה ביותר יהיו אלה עם ריכוז הכוח הרב ביותר. המציאות הפוכה.

מדד V-Dem הוא פרויקט מחקר בינלאומי מאוניברסיטת גטבורג, שמדרג את איכות הדמוקרטיה בעולם על סמך הערכות של אלפי מומחים. 

חמש המדינות המובילות במדד V-Dem הן דנמרק, שבדיה, אסטוניה, שווייץ ונורבגיה. כולן מדינות שבהן השלטון מרוסן היטב, ובה בעת מספק שירותים ברמה גבוהה ונהנה מאמון ציבורי חזק.

נורבגיה, למשל, קיבלה בכל העשור האחרון לפחות 98 במדד Freedom House, גבוה בהרבה מציון 73 של ישראל.

המדינות הנורדיות (סקנדינביה) אינן מתפקדות היטב למרות ריסון השלטון – הן מתפקדות היטב הודות לריסון. הריסון מבטיח יציבות מדיניות, המשכיות ואמון, שהם הבסיס למשילות אמיתית.

אותן מדינות נחשבות שנה אחר שנה בין המתפקדות והנקיות משחיתות בעולם, ובה בעת בין המרוסנות ביותר. הצירוף הזה אינו מקרי. שירות ציבורי אפקטיבי ושלטון מרוסן צומחים יחד.

העיר הלסינגבורג, שבדיה (צילום: שלום אביטן)

מה קרה לדירוג ישראל במדדי המשילות בשנים האחרונות?

הטענה שריכוז הכוח משפר את המשילות עומדת למבחן אמפירי בישראל עצמה. התוצאה שלילית.

בדוח V-Dem ל-2024 הדירוג של ישראל ירד מהמדרגה הגבוהה יותר, "דמוקרטיה ליברלית" למדרגה הבינונית, "דמוקרטיה אלקטורלית". זאת, לאחר 58 שנה בהן ישראל נמצאה בקטגוריה הגבוהה.

ישראל רשמה צניחה חדה, תוך שנה אחת, בכל מרכיבי מדד V-Dem, ובהם המרכיב הליברלי ומרכיב השוויון, ולא רק בדירוג המשוקלל.

הארגון ציין את קידום המהפכה המשפטית והעימותים בין הממשלה למערכת המשפט כגורמים המרכזיים לירידה.

ישראל ירדה בשנים האחרונות גם במדד הדמוקרטיה של מגזין "אקונומיסט" וגם במדד Freedom House. 

במדד ה"אקונומיסט" ישראל מסווגת כ"דמוקרטיה פגומה", דרגה מתחת ל"דמוקרטיה מלאה". הציון שלה ירד מהשיא שרשמה ב-2021, אז התקרבה לסף הדמוקרטיה המלאה.

בדירוג Freedom House ירדה ישראל בכ-8 נקודות בתוך עשור, למעמד דומה לזה של ברזיל ונמיביה. הירידה ב-Freedom House קשורה גם לפגיעה בזכויות האזרח בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ולא רק למהפכה המשפטית. אך המדד מדגיש גם את ההגבלות על החברה האזרחית ואת הפגיעה בשלטון החוק ובמערכת המשפט כמקורות לדאגה.

ח"כ ניסים ואטורי והשר עמיחי אליהו בפריצה לבסיס שדה תימן, 29 ביולי 2024 (צילום: דודו גרינשפן/פלאש90)

Freedom House מציין כי "עצמאות הרשות השופטת בישראל נתונה ללחץ פוליטי גובר בשנים האחרונות". זהו בדיוק סוג הפגיעה שמדדי הממשל סופרים לחובת מדינה, לא לזכותה.

הירידה במדד V-Dem, לעומת זאת, נקשרת ישירות למהפכה המשפטית. שלושה מדדים הקשורים למערכת המשפט ולחירויות האזרח ירדו לאורך העשור שקדם לה.

ב-2025 לא חל שיפור באף מדד שהחזיר את ישראל למעמדה הקודם. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, במדדים הבינלאומיים כמעט לא חלה תזוזה, וישראל נותרת ברמה הנמוכה שאליה הגיעה.

האם במדינות שמרסנות את השלטון יש משילות גבוהה?

משילות אמיתית אינה נמדדת ביכולת השלטון לקבל החלטות מהירות שלא ניתן לערער עליהן, אלא ביכולת לקיים מדיניות יציבה ואפקטיבית לאורך זמן.

לשם כך נדרשים דווקא בלמים על השלטון. הם מבטיחים שהחלטות לא יתהפכו עם כל חילופי שלטון, שמנגנון מקצועי יבצע אותן, ושהציבור יסמוך על המערכת.

Protesters supporting the conscription of ultra-Orthodox Jewish men into the Israeli military block a road in the ultra-Orthodox city of Bnei Brak, central Israel, in protest against the continued road blockades by ultra-Orthodox demonstrators following the arrest of draft evaders, June 26, 2026. Photo by Avshalom Sassoni/Flash90 *** Local Caption *** בני ברק<br />גיוס<br />הפגנה<br />הפגנה נגד חרדים<br />הפגנה בעד גיוס<br />חוסמי כבישים<br />חסימת כביש<br />חרדים<br />מחאה<br />מפגינים<br />סרבני גיוס<br />עריקים<br />צה"ל<br />שירות צבאי

שלטון שיכול לשנות את הכללים ללא הגבלה מייצר דווקא חוסר יציבות. משקיעים, אזרחים ועובדי ציבור אינם יכולים להסתמך על החלטה שעלולה להתהפך מחר. אי-הוודאות הזו פוגעת ביכולת הביצוע, לא משפרת אותה.

פועלים בלמים אחרים: תרבות פוליטית מושרשת, תקשורת חופשית וחזקה, ומנגנון ציבורי עצמאי. הריסון פשוט לובש צורות שונות, אך אינו נעלם.

המסקנה עקבית לאורך כל המדדים. משילות איכותית וריסון אינם מנוגדים, אלא כרוכים זה בזה. מי שמסיר את הבלמים בשם המשילות פוגע בדיוק במה שהמדדים מכנים משילות טובה.

ההיפוך הזה אינו סמנטי בלבד. הוא כבר תורגם לירידה משמעותית במעמדה הדמוקרטי של ישראל בשלושה מדדים בלתי-תלויים, בתוך שנים ספורות. הטענה שריכוז כוח הוא "משילות" נבחנה במציאות, והמציאות סתרה אותה.

הנתונים במבט מרוכז

מקורות עיקריים

• V-Dem – ירידת הדמוקרטיה בישראל
• המכון הישראלי לדמוקרטיה – ישראל ומדד החופש בעולם
• הבנק העולמי – ממדי הממשל התקין (דרך מפת המדדים של המכון הישראלי לדמוקרטיה)

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.