גיוס החרדים הוא צורך קיומי של צה"ל וחובה חוקית, לא "דרישה פוליטית"

הממשלה מציגה את המחלוקת סביב גיוס החרדים כמאבק "פוליטי" או "זהותי-תרבותי" בין החרדים ש"תרבותם" או הפרשנות שלהם ליהדות אוסרת עליהם להתגייס, לבין החילונים השואפים לגייס אותם "בשביל העיקרון" או "כדי להטמיע אותם בחברה הישראלית" או אף "כדי לנגח את ראש הממשלה בנימין נתניהו".

אבל במציאות, שמציגים הגופים המקצועיים, הדרישה לגייס את החרדים נובעת מהצרכים הביטחוניים של צה"ל, שנקלע למחסור בחיילים בזמן רצף של מלחמות קשות, ומדרישות החוק, הקובע במפורש וללא סייגים כי הם חייבים בגיוס.

האם בצה"ל יש מחסור בחיילים וצורך לגייס את החרדים?

בסוף מרץ, בעיצומה של המערכה מול איראן, התריע הרמטכ"ל, אייל זמיר, בלשון חריפה, בדיון בוועדת חוץ וביטחון מפני מחסור בחיילים.

רא"ל זמיר הזהיר כי "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו" בצל העובדה שהממשלה לא העבירה חוק שיסדיר את גיוס הצעירים החרדים, לא מקיימת את החוק הקיים המחייב לגייס אותם וגם לא פעלה עד אז להארכת שירות החובה ל-36 חודשים.

חיילים אבלים על מות חברם שנהרג במסגרת המלחמה בעזה, 15 ביולי 2025 (צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)

באותו דיון הזהיר זמיר כי "חיילי המילואים לא יחזיקו מעמד", והצהיר כי הוא "מניף עשרה דגלים אדומים".

בצה"ל מעריכים כי חסרים לו כ-15 אלף חיילים, בהם בין 7,000 ל-8,000 לוחמים. את הנתון אישר בפומבי דובר צה"ל; בדרג המקצועי הציגו מספרים דומים.

בנובמבר 2025 פירט ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, תת-אלוף שי טייב, בפני ועדת המשנה לכוח אדם בכנסת, את מצוקת כוח האדם בצה"ל.

טייב התריע כי יש צורך גם בהארכת השירות הסדיר וגם בהרחבת מעגל הגיוס – שכן הצבא היה זקוק אז לכ-12 אלף חיילים נוספים, מתוכם בין 6,000 ל-7,000 לוחמים.

הפער בין המספרים אינו סתירה אלא נובע מהפרש בזמן: המחסור של 12 אלף חיילים צפוי לגדול בינואר ל-15 אלף חיילים.

הרמטכ"ל אייל זמיר, 27 באפריל 2026 (צילום: דובר צה"ל)

הרמטכ"ל עצמו סירב לגרור את הצבא לוויכוח הפוליטי. בסקירה בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הבהיר את עמדתו:

"אני לא עוסק בתהליכים פוליטיים או חקיקתיים. אני עוסק בלחימה רב-זירתית ובלנצח את האויב. כדי להמשיך לעשות את זה, צה"ל חייב עוד חיילים באופן מיידי".אייל זמיר, הרמטכ"ל, בסקירה בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מאי 2026

גורם ביטחוני בכיר אחר טען בריאיון לערוץ 12 כי "גיוס המילואים מחפה על המחסור האמיתי בחיילים ביחס למשימות של צה"ל".

הבעיה היא לא רק המחסור החמור בלוחמים ובחיילים בכלל, אלא גם במה שעובר על מי שנושא בעומס במקומם. לפני הטבח ב-7 באוקטובר שירתו אנשי המילואים בממוצע כ-25 ימים בשנה (אם בכלל נקראו למילואים). המצב כיום שונה לחלוטין.

תת-אלוף טייב תיאר בוועדת החו"ב את ההשלכות של אי-הארכת השירות הסדיר ושל אי-גיוסם של רבבות צעירים חרדים. הוא אמר כי ללא הארכת השירות ו/או גיוס חרדים, ייאלצו אנשי המילואים לשרת בין 80 ל-100 ימים בשנה בקביעות.

לוחמי חטיבת המילואים 5 מתאמנים במל"י בצאלים, ספטמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל )

הרמטכ"ל הזהיר כי מערך המילואים יקרוס כתוצאה מכך. הכנסת החליטה, בשבוע העבודה האחרון שלה, להאריך את השירות הסדיר של הגברים בארבעה חודשים, כך שהמצב לא יהיה כה מסוכן כפי שזמיר וטייב הזהירו. אבל הארכת הנטל על שירות סדיר מכבידה את הנטל על אותם צעירים חילונים, דתיים-לאומיים ודרוזים שמשרתים גם במילואים, ומגדילה את העומס והמרמור שלהם.

במילים אחרות: הצורך בגיוס החרדים (בנוסף למהלכים נוספים, כמו הארכת השירות), מוגדר על ידי הגורם המקצועי האחראי לביטחון – לא על ידי מפלגה.

האם החוק הקיים כרגע מחייב לגייס את החרדים?

ב-1 ביולי פג תוקפו של ההסדר החוקי שהסדיר, זמנית, את הפטור הקיים בפועל משירות לתלמידי ישיבות חרדיות. ההסדר סתר את העיקרון החוקתי של השוויון בפני החוק, ובג"ץ פסל אותו בעבר שוב ושוב, תוך דרישה מהכנסת ליצור הסדר חדש ושוויוני, שלא נענתה.

מאז יולי 2023 אין הסדר חוקי הפוטר תלמידי ישיבות וצעירים חרדים משירות, וחוק שירות ביטחון חל עליהם כעל כל גבר צעיר אחר (פרט לערבים, הפטורים בשל החלטה ביטחונית של הממשלה, בהמלצת צה"ל, שהחוק התיר לה לקבל).

שר הביטחון ישראל כ"ץ, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בישיבת המליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של משתמטי גיוס חרדים, באולם מליאת הכנסת בירושלים. 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בעקבות עתירות שהוגשו, בג"ץ חייב את המדינה לנקוט בצעדי אכיפה נגד צעירים חרדים העורקים מהתייצבות לשירות.

בפסק הדין הדגישו השופטים שהאכיפה איננה עניין לשיקול דעתה של הממשלה, אלא חובתה החוקית. השופטת דפנה ברק-ארז חידדה בדיון בבג"ץ את ההבחנה בין היעדר יכולת לאכוף את החוק לבין בחירה שלא לאכוף אותו, על רקע העובדה שחרדים מקבלים התראה לפני שהמשטרה מגיעה לביתם.

את הפער בין רטוריקה למדיניות ניסחה ברק-ארז במשפט:

"זו אינה בעיית כוח אדם אלא מדיניות".השופטת דפנה ברק-ארז בדיון בבג"ץ על גיוס החרדים

ההבחנה חשובה: הרשות השופטת קבעה שאי-הגיוס אינו נובע מהיעדר יכולת מנהלית לאכוף, אלא מבחירה שלא לאכוף. פסק הדין הדגיש שאכיפת החוק היא חובה בסיסית של שלטון החוק, בפרט לנוכח צורך ביטחוני גובר.

אלפי חרדים מפגינים מחוץ לכלא הצבאי בבית ליד במחאה על מעצר עריקים, 17 ביוני 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

האם לאי-גיוסם של החרדים יש נזק כלכלי למדינה?

משרד האוצר הכין אומדן של התועלת הפוטנציאלית של גיוס מלש"בים חרדים לשירות סדיר, על חשבון קיצור השירות של חיילי מילואים.

במקרה שבו יגויסו חרדים לצבא בהיקפים דומים לאלה של האוכלוסיות שכן משרתות, שיעור החיסכון למשק בתרחיש השתלבות מלאה של גברים חרדים יעמוד ב-2050 על בין 8 ל-10 מיליארד שקלים בשנה – סכום המקביל לכ-2% מהתוצר. 

בסקירה אחרת של בנק ישראל נכתב כי הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, שתתבטא בהוספת כ-20 אלף חיילי חובה לסד"כ צה"ל לאחר הבשלת התהליך, ואשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות תשעה מיליארד שקלים – 0.4% מהתוצר.

מקור העלות הוא הפער בין עלות שירותו של חייל מילואים לזו של חייל סדיר. העלות משקפת את אומדן עלות השכר של איש המילואים בהפסד התפוקה למשק. ההערכה המקובלת היא שחייל מילואים יקר למשק פי 1.8 מחייל סדיר.

בתחשיב שהציגו אנשי האוצר בוועדת החוץ והביטחון, גיוס של אלף חיילים חרדים לשירות קרבי יחסוך 833 אלף ימי מילואים.

תלמידי ישיבה לומדים בישיבת חברון בירושלים. 28 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בנק ישראל אף מתח ביקורת על נוסח "חוק הגיוס" ("חוק ההשתמטות") שקידמה הקואליציה עד לאחרונה. לפי הבנק, נוסח החוק לוקה בחסר באופן שכמעט לא יביא לגיוס חרדים, לא יענה על הצרכים הביטחוניים ולא יפחית את העלות למשק.

כלומר: הביקורת על הנזק הכלכלי למשק מאי-גיוסם של החרדים מגיעה מגורמים מקצועיים – הבנק המרכזי והפקידות המקצועית באוצר, לא ממחנה פוליטי.

האם החוק נגד מעצר עריקים חרדים פוגע בביטחון?

בשבוע שעבר, השבוע האחרון לכהונת הכנסת ה-25, מיהרה הקואליציה להעביר חוק שנועד להקפיא מעצרים של עריקים חרדים. הרמטכ"ל יצא נגד החוק בגלוי.

זמיר פנה במכתב חריג לרה"מ נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, וביקש מהם להסיר מחוק הקפאת מעצרי העריקים את הסעיף המטיל על צה"ל לקבוע מי יוכר כתלמיד ישיבה וייהנה מהקפאת הליכי האכיפה נגדו – סעיף שבלעדיו החוק כולו לא יכל להתבצע.

בנימין נתניהו לצד חברי הכנסת החרדים יצחק גולדקנופף ומשה גפני לפני ההצבעה במליאת הכנסת על חוק יסוד לימוד התורה, 1 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עמדת הצבא הייתה חד-משמעית: זמיר הבהיר כי הצבא סבור כי החוק עלול להעניק תמריץ להשתמטות.

הרמטכ"ל מנה שלוש בעיות עיקריות בחוק: פגיעה בלגיטימציה ובאמון המשרתים; היעדר אפשרות מקצועית לצה"ל למצוא קריטריונים לפטור; והסטת קשב ומשאבים של צה"ל לביצוע החוק בעיצומה של מלחמה.

טענות הרמטכ"ל סותרות גם הן את הטענה שהגיוס הוא כביכול "דרישה פוליטית": הגורם המקצועי מתנגד דווקא לחקיקה שמקלה על אי-ההתייצבות, ומבקש להרחיב את שורות הצבא לפי החוק הקיים.

מיד עם אישור חוק הפסקת מעצר העריקים, הוגשו נגדו עתירות רבות לבית המשפט העליון, ובג"ץ הוציא צו ביניים שהקפיא באופן מיידי את היישום שלו. במקביל, הזכיר בג"ץ לממשלה כי היא אינה מקיימת את החוק הקיים, המחייב את כל הנערים החרדים להתייצב בלשכות הגיוס ככל אזרח אחר.

טבלת נתונים מסכמת

צבי (צביקה) לואיס הוא עובד הייטק בעל תואר בפילוסופיה ורץ למרחקים ארוכים