ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט, המוכרת כ"ועדת גרוניס", פועלת מאז ינואר 2022. ביוני 2024 היא הזהירה את ראש הממשלה בנימין נתניהו כי היא בודקת מחדלים חמורים שלו בפרשת הצוללות וכי הוא "עלול להיפגע אם תגיע למסקנה שקיבל החלטות שסיכנו את ביטחון המדינה".

הוועדה מצאה כי הליך הרכש של הצוללות נעשה תוך "אנדרלמוסיה שסיכנה את ביטחון המדינה". ואולם, המסקנות הסופיות של הוועדה טרם פורסמו.

כעת, לפי דיווחים, המוזהרים בוועדה, כולל נתניהו, מבקשים לזמן עשרות עדים בשלב ההתגוננות – זמן קצר לפני שהמדינה יוצאת לבחירות. יש סיכוי גבוה שהליך הבירור לא ימוצה לפני הקלפי.

ראש הממשלה נתניהו חונך את הצוללת אח"י תנין, ספטמבר 2014 (צילום: AP Photo/Amir Cohen, Pool)

מה קבעה ועדת החקירה בעניין הצוללות על מעשי נתניהו?

ועדת גרוניס, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, הוקמה בזמן כהונתה של הממשלה הקודמת, בראשות נפתלי בנט, ובחנה את תהליכי הרכש של צוללות וספינות בשנים 2009–2016, ובכללם מתן אור ירוק לגרמניה למכור צוללות למצרים.

זאת, לאחר שחקירה פלילית של המשטרה מצאה כי נעשו עבירות מצד בכירים במערכת הרכש הממשלתית והצבאית, והוגשו כתבי אישום נגד אחדים מהם. נתניהו העיד בפרשה, אך לא נחקר בה כחשוד, אף כי בין הנאשמים היו מקורבים שלו.

ב-2024 שלחה ועדת גרוניס חמישה מכתבי אזהרה – לנתניהו, לשר הביטחון לשעבר משה יעלון, לראש המוסד לשעבר יוסי כהן, למפקד חיל הים לשעבר רם רוטברג ולעובד המל"ל לשעבר אבנר שמחוני.

נתניהו הוזהר כי הוא "עלול להיפגע אם הוועדה תגיע לכלל מסקנה כי בתפקידו כראש הממשלה, בשנים 2016-2009, בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה – קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור של קבלת החלטות".

בנימין נתניהו בצוללת אח"י רהב (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

הוועדה הציגה חשש למחדלים לכאורה של נתניהו שהיא בודקת, ביניהם האפשרות שנתניהו, לכאורה, "הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה;

"הפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון;

"הוביל לרכש צוללת שישית על יסוד הנחות בלתי מבוססות, הצדקות משתנות, ללא עבודת מטה סדורה ובסטייה מהצרכים המבצעיים שקבעה הממשלה;

"נמנע מלדון בהשלכות הנובעות מהקצאת תקציבי עתק להצטיידות בצוללת שישית על מוכנות צה"ל לאתגרים ביטחוניים בטווח הזמן הקצר והארוך, אשר הוצגו בפניו".

שר הביטחון יעלון, ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל גנץ מקבלים את הצוללת אח"י תנין, ספטמבר 2014 (צילום: AP Photo/Amir Cohen, Pool)

למה הוועדה לחקר פרשת הצוללות מתעכבת כבר 4 שנים?

מהלך העבודה של ועדת גרוניס לחקר פרשת הצוללות נקטע שוב ושוב. באפריל 2025 עצר בג"ץ את עבודת הוועדה בעקבות עתירות שהגישו המוזהרים, ובהם נתניהו, יחד עם הנאשמים בפרשה הפלילית (שכאמור, נתניהו אינו נמנה עליהם).

העותרים טענו כי הוועדה פוגעת, לכאורה, בהליך הפלילי, מאחר שלפי הטענה "עדים מהותיים רבים מעידים בשני ההליכים במקביל". בספטמבר 2025 פרסמה הוועדה תיאור מפורט של הליקויים לכאורה שעמדו בבסיס האזהרות; הפרסום נעשה במענה לבקשת המוזהרים, במטרה להקל עליהם בהליך.

בינואר פרסמה הוועדה דוח שחשף ליקויים מערכתיים רבים. אך הוועדה הדגישה כי הדוח עוסק בהיבטים מערכתיים בלבד, בלי מסקנות אישיות נגד המעורבים, וכי היא עדיין צריכה לשמוע את המוזהרים ואת עדיהם ולקיים חקירות נגדיות.

ההליך נמשך מעל ארבע שנים, בין היתר בשל הקפאה שיפוטית שביקשו המוזהרים עצמם. לפי דיווח ב"הארץ" מהשבוע שעבר, נתניהו וארבעת המוזהרים הנוספים צפויים לבקש שעשרות עדים יעידו בפניהם במסגרת שלב ההתגוננות, והם נדרשים להגיש את רשימות העדים בתוך ימים.

אילוסטרציה, בנימין נתניהו מסייר בצוללת אח"י אילת, 2009 (צילום: AP Photo/ Pavel Wolberg, Pool)

לפי הדיווח ב"הארץ", "רשימת העדים הפוטנציאלית ארוכה במיוחד, וכוללת, בין השאר, את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, הרמטכ"ל אייל זמיר, האלוף במיל' עמוס גלעד, מפקד חיל הים לשעבר אלי (צ'ייני) מרום והשר לשעבר יובל שטייניץ".

הוועדה תקבע לאחר מכן את המועדים לשמיעת העדים. חלק מן העדים המבוקשים כבר העידו בעבר בפני הוועדה או בתיק הפלילי המקביל, מה שמסבך את התיאום בין ההליכים ועשוי להאריך את הבירור.

האם נתניהו מעכב את הליכי המשפט הפלילי בו הוא נאשם?

נתניהו אינו נאשם או חשוד בפלילים בפרשת הצוללות, ובדיקת וועדת גרוניס לחקר הפרשה אינה עוסקת באישומים ובחשדות פליליים, גם אלה שהוגשו נגד מעורבים אחרים באותה פרשה.

עם זאת, כדאי לשים לב כי דינמיקה דומה לזו שמתרחשת בהליך הבדיקה של פרשת הצוללות מתרחשת גם במשפט הפלילי נגד נתניהו – תיקי "האלפים", בהם נאשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים בשלוש פרשות שונות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ופרקליטו עמית חדד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 28 באוקטובר 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

עדות נתניהו במשפטו ב"תיקי האלפים" הסתיימה ביוני השנה, לאחר 98 ימי עדות. זוהי העדות הארוכה ביותר של נאשם בישראל. רוב הדיונים קוצרו, או בוטלו, לפי בקשותיו החוזרות של נתניהו, בשל אירועים ביטחוניים, פוליטיים, מדיניים וציבוריים שרה"מ השתתף בהם, ובשל מגבלותיו הרפואיות. ברוב המקרים, השופטים נענו לבקשות.

הביטולים והקיצורים התכופים נעשים למרות שנתניהו הצהיר בביהמ"ש כי ניהול ההליך הפלילי לא יפגע בתפקודו כרה"מ, וכי ניתן לקיים את שני הדברים – ניהול משפט וניהול מדינה – במקביל. ההצהרה היוותה אחד השיקולים להחלטת בג"ץ לדחות את העתירות שביקשו להדיח אותו מתפקידו בשל המשפט.

בשלב ההגנה שנפתח בימים אלה ביקש סנגורו עמית חדד לזמן "מאות עדים", והעריך כי המשפט לא יסתיים לפני 2028. בתגובה קבעו השופטים כי החל מ-4 באוקטובר השנה יתנהל המשפט חמישה ימים בשבוע, ודרשו מההגנה להיערך גם לעדים חלופיים "כדי שלא יבוטלו ימי דיונים".

במילים אחרות: גם במשפטו הפלילי של נתניהו מתנהלת דינמיקה של התארכות. מקורות שצוטטו ב"הארץ" מעריכים כי בבקשת העדים בוועדת הצוללות "מופיע אותו דפוס".

בנימין נתניהו (מימין) נעזר בחייל לאחר שאיבד את שיווי המשקל בעת ביקורו בצוללת בחיפה. תצלום ארכיון נובמבר 2009<br />(צילום: AP Photo/ Pavel Wolberg, Pool)

האם העיכוב בעבודת "ועדת הצוללות" משפיע על הבחירות?

הכנסת ה-25 התפזרה בסוף השבוע שעבר, והבחירות לכנסת ה-26 נקבעו ל-27 באוקטובר. מרגע הפיזור, הפכה הממשלה לממשלת מעבר.

הצטברות האירועים – העובדה ששלב ההתגוננות בעבודת הוועדה רק נפתח והבקשה לזמן עשרות עדים – מלמדת כי סביר להניח שהוועדה לא תפרסם את מסקנותיה לפני שהבוחר יגיע לקלפי.

כדאי לראות את ההקשר הרחב. הממשלה נמנעה עד כה מהקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלים שאפשרו את הטבח ב-7 באוקטובר, ובג"ץ רמז כי יעדיף להשאיר את ההכרעה לממשלה שתקום לאחר הבחירות. כך, ועדת חקירה ממלכתית מרכזית נוספת תלויה אף היא בתוצאות הבחירות.

ציר הזמן של ועדת גרוניס

שאלות שעולות מן הנתונים

מה קבעה ועדת החקירה לפרשת הצוללות לגבי נתניהו?

הוועדה טרם הגישה את מסקנותיה. הוועדה בודקת אם "התנהלותו סיכנה את ביטחון המדינה ופגעה באינטרסים הכלכליים שלה". נתניהו דוחה את הטענות.

מדוע טרם פורסמו מסקנות ועדת גרוניס?

אחד הגורמים שעיכבו מאוד את עבודת הוועדה הוא הקפאה שיפוטית שביקשו המוזהרים ב-2025, ושלב התגוננות שבו הם מבקשים כעת לזמן עשרות עדים.

מתי צפויות מסקנות ועדת גרוניס?

לא ידוע; לפי לוח הזמנים והשלב הנוכחי, סביר שלא לפני הבחירות באוקטובר.

האם מסקנות ועדת החקירה מחייבות?

לא באופן פורמלי, אך הממשלה חייבת לדון בהן ולנמק אם אינה מיישמת אותן, וצפויות עתירות לבג"ץ בנושא.

הפגנה נגד בנימין נתניהו בגין פרשת הצוללות בתל אביב, 22 בינואר 2021 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

שאלות לסיכום: כשוועדת חקירה ממלכתית בודקת אם ראש ממשלה מכהן סיכן את ביטחון המדינה – עד כמה חשוב שהבירור ימוצה לפני שהבוחר מכריע?

כשכלי דיוני לגיטימי – זכות הטיעון וזימון עדים – מאריך הליך אל מעבר למועד הבחירות – מי נושא באחריות לכך שהאמת תתברר בזמן?

ומי מהמתמודדים בבחירות הקרובות מתחייב לאפשר לוועדות חקירה ממלכתיות לחקר מחדלים להשלים את עבודתן ולפרסם את מסקנותיהן במלואן?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.