שרים בממשלה ותומכיה טוענים כי בית המשפט העליון בישראל, כביכול, "חוסם באופן שיטתי את הממשלה הנבחרת, פוסל רבים מחוקי הכנסת וכוחו חורג מהמקובל בעולם הדמוקרטי". הטענה הזאת היא הבסיס לרפורמה המשפטית (ההפיכה המשטרית) שמובילה הממשלה ולניסיונה להחליש את כוח ביהמ"ש.

נתונים של גופי מחקר מקצועיים מראים תמונה הפוכה: מאז הקמת המדינה ועד 2024 פסל בג"ץ 24 חוקים; בממוצע מדובר בפחות מחוק אחד בשנה; בג"ץ מקבל רק כ-10% מהעתירות המוגשות אליו נגד הממשלה; בתחומי הביטחון הוא כמעט לא מתערב בהחלטות המדינה; גם בהשוואה לביהמ"ש העליון במספר מדינות אחרות עולה כי הוא מתערב מעט מאוד, יחסית, בהחלטות הממשלה ומוסדותיה.

כמה חוקים בג"ץ פסל?

מאז הקמת המדינה פסל בג"ץ רק 25 החלטות של מליאת הכנסת – חוקים, תיקונים לחוק או סעיפי חקיקה. מדובר בממוצע של כ-0.32 (שליש) חוקים בשנה בלבד.

מאז פסק דין בנק המזרחי ב-1995, בו לקח לעצמו בג"ץ סמכות לפסול חוקים כיוון שהם סותרים את חוקי היסוד או את העקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה, ועד היום, בג"ץ פסל 23 הוראות חוק. מדובר, בממוצע, בתדירות של כ-0.74 חוקים (שלושת רבעי חוק) בשנה.

ח"כ שמחה רוטמן בוועדת החוקה של הכנסת, 17 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

רק אחד מהחוקים וסעיפי החוקים שנפסלו בבג"ץ היה תיקון לחוק יסוד: חוק ביטול עילת הסבירות (התיקון לחוק יסוד השפיטה). לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, חוקים בוטלו "בעיקר משיקולים של פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון".

רוב הפסילות עסקו בזכויות יסוד חברתיות של אזרחים ותושבים, לא בהכתבת מדיניות: מביטול סעיף ששלל גמלת הבטחת הכנסה מבעלי רכב, ועד פסילת חוק ששלל קצבאות ילדים.

כתב ופרשן המשפט של אתר ynet, גלעד מורג, כתב כי "בשנים האחרונות בית המשפט נעשה זהיר יותר בפסילת הוראות חוק".

אם ביהמ"ש פסל פחות מחוק אחד בשנה – לא ניתן לומר עליו שהוא "חוסם באופן שיטתי את השלטון הנבחר".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ופרקליטו עמית חדד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 28 באוקטובר 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

האם בג"ץ פוסל יותר חוקים מבתיהמ"ש במדינות אחרות?

תומכי הממשלה טוענים כי "בג"ץ הוא אקטיבי באופן חריג ביחס לעולם ופוסל יותר חוקים", כביכול. אבל מחקר השוואתי מקיף של המכון לדמוקרטיה שבדק את קצב פסילת החוקים בישראל ובשש מדינות דמוקרטיות אחרות, מצא כי ביחס לכל שש המדינות שנבדקו, מספר פסילות החוקים השנתי בישראל היה הנמוך ביותר.

הטבלה מדרגת את קצב הפסילה השנתי: ישראל, בקצה הנמוך, פסלה פחות ממחצית ממספר החוקים שנפסלו בארה"ב ופחות מרבע מהחוקים שנפסלו בדרום אפריקה.

במחקר יש בעיות מתודולוגיות, שצוינו במחקר עצמו ובכתבות אודותיו: רוב המדינות שנבדקו במחקר הן פדרציות גדולות, שנחקקים בהן יותר חוקים; משך הזמן שנבדק שונה ממדינה למדינה; ומדובר בשש מדינות בלבד. אבל המחקר לא ניסה להוכיח שבג"ץ פוסל פחות חוקים מביהמ"ש העליון במדינות אחרות, אלא להפריך את הטענה ש"בג"ץ פוסל הכי הרבה חוקים". טענה זו אינה נכונה.

ד"ר גיא לוריא מהמכון סיכם כי "אין בסיס לטענה שבית המשפט העליון בישראל פוסל יותר הוראות חוק מבתי משפט עליונים במדינות אחרות שנבדקו".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לפני הדיון בבג"ץ על הדחתו, 15 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם בג"ץ מקבל את רוב העתירות נגד החלטות הממשלה?

פסילת חוקים היא קצה קטן של פעילות בג"ץ. תומכי הממשלה טוענים כי בג"ץ "חוסם את מדיניות הממשלה". האם בג"ץ אכן מקבל את רוב העתירות שמגישים אזרחים וארגונים נגד החלטות הממשלה וגופי השלטון? התשובה שלילית.

פרופ' גד ברזילי, ד"ר מעוז רוזנטל ופרופ' אסף מידני ביצעו מחקר אמפירי מקיף ומעמיק שניתח קרוב ל-9,500 החלטות של שופטי העליון בשבתם כשופטי בג"ץ מאז 1995.

לפי ממצאי המחקר, בג"ץ קיבל עתירות נגד הממשלה או שריה ב-10% מהמקרים בלבד, ועוד כ-3% התקבלו חלקית. במילים אחרות, בג"ץ ביצע התערבות של ממש רק באחת מכל עשר עתירות שהוגשו נגדם.

לפי המחקר, שיעור פסילת החלטות הממשלה של בג"ץ נמוך בהשוואה למספר הפסילות בגרמניה, ארה"ב ומדינות דמוקרטיות במזרח אסיה.

בחלק מהמקרים, בג"ץ לא קיבל עתירות נגד החלטות הממשלה, אך גם לא פסק לטובתה. מחקר נוסף של המכון לדמוקרטיה מצא כי בשישה מכל שבעה מקרים פסק בג"ץ בעתירות לטובת השלטון.

כשההתערבות בפועל היא אחת מעשר, האמירה כי בג"ץ מבצע "סיכול שיטתי של מדיניות הממשלה" מתארת תחושות רווחות, אך אינה מתאימה לעובדות.

שופטי בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז ודוד מינץ בדיון, דצמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כיצד הגיב בג"ץ לעתירות בתחום הביטחוני?

רבים מתומכי הממשלה טוענים כי בג"ץ משבש, כביכול, את פעילות הממשלה וצה"ל בתחום הביטחון. אבל דווקא בתחום הזה הנתונים חדים ביותר, ומראים על דרגת התערבות נמוכה.

ניתוח של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מצא כי בסוגיות ביטחוניות בית המשפט נוהג ריסון רב במיוחד. שיעור העתירות שהתקבלו בנושאים ביטחוניים זניח, והוא נוטה לתמוך בעמדות המדינה.

כך, דחה בג"ץ את העתירות נגד תוואי גדר ההפרדה, נגד הסיכולים הממוקדים של מחבלים, הריסות הבתים של משפחות מחבלים והמעצרים המנהליים של חשודים בטרור.

יתרה מזאת: מאז הטבח ב-7 באוקטובר 2023 הוגשו רק כ-70 עתירות בנושאים ביטחוניים וכולן נדחו. בעתירות הללו לא נרשמה אף דעת מיעוט אחת. תמונה של בית משפט אחיד ומאופק, לא של גוף שמשתלט על ניהול המלחמה.

בג"ץ לא פוסל הרבה החלטות. למה מייחסים לו "אקטיביזם"?

תומכי הרפורמה המשפטית (ההפיכה המשטרית), כמו התנועה למשילות ודמוקרטיה, מצביעים על עלייה: בין 1997 ל-2001 פסל בג"ץ שני חוקים בלבד, ואילו בין 2012 ל-2017 הוא כבר פסל 12.

אבל מספר ההחלטות של בג"ץ נגזר ממספר העתירות. מספר העתירות לפסילת חוקים זינק במקביל, מכ-10 בשנה עד 2010 לכ-20 בשנה אחריה, כך שביחס למספר העתירות, שיעור העתירות שהתקבלו לא עלה בצורה משמעותית.

חברת הכנסת טלי גוטליב בדיון בבג"ץ בהדחת ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שאלות שעולות מן הנתונים

אם בג"ץ פוסל כה מעט חוקים, מדוע נדמה שהוא אקטיביסט?

התחושה נובעת מהעלייה במספר העתירות ומתהודה תקשורתית, ולא מעלייה בשיעור הפסילות בפועל, שנותר יציב.

האם העובדה ש-10% מהעתירות מתקבלות אינה מהווה שיעור קבלה גבוה?

שאלות כאלה ניתן לבדוק רק בהשוואה בינלאומית מקיפה. קשה למצוא השוואה כזאת בין בתי משפט עליונים, אבל לפי מחקרים מעמיקים של משפטנים, זהו שיעור פסילות חוקים נמוך יחסית לגרמניה, ארה"ב, טאיוואן ומדינות דמוקרטיות נוספות. ברוב המקרים, בניגוד לטענות דוברי השלטון, בג"ץ פסק לטובתו.

לסיכום: הנתונים מרשויות המדינה וממחקרים אמפיריים בלתי תלויים מציירים בית משפט מאופק: פחות מחוק אחד שנפסל בשנה, רק כ-10% מהעתירות נגד החלטות הממשלה וגופי השלטון התקבלו, ובתחום הביטחוני הריסון של בג"ץ מובהק. שלוש שאלות לבוחר לקראת הבחירות:

• כאשר "רפורמה" מוצגת כתיקון הכרחי ל"אקטיביזם משתולל", אך הנתונים מראים היקף התערבות נמוך של בג"ץ, מה בדיוק ה"רפורמה" באה לתקן?
• אם הבלם השיפוטי כה מרוסן דווקא בתחום הביטחוני, מי מרוויח מהחלשתו? והאם הבוחר ירוויח מכך?
• כשמועמד מבטיח "להשיב את הכוח לנבחרים", האם הוא מתמודד עם העובדות?

מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה – תדירות פסילת הוראות חוק (idi.org.il/articles/29514); 24 חוקים שנפסלו (idi.org.il/articles/22273); אקטיביזם שיפוטי (idi.org.il/articles/26838). N12 – עד כמה בג"ץ מתערב בעבודת הכנסת (mako.co.il). ynet – אילו חוקים פסל בג"ץ ויקיפדיה – אקטיביזם שיפוטי. INSS – בית המשפט העליון והביטחון הלאומי (inss.org.il/he/publication/supreme-court).

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.