מלחמת "שאגת הארי" (בשמה האמריקאי: Epic Fury) היא הקמפיין הצבאי המשולב שפתחו ישראל וארה"ב נגד איראן ב-28 בפברואר 2026, כשמונה חודשים אחרי "מלחמת 12 הימים" ("עם כלביא", ביוני 2025) הקודמת.
המלחמה לא הסתיימה, אך נעצרה בתחילת אפריל להפסקת אש רופפת של שלושה חודשים בין איראן לארה"ב, שנכפתה גם על ישראל, וחודשה לפני כשבוע. אך ארה"ב אינה מאשרת לישראל להצטרף אליה שוב, ולכן חלקה של ישראל נמשך רק עד ה-8 באפריל.
במכה הפותחת של המלחמה חוסל המנהיג העליון עלי חמינאי, לצד עשרות בכירים איראנים נוספים. לאחריה התפתח מבצע אווירי רחב היקף שנמשך כחמישה שבועות, שכלל תקיפות על מערך ההגנה האווירית, מערך הטילים הבליסטיים ומתקני הגרעין האיראניים, במקביל לשיתוף פעולה צבאי הדוק בין ארה"ב לישראל.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ותומכיהם תיארו את חלקה הראשון של המלחמה כניצחון צבאי-אסטרטגי מוחלט. נתניהו הצהיר כי המלחמה "הצילה את ישראל מהשמדה", וטראמפ אף הצהיר כי "הצבא האיראני הושמד" ו"לא קיים".
אבל בחינה של תוצאות המבצע בפועל לא תואמת את ההישגים ולא מצדיקה את היומרות ל"הכרעה מוחלטת".
מה השיגו התקיפות הישראליות והאמריקאיות בשמי איראן?
מכון המחקר ACLED מתאר את השלב הראשון של הקמפיין כמיקוד בפגיעה בכ-200 מערכות הגנה אווירית איראניות, מהלך שאיפשר לארה"ב ולישראל לבסס שליטה אפקטיבית במרחב האווירי ממערב איראן ועד מרכז טהרן תוך 24 שעות.
הניסוח שם מדבר על "שליטה אפקטיבית" על ציר גאוגרפי מסוים – ולא על עליונות אווירית מלאה מעל כל שמי איראן.
ההבדל אינו סמנטי: מדובר בפרוזדור מבצעי מוגדר, לא בכיסוי טריטוריאלי כולל של מדינה שגודלה פי 75 מישראל.
האם ההגנה האווירית האיראנית הושמדה, או רק פוזרה?
חילות האוויר של ישראל וארה"ב לא השמידו את ההגנה האווירית של איראן, אלא פגעו בה, פיזרו אותה וגרמו לה להסתתר.
לאחר מלחמת 12 הימים הודה מחמוד מוסאווי, סגן מבצעים בצבא הסדיר האיראני, כי "חלק מהגנותינו האוויריות נפגעו, זה לא משהו שנוכל להסתיר, אך עמיתינו השתמשו במשאבים מקומיים והחליפו אותן במערכות שהוכנו מראש ואוחסנו במקומות מתאימים".
איראן גם עברה להפעלת מערכות ניידות וזולות שקשה לאתר ולהשמיד. הדגמה עדכנית לכך תועדה במאי 2026: איראן טענה שהשתמשה במערכת הגנה אווירית חדשה, "אראש קמאנגיר", כדי להפיל כטב"ם MQ-9 Reaper אמריקאי סמוך למצר הורמוז – כמעט שנה אחרי תחילת התקיפות.
מערכות מכ"ם ומשגרים קבועים קלים יותר לזיהוי ולתקיפה; מערכות זולות וניידות ניתנות להזזה, הסתרה ושיגור מהיר. נתון של "120 מכ"מים הושמדו" מתייחס לתשתיות הקבועות והמזוהות בלבד – ולא מתייחס אל המערכים הניידים ששרדו.
תיעוד מאומת של אבדות משלים את התמונה. רשימת ההפלות והתקריות מהמלחמה, המבוססת על ראיות ויזואליות והודאות רשמיות של הצדדים, מתעדת שב-19 במרץ 2026 מטוס F-35 אמריקאי נפגע, ככל הנראה, מאש קרקעית איראנית וביצע נחיתת חירום, ושארה"ב איבדה לפחות 12 כטב"מי MQ-9, תשעה מהם הופלו בידי איראן.
תיעוד זה סותר את התיאור של "חופש פעולה כמעט מוחלט": הגנה אווירית שמפילה מטוס חמקן ומעל תריסר כטב"מים במהלך חודשי לחימה שמרה על יכולת פעולה מסוימת, גם בשלבים מאוחרים של המערכה.
מה קרה למערך הטילים הבליסטיים האיראניים?
נתניהו טען באמצע יוני, בהצהרה בווידאו לעם האיראני, כי "חלק גדול ממערך הטילים האיראניים הושמד". הרמטכ"ל, אייל זמיר, אמר כמה ימים אחר כך כי "60%–70% ממשגרי הטילים האיראניים הוצאו משימוש".
ברשתות החברתיות ובערוצי תקשורת התומכים בממשלה, ערבבו בין שתי ההצהרות ונשמעה הטענה כי "רוב הטילים של איראן הושמדו", שלא נאמרה, ככל הידוע, על ידי גורמים ישראליים רשמיים.
כך או כך, הרבה מהמשגרים עברו רק השבתה זמנית, לא הרס. חלק גדול מהמשגרים "נכלאו" באופן זמני במנהרות תת-קרקעיות אחרי שחיל האוויר תקף את פתחי המנהרות – לא הושמדו פיזית.
משגרים המותקנים על משאיות מסחריות מותאמות הם זולים לייצור וניתנים להחלפה מהירה, ולכן מהווים נכס מתחדש, והפגיעה בהם לא הייתה קבועה.
המשך הירי לאורך המלחמה ואחריה מחזק את התמונה הזו: קצב השיגורים אכן ירד בחדות ככל שהמלחמה התקדמה, אך לא נעצר – טהרן המשיכה לשגר טילים בליסטיים גם בימים האחרונים לפני הפסקת האש, וגם אחריה, וממשיכה בכך גם כיום. הירידה בהיקף הירי מוסברת חלקית כשימור מלאי מכוון, לא כאזילת יכולת ייצור.
כמה קרובה איראן לפצצה גרעינית בפועל?
נתניהו הצהיר כי שתי המתקפות של ישראל וארה"ב מול איראן "הצילו את ישראל מהשמדה במתקפה גרעינית".
בפועל, במלחמת 12 הימים ("עם כלביא") ישראל וארה"ב גרמו נזק פיזי, אמיתי ומתועד, לאתרי הגרעין האיראניים. המבצע היכה מכה משמעותית בתוכנית הגרעין של איראן, החריב את מתקני ההעשרה בפורדו ובנתנז, והשמיד את מתקני המטלורגיה באיספהאן.
אולם בדיקות יסודיות שנעשו בדיעבד מסייגות מאוד את התמונה. בסיכום המלחמה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), נכתב כי בשורה התחתונה, ישראל שיקמה את ההרתעה הטקטית שלה, אך צומת הדרכים האסטרטגי לגבי האתגר הגרעיני האיראני עדיין לפניה – כלומר מדובר בהרתעה טקטית-זמנית, לא אסטרטגית-קבועה.
ולגבי איראן, INSS מזהיר: מבחינת ישראל, המשמעות היא שאיראן ממשיכה לשמר את יכולותיה הגרעיניות ולשקם את מערך הטילים שלה, מה שמגביר את הסיכון להחלטה איראנית לפרוץ לעבר נשק גרעיני.
על פי הדוח הרשמי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), ערב התקיפות ביוני 2025 החזיקה איראן 440.9 ק"ג של אורניום מועשר עד 60% – כמעט כל הדרך (99%) לרמת נשק. חומר זה לא אותר מאז.
סבא"א מתארת "תמונה של אובדן ניטור כמעט מוחלט ומתמשך של אתרי הגרעין האיראניים", עם "מלאי אורניום מועשר שאינו מדווח" ו"פעילויות מפתח שאי אפשר לאמת".
גם סגן נשיא ארה"ב ג'יי-די ואנס רמז בפומבי שברשות איראן עדיין יש, ככל הנראה, את מלאי 400 הקילוגרם.
גורמים צבאיים פרסמו הערכות לפיהן המלחמה ב-2025 "הרחיקה את איראן שנה או יותר מפריצה גרעינית". זוהי הערכה אפשרית, אך לא הרווחת בין המומחים. גופי מחקר ישראליים מזהירים שהנזק הפיך: איראן היא מדינה גדולה בעלת יכולות מדעיות מתקדמות.
דוחות מודיעין אמריקאיים ראשוניים לגבי סבב 2025 הצביעו על נסיגה של חודשים בלבד, לא שנים – בסתירה לתיאור פומבי של "השמדה מוחלטת".
במלחמת "שאגת הארי" לא ידוע על פגיעה משמעותית באתרי הגרעין של איראן, כך שלא ברור מה הקשר בין המלחמה לבין "הצלת ישראל מהשמדה", שלה התיימר נתניהו.
אתר גרעיני מרכזי אחד לא רק שלא נפגע – הוא ממשיך להיבנות. ניתוח תמונות לוויין של מכון ISIS מסוף יוני 2026 מראה פעילות רכבים מתמשכת בכבישים המובילים אל פתחי המנהרות המערביים ב"הר המכוש" – מתקן קבור עמוק במרחק קילומטר וחצי דרומית לאתר ההעשרה בנתנז – בעוד שבנתנז, פורדו ואיספהאן עצמם כמעט ואין תיעוד פעילות שיקום.
הממשל האמריקאי טוען כי הבנייה ב"הר המכוש" מנוגדת לתנאי מזכר ההבנות שנחתם בין ארה"ב לאיראן ביוני 2026, המחייב את איראן, לטענת ארה"ב לשמר את הסטטוס-קוו בתוכנית הגרעין שלה. עם זאת, האיראנים מכחישים כי מזכר ההבנות עסק בנושא הגרעין, פרט להתחייבות עמומה לדון בו בהמשך. כך או כך, הבנייה במקום נמשכת.
מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, הצהיר בעקבות המלחמה כי
"משטר אי-הפצת הנשק הגרעיני (בעולם), אשר תמך בביטחון הבינלאומי במשך יותר מחצי מאה, ניצב כעת על כף המאזניים…
אם חלון ההזדמנויות ייסגר, האלימות וההרס עלולים להגיע לרמות שאין להעלות על הדעת, ומשטר אי-הפצת הנשק הגרעיני כפי שאנו מכירים אותו עלול לקרוס ולהתמוטט."
לפי גרוסי, תקיפת מתקני גרעין, אפילו של מדינה מסוכנת כמו איראן, מסכנת את היסוד המשפטי הבינלאומי שאמור למנוע התפשטות של נשק גרעיני – ולא מחזקת אותו.
כמה מהטילים האיראניים הצליחה ישראל ליירט?
במהלך שתי המלחמות בין ישראל לאיראן שיגרה איראן על ישראל אלפי טילים בליסטיים, במתקפת הטילים הגדולה והקטלנית ביותר על ישראל אי-פעם.
במלחמת 12 הימים אשתקד, 29 בני אדם נהרגו מירי הטילים האיראני על ישראל, 2,461 נפצעו. כ-18 אלף איש איבדו את בתיהם שנפגעו מפגיעות טילים, וחלקם לא נבנו מחדש עד היום.
במלחמת "שאגת הארי", בין 28 בפברואר ל-8 באפריל השנה, נהרגו 34 בני אדם מירי הטילים האיראני (המספר אינו כולל 30 אזרחים וחיילים שנהרגו מתקיפות ארגון הטרור חזבאללה); 7,656 נפצעו בתוך שטח ישראל מירי איראן וחזבאללה (לא כולל מאות חיילים שנפצעו בלבנון); כ-4,000 בני אדם איבדו את בתיהם.
משרד הביטחון הישראלי דיווח בהערכה רשמית כי ההגנה האווירית הישראלית ("כיפת ברזל", ה"חץ" וה"פטריוט") יירטה 86% מהטילים הבליסטיים ששיגרה איראן ב"שאגת הארי". במהלך המלחמה עצמה דווח על יירוט של 90%–95%. בששת הימים הראשונים רק 8% מהטילים האיראניים חדרו את ההגנה האווירית, בשלב מאוחר יותר של העימות שיעור זה הוכפל.
טענות ממשלת ישראל ודובר צה"ל מול הנתונים:
| הטענה | מה נטען | מה מראים מקורות עצמאיים |
|---|---|---|
| עליונות אווירית | מלאה מעל כל שמי איראן תוך 24 שעות | שליטה אפקטיבית על ציר ממערב איראן ועד טהרן – לא כיסוי טריטוריאלי מלא |
| הגנה אווירית | 85% ממנה הושמד | מקור אחד עיקרי (אלמ"א/צה"ל); חלק הוחלף ממלאי; איראן עדיין מפילה כטב"מים חודשים לאחר מכן |
| חופש פעולה | כמעט מוחלט | F-35 אמריקאי נפגע מאש קרקעית, כטב"מים אמריקאים וישראליים הופלו |
| משגרי טילים | 60%–70% הוצאו משימוש | חלק ניכר הוא השבתה זמנית במנהרות, לא השמדה; המשגרים זולים ומהירים לשיקום |
| תוכנית הגרעין | "מיטוט", הרחקת שנה מפריצה, "הצלת ישראל מהשמדה גרעינית" | הערכה מחמירה; מלאי 400 ק"ג אורניום מועשר שרד ולא אותר; "הר המכוש" ממשיך להיבנות |
בכל אחד מהממדים שנבדקו – עליונות אווירית, הגנה אווירית, משגרי טילים, תוכנית הגרעין והרתעה אזורית – הפער בין הניסוח המוחלט לנתונים העצמאיים עקבי: נזק כבד ואמיתי, אך רחוק מהכרעה.
שאלות העולות מן הנתונים
אם ההגנה האווירית האיראנית לא הושמדה במלואה, איך זה שהיא כמעט לא שיבשה את תקיפות ישראל וארה"ב?
כי הגנה אווירית והיכולת להגן על שטח שלם הם שני דברים שונים. גם הגנה ששרדה חלקית ופוזרה יכולה לשמור על יכולת נקודתית להפיל כלי טיס בודדים, כפי שקרה במקרי ה-F-35 והכטב"מים – בלי שהיא מספיקה לבלום את עצם המערכה.
מדוע זה חשוב לדעת אם משגרי הטילים הושבתו זמנית או הושמדו לצמיתות?
כי זה קובע את קצב ההתאוששות. משגר שנכלא במנהרה יכול לחזור לפעולה תוך ימים אחרי שהמנהרה נפתחת מחדש; משגר שהושמד דורש ייצור מחדש שלוקח חודשים. ההבדל הזה הוא ליבת השאלה כמה זמן "קנתה" בפועל המערכה.
האם יש הסכמה על כמה זמן המבצע הרחיק את איראן מפצצה גרעינית?
לא. ההערכות נעות בין כמה חודשים (הערכות מודיעין ראשוניות) לשנה ומעלה (ההערכה המחמירה ביותר). אין קונצנזוס, וסבא"א עצמה מדגישה שהיא כלל לא מסוגלת כיום לאמת את מיקום החומר הקריטי – מה שמייצר אי-ודאות שגם מרוקנת מתוכן הערכות מדויקות.
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו