קרובי משפחה, יועצים ומקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו נחקרו והואשמו בעשור האחרון בשתי פרשות שבהן התבצעו, לכאורה, עבירות פליליות חמורות של העברת כספים שלא כדין בעסקאות בתחום המדיני והביטחוני, המעלות גם חשש לפגיעה בביטחון המדינה: פרשת הצוללות ופרשת "קטארגייט". אך נתניהו עצמו לא נחקר.

שאלת מעורבותו האפשרית של נתניהו בפרשות הללו תידון באופן ציבורי-פורמלי בוועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות ובבירור של תביעות לשון הרע שהגיש נתניהו נגד בכירים שטענו למעורבות שלו בפרשת "קטארגייט". הדיונים הללו יוכרעו רק אחרי הבחירות.

פרשה נוספת, גיוס ה-ICO של חברת בנקור, מעלה שאלות קשות על התנהלות של קרובי משפחה של נתניהו, ופורסמו טענות שגם בפרשה זאת התבצעה העברת כספים לא חוקית בסביבתו של נתניהו – טענות שהוא ומשפחתו מכחישים. ב-2027 חלק מהרישומים הפיננסיים האירופיים הקריטיים המתעדים את הפרשה יימחקו. אבל שום חקירה לא נפתחה.

האם נתניהו או משפחתו מעורבים בפרשת "קטארגייט"?

באוקטובר 2024 נעצר אלי פלדשטיין, שהיה יועצו של נתניהו, בחשד להדלפת המסמכים הסודיים לעיתון "דה בילד". לאחר מכן, ביצע יונתן אוריך, שהיה דוברו של נתניהו, איפוס מלא של מכשיר הטלפון שלו. כל המידע הרלוונטי נמחק. המשטרה ראתה בכך חשד לשיבוש חקירה.

לפי חשדות שנחקרים, קטאר העבירה כ-10 מיליון דולר לבכירים ישראלים, בהם אנשי לשכת נתניהו, ביניהם אוריך ופלדשטיין. אוריך חשוד שקיבל כ-18 אלף דולר בחודש מקטאר במשך כשנתיים. פלדשטיין חשוד שקיבל משכורת במימון קטארי דרך גיל בירגר. בירגר חשוד שהעביר כספים ישירות. לפי פרסומים, יוגשו נגד השלושה, וכן נגד ישראל איינהורן, כתבי אישום בפרשה החמורה.

מתווך קטארי בכיר ובעל ברית קרוב של ראש ממשלת קטאר נכח בחדר הסגלגל בזמן שיחת ההתנצלות של בנימין נתניהו לקטאר, 29 בספטמבר 2025 (צילום: Daniel Torok/The White House)

התשלומים נעשו, לפי החשד, בזמן שקטאר מימנה, באישורה של ישראל ובאישורו האישי של נתניהו, את ארגון הטרור חמאס, ונמשכו, לפי החשד, גם לאחר שחמאס ביצע את הטבח ב-7 באוקטובר 2023. הם נמשכו, לכאורה, גם אחר כך בזמן שקטאר שימשה כמתווכת מול חמאס במו"מ לשחרור החטופים.

ביוני 2026 הוגש כתב אישום נגד אוריך בפרשת "בילד", בגין מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה.

נתניהו נחקר בשתי הפרשות כעד, לא כחשוד. זאת, אף שבג"ץ קבע שלנתניהו "אינטרס אישי" בתוצאות החקירות, והיועמ"שית נתנה אישור מראש לחקור את נתניהו כחשוד, אם עדותו הפתוחה תעלה לכך בסיס.

נתניהו עצמו הכחיש את פרשת "קטארגייט" כולה, תוך התכחשות לראיות שעלו בחקירה, באופן שמעלה גם הוא שאלות קשות.

נתניהו טען שהפרשה היא "פייק ניוז" ו"ניסיון לייצר פרשה מלאכותית נגדו ונגד אנשיו". הוא אמר כי "לא ידע על קשר כלשהו בין אוריך ופלדשטיין, לבין גורמים הקשורים לקטאר".

שליט קטאר האמיר תמים בן חמד אאל ת'אני נפגש עם ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה, 16 בדצמבר 2019 (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של אל־ג'זירה פלסטין)

הוא הכחיש שהיה מודע לתשלומים או לפעילות כלשהי שנעשתה עבור האינטרסים של קטאר. הוא טען שהחקירה היא "חלק ממסע רדיפה נגדי". הוא השווה אותה ל"פרשות האלפים", שבהן הוא עצמו עומד לדין באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, וכינה גם אותן "רדיפה" ו"תיקים שהתפוררו".

בעדותו בביהמ"ש במסגרת משפטו שלו אמר: "ממציאים נגדי פרשות שמתפוררות, כמו שעושים עכשיו עם קטארגייט".

החשד, אפוא, הוא כי כסף קטארי הגיע לאנשים שעבדו בלשכת נתניהו, תמורת מבצע השפעה על הציבור הישראלי לטובת קטאר – ארגון התומך בחמאס, בזמן מלחמה, לאחר טבח שבוצע בישראל בידי חמאס, ובזמן שקטאר משמשת כמתווכת מול ארגון הטרור. ובזמן החקירות הללו, אוריך חזר לעבוד אצל נתניהו.

נתניהו מסר עדות בפרשה, בה הכחיש את החשדות נגד עוזריו והגדיר אותם כ"ציד פוליטי" (מצד מי?) אך לא נחקר בה תחת אזהרה. לא ידוע אם המשטרה חקרה בכלל את השאלה, מה היה ידוע לנתניהו, מתי, והאם היה מעורב בכך.

פלסטינים מקבלים סיוע כספי בסך מאה דולר כחלק מהמענק שהוקצה על ידי קטאר למשפחות נזקקות, באמצעות סניף דואר, בחאן יונס שבדרום רצועת עזה, 3 בדצמבר 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

איש המוסד והמודיעין לשעבר, ד"ר אודי לוי, טען בריאיונות עמו שפורסמו ברשת האינטרנט כי נתניהו ומשפחתו "היו מעורבים בפרשת 'קטארגייט'". לפי טענותיו של לוי, כספים מקטאר אינם מועברים ישירות לנתניהו, אלא זורמים, לכאורה, לאשתו שרה ולבנו יאיר דרך "חברות קש, מקלטי מס ועסקאות בתחומי הנשק והסייבר", לדבריו לוי.

טענותיו של לוי לא נחקרו, הוא לא הציג להן ראיות, ולא מן הנמנע כי הן שגויות, ולכאורה, אולי, אף מומצאות. אבל הפער בין החשדות החמורים כלפי יועציו של נתניהו, הנמצאים בחקירת משטרה וייתכן שיוגש בגינם בקרוב כתב אישום, לבין מה שלוי טוען לגבי נתניהו עצמו, הוא פער שחקירה צריכה למלא.

כשיועץ בכיר של ראש ממשלה מכהן לוקח 18 אלף דולר בחודש מקטאר – ואיש לא בדק אם המידע הגיע למקום גבוה יותר – זו לא חקירה שהסתיימה. זו חקירה שנעצרה.

נתניהו ומקורביו הגישו בשנה האחרונה שש תביעות לשון הרע על פרסומים בנוגע לטענות על קשרים מושחתים שלו ושל מקורביו עם קטאר: נגד שר הביטחון לשעבר, משה יעלון; נגד יו"ר מפלגת הדמוקרטים, סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן; אתר "וואלה" (שהוא נשפט על יחסיו עימו בעבר); מנהיגת המחאה נגדו, שקמה ברסלר; מכון המחקר ממר"י וד"ר יגאל כרמון העומד בראשו; ואודי לוי.

הרמטכ"ל בני גנץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון, ארכיון 2013 (צילום: לע"מ)

כרמון כתב בתצהיר ההגנה שלו מול תביעת נתניהו כי התביעה של נתניהו היא "תביעת השתקה" – שימוש מכוון בהליכי משפט להשתקת ביקורת לגיטימית. כרמון אף הגיש תביעת דיבה נגדית על תביעת הדיבה של נתניהו. כרמון מבקש מביהמ"ש גישה למסמכים פיננסיים, רשימות פגישות של נתניהו עם נציגי קטאר ופרטי חשבונות בנק של נתניהו ובני משפחתו, כדי לאפשר בדיקה של טענותיו.

בתי המשפט יקיימו את עיקר הדיון בתביעות הדיבה של נתניהו ובתביעה הנגדית של כרמון רק אחרי רק אחרי הבחירות, לא לפניהן. וכך, המידע המלא על שאלת מעורבותו, או אי-מעורבותו, של ראש הממשלה באחת מפרשות המעורבות הזרה החמורות בתולדות המדינה ייחשף במלואו רק אחרי הבחירות.

מה הקשר של נתניהו לפרשת הצוללות?

פרשת הצוללות, תיק 3000, נחקרת מאז 2017. ב-2021 הוגשו כתבי אישום בגין שוחד נגד שבעה מעורבים. במרכז הפרשה עמד מיקי גנור, נציג תאגיד טיסנקרופ הגרמני בישראל, שלפי כתב האישום צבר עמלות של 10.4 מיליון יורו בין 2012 ל-2016 וחילק אותן לבכירים שקידמו את עסקת הצוללות.

בין הנאשמים: עו"ד דוד שמרון, עורך דינו הפרטי של נתניהו וקרוב משפחתו, שנאשם כי פעל לקידום עסקת ספינות המגן תוך שימוש מכוון במעמדו כמקורב ראש הממשלה; מפקד חיל הים לשעבר אליעזר מרום, שלפי האישום קיבל 557 אלף שקל מגנור, מוסווים כ"תשלומי ייעוץ"; דוד שרן, ראש לשכתו לשעבר של נתניהו, שנאשם בלקיחת שוחד של לפחות 30 אלף שקל במזומן.

עורך הדין דוד שמרון בבית המשפט בעת הדיון בתביעת לשון הרע שהגיש, 23 בינואר 2023 (צילום: ראובן קסטרו/פול)

נתניהו עצמו לא הוגדר כחשוד בפרשה ולא נחקר באזהרה, אלא רק העיד בה – בדיוק כמו בפרשת קטארגייט.

ועדת גרוניס, ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה ב-2022, שלחה ביוני 2024 מכתבי אזהרה לנתניהו, ליוסי כהן, לבוגי יעלון, לרם רוטברג ולאבנר שמחוני.

בספטמבר 2025 פרסמה הוועדה תיאור מפורט של השאלות שהיא בוחנת: הוועדה הצהירה כי היא בודקת את האפשרות שנתניהו "סיכן את ביטחון המדינה ופגע באינטרסים הכלכליים שלה"; "הסתיר מידע מהשרים ועקף ערוצים מקצועיים כדי לקדם רכישת צוללות שלא היה בהן צורך". אם זה מה שקרה, מה היה המניע שלו?

נכון ליולי 2026, הוועדה עדיין לא פרסמה מסקנות סופיות. אחרי ארבע שנות חקירה, התשובות עדיין מרחפות באוויר. הימשכות הדיון מאפשרת לו להתמודד בבחירות הקרובות ללא קביעה חד-משמעית.

ראש הממשלה נתניהו חונך את הצוללת אח"י תנין, ספטמבר 2014 (צילום: AP Photo/Amir Cohen, Pool)

מהי פרשת "בנקור" והאם יש לה קשר לנתניהו?

ביוני 2017 גייסה חברת הקריפטו "בנקור" 153 מיליון דולר בתוך שלוש שעות בלבד, בהנפקת ICO (Initial Coin Offering – הנפקה ראשונה של מטבע דיגיטלי), אחת מהנפקות ה-ICO הגדולות בתולדות הבלוקצ'יין.

"בנקור" הוקמה על ידי גיא וגליה בן ארצי, ילדיו של אמציה בן ארצי, אחיה של שרה נתניהו. אמציה בן ארצי עצמו שימש כמשקיע בחברה.

אודי לוי טען בריאיון רשת לסרטון של פורום יוצאי יחידות העילית "555" כי "מיליוני דולרים הולבנו במסגרת הגיוס של בנקור בשווייץ", וכי "יש תצהיר של שותף עסקי המאמת את הקשר".

לוי היה מפקד יחידת "צלצל" שעסקה במיפוי רשתות מימון עוינות, כך שהאיש מבין היטב בנושא שלגביו הוא טוען. טענת לוי טרם הוכחה, נתניהו ומשפחתו מכחישים אותה מכל וכל, ונתניהו הגיש תביעת לשון הרע נגד לוי. על טענותיו. לא מצאתי תגובה רשמית של בנקור עצמה. מערכת זמן ישראל ניסתה להשיג את תגובת החברה למאמר זה, אך מצאה כי לא ניתן היה להשיג אותה.

המבנה של הנפקות ICO יכול לשמש ככלי נוח להלבנת הון, בגלל שילוב של אנונימיות, קושי במעקב ומסלול כספי בינלאומי, וכבר היו מקרים שבהם חברות נתפסו או נחשדו בעבירות כאלה בהנפקות ICO ברחבי העולם.

יחידת צלצל נסגרה ב-2017, שנה לאחר שלוי פרש ממנה, בתקופתו של יוסי כהן כראש המוסד. יוסי כהן מונה לתפקיד בידי נתניהו ב-2015. בדיוק בשנה שבה נסגרה היחידה, גויסו 153 מיליון דולר בגיוס בינלאומי שהרשויות בישראל לא בחנו לעומק. כל זה לא אומר שנעשתה עבירה כלשהי – זה אומר שזוהי שאלה שטרם נבדקה.

לפי כללי שמירת המידע הפיננסי באירופה, רישומים שאינם בגדר "חומר חקירה פעיל" נמחקים אחרי תקופה קצובה. 2027 הוא מועד קריטי לחלק מהעסקאות הרלוונטיות, שנערכו בשנים 2017–2018. לאחר המחיקה, חקירה עדיין תהיה אפשרית – אך יקרה מאין כמוה.

גיוס ה-ICO של בנקור התבצע ביוני 2017. עסקאות הנשק והסייבר שלוי טוען לקיומן היו אמורות להתקיים, לכאורה, באותה תקופה. רישומים פיננסיים שווייצריים, גרמניים ובריטיים אינם נשמרים לנצח – ובמקרים שבהם אין הליך חקירה פעיל שמצדיק הקפאתם, הם נמחקים.

לוי עצמו מציין זאת כסיבה לדחיפות. לדבריו, הוא פועל לפתיחת חקירות בשווייץ, בגרמניה ובבריטניה – לא כי ויתר על ישראל, אלא כי הבין שאם הרישומים ייעלמו לפני שחוקר מוסמך מבקש להקפיא אותם, כל מה שיישאר יהיו עדויות אנושיות בלבד. עדויות אפשר להפריך. מסמכי בנק – פחות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו באולם בית המשפט המחוזי בתל אביב לקראת תחילת עדותו, כשברקע הרכב השופטים עודד שחם, רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם, 8 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לסיכום: קרוביו, יועציו ומקורביו של נתניהו הסתבכו בשתי פרשות חמורות שבהן, לכאורה, הועברו כספים שלא כדין במסגרת מהלכים בינלאומיים שעסקו בביטחון המדינה – ושאלת מעורבותו של נתניהו עצמו אפילו לא נבדקה בחקירת משטרה.

אירוע שלישי, בו מעורבים קרובי משפחה של נתניהו, מעורר גם הוא שאלות קשות, הנתמכות על ידי חוות דעתו של גורם מקצועי, והן טרם נבדקו.

ברמה הציבורית, האמת על שאלת מעורבותו בשתי הפרשות תתברר רק אחרי הבחירות. באחת מהן במסגרת ועדת חקירה הפועלת בעצלתיים, ובשנייה – במסגרת תביעות דיבה שהוא הגיש בתגובה לטענות גלויות של אנשי מקצוע, מנהיגים ופעילים פוליטיים, חלקם בעלי רקע ביטחוני.

וכל זאת, בזמן שנתניהו עומד למשפט על שוחד, מרמה והפרת אמונים, ותוך כדי כך מנהל מסע ציד אגרסיבי, במדיה ובחקיקה, כדי להשפיל, להחליש ולאיים על מערכת אכיפת החוק, כולל התובעת שהגישה נגדו את כתב האישום ושופטיו.

מאמר זה מבוסס על פרסומים עיתונאיים מאומתים, מסמכים משפטיים ציבוריים וטענות שפרסם ד"ר אודי לוי בפומבי. הטענות הנוגעות לגיוס בנקור ולרישומים הגרמניים בפרשת הצוללות הן ברמת חשד שטרם נחקר. החשודים מכחישים את כל הטענות המיוחסות להם, ועל כולם חלה חזקת החפות.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.