מליאת הכנסת תצביע השבוע על הצעת החוק לשינוי סמכויות ותפקיד היועצ/ת המשפטי/ת לממשלה.
ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה ומוביל ההצעה, מציג אותה כרפורמה מקצועית, כביכול. לדבריו: "ההפרדה המוצעת תאפשר לכל אחד מבעלי התפקידים להתמקד בתחום מומחיותו, תמנע ניגוד עניינים מוסדי ותחזק את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק".
שרים וח"כים מהקואליציה טוענים גם כי המהלך נועד למנוע מצב שבו "גורם לא נבחר מחזיק בכוח וטו על החלטות ממשלה".
אך קריאה בנוסח המלא של הצעת החוק עצמה מראה כי התווית שהממשלה הדביקה לו אינה מתאימה לתוכן. ההצעה כוללת ארבעה שינויים בתפקיד היועמ"שים שאין להם קשר ל"פיצול": היא מבטלת את תוקף חוות הדעת של היועמ"ש, הופכת את המינוי שלו לפוליטי, מצמידה את כהונתו (או כהונתה) לכהונת הממשלה, ומוסיפה מגבלה פוליטית על חקירת בכירים.
היועץ המשפטי של ועדת החוקה, ד"ר גור בליי, מגדיר את ההצעה כ"שינוי מהותי באופי התפקיד".
הממשלה רוצה המלצות משפטיות "לא מחייבות". מה זה?
לפי פרשנות בתי המשפט לחוק (ההלכה המשפטית) חוות דעת היועצ/ת המשפטי/ת לממשלה מחייבת את הממשלה, כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. הצעת החוק הנדונה כיום תחת הכותרת "פיצול תפקיד היועמ"ש" מבטלת את הנוהל הזה. לפי ההצעה, הממשלה תוכל לקבוע בעצמה שחוות דעת היועץ "אינה משקפת את הדין" ולפטור גורמים מלפעול לפיה.
במילים אחרות, לפי ההצעה, הממשלה תוכל לעשות "אוברולינג" להחלטת היועץ – לבטל או להפוך את החלטתו, כשם שערכאה שיפוטית גבוהה יכולה להפוך את החלטתה של ערכאה נמוכה יותר. כך תהפוך הממשלה לפרשן המוסמך של החוק עבור עצמה, וסמכותו של היועמ"ש כשומר סף פשוט תתבטל.
היועץ המשפטי של ועדת החוקה, ד"ר גור בליי, מנה תחומים שבהם קולו של היועץ יוכל כעת להיות מושתק: חלוקת משאבים, תקינות מינויים, ניגודי עניינים, כספים קואליציוניים, עצמאות המשטרה, דיני חירום, דיני בחירות ועצמאות התקשורת.
"בכל אותם מקרים שבהם יש חשש לעקרונות בסיסיים של הדמוקרטיה", אמר בליי, "קולו של היועמ"ש יושתק". במילים אחרות: סמכות שומר הסף של היועץ תרוקן מתוכן.
לפי הצעת הממשלה, מי ימנה את היועמ"ש ולכמה זמן?
הצעת החוק של הממשלה, תחת הכותרת "פיצול תפקיד היועמ"ש", מבקשת לבצע פוליטיזציה של תפקיד היועמ"ש/ית.
לפי ההצעה, היועץ ימונה בידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, בלי ועדת איתור כמו זו שהממשלה השתמשה בה ב-30 השנים האחרונות.
עוד קובעת ההצעה כי כהונת היועץ תיצמד לכהונת הממשלה, והממשלה תוכל להדיחו ללא אישור כל ועדה. בליי תיאר את התוצאה: "הממשלה תוכל למנות אותו ולפטר אותו בלי שום ועדה… זה כמעט להתייחס אליו כמו מנכ"ל של משרד, סוג של משרת אמון".
הפיכת משרת היועמ"ש למשרת אמון פוליטית אינה "פיצול מקצועי"; היא שינוי מהותי במעמד היועץ כשומר סף עצמאי והפיכתו למינוי אישי, או פוליטי, שתלוי בממשלה ועושה את דברה.
האם מדובר בפיצול תפקיד היועמ"ש או רק בהחלשה שלו?
הצעת החוק המקורית מפצלת את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה: יועץ משפטי, תובע כללי ומייצג של המדינה בערכאות משפטיות.
אך הנוסח המלא שלה כולל כ-500 סעיפים, ומפאת לוח הזמנים הדחוק הודיע רוטמן שיקדם לקריאה שנייה ושלישית רק את הסעיפים המחלישים את מעמד היועץ:
- ביטול הכוח המחייב של חוות הדעת שמגיש היועמ"ש;
- אפשרות לממשלה לייצוג נפרד בפני בג"ץ במקום בידי היועמ"ש;
- הרחבת סמכויות הפיקוח של שר המשפטים על עבודת היועץ;
הפיצול עצמו יידחה לכנסת הבאה. השינוי בהצעת החוק הוא ראייה פשוטה לכך שהדיבורים על "פיצול תפקיד היועמ"ש" הם אריזה בלבד: כשצריך לבחור מה לקדם קודם, נבחרים דווקא הסעיפים המחלישים את היועמ"ש, לא פיצול התפקיד. מה שנשאר על השולחן אינו הפרדה בין פונקציות מקצועיות, אלא הפיכת היועמ"ש לעושה דברה של הממשלה עקיפה.
האם מכון תכלית מסתייג מההצעה לשינוי תפקיד היועמ"ש?
מכון המחקר והמדיניות "תכלית", המזוהה עם הימין הליברלי, מחזיק בעמדה עקרונית התומכת בביזור ופיצול כוחו של היועץ המשפטי לממשלה.
ואולם, לפי חוות דעתו של המכון, ההצעה הנדונה כיום בכנסת היא "רפורמה מרחיקת לכת" המפצלת את המוסד לשלושה, "תוך שינוי מהותי בדרכי המינוי, סיום הכהונה והעבודה של כל אחד מהם".
הרכיב שתכלית מכנה "המהפכני ביותר" הוא הקמת תובע כללי בעל אוריינטציה פוליטית – "שתל זר בשיטת המשפט שלנו" המוכר מהמערכת הפדרלית בארה"ב, אך בלי הבלמים שמוטלים עליו בארה"ב: סנאט עצמאי, מנגנון אישור מקדים ותביעה מבוזרת.
נדבך נוסף: ההצעה מתנה חקירה והעמדה לדין של ראש ממשלה, שרים וחברי כנסת באישור ועדה בת שלושה, שרובה גורמים פוליטיים. כלומר, לצד הפוליטיזציה של הייעוץ, נוסף מחסום פוליטי בפני חקירת בכירים – וזאת, בזמן שראש הממשלה עצמו עומד למשפט פלילי.
| רכיב בהצעה | איך זה משווק | מה זה עושה בפועל |
|---|---|---|
| מעמד חוות הדעת | התמקצעות | הממשלה קובעת בעצמה את פרשנות הדין (אוברולינג) |
| מינוי היועץ | פיצול תפקידים | מינוי פוליטי בידי רה"מ ושר המשפטים, ללא ועדת איתור |
| משך כהונה | הסדרה בחקיקה ראשית | צמודה לכהונת הממשלה; הדחה ללא ועדה |
| חקירת בכירים | מניעת ניגוד עניינים | מותנית בוועדה שרובה פוליטי |
למה ההצעה קרויה "פיצול הייעוץ" אם אין בה פיצול כזה?
"פיצול תפקיד היועמ"ש" נשמע כמו מהלך של התמקצעות ניטרלית. רעיון הפיצול אמנם נדון בעבר ונפסל על ידי שתי ועדות ציבוריות נכבדות בראשות נשיאי בית המשפט העליון, אבל יש לו עדיין תומכים. אם כך, ניתן כביכול לטעון שמדובר במהלך לגיטימי של חקיקה.
לא ניתן לטעון כך לגבי תוכן ההצעה המקודמת עכשיו. כיוון שלוח הזמנים מקשה על העברת ההצעה כולה, בחר רוטמן לקדם בשלב זה רק סעיפים המרוקנים את תפקיד הייעוץ מתוכן: ביטול כוחה המחייב של חוות הדעת, הפיכת מינוי היועץ לפוליטי, והוספת מסננת פוליטית לחקירת בכירים.
ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של הוועדה, קבע שמדובר בשינוי מהותי שיחליש את הביקורת הפנים-מוסדית על הממשלה. ומכון תכלית, התומך עקרונית בביזור, קורא לזה שינוי משטרי מרחיק לכת.
ללמדך שלא פיצול תפקיד היועמ"ש עומד על הפרק, אלא החלשת היועמ"ש ועיקור יכולות הביקורת שלו.
אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו