בסוף 2022 נהנתה ישראל מיחס חוב-תוצר נמוך, דירוג אשראי גבוה ואמון רב מצד שוקי ההון וסוכנויות הדירוג. בתוך כשלוש שנים בלבד התמונה השתנתה באופן דרמטי: החוב הציבורי זינק במאות מיליארדי שקלים, תשלומי הריבית תפחו בעשרות מיליארדים, יחס החוב-תוצר עלה לכ-69%, ושלוש סוכנויות דירוג האשראי הורידו את דירוגה של ישראל.

הסיבות להידרדרות הן העלויות הכבדות של המלחמה, וגם המדיניות הממשלתית. כבר ב-2023 הזהירו סוכנויות הדירוג מפני הפגיעה במוסדות המדינה ובהפרדת הרשויות בעקבות מהלכי הממשלה.

מה הנתונים הפיסקליים של ישראל בשנים האחרונות?

בסוף 2022 עמד החוב הממשלתי של ישראל על 1.037 טריליון שקל, שהיוו 59.1% מהתוצר הלאומי. בסוף 2025 החוב הממשלתי כבר היה 1.42 טריליון שקל, ויחס החוב-תוצר עלה ל-68.4%. לפי ההערכות העדכניות של בנק ישראל, יחס החוב לתוצר עלה ביולי השנה לכ-70%, המשקף חוב ממשלתי של כ-1.5 טריליון שקל.

רכיב הריבית על החוב בתקציב 2022 היה 42.9 מיליארד שקל. בתקציב 2026 רכיב הריבית על החוב כבר הגיע ל-64.6 מיליארד שקל. כלומר, הממשלה הנוכחית, בראשות בנימין נתניהו, מעבירה לממשלה הבאה תקציב ובו בור עצום של תוספת של 23.7 מיליארד שקל בשנה לתשלומי הריבית על החוב.

שלט של חברת מודי'ס בניו יורק (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

כל תושב בישראל משלם תוספת ריבית של יותר מ-2,300 שקל בשנה על החוב של הממשלה. מדובר בבור תקציבי עצום.

הבעיה התקציבית לא נעלמה מעיניהן של חברות דירוג האשראי, שהבינו שחובות ממשלת ישראל זינקו ושהמדיניות הממשלתית מבוססת על גירעון מתמשך, הטבות למגזרים לא יצרניים וחוסר יעילות נרחב – כל זה בתקופת מלחמה.

בסוף 2022 נהנתה ישראל מאחד מדירוגי האשראי הגבוהים בתולדותיה: חברת S&P העניקה לה דירוג AA- עם תחזית יציבה, מודי'ס העניקה דירוג A1 עם תחזית יציבה, ו-פיץ' דירגה את ישראל A+ עם תחזית יציבה.

מאז הקמת הממשלה הנוכחית של נתניהו, בשלהי 2022, הורידו שלוש חברות הדירוג את דירוג האשראי של ישראל. כיום (יולי 2026) דירוגה עומד על A בסוכנות הדירוג-S&P, על Baa1 בדירוג של סוכנות מודי'ס, ועל A- בדירוג של פיץ'. משמעות הדבר היא שהדירוג ירד בשתי דרגות דירוג אצל S&P, בשלוש דרגות אצל מודי'ס ובדרגה אחת אצל פיץ'.

התדמית של ישראל כמדינה בעלת אחריות פיסקלית ודירוג אשראי איתן התנפצה בשנים 2023-2024. הגירעון בתקציב ממשלת ישראל הגיע ל-6.9% ב-2024, ול-4.7% ב-2025. למעט 2020, שהושפעה ממגפת הקורונה, מדובר בגירעונות התקציביים הגבוהים ביותר של ישראל מאז המשבר הפיננסי הגלובלי ב-2009.

משרדי סוכנות דירוג האשראי סטנדרט אנד פורס (S&P) בניו יורק (צילום: AP Photo/Henny Ray Abrams, File)

מה ניתן ללמוד מהודעות חברות דירוג האשראי על ישראל?

עד אפריל 2023 אופק הדירוג של ישראל בדירוג האשראי של מודי'ס היה "חיובי" – כלומר, מודי'ס הייתה אופטימית לגבי הסיכוי להעלאת דירוג אשראי עתידית.

אך באפריל 2023 פרסמה מודי'ס דוח דירוג ביקורתי מאוד לגבי ישראל, ובמסגרתו שינתה את אופק הדירוג מ"חיובי" ל"יציב". הדברים קרו חצי שנה לפני פרוץ המלחמה בעזה, והחברה תלתה את ההחלטה במדיניות הממשלה.

כלומר, מדיניות ממשלת נתניהו הנוכחית בארבעת החודשים הראשונים לכהונתה גרמה למודי'ס לאבד את האופטימיות לגבי שיפור במצב האשראי של ישראל.

בהודעת הדירוג מ-14 באפריל 2023 הסבירה מודי'ס כי "הכלכלה הישראלית והמצב הפיסקלי ממשיכים להיות חזקים, אך השינויים המוצעים במערכת המשפט יוצרים סיכון מוסדי המצדיק שינוי באופק הדירוג". הסוכנות כתבה כי:

"ההיקף הרחב של הצעות הממשלה עלול להחליש באופן מהותי את עצמאות מערכת המשפט ולשבש את מערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון – היבטים החשובים לאיכותם של מוסדות המדינה".
מודי'ס, אפריל 2023

השר אופיר סופר משוחח עם שר הביטחון ישראל כץ ושר המשפטים יריב לוין במהלך ישיבת מליאה והצבעה על הצעת חוק לפיצול סמכויותיו ותפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה בין שני בעלי תפקידים נפרדים, באולם מליאת הכנסת בירושלים. 15 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מודי'ס הדגישה כי "מוסדות חזקים הם אחד הגורמים המרכזיים התומכים בדירוג האשראי הגבוה של ישראל". לפיכך, אף שהנתונים הכלכליים היו טובים עד אותה עת – יחס חוב-תוצר בירידה, גירעון נמוך וצמיחה חזקה – היא העריכה כי ההיחלשות האפשרית של המוסדות מאזנת את השיפור הכלכלי, ולכן אין עוד הצדקה לאופק חיובי.

בדוח נכתב גם כי הרפורמה המשפטית (ההפיכה המשטרית) יצרה אי-ודאות משמעותית לגבי איכות קביעת המדיניות בעתיד, ו"עלולה להחליש את יכולתן של הרשויות לבלום החלטות ממשלתיות בעלות השלכות כלכליות ופיסקליות".

מודי'ס הזהירה כי אם אכן יחול כרסום משמעותי בעוצמת המוסדות ובמערכת האיזונים והבלמים, עלולות להיות לכך השלכות שליליות גם על דירוג האשראי עצמו בעתיד.

לסיכום, מודי'ס הבהירה שממשלת נתניהו הנוכחית קיבלה בשלהי 2022 כלכלה במצב מצוין מבחינת צמיחה ויציבות פיננסית, אך מהלכי הממשלה לחקיקה שמחלישה את מערכת המשפט ואת שומרי הסף סיכנו את היציבות הזו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 16 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בכך נצמדה מודי'ס למוסכמה הכלכלית שדמוקרטיה ליברלית עם הפרדת רשויות טובה לכלכלה, ואילו דמוקרטיה שבה אין איזונים ובלמים המבטיחים שהממשלה פועלת על פי חוק ולמען האזרחים – רעה לכלכלה.

בדוח של S&P מ-12 במאי 2023 נכתב במפורש כי "ההנחה המרכזית של הסוכנות היא שהשינויים (חקיקת ההפיכה המשטרית, א.ט.ט) הוקפאו עד לקיום משא ומתן בין הממשלה לאופוזיציה", וכי היא מניחה שתושג מידה מסוימת של קונצנזוס שתאפשר למתן את המתיחות הפוליטית.

במקביל הדגישה S&P כי היא מאזנת בין הסיכונים הפוליטיים לבין חוזקותיה של ישראל – כלכלה מגוונת, מאזן תשלומים חזק וחוב ציבורי מתון – ולכן הותירה את אופק הדירוג יציב. היא גם הזהירה במפורש שאם הסיכונים הפוליטיים או הפנימיים יסלימו באופן משמעותי, הדבר עלול להביא להורדת דירוג.

כלומר, גם S&P הבהירה שהתקדמות החקיקה שתחליש את מערכת המשפט ואת שומרי הסף צפויה להוביל להפחתת דירוג ישראל. אך S&P העריכה שהתרחיש הסביר הוא שנתניהו לא יקדם חד-צדדית את מהלכי החקיקה ללא הסכמה רחבה.

ההבדל העיקרי בהחלטות הדירוג הוא שמודי'ס העריכה שהסבירות להתקדמות החקיקה גבוהה, ומנגד S&P העריכה שנתניהו יימנע מכך.

מאי גולן מצלמת את החברי הקואליציה, ובמרכזם יריב לוין, חוגגים את העברת החוק לביטול עילת הסבירות בקריאה שלישית, 24 ביולי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

יומיים לפני החלטת הדירוג של S&P נתניהו הבטיח להקפיא את ההפיכה המשטרית. S&P האמינה להבטחות של נתניהו ושליחיו, שלא יקדם את החקיקה שבמחלוקת, ולכן, בניגוד למודי'ס, נמנעה מהפחתת אופק הדירוג של ישראל.

החוק לביטול עילת הסבירות אושר בכנסת ב-24 ביולי 2023. בכך הובהר שנתניהו התעלם מאזהרות אנשי הביטחון והכלכלה על הסיכונים הנובעים מחקיקת ההפיכה המשטרית, והחליט לקדם אותה באופן חד-צדדי – בניגוד לדיווח על ההבטחה שנתן ל-S&P.

בכך התקדם התרחיש השלילי שהיה צפוי להוביל להחלטות של סוכנויות דירוג האשראי להפחית את דירוג האשראי של ישראל, בגלל הפגיעה בהפרדת הרשויות ובשומרי הסף. אך לפני שסוכנויות הדירוג הספיקו לבצע את הפחתת הדירוג התרחש הטבח ב-7 באוקטובר ופרצה המלחמה בעזה ובלבנון.

בכמה ירד דירוג האשראי של ישראל ב-2024?

סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס הורידה בפברואר 2024 את דירוג האשראי של ישראל מ-A1 ל-A2 – הורדת הדירוג הראשונה אי-פעם – ושינתה את תחזית דירוג האשראי לשלילית. ההחלטה נומקה בעיקר בהשפעת מלחמת עזה על נטל החוב הממשלתי. זו הייתה רק ההתחלה.

עשן מיתמר במהלך תקיפה ישראלית באזור התעשייה בעיר עזה. 12 ביולי 2026 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)

ב-27 בספטמבר 2024 חתכה מודי'ס את דירוג ישראל בשתי דרגות נוספות, מ-A2 ל-Baa1, והותירה את המדינה שלוש מדרגות בלבד מעל דירוג שאינו "דרגת השקעה" (דירוג שמעליו כדאי להשקיע במדינה). אופק הדירוג נותר שלילי.

שתי סוכנויות הדירוג הגדולות האחרות – S&P ופיץ' – הצטרפו למודי'ס בהורדת הדירוג של ישראל עם אופק שלילי, ובכך השאירו פתח להורדות נוספות, אם המצב הביטחוני יסלים.

כלומר, מאז פרוץ המלחמה, שלוש סוכנויות דירוג האשראי הורידו את דירוג ישראל.

האם הורדת דירוג האשראי הצביעה על כשל ניהולי?

סוכנות דירוג האשראי מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל פעמיים באותה שנה. הורדת הדירוג הנדירה, בשלוש דרגות, נבעה בעיקר מהמלחמה אך גם מ"איכותם הירודה של מוסדות הממשל של ישראל" בניהול כספי המדינה.

תלמידי ישיבה לומדים בישיבת חברון בירושלים. 28 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"ההסלמה המשמעותית בסיכון הגאופוליטי מצביעה גם על איכות פחותה של מוסדות וממשל ישראל, שלא מיתנו במלואם פעולות הפוגעות במדדי האשראי של המדינה", קבעה מודי'ס בספטמבר 2024. כלומר, הביקורת הופנתה גם כלפי הממשלה עצמה.

ההחלטה, שלוותה בדוח חמור על מצבה הכלכלי של ישראל, ייחסה את ההורדה לתגובה הבלתי מספקת של הממשלה למצב הפיננסי המידרדר, לצד אופק שלילי ומתיחת ביקורת קשה על הממשלה בשל כשלים בהתמודדות עם האתגרים הכלכליים.

כיצד הגיב שר האוצר סמוטריץ' להפחתת דירוג האשראי?

שרי הממשלה טוענים שהפחתות דירוג האשראי של ישראל נבעו אך ורק מהוצאות המלחמה.

למשל, לאחר הפחתת הדירוג שביצעה פיץ' באוגוסט 2024, פרסם שר האוצר סמוטריץ' בטוויטר:

"מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמת קיום, הארוכה ביותר והיקרה ביותר בתולדותיה. המלחמה שמנוהלת במספר חזיתות במקביל ונמשכת כבר כמעט שנה. הורדת הדירוג בעקבות המלחמה והסיכונים הגאופוליטיים שהיא מייצרת היא טבעית. כלכלת ישראל חזקה ואנו מנווטים אותה נכון ובאחריות. המדדים הכלכליים מצביעים על חוסנו של המשק ועל אמון גבוה שאנו זוכים לו בשווקים.

"בע"ה אנחנו ננצח את המלחמה בכל החזיתות, נשיב את הביטחון ונעלה את המשק ממלחמה למסלול צמיחה. נעביר תקציב אחראי שימשיך לתמוך את כלל צרכי המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון, תוך שמירת מסגרות פיסקליות וקידום מנועי צמיחה. מהר מאוד גם דירוג האשראי ישוב לעלות."
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אוגוסט 2024

ח"כ בצלאל סמוטריץ' וחוגגים יהודים בשער דמשק ביום ירושלים, 29.5.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

אבל מה האמת? כיום, כמעט שנתיים לאחר אותה אמירה, דירוג האשראי של ישראל עדיין לא שב לעלות.

התמשכות המלחמה בעזה – שעלתה בחייהם של בני אדם רבים מאוד, ביניהם חיילים רבים בצה"ל וחטופים – נבעה, בין היתר, מהחלטות של ממשלת ישראל.

הממשלה סירבה במשך שנה וחצי להצעות רבות שקיבלה לסיים את המלחמה ולהביא לשחרור החטופים, וסירבה, ומסרבת עד היום, לאפשר להנהגה חלופית להיכנס לעזה ולנסות להחליף את שלטון חמאס. סמוטריץ' היה ממובילי ההחלטות הללו, שעלו בחיי אדם, בסבל – וגם בכסף.

גם העלות הישירה של המלחמה התנפחה באופן משמעותי בגלל מהלכים של הממשלה למנוע גיוס משמעותי של חרדים במהלך כל תקופת המלחמה, דבר שהוביל להגדלה משמעותית של מספר ימי המילואים – בעלות כלכלית אדירה.

בנוסף, למרות המלחמה, ממשלת נתניהו, בתמיכת סמוטריץ', המשיכה להעביר כחמישה מיליארד שקל בשנה של כספים קואליציוניים, שמרביתם הגיעו למוסדות דת ואברכים. הממשלה שמרה על מבנה מנופח, רווי שרים ומשרות מיותרות.

Families of hostages held in the Gaza Strip and supporters march to Hostage Square in Tel Aviv, to a rally calling for the release of hostages held in Gaza, August 26, 2025. Photo by Chaim Goldberg/Flash90 *** Local Caption ***<br />מלחמה<br />חטופים<br />תל אביב<br />חרבות<br />ברזל<br />מלחמה

במילים אחרות, המלחמה נפתחה במתקפה אכזרית על ישראל, אך מדיניות הממשלה היא שהובילה לכך שהגירעון התקציבי זינק הרבה מעבר למה שהיה יכול לזנק במסגרת האילוצים הביטחוניים. ולאחר סיומן החלקי של המערכות בלבנון ובעזה, החליטה אותה ממשלה לצאת גם למלחמה עם איראן.

כעת, שלוש שנים כמעט אחרי תחילת המלחמה, ישראל נמצאת ביחס חוב-תוצר גבוה בהרבה, ועדיין גוררת גירעון כרוני, ולכן דירוג האשראי הגבוה שהיה בשלהי 2022 כבר לא מתאים למצב הנוכחי.

בנוסף, שיקול מרכזי להורדת דירוג האשראי כלל לא עסק במלחמה אלא בהחלשת שומרי הסף והפרדת הרשויות. בשלהי הקדנציה הנוכחית מבצעת ממשלת נתניהו מהלכים רבים נוספים כדי להחליש את שומרי הסף ואת התקשורת – ובכך מחזקת את הגורמים לשמירה על דירוג אשראי נמוך.

מדוע היעד של יחס חוב-תוצר של 50% נמחק?

לפני המלחמה נמצא יחס החוב-תוצר של ישראל בירידה, הוא היה נמוך בהשוואה בינלאומית והתקרב ל-50%. מודי'ס חזתה עלייה משמעותית ביחס החוב-תוצר של ישראל, שצפוי לקפוץ ל-70% – בניגוד חד למסלול שלפני המלחמה שכוון להפחתתו ל-50%.

גם אחרי שיפור התחזית ב-2026, המסלול המקורי נותר בגדר היסטוריה. מודי'ס ציינה כי היא צופה שהחוב הממשלתי יתייצב סביב 68% מהתוצר, לעומת ירידה ל-50% מהתוצר שנחזתה בהערכות שלפני הטבח ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה. במילים אחרות: היעד הפיסקלי המקורי לא הושג – הוא הוחמץ בפער עצום.

יהלי רוטנברג בדיון בכנסת, 22 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

גם החשב הכללי הפורש יהלי רוטנברג הודה בכך. רוטנברג אמר על דוח מודי'ס: "במבט קדימה נדרשת משמעת פיסקלית עקבית והמשך צעדי התכנסות כדי להבטיח מגמת ירידה ביחס החוב-תוצר לאורך זמן".

אבל ישראל שינתה כיוון מצמצום הדרגתי של יחס חוב-תוצר למצב שבו גירעון ממשלתי משמעותי מונע צמצום של היחס הפיננסי החשוב הזה.

בממשלה טוענים לאיתנות פיננסית, ומנופפים ב"העלאת תחזית הדירוג ל-A עם אופק יציב". הנתונים אינם תומכים בכך. S&P, שהורידה את דירוג ישראל פעמיים ב-2024, הותירה על כנו את הדירוג הבינוני-נמוך, שאליו הגיעה ישראל A/A. מודי'ס שיפרה את התחזית בלבד, והותירה את הדירוג Baa1 על כנו.

השיפור באופק הדירוג ב-2026 בא לאחר הנפילה, לא במקומה, והוא מהווה תיקון קטן ביותר לקריסה שחלה בשלוש השנים הקודמות.

למעשה, החלטות הדירוג לגבי ישראל שניתנו ב-2026 מהוות סימן לכך שהנפילה בדירוג נבלמה – אך ישראל נמצאת במדרגה נמוכה בהרבה מאשר הייתה לפני כינון ממשלת נתניהו הנוכחית. ללא שינוי משמעותי במדיניות הממשלה לא צפוי שינוי משמעותי לטובה.

לסיכום: אי-אפשר להסביר את ההידרדרות בדירוג האשראי של ישראל רק במלחמה ובהגדלת הוצאות הביטחון שנלוותה לה. המסמכים הרשמיים של סוכנויות הדירוג מלמדים כי כבר חודשים רבים לפני פרוץ המלחמה הן הזהירו מפני הפגיעה האפשרית באיכות המוסדות, בהפרדת הרשויות וביציבות קבלת ההחלטות בעקבות מהלכי הממשלה.

לאחר פרוץ המלחמה נוספו לכך זינוק בגירעון, עלייה חדה בחוב הציבורי, גידול משמעותי בתשלומי הריבית והיעדר התאמות פיסקליות מספקות – שהעמיקו את הפגיעה בדירוג. דירוג האשראי של ישראל נותר נמוך משמעותית מזה שהיה בסוף 2022.

לכן, אם ישראל מבקשת לשוב בעתיד לדירוגי האשראי הגבוהים שאפיינו אותה במשך שנים, יהיה עליה להפחית את הגירעון והחוב, לחזור למדיניות פיסקלית אחראית, ולחזק מחדש את אמון השווקים באיכות מוסדות המדינה, ביציבות קבלת ההחלטות ובשמירה על האיזונים והבלמים הדמוקרטיים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.