בשנים האחרונות התרגלו המשקיעים לחפש את "הדבר הבא"- בינה מלאכותית, סייבר, מחשוב ענן או שבבים. אבל מתחת לרדאר מתרחשת מהפכה אחרת, שעשויה להיות בעלת השפעה כלכלית וחברתית לא פחות גדולה: עולם בריאות הנפש.

דיכאון, חרדה, תסמונת פוסט-טראומטית (PTSD) והתמכרויות אינם רק עוד אתגר רפואי. הם הפכו לאחת הבעיות הכלכליות הגדולות בעולם.

מיליוני אנשים אינם מצליחים לחזור לשוק העבודה, מערכות הבריאות מוציאות מיליארדים על טיפולים מתמשכים, והמעסיקים מתמודדים עם ירידה בפריון העבודה ועלויות גבוהות הנובעות מהיעדרויות ומשחיקה.

דיכאון, חרדה, פוסט-טראומה והתמכרויות אינם רק עוד אתגר רפואי. הם הפכו לאחת הבעיות הכלכליות הגדולות בעולם. מיליוני אנשים אינם מצליחים לחזור לשוק העבודה, מערכות הבריאות מוציאות מיליארדים ועוד

זו בדיוק הסיבה שבגללה המשקיעים מתחילים להסתכל אחרת על התחום.

כפי שראינו בעבר באונקולוגיה, במחלות נדירות ובטיפולי ההשמנה, גם כאן לא מדובר רק בשאלה רפואית, אלא בשוק ענק שמחפש פתרונות חדשים.

אחד התחומים המסקרנים ביותר כיום הוא הפסיכדליה הרפואית. במשך עשרות שנים חומרים כמו פסילוסיבין, MDMA ואיבוגאין נתפסו כחומרים אסורים בלבד. כיום הם נחקרים באוניברסיטאות מובילות ובחברות ביוטכנולוגיה ברחבי העולם, במטרה לפתח טיפולים מבוקרים למצבים שבהם התרופות הקיימות אינן מספקות מענה.

במקביל, הממשל האמריקאי קידם השנה מהלכים שנועדו להאיץ את בחינתם של טיפולים פסיכדליים למחלות נפש קשות, דבר המעיד על שינוי רגולטורי משמעותי, גם אם הדרך לאישור מלא עדיין ארוכה.

עבור המשקיעים, המשמעות היא שהתחום מתחיל לעבור מהשוליים אל המיינסטרים.

הממשל האמריקאי קידם השנה מהלכים להאצת בחינתם של טיפולים פסיכדליים למחלות נפש קשות, מה שמעיד על שינוי רגולטורי משמעותי, גם אם הדרך לאישור מלא עדיין ארוכה ומדובר בתחום עתיר סיכון

עם זאת, חשוב לזכור: מדובר עדיין בתחום עתיר סיכון. לא כל טיפול יצליח בניסויים הקליניים, לא כל חברה תשרוד, והרגולציה עדיין מחייבת הוכחת בטיחות ויעילות ברמה גבוהה. בפרט, איבוגאין מעורר שאלות בטיחותיות, בעיקר בתחום הקרדיולוגי, ולכן ההתקדמות המדעית חייבת להיות מלווה בפיקוח קפדני.

זו גם הסיבה שהשקעה בתחום אינה הימור על חומר כזה או אחר, אלא על מגמה רחבה יותר: העלייה בהשקעות בחדשנות רפואית, ההבנה שבריאות הנפש היא יעד מרכזי של מערכות הבריאות, והנכונות של רגולטורים לבחון טכנולוגיות חדשות כאשר הטיפולים הקיימים אינם נותנים מענה מספק.

לפי הערכות שוק שונות, שוק התרופות הפסיכדליות צפוי לצמוח משמעותית בעשור הקרוב, במקביל להתרחבות מספר הניסויים הקליניים והעניין מצד תעשיית הפארמה והמשקיעים.

כפי שהמשקיעים למדו לזהות את הפוטנציאל של חברות שפיתחו תרופות לסרטן או להשמנה עוד לפני שהפכו למיינסטרים, ייתכן שגם הבריאות הנפש נמצאת כיום בנקודת מפנה דומה. לא כל חברה תהפוך לסיפור הצלחה, אך התחום כולו עשוי להפוך לאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של תעשיית הביוטכנולוגיה בשנים הקרובות.

לא כל טיפול יצליח בניסויים הקליניים, לא כל חברה תשרוד, והרגולציה עדיין מחייבת הוכחת בטיחות ויעילות ברמה גבוהה. בפרט, איבוגאין מעלה שאלות בטיחותיות, בעיקר בתחום הקרדיולוגי, ולכן נדרש פיקוח קפדני

בסופו של דבר, ההשקעות המעניינות ביותר הן לעיתים אלו שפותרות בעיה אמיתית. בריאות הנפש היא כבר מזמן לא רק אתגר רפואי, אלא גם אחד האתגרים הכלכליים והחברתיים הגדולים של המאה ה־21.

פרופ’ איתמר גרוטו הוא רופא מומחה לבריאות הציבור ואפידמיולוגיה, לשעבר המשנה למנכ״ל משרד הבריאות ומנהל שירותי בריאות הציבור. כיהן כחבר הוועד המנהל של ארגון הבריאות העולמי והוביל מהלכים אסטרטגיים מרכזיים במערכת הבריאות בישראל. משמש פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון וחתום על יותר מ-220 פרסומים מדעיים. יו״ר חברת הביוטק PsyRx אשר מפתחת תרופה מבוססת איבוגאין לטיפול בדיכאון קשה.