"פוקר יהודי" הוא מערכון של אפרים קישון שמזכיר לי את התנהלות הממשלה, במיוחד ככל שמתקרבות הבחירות. עיקרו – יש כלל שמפריע? אין בעיה, נשנה אותו.
ארבינקא, מניפולטור כריזמטי, מציע לחברו קונשטטר משחק: כל אחד בתורו יציע מספר, ומי שבחר במספר הגבוה יותר, הוא המנצח. מעלים את סכום ההימור וממשיכים לסבב הבא.
לאחר שקונשטטר ניחש מספר נמוך, והפסיד, הם משחקים שוב. הפעם ארבינקא פותח וקונשטטר גובר עליו. אלא שיוזם ההתמודדות מכריז "קונטרה" ומסביר: ברגע שאומרים "קונטרה", המספר מוכפל.
לאחר שקונשטטר ניחש מספר נמוך, והפסיד, הם משחקים שוב. הפעם ארבינקא פותח וקונשטטר גובר עליו. אלא שיוזם ההתמודדות מכריז "קונטרה" ומסביר: ברגע שאומרים "קונטרה", המספר מוכפל
קונשטטר כמובן מאוכזב, אבל בטוח שאחרי הפעם הזו, הוא ילמד ושוב זה לא יקרה לו. ואז בסבב הבא, בעל השליטה משיב ב"רה-קונטרה". מה, לא ידעת?
שוב ושוב, קונשטטר התמים נופל בפח של יריב שמצטייר מולו כידיד. בכל זאת הוא ממשיך לשחק, בתקווה נאיבית שבפעם הבאה התוצאה תהיה שונה.
אבל אי-אפשר להביס את מי שמחזיק בידיו את כל הכוח ומגדיר מחדש את הכללים לפי נוחותו. אין שום סיכוי מול מי שמשנה את המשחק במהלכו, כדי להשתלט על פרי עמלו של עמיתו.
בהמשך, ארבינקא שולף את שמו של עמוס חכם, זוכה נערץ בחידון תנ"ך באותם ימים רחוקים. זה סוף המשחק – אין ולא יכול להיות שום דבר אחרי אזכור הסמכות העליונה.
השם המנצח הוחלף לבן-גוריון. מכוח מעמדו כמי שהוביל את הקמת המדינה והנהיג אותה בשנותיה הראשונות – הוא ואין בלתו. בכך, ארבינקא גם סותם פיות – יש גורם אחד שגובר על הכול, ואין לערער עליו.
המשחק המשונה שקישון המציא מפליא לתאר שיח אטום בישראל. קחו למשל דיון על עתיד המדינה, אם היא תמשיך להחזיק בשטחים. בשלב מסוים מגיעים למבוי הסתום של משטר דמוי אפרטהייד, הצפוי לגרור עיצומים, נטל כלכלי בלתי נסבל, בריחת מוחות והידרדרות כללית, שסופה מי ישורנו. אזי נשלף הקלף המנצח: רגע, את לא מאמינה בזכותנו על הארץ? בהבטחה, זו שעמוס חכם היה בקיא בה?
שוב ושוב, קונשטטר התמים נופל בפח, אך ממשיך לשחק, בתקווה נאיבית שבפעם הבאה התוצאה תשתנה. אבל אי-אפשר להביס את מי שמחזיק בידיו את הכוח, מגדיר מחדש את הכללים לנוחותו ומשנה את המשחק במהלכו
אשר לשיפור מצב החרדים בכל הדרכים שהקואליציה מקדמת על חשבון כל היתר, שוב מזמנים לשיחה טיעונים נחרצים מעולם מושגים אחר – לימוד תורה יצר לנו זהות! בזכותו התאפשר לדוד בן גוריון להכריז על הקמת מדינה! חייבים לכבד את המורשת גם פה!
וכך, כמו שאי אפשר לגבור במספרים על "עמוס חכם" ועל "בן גוריון", אין דרך הגיונית לטעון מול מי שעמדתו סובייקטיבית והוא מחזיק באמת, ולכן אינו נזקק לעובדות ולנתונים כדי להיות משוכנע בצדקתו המוחלטת.
וכמו במערכון, אם הכללים לא משרתים את מי ששולט במשחק, משנים אותם במהלכו, וכך מתאפשר לגרוף את כל הקופה.
קוני ערוץ 13 לא מוצאים חן בעיני השלטון? נחליף את הרכב הגוף שאמור לאשר את העסקה. בג"ץ פסל את ההתנהלות בנידון? נכריז על התעלמות מפסיקותיו. ההשתמטות פוגעת בשוויון? נחוקק "חוק יסוד לימוד תורה". ועוד ועוד.
במערכון, רק קונשטטר מפסיד. אנחנו קצת מעריצים את המניפולטור הקטן ודי לועגים לקורבן האומלל שלו. אבל דומה שאפילו קישון, ניצול שואה שעלה מהונגריה והפך כאן לסטיריקן חריף, לא היה מעלה על דעתו שכמו ארבינקא, גם השלטון בישראל יהפוך את עצמו לחוק, שאין עוד מלבדו.
במערכון רק קונשטטר מפסיד. אנו קצת מעריצים את המניפולטור הקטן ולועגים לקורבנו האומלל. אך דומה שאפילו קישון לא היה מעלה בדעתו שכמו ארבינקא, גם השלטון בישראל יהפוך עצמו לחוק אשר אין מלבדו
ספק אם קישון היה מסוגל לדמיין כיצד הרשויות משחקות פוקר בחיינו ומהמרות על עתידנו, בעוד הקופה המשותפת – המדינית, הביטחונית, הכלכלית, החברתית – הולכת ומתרוקנת.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכמה שינאה לימין כמה שינאה לחרדים וכמה שינאה לשלטון.
כל כך אופייני למי שמפסיד ולמי שהעם מזמן אינו נותן בו את אימונו, וזו הסיבה שהשונאים מהשמאל לא יהיו בשלטון. הפטרוניזם המחליא של אלה שבטוחים שהמציאו את הגלגל דוחה ברמות בינלאומיות, אבל מה לעשות שהתסכול אוכל כל תא בגופם (כי מוח אין להם). אז כל עוד השמאל או הרק לא ביביסטים לא יפנים שהאנשים בשילטון וכן האזרחים הם חכמים ואינטליגנטים יותר מהם כל שישאר להם לאכול לעצמם את הלב. גילוי נאות זוכרת כנערה צעירה את ממשלות מפא"י שאסור היה לנו לדבר אחרת המשפחה היתה נשארת ללא פרנסה