הטענה שהשופטים בישראל "ממנים את עצמם", כביכול, במה שמכונה בלעג "שיטת חבר מביא חבר", נשמעת רבות בתקשורת ובמדיה החברתית, אך היא פשוט אינה נכונה.

בוועדה לבחירת שופטים תשעה חברים, ומהם רק שלושה הם שופטים. זה המצב מאז תיקון סער לחוק יסוד: השפיטה ב-2008. כך שהשופטים לא יכולים "למנות את עצמם", וזאת, הרבה לפני השינויים שהקואליציה הנוכחית העבירה בכנסת שינויים בשיטת בחירת השופטים, שטרם נכנסו לתוקף.

בנוסף, מאז תיקון סער, המינוי לבית המשפט העליון מחייב רוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה, כך שהדרג הפוליטי מחזיק מאז 2008 בכוח וטו ויכול לפסול מועמד לעליון.

השינוי בחוק התיקון של 2025, המיועד להיכנס לתוקף אחרי הבחירות לכנסת (אם הכנסת הבאה, או בג"ץ, לא יבטלו אותו), אינו מיועד לתקן "עיוות"; הוא נועד להחליף מודל של הסכמה במודל של "חלוקת שלל" פוליטית.

הוועדה לבחירת שופטים שבחרה ביוסף אלרון לשופט בית המשפט העליון בישיבתה מיום 22 בפברואר 2017. בראש השולחן השרים משה כחלון ואיילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם השופטים בישראל ממנים את עצמם?

בוועדה לבחירת שופטים מכהנים תשעה חברים. מאז 2008 (מאז "תיקון סער" לחוק יסוד: השפיטה) מכהנים בה שלושה שופטי בית המשפט העליון, ובהם נשיא העליון, שני שרים וביניהם שר המשפטים, שני חברי כנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.

השופטים הם שלושה בלבד מתוך תשעה, ולא רוב. הם לא שולטים בוועדה, לא שלטו בה ולא בחרו את השופטים בעצמם מאז 2008. ניתן היה לטעון שעד 2008 הייתה "שליטה של גורמי המקצוע" על פני הפוליטיקאים בוועדה.

אבל תיקון סער מ-2008 קבע כי בוועדה יישבו שני שרים ושני ח"כים, כלומר, ארבעה פוליטיקאים, וחמישה משפטנים. רוב של חמישה אנשי מקצוע (ששניים מהם נבחרו באופן פוליטי" בלשכת עורכי הדין) מול ארבעה פוליטיקאים אינו "שליטה", אלא בחירה משותפת של השופטים.

בנוסף, תיקון סער קבע שמינוי שופט לביהמ"ש העליון מחייב רוב של שבעה מתשעת חברי הוועדה. משמעות הדבר היא שהפוליטיקאים מחזיקים בכוח וטו על מינויים שאינם רוצים בהם, בדיוק כמו השופטים.

שר המשפטים גדעון סער נואם בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין, 5 בספטמבר 2022 (צילום: גדעון מרקוביץ/פלאש90)

המנהג מאז 2008, שלא עוגן בחוק, אך לרוב מתקיים בפועל, הוא שאחד מהח"כים בוועדה הוא מהקואליציה והשני – מהאופוזיציה. לקואליציה יש, אפוא, שלושה נציגים בוועדה (שני שרים וח"כ אחד), כך שהיא יכלה להטיל וטו על מועמדות של שופטים לעליון.

במילים אחרות: המציאות מאז 2008 היא שאף אחד לא "ממנה את עצמו"; מינוי השופטים נעשה בהליך שמחייב הסכמה רחבה. כל זאת, עוד לפני שהתיקון לחוק שהקואליציה הנוכחית יזמה והעבירה בכנסת במסגרת הרפורמה המשפטית (ההפיכה המשטרית) ייכנס לתוקף.

ההרכב המגוון של הוועדה, והרוב המיוחס הנדרש בבחירת שופטי העליון, נועדו בדיוק כדי למנוע מינויים חד-צדדיים ולכפות פשרה.

מאז כינון הממשלה הנוכחית לא מונו שופטים לעליון, וחלו עיכובים גדולים במינוי שופטים בכל הערכאות. זאת, כיוון ששר המשפטים, יריב לוין, סירב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים.

יריב לוין בכנס הימין בתל אביב, 31 ביולי 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

השר טען כי הוא עשה זאת בדרישה למינוי שופטים ב"הסכמה רחבה", כביכול. אבל למעשה, לוין התנה את כינוס הוועדה בכך שתמנה שופטים מטעמו – עד שבג"ץ נאלץ להורות לו לכנס אותה.

מי שעצר את המינויים לא היה "מועדון שופטים" כלשהו, אלא דווקא הדרג הפוליטי, שביקש לכפות את בחירתו.

גם הטענות על ה"זהות הפוליטית" של שופטי העליון, כביכול, רעועות ואינן נשענות על נתונים. יתרה מזו, ההיגיון של הרוב המיוחס בבחירתם פועל בכיוון ההפוך מ"זהות פוליטית ברורה".

מכיוון שמינוי שופטים לעליון חייב לזכות בתמיכה של גורמי המקצוע והדרג הפוליטי כאחד (עם עדיפות לשופטים שזכו לתמיכה פוליטית חוצת-מחנות), כל עוד שינוי החוק החדש לא נכנס לתוקף, שופטי העליון שנבחרו מאז 2008 היו חייבים להיות מקובלים על כולם.

דווקא הדרישה להסכמה רחבה היא שמנעה מכל צד, כולל השופטים עצמם, לעצב את בית המשפט ובמיוחד את ביהמ"ש העליון, בצלמו.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן במליאת הכנסת בעת ההצבעה על החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, 27 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

האם התיקון לחוק בחירת השופטים מחזיר את הכוח לריבון?

במרץ 2025 העבירה הקואליציה בכנסת תיקון לחוק יסוד: השפיטה, המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

התיקון, שאמור להיכנס לתוקף אחרי הבחירות (אם הכנסת הבאה, או בג"ץ, לא יבטלו אותו), ביטל את הדרישה לרוב מיוחס של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה בבחירת שופטי העליון.

אם וכאשר התיקון ייכנס לתוקף, ניתן יהיה למנות שופטים לעליון ברוב של חמישה מחברי הוועדה בלבד, בלי צורך בהסכמת השופטים החברים בוועדה.

במקביל, שני נציגי לשכת עורכי הדין אמורים, לפי התיקון לחוק, להיות מוחלפים בשני נציגי ציבור שתבחרנה הקואליציה והאופוזיציה. התוצאה, לפי ניתוחים של משפטנים, היא מעבר משיטה של בחירת שופטים בהסכמה רחבה לשיטה שבה נבחרי הציבור ונציגיהם מחזיקים ברוב, והמינוי הופך לחלק מ"דיל" פוליטי.

יתרה מכך, נקבע מנגנון לפירוק "קיפאון" שמאפשר לכל צד לכפות מועמד מטעמו, כך שהמינוי הפוליטי עלול להפוך לברירת המחדל. גם הוצאת לשכת עורכי הדין, גוף מקצועי, מהוועדה, והחלפתה בנציגים שימנה הדרג הפוליטי, עלולה לחזק את אותה מגמה.

ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר בדיון בבית המשפט העליון בעתירה לחייב את הוועדה לבחירת שופטים למנות נשיא לעליוון, 18 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זו אינה "השבת הכוח לעם", אלא ריכוז הכוח בידי הדרג הפוליטי. שורה ארוכה של גופים ציבוריים – לשכת עוה"ד, התנועה לאיכות השלטון, ארגון "משמר הדמוקרטיה", האגודה לזכויות האזרח, חברי כנסת מ"יש עתיד", ועוד, הגישו נגד תיקון החוק עתירות לבג"ץ, שחלקן עדיין תלויות ועומדות.

שינוי שיטת מינוי השופטים אינו "משיב את הכוח לעם", גם מכיוון שרוב הציבור אינו תומך בו. לפי סקר מדד הקול של המכון לדמוקרטיה, 42% מהציבור תומכים בשמירת המבנה הקיים של הוועדה, מול 29.5% בלבד התומכים בשינוי לפי מתווה לוין-סער.

הוועדה לבחירת שופטים לפני התיקון לחוק ואחריו

שאלות שעולות מהמידע

האם השופטים שולטים בוועדה לבחירת שופטים?

השופטים אינם שולטים בוועדה לבחירת שופטים. הם שלושה מתוך תשעה בוועדה. מאז 2008 מינוי שופטים לעליון מחייב רוב של שבעה מהתשעה, כך שגם הדרג הפוליטי מחזיק בכוח וטו.

אם מבנה הוועדה לבחירת שופטים מאוזן, למה לא מונו שופטים כבר שנתיים?

כיוון ששר המשפטים, יריב לוין, סירב במשך שנה וחצי לכנס את הוועדה, עד שהיא תאשר מינוי שופטים שהוא רוצה במינויים, ושאין להם רוב בוועדה.

מה עיקר השינוי בחוק בחירת השופטים שעבר ב-2025?

ביטול הווטו של השופטים והורדת הרוב הדרוש, כך שהמינוי לעליון נתון בעיקר בידי נציגי הקואליציה והאופוזיציה, וכן החלפת נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה בנציגי ציבור שייבחרו על ידי פוליטיקאים, מה שיעניק לפוליטיקאים שליטה על הוועדה.

התיקון טרם נכנס לתוקף, והוא אמור להיכנס לתוקף רק אחרי הבחירות, וזאת אם לא יבוטל בהחלטה של הכנסת הבאה או בהחלטת בג"ץ בתשובה לעתירות רבות שהוגשו נגדו.

לסיכום: הטענה שהשופטים "ממנים את עצמם" אינה עומדת במבחן המציאות מאז 2008, כיוון שלשופטים אין רוב בוועדה לבחירת שופטים. התיקון שיזם השר לוין לחוק אינו מאזן את בחירת השופטים, אלא מעביר אותה לשליטת הפוליטיקאים.

שלוש שאלות לבוחרים לקראת הבחירות:

• אם מינוי לעליון מחייב ממילא הסכמה בין השופטים לפוליטיקאים, מה בדיוק בא התיקון בהליך בחירת השופטים "לתקן"?
• כשמסירים את הווטו של השופטים והופכים את המינוי ל"דיל" בין גושים פוליטיים, האם מתחזקת מקצועיות בית המשפט, או תלותו הפוליטית?
• כשרוב הציבור מעדיף לשמור על המבנה הקיים של בחירת השופטים, מי הריבון שאליו מתיימרים "להשיב את הכוח"?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.