החוק להפרדה מגדרית באקדמיה עבר בלי שהמידע הוצג למחוקקים

מליאת הכנסת אישרה ביום האחרון לפעילות הכנסת ה-25 את התיקון לחוק זכויות הסטודנט, המתיר מסלולי לימוד נפרדים לנשים ולגברים בתואר שני ובתואר שלישי, וקובע שקיומם מטעמי דת לא ייחשב אפליה.

ההצבעה נערכה בלי שהממצאים המקצועיים שהמדינה עצמה הזמינה בנושא הובאו בפני המחוקקים. המחקר קבע שאין הצדקה להפרדה. תוצאותיו לא הוצגו. החוק עבר.

מה מצא המחקר בנוגע להפרדה מגדרית באוניברסיטה?

המועצה להשכלה גבוהה התחייבה לבדוק את המשמעויות המקצועיות והאקדמיות שבפתיחת תארים שניים במקצועות טיפוליים בהפרדה, ולהביא את התוצאות בפניה לצורך החלטה. לשם כך נבחר מכון מחקר, שבחן את מסלולי הפסיכולוגיה והטיפול באומנויות לאוכלוסייה החרדית.

המחקר כלל סקירת ספרות, סקר מקיף וסדרת ראיונות עומק, והוגש לדרגים המקצועיים בדצמבר 2024. שני ממצאיו המרכזיים חותרים תחת יסודות החוק.

"קווי מהדרין" עם ההפרדה המגדרית, בהן נשים ישבו באחורי האוטובוס והגברים מלפנים (צילום: Uri Lenz / Flash90.)

הממצא הראשון: קיים ערך מובהק ללימודי תואר שני במקצועות הטיפול בלמידה מעורבת, ובמקצועות הכרוכים במתן סיוע לבני אדם ההפרדה עלולה להזיק מבחינה מקצועית. השני: אוכלוסיית היעד הגיבה בחיוב רב לרעיון של לימודים לא מופרדים וראתה בו ערך מקצועי משמעותי.

הטענה שיש ביקוש להפרדה בציבור החרדי הרלוונטי – שהיא הטענה שעליה נשען כל המהלך – התגלתה כלא נכונה. לפי הדיווח, הנתון הפתיע הן את החוקרים והן את השר.

הממצאים לא הוצגו ולא נדונו – לא במל"ג, ולא בוועדת החינוך של הכנסת שדנה בחקיקה. בתגובת המל"ג, שבראשה עומד שר החינוך יואב קיש, נמסר כי "תוצאות הבדיקה טרם הובאו בפני המל"ג וטרם התקבלה החלטה", וכי בשל כך לא ניתן לפרסמן.

במילים אחרות, הגוף שהזמין את המחקר אישר שהוא הוגש, אישר שלא נדון, ונימק את אי-פרסומו בכך שלא נדון. הדוח הסופי מונח על שולחנו כשנה ושמונה חודשים.

גורמים בכירים במועצה ובמשרד החינוך שצוטטו ב-ynet טענו כי "ביטול הדיונים היה אקטיבי", וכי "קיש דחה פעם אחר פעם את הדיון בממצאים". לשכת שר החינוך הכחישה זאת מכול וכל, ומסרה בתגובה: "השר לא היה מעורב בשום שלב, הסוגיה לא הגיעה לפתחו ולא לדיון במליאת המועצה. ייחוס מעורבות לשר הוא 'הטעיה מכוונת ושקר מוחלט'".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך יואב קיש במפגש עם תלמידים במעלה אדומים. 7 ביוני 2026 (צילום: חיים צח/ לע"מ)

היועצת המשפטית של ועדת החינוך, עו"ד תמי סלע, קבעה לאחר הפרסום שהמחקר היה רלוונטי להליך החקיקה, ושהיה ראוי ונכון להביאו בפני חברי הוועדה. סלע המליצה לכנס דיון נוסף שבו יוצגו הממצאים, כדי לשקול אם יש לחדש את הדיונים בהצעה. דיון כזה לא התקיים.

כיצד נראתה ההצבעה בה אושרה ההפרדה המגדרית?

ההליך בוועדת החינוך תועד בזמן אמת. לפי דיווח ב"וואלה", ח"כ מירב בן ארי ביקשה לברר אם קיימת חוות דעת כתובה של משרד האוצר על ההשלכות התקציביות. סלע מסרה שהתקבלה תכתובת ולפיה לא צפוי הבדל תקציבי. חברי כנסת דרשו שנציג האוצר יציג את עמדת המשרד באופן רשמי. נציג האוצר נכח בדיון, אך לא ניתנה לו הזכות לדבר.

ח"כ נעמה לזימי הוצאה מהוועדה. יו"ר הוועדה, ח"כ צבי סוכות, החל בהצבעות לצד קריאות של חברי כנסת שטענו כי "ההצבעות פסולות". בן ארי הטיחה בסוכות: "החוק הזה ילך לפח, הוועדה לא של אבא שלך".

יושב ראש ועדת החינוך צבי סוכות בישיבת הוועדה, 12 בינואר 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בשלב הדיון בהסתייגויות, כשהליך החקיקה כבר היה בשלביו האחרונים, הוכנסה להצעה תוספת מהותית בלי שהתקיים עליה דיון.

לפי חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאת עו"ד ענת טהון אשכנזי ועו"ד עדנה הראל פישר, לכל אורך ההליך הודגש שההפרדה תוגבל לכיתות הלימוד בלבד, ואילו הנוסח המעודכן קובע שב"מוסדות נפרדים" המגבלה הזו לא תחול.

משמעות הדבר היא אפשרות להרחיב את ההפרדה גם לספריות, לקפיטריות, לחצרות ולמסדרונות. ההצעה אינה מגדירה מהו "מוסד נפרד" ועל אילו מוסדות תחול ההגדרה.

עם סיום ההצבעות מסר סוכות: "בניגוד לקמפיין השקרי, החוק הזה אינו כופה הפרדה על איש – הוא מרחיב את חופש הבחירה". יוזמת החוק, ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), מסרה כי "החוק הזה מחזיר את חופש הבחירה לאקדמיה ואת החירות לציבור".

ההצעה עברה בקריאה ראשונה במאי 2025 ברוב של 48 מול 40, ובקריאה שנייה ושלישית ברוב של 52 מול 43.

קמפוס אוניברסיטת תל אביב (צילום: פלאש90)

מה עלות הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה?

עמדת האוצר בוועדה הייתה: "בנוסח הנוכחי של החוק, אין עלות נוספת למערכת ההשכלה הגבוהה. מדובר בסמכות ורשות של המוסדות".

אבל המשך הדברים הגדיר מי כן משלם: "ככל שהוא יצטרך לבנות תשתיות חדשות זה בנושא הוועדה לתכנון ותקצוב… מדובר בתקציב נתון והשאלה היא כמה התחרות תהיה קשה".

נציג המל"ג הבהיר את אותו מנגנון במילים מפורשות יותר: "תקציב מעטפת ניתן פר סטודנט. העלות למדינה לא גדלה, העלות למוסדות הלימוד כן גדלה. בחלק מהמוסדות יהיו מחויבים להיכנס לנושא".

שני נציגי הממשלה מתארים אפוא הסדר שבו העלות אינה נעלמת, אלא מתגלגלת מהמדינה ונופלת על תקציבי המוסדות, מתוך עוגה שגודלה לא השתנה. בדיווח על אישור החוק נכתב כי אם מוסד יבחר לפתוח מסלולים נפרדים ויידרש לתשתיות חדשות, העלות תיפול על תקציבו השוטף.

לעומת זאת אמר שר החינוך יואב קיש: "החוק מאפשר בלבד, אף תקציב לא ייפגע".

סטודנטים של תכנית מיגו – להכשרת גברים חרדים להייטק – מתנדבים בהקמת חממות במושב קדימה (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, מחשבון הטוויטר של יאיר שרקי)

נשיאת המכללה האקדמית אחוה, פרופ' יפעת ביטון, כימתה בדיון את המשמעות: "יש כבר כעת תקצוב פי שלושה של סטודנטים חרדים וחרדיות לעומת השאר. נעבור לתקצוב מקביל, פי תשעה מסטודנט רגיל. השמיכה קצרה מדי לכולם. צריך לדעת מה תהיה העלות להצבעה הנוכחית".

נשיאי אוניברסיטאות המחקר הזהירו כי המהלך ידרוש משאבים תקציביים כפולים ויוביל ל"תארים סוג ב'" לנשים.

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, הודיע שבאוניברסיטת ת"א לא תתקיים הפרדה. פורת אמר בכנס החדשנות של איכילוב: "המהלכים שנעשים בכנסת מפחידים. אנחנו צריכים שיקרה נס, כי האקדמיה לא תהיה אותו דבר כמו שאנחנו מכירים עד כה".

זהו הפער בין "חופש בחירה" לבין הסדר תקציבי. כאשר העלות נופלת על מוסד שתקציבו נתון, בחירה בהפרדה חדלה להיות אפשרות נוספת והופכת לאילוץ כלכלי. מי שמשלם אינו המדינה, אלא הסטודנטים המתחרים על אותה עוגה, והסגל האקדמי במוסדות שייאלצו להכפיל מסלולים.

הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב, 15 במאי 2025 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

למה כל דקאני בתיה"ס לרפואה מתנגדים להפרדה מגדרית?

לקראת ההצבעה שיגרו דקאני כל בתי הספר לרפואה בישראל מכתב התרעה לחברי הכנסת. הם התריעו שהחוק עלול לגרום, כלשונם, ל"פגיעה קשה בבריאות תושבי ישראל", ולסכן את ההכרה הבינלאומית ברפואה הישראלית.

הטענה המקצועית שלהם היא שאישור החוק יהפוך את המגדר למרכיב הקובע בהכשרת צוותים רפואיים, במקום מומחיותם של המרצים. הפגיעה בלימוד המשותף, המהווה בסיס להתאמת טיפול רפואי לכלל האוכלוסיות, תוביל לאובדן ההכרה הבינלאומית ברפואה הישראלית.

מכאן, לפי הדקאנים, רופאים ישראלים לא יוכלו לצאת להתמחות-על בבתי החולים המובילים בחו"ל, מה שיוביל לפגיעה בזמינותם ובאיכותם של הרופאים המומחים בארץ.

הדקאנים שאלו את הח"כים במכתבם: במקרה שקרוב משפחה יזדקק לניתוח, האם תרצו את איש המקצוע הטוב ביותר, או כירורג מהמגדר "הנכון"? על המכתב חתומים תשעה דקאנים, בראשם פרופ' רלי הרשקוביץ מאוניברסיטת בן-גוריון, יו"ר הפורום.

רופאה, אילוסטרציה (צילום: iStock)

הדקאנים גם הצביעו על המנגנון הכלכלי בחוק. החוק, כתבו, "רק מאפשר" היום, "אך מחר הוא עשוי להיות מלווה בהקצאת משאבים ייעודית, ומערכת ההשכלה הגבוהה והבריאות המשוועות למשאבים ייאלצו להיכנע לתכתיב בלתי אפשרי זה". זוהי אותה נקודה שעליה הצביע האוצר בלשון תקציבית: כשהעוגה נתונה, מי שמחזיק בהקצאה מחזיק בהכרעה.

פרופ' ארנון אפק, דקאן בית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן, מנהל מכון גרטנר בשיבא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, אמר בריאיון ל-ynet: "זה לא נושא פוליטי, אלא נושא אקדמי-מקצועי".

אפק הבהיר שבתואר ראשון יש בהפרדה היגיון, משום ש"שילוב חרדים בשוק העבודה חשוב והתואר הראשון הוא המפתח אליו", וכי "מדובר בפשרה הכרחית גם אם בעייתית מקצועית". בתארים מתקדמים, לדבריו, המטרה שונה.

אפק מלמד היום מחזור שבו כ-15% מהסטודנטים הם מהמגזר החרדי, ומדגיש שהוא מאמין בשילובם. כלומר, מי שקיבל את הפשרה שנקבעה לתואר ראשון ומיישם אותה בפועל, סבור שהחוק חצה את הקו.

גם הנהלת האוניברסיטה העברית הצהירה כי "כל ניסיון להפרדה מגדרית מנוגד לרוח ולערכי האוניברסיטה", והנהלת אוניברסיטת בן-גוריון מסרה כי מדובר ב"פגיעה חמורה בעיקרון השוויון", וזאת, לצד הודעות דומות מהטכניון, אונ' בר-אילן, האוניברסיטה הפתוחה ואונ' חיפה.

סטודנטים באוניברסיטה העברית, אפריל 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

רון קוטין, נציג המל"ג, ציין בדיון לטובת ההפרדה כי בחברה החרדית קיים תת-ייצוג משמעותי, עם 13% אקדמאים בלבד לעומת 46% באוכלוסייה הכללית. רועי אסף, ראש הרשות הממשלתית לפיתוח כלכלי-חברתי למגזר החרדי במשרד ראש הממשלה, הוסיף כי החוק "יגדיל את כושר ההשתכרות של נשים חרדיות ויפתח להן דלתות".

אבל לפי המחקר שהמל"ג הזמינה, אוכלוסיית היעד של עידוד חרדים ללימודים אקדמיים – צעירים חרדים שרוצים ללמוד – כלל אינה מבקשת את ההפרדה.

ועד ראשי האוניברסיטאות הצביע על כך שבתואר ראשון נדרש תיווך לחרדים שהגיעו ללא לימודי ליבה, ואילו תארים מתקדמים מתמקדים במחקר ובמעבדות, כך שההפרדה בהם גוררת השלכות כלכליות ולוגיסטיות בלא הצדקה מקבילה.

הם הוסיפו הערכה החורגת מעמדתם שלהם: חרף התנגדותם, המוסדות יבקשו בסופו של דבר אישורים לפתיחת המסלולים, מטעמי כלכלת שוק ובשל ההכנסה הגבוהה מתארים מתקדמים.

סטודנטים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית ביום פתיחת שנת הלימודים האוניברסיטאית, 23 באוקטובר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

האם חוק ההפרדה המגדרית החדש עומד בהוראות בג"ץ?

בג"ץ התיר ב-2021 לימודים בהפרדה לתואר ראשון בלבד, כשלב ביניים מוגבל לשילוב הציבור החרדי, ובכפוף לתנאים: ההפרדה תוגבל לכיתות הלימוד, ואפליית המרצות שאינן מורשות ללמד במסלולי גברים תיפסק לאלתר.

לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, המשפט הישראלי מכיר שנים ארוכות בכך ש"נפרד אינו שווה", ולכן הפרדה מגדרית הותרה רק כחריג מצומצם, בהגבלות המצמצמות ככל האפשר את השלכותיה.

החוק מרחיב את החריג לתארים מתקדמים, ומחיל אותו על כל מי שמבקש ללמוד בהפרדה מטעמי דת, בלי להגדיר מה כולל המונח. סלע ציינה בדיון שהחוק אינו מחייב פתיחת מסלולים נפרדים, אך "יש פה פתח להפרדה בכיתות הלימוד".

שאלות שעולות מן הנתונים

האם המחקר קובע שחרדים רוצים ללמוד בהפרדה מגדרית?

המחקר שהמדינה הזמינה כדי לבדוק את הביקוש להפרדה בחברה החרדית מצא שהוא אינו קיים. אוכלוסיית היעד – חרדים – העדיפה לימודים מעורבים.

מדוע הממצאים של המחקר על הפרדה מגדרית לא הוצגו בפני הוועדה בכנסת?

המל"ג מאשרת שהמחקר הוגש ולא נדון. לשכת השר מכחישה מעורבות. הוועדה הצביעה בלי הממצאים. היועצת המשפטית קבעה שהיה ראוי להביאם.

דמות אישה עטויה מברונזה של הפסל הבריטי הנרי מור בקמפוס אדמונד י' ספרא באוניברסיטה העברית בירושלים (צילום: שמואל בר-עם)

לסיכום: הכנסת חוקקה הסדר שהגוף המקצועי שלה בדק, מצא שאין לו ביקוש ואין לו הצדקה מקצועית, ולא הביא את הממצאים לדיון. תשעת דקאני בתי הספר רפואה הזהירו מפני סיכון לבריאות הציבור. נשיאי כל אוניברסיטאות המחקר התנגדו. נציג האוצר לא קיבל רשות דיבור בדיון על עלות החוק. ההצבעה נערכה בכינוס האחרון של הכנסת לפני הבחירות.

כשגוף ממשלתי מזמין מחקר, מקבל תשובה שאינה נוחה לו, ולא מביא אותה לדיון בזמן שהכנסת מחוקקת – מה נותר מהמושג "חקיקה מבוססת נתונים", ומי אמור לוודא שהממצאים יגיעו לשולחן?

כשהאוצר אומר שהתקציב נתון ושהשאלה היא "כמה התחרות תהיה קשה" – מי בדיוק מפסיד בתחרות הזו, ומדוע הבוחר לא נדרש להכריע בכך במפורש?

וכשכל דקאני בתי הספר לרפואה שואלים אם תרצו את הכירורג הטוב ביותר או את זה מהמגדר הנכון – מי מהמתמודדים לבחירות מוכן להשיב על השאלה הזו בשמכם?

מקורות: אישור סופי, עמדת האוצר, נוסח החוק ("וואלה") | המחקר שלא הוצג, תגובות המל"ג ולשכת השר (ynet, חן ארצי סרור) | דיון הוועדה, עמדת האוצר והמל"ג, פרופ' ביטון, הוצאת לזימי (וואלה) | מכתב דקאני הרפואה, תגובת שר החינוך (וואלה) | הודעות האוניברסיטאות, המלצת עו"ד תמי סלע ("דבר") | פרופ' פורת, קריאה ראשונה 48 מול 40 (וואלה) | פרופ' ארנון אפק, חותמי המכתב (ynet) | נתוני תת-ייצוג, עמדת ועד ראשי האוניברסיטאות, רועי אסף (ynet) | "נפרד אינו שווה", הרחבת החריג (המכון הישראלי לדמוקרטיה)

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.