JavaScript is required for our website accessibility to work properly. צביקה לואיס: גם חילונים משתמטים מצה"ל, אבל חרדים משתמטים הרבה-הרבה יותר | זמן ישראל

גם חילונים משתמטים מצה"ל, אבל חרדים משתמטים הרבה-הרבה יותר

פוליטיקאים חרדים אומרים ש"גם חילונים משתמטים" כדי להצדיק את הסירוב להתגייס; אבל בדיקת הנתונים מראה שמדובר בתופעה שולית

אלפי חסידי גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה במחאה על מעצר עריקים. 20 ביולי 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)
טל גל/פלאש90
אלפי חסידי גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה במחאה על מעצר עריקים. 20 ביולי 2026

פוליטיקאים וידוענים חרדים משמיעים לפעמים, ברשתות החברתיות ובדיונים באולפנים, את הטענה ש"גם חילונים משתמטים מצה"ל בהמוניהם". לעיתים נטען כי "בתל אביב לא מתגייסים בכלל". לעיתים אפילו נטען ש"אי-הגיוס של הלא-חרדים דומה בהיקפו לאי-הגיוס החרדי".

אבל הטענות הללו אינן עומדות במבחן הנתונים הרשמיים של צה"ל. מחקר של המכון למדיניות העם היהודי, המבוסס על נתוני צה"ל. מצא כי הסיכוי של גבר יהודי לא-חרדי לשרת בצה"ל גבוה פי תשעה עד עשרה מזה של גבר חרדי.

חלק מההצהרות שפורסמו על השתמטות ואי-גיוס של חילונים ו"תל-אביבים" מצה"ל היו שגויות לגמרי (שלא לומר – שקריות) ואחרות מבוססות על אמירות עובדתיות שסולפו והוצאו מהקשרן.

האם זה נכון ש"רוב המשתמטים לא חרדים?"

במאי 2025 אמר ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, בוועדת המשנה למשאבי אנוש בכנסת כי "רוב המשתמטים (מצה"ל, צ.ל) כיום אינם חרדים".

תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם באגף כוח האדם בצה"ל, בדיון על חוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. 20 במאי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם באגף כוח האדם בצה"ל, בדיון על חוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. 20 במאי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

שלא במפתיע, משפיענים חרדים קפצו על האמירה הזאת כמוצאי שלל רב, והיא הפכה להיות ויראלית ברשתות החברתיות וצוטטה הרבה גם בכלי תקשורת מרכזיים.

חברי כנסת מהאופוזיציה תקפו את טייב, ואחד מהם אמר לו כי "היה עדיף שלא היה מציג את הנתון כלל". אך הנתון משקף דבר אחר לגמרי ממה שיוחס לו.

ההסבר הגיע מטייב עצמו. הקצין הסביר מאז עשרות פעמים שדיבר על "משתמטים" כהגדרתם המשפטית – כלומר מי שקיבלו צו גיוס, ומאז עברו תהליכים ארוכים לקראת גיוסם, ולא התגייסו. ואילו רוב הצעירים החרדים כלל לא עברו את התהליכים הללו ולכן הם עדיין לא מוגדרים, משפטית, כ"משתמטים".

מעמד "משתמט" אינו מוקנה למי שלא התגייס, אלא רק למי שקיבל צו גיוס לתאריך מסוים ולא התייצב אליו. עד 2024 החרדים כמעט לא קיבלו צווים כאלה, ולכן לא נכללו במניין ה"משתמטים" – ולא משום שהתגייסו.

חיילי חטיבת גבעתי נושאים בתל אביב את ארונו של סמל ראשון ראובן מרק מורדכי אסולין, שנהרג במטח שנורה לכרם לשלום, 6 במאי 2024 (צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)
חיילי חטיבת גבעתי נושאים בתל אביב את ארונו של סמל ראשון ראובן מרק מורדכי אסולין, שנהרג במטח שנורה לכרם לשלום, 6 במאי 2024 (צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)

הכתב הצבאי של ערוץ כאן 11, רועי שרון, הסביר כי "משתמט הוא רק מי שלא התייצב לתאריך הגיוס שלו, ולרוב החרדים אין תאריך גיוס".

לפי הדיווח של טייב בכנסת, מספר ה"משתמטים" באותו זמן היה 13 אלף, ומתוכם רק 964 היו חרדים.

אבל מספר החרדים בגיל גיוס הוא 82 אלף; לפי הגדרתם המשפטית הם אינם "משתמטים", אלא פשוט לא התגייסו.

במילים אחרות, טייב השווה קטגוריה משפטית, שרוב חבריה אינם חרדים, לקבוצת גיל שלמה בחברה החרדית, שמעולם לא נכנסה לתהליך הגיוס.

הפגנה של חרדים נגד הגיוס לצה"ל, סמוך ללשכת הגיוס בירושלים, 12 באפריל 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
הפגנה של חרדים נגד הגיוס לצה"ל, סמוך ללשכת הגיוס בירושלים, 12 באפריל 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

האם רוב החרדים בגיל הגיוס התגייסו לצה"ל?

התמונה מתהפכת ברגע שמפרידים בין הגדרה משפטית לבין שיעור התייצבות בפועל. בדיון בוועדת חוץ וביטחון במאי 2025 פירט תא"ל טייב את נתוני הגיוס של החרדים. לפי הנתונים שהציג, מתוך 24 אלף צווים שנשלחו לצעירים חרדים, מתוך מאגר של 80 אלף צעירים בגיל גיוס, התייצבו 1,200 בלבד.

ההיענות דעכה ככל שהתרחבו משלוחי הצווים: בפעימה הראשונה נשלחו לחרדים 3,000 צווים, ומתוך מקבליהם התייצבו 692. בפעימה השנייה נשלחו 7,000 צווים, ומתוך מקבליהם התייצבו 450. בפעימה השלישית נשלחו 14 אלף צווים, ומתוך מקבליהם התייצבו כ-70 בלבד.

בתוך הנתון הזה חבוי המספר שהפך לסמל. מתוך הפעימה הראשונה של 3,000 הצווים נמנו 964 משתמטים, בנוסף ל-1,366 תחת "צו 12" (חשד לעריקה ועיכוב יציאה מהארץ), ו-13 תחת פקודת מעצר בחשד לעריקה.

ההתייצבות בפועל נמוכה עוד יותר. עד אוגוסט 2025, לפי נתוני צה"ל, מתוך 24 אלף צווים שכבר נשלחו לצעירים חרדים, רק 2,007 התייצבו לצו ראשון – נתון המעיד, לפי צה"ל. על שיעור נמוך במיוחד של התייצבות.

טייב הבהיר בפני הוועדה כי בעתיד "יהיו מבצעי אכיפה נוספים, צווי הגיוס יפגשו עם הזמן יותר חרדים והם יוגדרו כמשתמטים", ציין.

הרמטכ"ל הרצי הלוי בלשכת הגיוס תל השומר עם חיילים המתגייסים לחטיבת הצנחנים, 15 באוגוסט 2024 (צילום: דובר צה"ל)
הרמטכ"ל הרצי הלוי בלשכת הגיוס תל השומר עם חיילים המתגייסים לחטיבת הצנחנים, 15 באוגוסט 2024 (צילום: דובר צה"ל)

האם יש 44 אלף חילונים שהשתמטו מגיוס?

הטענה, שנשמעת לפעמים בכלי תקשורת חרדיים וכלליים וברשתות החברתיות, כאילו "יש עשרות אלפי חילונים שאינם מתגייסים" אינה נכונה, והופרכה לחלוטין.

הטענה הושמעה בפי משפיענים חרדים שונים בגרסאות שונות. בין היתר, השמיע אותה העסקן הפוליטי מרדכי בלוי, פעיל בסיעת דגל התורה, בריאיון בערוץ הכנסת במרץ 2024. בלוי אמר כי "ב-2020, כ-12 אלף חרדים קיבלו דחיית שירות, ובאותו זמן 44,500 חילונים לא התגייסו", כביכול.

דובר צה"ל הכחיש את טענתו של בלוי ושאר טענות מסוגה. בדיקת מדור בדיקת העובדות "המשרוקית" באתר "גלובס", מצאה כי הטענה מצוצה מן האצבע.

גם מנכ"ל משרד הדתות לשעבר יהודה אבידן חזר על אותה טענה. "המשרוקית" של "גלובס": בדקה את הטענה שוב וקבעה: מדובר במידע כוזב שכבר הופרך בעבר, ואין כל קשר בין הנתונים הללו לנתונים הרשמיים של צה"ל.

בפרסומים שונים ברשתות החברתיות נטען כי אלוף במיל' דן ביטון "אמר את הנתון על 44 אלף חילונים שלא התגייסו". אבל ביטון הכחיש מכול וכל שאמר דבר כזה, או דומה לו, או שבכלל התבטא בנושא.

חרדים מפגינים בירושלים נגד גיוס תלמידי ישיבות במקביל לדיון שהתקיים בבג"ץ בנושא, 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
חרדים מפגינים בירושלים נגד גיוס תלמידי ישיבות במקביל לדיון שהתקיים בבג"ץ בנושא, 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הנתונים הרשמיים מציירים תמונה אחרת. לפי צה"ל, כ-58% מכל המועמדים לשירות ביטחון שקיבלו פטור מגיוס ב-2022 זכו בו על סעיף "תורתו אומנותו". המספר הוויראלי, השגוי (או השקרי) שפורסם על מספר החילונים שקיבלו פטור משירות גדול פי כמה מכל אומדן שצה"ל מכיר.

האם בתל אביב לא מתגייסים לצה"ל?

אגדה אורבנית נוספת, שמופצת ברשתות החברתיות ונשמעת לפעמים על ידי משפיענים חרדים ואנשי ימין גם בתקשורת הממוסדת, היא ש"תל אביב היא חור שחור בגיוס" וש"תל אביב מלאה במתחמקים משירות".

השר יצחק גולדקנופף, למשל, אמר כי "חוק המשתמטים נמצא בתל אביב".

הטענה שתל אביב מתחמקת מן השירות היא ותיקה, אך נתוני צה"ל סותרים אותה. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקר בלשכת הגיוס בתל השומר, 21 באוגוסט 2023 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ‎)
ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקר בלשכת הגיוס בתל השומר, 21 באוגוסט 2023 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ‎)

"המשרוקית" של "גלובס" בחנה את הטענה מול הנתונים הרשמיים. הנתונים מראים את ההפך. לפי צה"ל, כפי שהובא ב"גלובס", שיעור הגיוס בתל אביב-יפו עמד על 68% – שיעור בינוני, אך רחוק מהתדמית המיוחסת בהכללה לצעירי העיר.

בתל אביב-יפו מתגוררות גם אוכלוסיית ערביי יפו, ואוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב, הפטורות מגיוס, ברובן, בהתאם להחלטות ביטחוניות של צה"ל. בצפון תל אביב למעלה מ-80% מתגייסים, הרבה מעל הממוצע הארצי.

90% מהתל-אביבים שגויסו הוגדרו לפי נתוני אכ"א כ"צעירים המשרתים שירות משמעותי".

תמונת המילואים חדה עוד יותר. לפי דוח צה"לי, 8.45% ממשרתי המילואים בשירות פעיל מכלל בעלי הפוטנציאל הם תושבי תל אביב, יותר ממספר משרתי המילואים בכל עיר אחרת.

במספרים, תושבי תל אביב ביצעו מאז תחילת המלחמה 2.2 מיליון ימי מילואים, תושבי ירושלים 1.5 מיליון ותושבי בני ברק – 54 אלף.

חיילים ברחוב בתל אביב (צילום: iStock/oliver de la haye)
חיילים ברחוב בתל אביב (צילום: iStock/oliver de la haye)

ביחס למספר התושבים, תל אביב נמצאת במקום התשיעי מבין ערי ישראל בשיעור הגיוס למילואים. את חמשת המקומות הראשונים בדירוג תופסות ערים שרובם המוחלט של תושביהן חילונים, או חילונים ודתיים-לאומיים: מודיעין, גבעתיים, נס ציונה, הוד השרון ורמת השרון.

האם מחקרים בדקו כמה חרדים וחילונים לא מתגייסים?

מחקר של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מצא שהסיכוי של גבר יהודי לא-חרדי לשרת בצה"ל גבוה פי תשעה עד עשרה מזה של גבר חרדי: כ-73% עד 78% בקרב היהודים הלא-חרדים, מול כ-8% בלבד בקרב החרדים.

הפער הזה עולה בקנה אחד עם נתוני האכיפה. עד אוגוסט 2025 עמד מספר המתגייסים החרדים על פחות מ-3,000, מול יעד של 4,800.

לפי הנתונים שהציג טייב, מתוך המתגייסים, 1,300 שובצו במסלולים חרדיים ו-1,600 במסלולים כלליים. על רקע מאגר של כ-80 אלף בני גיל הגיוס, זהו שבר של אחוז בודד – בעוד בקרב הלא-חרדים שלושה מכל ארבעה גברים משרתים.

שאלות שעולות מן הנתונים

למה נאמר בכלל ש"רוב המשתמטים אינם חרדים"?

משום שהמונח "משתמט" הוא מעמד משפטי שנוצר רק אחרי שעובר זמן מסוים מצו הגיוס. עד 2024 החרדים כמעט לא קיבלו צווים כאלה, ולכן לא נכללו בספירה – ולא משום שהתגייסו לשירות. תא"ל טייב ציין כי המגמה צפויה להתרחב עם הרחבת האכיפה, וכי יותר חרדים יוגדרו כ"משתמטים" בעתיד.

מה מקורה של האמירה ש"44,500 חילונים לא התגייסו"?

זוהי אמירה שגויה, או כוזבת, שפוליטיקאים חרדים הפיצו בתקשורת ואין לה כל בסיס. דובר צה"ל הכחיש אותה ומדור בדיקת העובדות "המשרוקית" של עיתון "גלובס" בדק והפריך אותה.

האם האלוף במיל' דן ביטון אמר ש"יש רבבות חילונים שלא התגייסו"?

אלמונים הפיצו ברשתות החברתיות את השמועה שהאלוף במיל' דן ביטון אמר דבר כזה, או התבטא בקשר לאי-גיוסם של חילונים, אך ביטון הכחיש את הדברים מכול וכל. הוא לא אמר זאת.

האם תושבי תל אביב מתחמקים בהמוניהם מגיוס לצה"ל?

לא. לפי צה"ל, שיעור הגיוס בתל אביב-יפו, כולל תושביה הערבים ומבקשי המקלט, עומד על 68%; בצפון תל אביב הוא עומד מעל 80%, הרבה מעל הממוצע הארצי. 8.45% ממשרתי המילואים הפעילים הם תושבי ת"א – יותר מבכל עיר אחרת.

צבי (צביקה) לואיס הוא עובד הייטק בעל תואר בפילוסופיה ורץ למרחקים ארוכים

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,176 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 21 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.