כאשר נפוצו בשנת 1987 שמועות שלפיהן מרגרט תאצ'ר מתכוונת למנות את שר האוצר שלה, נייג'ל לוסון, לשר החוץ, כמה חברי פרלמנט מהמפלגה השמרנית רטנו בשקט שראשת הממשלה אינה יכולה למנות פוליטיקאי יהודי לדיפלומט הבכיר ביותר של בריטניה.
ארבעה עשורים לאחר מכן, על רקע מציאות קודרת שבה מספר התקריות האנטישמיות בממלכה מתקרב לשיאים היסטוריים, אפשר אולי למצוא נקודת אור אחת: החלטתו השבוע של ראש ממשלת בריטניה החדש אנדי ברנהאם למנות לתפקיד שר החוץ את אד מיליבנד, הפוליטיקאי היהודי הבכיר במדינה, לא עוררה שום תגובה מהסוג הזה.
אלא שבאופן אירוני, למיליבנד – שהנהיג את מפלגת הלייבור באופוזיציה בין 2010 ל-2015 – יש מערכת יחסים ארוכה ולעיתים גם עכורה עם הקהילה היהודית בבריטניה. למעשה, רקורד העבר שלו כמנהיג המפלגה מרמז על כך שהמורכבות הזו עשויה להשתקף גם ביחסים מתוחים עם ישראל.
באופן אירוני, למיליבנד – שהנהיג את מפלגת הלייבור באופוזיציה בין 2010 ל-2015 – יש מערכת יחסים ארוכה ולעיתים גם עכורה עם הקהילה היהודית בבריטניה
ראשית הדרך
כשיצא ממעון ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10 בעקבות החלטתו של ברנהאם לשלוח אותו למשרד החוץ, מיליבנד התייחס מייד למורשתו היהודית.
"הוריי הגיעו לבריטניה כפליטים יהודים שנמלטו מהנאצים", אמר מיליבנד. "עבורם, בריטניה הייתה בו-זמנית מקלט בטוח ומגדלור של תקווה במאבק העולמי נגד הפשיזם. אני אשא עימי את אמונתם של הוריי באותה רוח בריטית לתפקידי כנציג ארצנו בעולם".
ההיסטוריה המשפחתית של מיליבנד היא כואבת. כפי שסיפר לימים, כשהיה בן שבע הוא נלקח לבקר את סבתו בתל אביב. הוא הצביע על תצלום שחור-לבן שהיה תלוי בביתה, ודרש לדעת מיהו "האיש שבתמונה".
הוא הוצא במהירות מן החדר, ונאמר לו בשקט שהאיש – סבו דוד – מצא את מותו בפולין שנים רבות לפני שהוא עצמו נולד. רק כמה שנים מאוחר יותר הבין מיליבנד הצעיר שסבו, אביה של אימו, נרצח בידי הנאצים אך ורק משום שהיה יהודי.
הוריו של מיליבנד ניצלו מתאי הגזים. אביו בן ה-16, שלימים אימץ את השם ראלף, נמלט מבלגיה כשהצבא הגרמני כבש אותה ב-1940, והצליח לתפוס את הספינה האחרונה מהעיר אוסטנדה לבריטניה
הוריו של מיליבנד, לעומת זאת, ניצלו מתאי הגזים. אביו בן ה-16, שלימים אימץ את השם ראלף, נמלט מבלגיה כשהצבא הגרמני כבש אותה ב-1940, והצליח לתפוס את הספינה האחרונה מהעיר אוסטנדה לבריטניה.
אימו הסתתרה בפולין לאורך כל שנות המלחמה יחד עם אחותה ואימה, בתחילה בחסות נזירות קתוליות. מריון קוזאק הגיעה לבריטניה שבע שנים אחרי בעלה לעתיד.
מיליבנד ואחיו דיוויד לא גדלו כחלק פעיל מהקהילה היהודית הבריטית. כפי שכתב במאמר פרי עטו ב-2012, מריון וראלף – שהיה אקדמאי מרקסיסטי ידוע – "הגדירו את עצמם לא דרך יהדותם, אלא דרך השקפת עולמם הפוליטית".
הפוליטיקה זרמה בעוצמה בדמם של שני הבנים המבריקים. דיוויד הפך בצעירותו לעוזרו של טוני בלייר בעת שזה שהה באופוזיציה, בהמשך עמד בראש יחידת המדיניות של משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתה הראשונה של מפלגת הלייבור (לאחר הניצחון הסוחף של בלייר ב-1997), נבחר בעצמו לפרלמנט ב-2001, וזמן קצר לאחר מכן קודם לתפקיד שר.
אד, לעומתו, חבר לאדריכל המרכזי השני של פרויקט "הלייבור החדשה", גורדון בראון. כשבראון מונה לשר האוצר ב-1997, אד הפך ליועץ בכיר במשרד האוצר, וב-2005 הלך בעקבות אחיו הגדול ונבחר אף הוא לפרלמנט הבריטי.
אד חבר לאדריכל המרכזי השני של פרויקט "הלייבור החדשה", גורדון בראון. כשבראון מונה לשר האוצר ב-1997, אד הפך ליועץ בכיר במשרד האוצר, וב-2005 הלך בעקבות אחיו הגדול ונבחר אף הוא לפרלמנט הבריטי
"עידן הלייבור החדשה חלף מן העולם"
כשבראון נכנס למעון ראש הממשלה ב-2007, הוא מינה את שני האחים לקבינט שלו. דיוויד נשלח למשרד החוץ, ואילו אד מונה לשר האנרגיה. מבחינה פוליטית, אד, האח הצעיר שגם נטה שמאלה יותר מאחיו, היה באותה עת בסטטוס זוטר יותר.
אולם כאשר בראון התפטר מתפקידו בעקבות תבוסת הלייבור בבחירות הכלליות של 2010, אד הפתיע את כולם כאשר התמודד מול אחיו על הנהגת המפלגה, גבר עליו בפער זעום וזכה בתפקיד.
מיליבנד הכריז מייד על התנתקות פומבית מהממשלה שבה שירת בנאמנות רק חודשים ספורים קודם לכן, וקבע בנחרצות: "עידן מפלגת הלייבור החדשה חלף מן העולם". בנאומו הראשון כמנהיג מפלגת הלייבור, הוא גינה בתוקף את מלחמת עיראק שאליה הצטרף טוני בלייר ב-2003.
באותה שנה הוא גם אותת על כוונתו לזנוח את הקו הפרו-ישראלי המובהק שאפיין את "הלייבור החדשה". "יש להסיר את המצור על עזה, ועלינו לעשות כל מאמץ אפשרי כדי שזה אכן יקרה", אמר מיליבנד.
בדבריו על רצועת עזה הוא לא הזכיר כלל את חמאס, ואף לא מילה על ירי הרקטות לעבר יישובים ישראליים הסמוכים לגבול – מה שהוביל להטלת המצור מלכתחילה.
בדבריו על רצועת עזה הוא לא הזכיר כלל את חמאס, ואף לא מילה על ירי הרקטות לעבר יישובים ישראליים הסמוכים לגבול – מה שהוביל להטלת המצור מלכתחילה
יתרה מכך, בנאומו בן 6,000 המילים לא התייחס מיליבנד לאף סוגיית מדיניות חוץ אחרת בעולם מלבד ישראל ועיראק (מדינה שבה שירתו חיילים בריטים בשבע השנים שקדמו לנאום).
לקחי מלחמת עיראק
הרגע השנוי ביותר במחלוקת בתקופת כהונתו של מיליבנד כמנהיג הלייבור הגיע בסוף אוגוסט 2013. הפרלמנט כונס אז לדיון חירום במהלך הפגרה בעקבות מתקפת גז הסארין שהוביל נשיא סוריה בשאר אל-אסד נגד המורדים בפרברי דמשק, מתקפה שבה מצאו את מותם לפחות 1,400 אזרחים.
ראש הממשלה דאז דיוויד קמרון ביקש את אישור הפרלמנט לכך שבריטניה תצטרף לתקיפות האמריקאיות המתוכננות נגד המשטר הסורי, שנועדו למנוע מהרודן לחזור על פשע המלחמה. תוך שהוא נשען על כשלי המודיעין שקדמו למלחמת עיראק, דרש מיליבנד לראות "ראיות משכנעות ומוצקות" לכך שאסד הוא זה שעמד מאחורי המתקפה הקטלנית.
בפועל, אשמתו של אסד – שהמשיך לבצע מתקפות נוספות בנשק כימי לאורך חמש השנים הבאות – מעולם לא הוטלה בספק ממשי. אולם מיליבנד דבק בעמדתו, הורה לחברי סיעתו להתנגד באופן רשמי לפעולה צבאית בריטית בסוריה, ובזכות מרד פנימי בשורות הקואליציה הוא אף הצליח להנחיל לקמרון תבוסה פרלמנטרית משפילה.
ההשפעה של המהלך הזה הייתה מיידית ומרחיקת לכת. נשיא ארצות הברית דאז ברק אובמה נסוג מהבטחתו לאכוף את "הקו האדום" המפורסם שהציב נגד שימוש בנשק כימי בסוריה, ובתגובה לשינוי בעמדתה של בריטניה הוא עצר לחלוטין את תוכניותיו לתקיפות אמריקאיות נגד משטר אסד.
מבקריו של מיליבנד טוענים עד היום כי חוסר המעש של המערב כתוצאה מכך חיזק את ביטחונו של בעל בריתו של אסד, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, והוביל ישירות להחלטתו לתקוף את אוקראינה ב-2014
מבקריו של מיליבנד טוענים עד היום כי חוסר המעש של המערב כתוצאה מכך חיזק את ביטחונו של בעל בריתו של אסד, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, והוביל ישירות להחלטתו לתקוף את אוקראינה ב-2014 – מהלך שהיה בעצמו הקדמה לפלישה הרוסית הנרחבת שפרצה ב-2022.
אולם מיליבנד מעולם לא הביע חרטה על עמדתו. במהלך מערכת הבחירות של 2015 הוא אף התפאר בכך שהתייצב באומץ "מול מנהיג העולם החופשי" כאשר סירב לתמוך בהפצצת סוריה.
ישראל היא "חלק בלתי נפרד מההיסטוריה שלי"
עשרה חודשים לאחר מכן ביקר מיליבנד בישראל – מסע נדיר בחו"ל עבור מי שהיה אז מנהיג הלייבור. הוא נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם יו"ר האופוזיציה דאז יצחק הרצוג ועם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, ואימץ במהלך הביקור נימה חמה ומורכבת בהרבה מזו שהשמיע בנאומו בוועידת המפלגה ב-2010.
בעת שביקר בשדרות, אשר הייתה במשך שנים יעד מועדף לירי רקטות של חמאס, הוא הודה: "אני מבין היטב מדוע ישראל מודאגת כל כך לביטחונה, ואני חושב שההבנה הזאת היא חלק מרכזי וחשוב מהיכולת שלנו למצוא פתרונות בסופו של דבר".
במקביל לאזהרתו כי המשך הבנייה בהתנחלויות עלול לחבל בתהליך השלום השברירי שהוביל ממשל אובמה, הוא גינה בתוקף את תנועת החרם נגד ישראל (BDS), ואמר כי ברצונו להביא את שני בניו הצעירים לביקור ב"מולדתו של העם היהודי", משום שהיא מהווה "חלק כה משמעותי וחשוב מההיסטוריה המשפחתית שלי".
במקביל לאזהרתו כי המשך הבנייה בהתנחלויות עלול לחבל בתהליך השלום, הוא גינה בתוקף את תנועת ה-BDS ואמר כי ברצונו להביא את שני בניו הצעירים לביקור ב"מולדתו של העם היהודי"
כדי להדגיש את המסר החיובי, פרסמה לשכתו של מיליבנד תמונות שבהן נראתה דודתו-רבתא מקבלת את פניו בחום עם הגעתו לסעודת שבת בביתה בקיבוץ נחשונים.
נקודת השיא החיובית ביחסיו של מיליבנד עם הקהילה היהודית הגיעה זמן קצר לאחר שובו מהביקור בישראל, כאשר נשא נאום מרכזי בארוחת הצוהריים השנתית של ארגון ידידי ישראל במפלגת הלייבור (LFI) ב-2014.
כשפחות משנה נותרה עד לבחירות הכלליות, הבטיח מיליבנד לכונן מערכת יחסים חזקה ויציבה עם ישראל אם ייבחר לראשות הממשלה, והרעיף על המדינה היהודית שבחים רבים כשהגדיר אותה "מעצמה כלכלית מדהימה".
בהצהירו כי "חובה עלינו להבטיח את ביטחונה של ישראל ואת זכותה המלאה להגן על עצמה", גינה מיליבנד את איראן ואת ארגוני הטרור הפועלים בשליחותה, בהם חמאס וחזבאללה. אולם הנאום היה גם אישי ורגשי מאוד.
"לישראל יש משמעות מיוחדת מאוד עבורי ומקום מיוחד בליבי", הצהיר. הוא העלה זיכרונות מקטיף תפוזים בילדותו במהלך ביקוריו בארץ, וסיפר בהתרגשות עמוקה כיצד נמסר לו במוזאון "יד ושם" מידע חדש ומטלטל על נסיבות מותו של סבו. לדבריו, הביקור במוזאון ובאתר ההנצחה הלאומי לשואה המחיש לו מחדש כיצד "ישראל הפכה לאישור פלאי ועוצמתי של החיים אל מול פני המוות".
הוא העלה זיכרונות מקטיף תפוזים בילדותו במהלך ביקוריו בארץ, וסיפר בהתרגשות עמוקה כיצד נמסר לו במוזאון "יד ושם" מידע חדש ומטלטל על נסיבות מותו של סבו
שוב מלחמה בעזה
נאומו של מיליבנד בפני ידידי ישראל בלייבור נפתח בדברי דאגה כנה לגורלם של נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואייל יפרח – שלושת הנערים הישראלים שנחטפו בגוש עציון ובהמשך התברר כי נרצחו באכזריות בידי חמאס; אירוע שהצית את מבצע "צוק איתן" בעזה בקיץ 2014.
אולם במהלך מבצע "צוק איתן", מנהיג הלייבור אימץ נימה תקיפה, מאשימה וחריפה, שהיוותה סטייה חדה מזו של טוני בלייר, אשר במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006 סירב באופן עקבי לקרוא להפסקת אש.
מיליבנד, לעומת זאת, תקף בחריפות את "שתיקתו של ראש הממשלה קמרון מול הריגתם של מאות אזרחים פלסטינים חפים מפשע" וכינה אותה "בלתי ניתנת להסבר מוסרי". את פעולותיה של ישראל בעזה הוא הגדיר "בלתי מתקבלות על הדעת וחסרות כל הצדקה".
בתגובה לדברים אלו, פרסמו שני הארגונים הקהילתיים היהודיים המרכזיים בבריטניה – ועד שליחי הקהילות היהודיות בבריטניה ומועצת המנהיגות היהודית – הודעה חריפה שבה קבעו כי הנהגת מפלגת הלייבור "מתעלמת, למרבה הצער, מהאידאולוגיה הרצחנית של חמאס, מהפסיכולוגיה של חמאס, וממעשיו של חמאס – ולפיכך מתעלמת מהמציאות הקשה שעימה נאלצת ישראל להתמודד".
עבור רבים בקרב חברי הקהילה היהודית, מקור לכעס ולבלבול גדולים אף יותר היה שתיקתה המוחלטת של מפלגת הלייבור במשך ארבעה חודשים, בזמן שמספר התקריות האנטישמיות בבריטניה זינק והוכפל בעקבות המלחמה.
עבור רבים בקהילה היהודית, מקור לכעס ולבלבול גדולים אף יותר היה שתיקתה המוחלטת של מפלגת הלייבור במשך ארבעה חודשים, בזמן שמספר התקריות האנטישמיות בבריטניה זינק והוכפל בעקבות המלחמה
דווקא כשנדמה היה שלא יכול להיות גרוע יותר
הקרע בין מיליבנד לבין הקהילה היהודית הבריטית העמיק עוד יותר בסתיו 2014, כאשר מפלגת הלייבור הודיעה רשמית כי תתמוך בהכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית.
מיליבנד בחר לזנוח מדיניות עקבית שנבנתה בקפידה דיפלומטית במשך 13 שנים – בתקופות מנהיגותם של בלייר ובראון, המפלגה תמכה בפתרון שתי מדינות שיושג אך ורק במשא ומתן, כאשר ההכרה תבוא לאחר הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים ולא כצעד חד-צדדי המקדים אותו.
מיליבנד אף נקט צעד חריג כשהטיל משמעת סיעתית נוקשה על חברי הפרלמנט של הלייבור כדי לאלץ אותם לתמוך בהצעה, שאותה הגיש חבר הפרלמנט מהספסלים האחוריים, גרהאם מוריס.
אותו מוריס היה באותה העת קול בולט ומרכזי בארגון "ידידי פלסטין והמזרח התיכון" של מפלגת הלייבור ורק שבועות אחדים קודם לכן הוא אף השווה באופן פומבי בין צה"ל לארגון דאעש.
בתגובה למה שכינתה אז "פיסת תעמולה פוליטית מגוחכת", פרסמה השחקנית היהודייה הפופולרית מורין ליפמן מתקפה פומבית וחריפה על מיליבנד. בסופה של המתקפה, היא הודיעה כי לראשונה בחייה, לא תצביע למפלגת הלייבור בבחירות הכלליות הקרבות.
בתגובה למה שכינתה אז "פיסת תעמולה פוליטית מגוחכת", פרסמה השחקנית היהודייה הפופולרית מורין ליפמן מתקפה פומבית וחריפה על מיליבנד. בסופה של המתקפה, היא הודיעה כי לראשונה בחייה, לא תצביע ללייבור
ליפמן הייתה רחוקה מאוד מלהיות היהודייה הבריטית היחידה שהחליטה כי הלייבור תחת מנהיגותו של מיליבנד למעשה מאלצת אותה לבחור בין תמיכתה ההיסטורית במפלגה לבין תמיכתה בישראל. בקרב על קולות היהודים, הלייבור ספגה מפלה צורבת.
סקר שנערך עבור העיתון היהודי הבריטי "הג'ואיש כרוניקל" ערב הבחירות בשנת 2015 הראה כי 73% מיהודי בריטניה אמרו שיחסה של כל מפלגה לישראל ולמזרח התיכון הוא גורם "חשוב מאוד" או "חשוב למדי" בהחלטתם הסופית כיצד להצביע.
יתרה מזאת, בפער עצום וחסר תקדים של 55 נקודות אחוז, קבעו הנשאלים כי גישתו של ראש הממשלה השמרני דיוויד קמרון למצב טובה בהרבה מזו של מיליבנד.
התוצאה בשטח הייתה קריסה מוחלטת בתמיכת היהודים במפלגת הלייבור. בעוד שבשנת 2010 הצביעו היהודים בשיעורים דומים פחות או יותר ללייבור ולשמרנים, הרי שכעבור חמש שנים זכו השמרנים ב-67% מקולות היהודים, ואילו הלייבור התרסקה ל-15% בלבד.
כאשר נסגרו הקלפיות בליל הבחירות, שורה של מחוזות בחירה מתנדנדים בצפון לונדון – שבהם מתגורר ציבור יהודי גדול ומשמעותי – נותרו בבטחה בידי קמרון ומפלגתו. למוחרת בבוקר, מיליבנד המובס הגיש את התפטרותו מראשות מפלגת הלייבור.
כאשר נסגרו הקלפיות בליל הבחירות, שורה של מחוזות בחירה מתנדנדים בצפון לונדון – שבהם מתגורר ציבור יהודי גדול ומשמעותי – נותרו בבטחה בידי קמרון ומפלגתו. למוחרת בבוקר, מיליבנד המובס הגיש את התפטרותו
תקופה ארוכה של שתיקה
מבקריו של מיליבנד טוענים כי השינויים הפנימיים שהעביר בשיטת בחירת מנהיג הלייבור, לצד החלטתו לקדם לתפקידי מפתח דמויות מהשמאל הקיצוני שנדחקו לשוליים בתקופות בלייר ובראון, הם אלו שסייעו לסלול את הדרך לניצחונו המפתיע של ג'רמי קורבין במרוץ על הנהגת המפלגה ב-2015.
וכאשר הפעיל הפרו-פלסטיני הרדיקלי והוותיק עמד בראש מפלגת האופוזיציה, האנטישמיות בתוך שורות הלייבור פשוט זינקה.
בעוד כמה חברי פרלמנט בכירים בלייבור – יהודים ולא יהודים כאחד – התעמתו שוב ושוב עם קורבין באופן פומבי על טיפולו הכושל באנטישמיות, מיליבנד עצמו בחר לשתוק במידה רבה.
למרות זאת, מיליבנד כן התנגד מאחורי הקלעים לניסיונות של האגף השמאלי למנוע מהמפלגה לאמץ במלואה את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA). רצונו לכאורה של מיליבנד להישאר מחוץ למאבק הציבורי עמד בניגוד חד להתנהלותם האקטיבית של קודמיו בתפקיד.
בהתאם לעמדה התקיפה שנקטו בסוגיה זו בעת כהונתם, הגדיר טוני בלייר את האנטישמיות שפשתה במפלגה כ"דעה קדומה ורעל", ואילו גורדון בראון כינה אותה "פצע מוגלתי שאינו מגליד".
בהתאם לעמדה התקיפה שנקטו בסוגיה זו בעת כהונתם, הגדיר טוני בלייר את האנטישמיות שפשתה במפלגה כ"דעה קדומה ורעל", ואילו גורדון בראון כינה אותה "פצע מוגלתי שאינו מגליד"
בחזרה לאור הזרקורים
עם בחירתו של קיר סטארמר למנהיג מפלגת הלייבור בעקבות התבוסה ההיסטורית של המפלגה בבחירות הכלליות של 2019, חזר מיליבנד לחזית הפוליטית.
כשר האנרגיה והאקלים, לאחר חזרתה של הלייבור לשלטון ביולי 2024, נהנה מיליבנד מפופולריות רבה בקרב חברי המפלגה. בתוך כותלי הממשלה הוא אף נחשב לאחד השרים המרכזיים שלחצו על סטארמר המהסס להכיר רשמית במדינה פלסטינית במהלך הקיץ שעבר.
החלטתו של מיליבנד לצאת נגד ראש הממשלה נתפסת כיום כאחד הגורמים המרכזיים שתרמו לעזיבתו המוקדמת של סטארמר את השלטון בשבוע שעבר. שמו של מיליבנד אף עלה בבורסת השמות כיורש אפשרי לראשות הממשלה, אלמלא הצליח אנדי ברנהאם לפלס את דרכו בחזרה לבית הנבחרים בבחירות משנה מיוחדות.
אף שמיליבנד סייע להקל על דרכו של ברנהאם לדאונינג 10, ראש הממשלה החדש – שחשש כנראה שהשווקים הפיננסיים יגיבו בבהלה – מנע ממנו לקבל את תפקיד שר האוצר היוקרתי, שאליו, על פי דיווחים רבים, לטש עיניים זמן רב.
בתפקידו החדש כשר החוץ, מיליבנד צפוי להרגיש בנוח עם הקו המדיני שהתווה ברנהאם. ערב כניסתו לתפקיד ראש הממשלה, הצהיר ברנהאם מפורשות כי סטארמר לא היה תקיף מספיק כלפי ישראל, והוסיף כי מפלגת הלייבור התעכבה זמן רב מדי עד שקראה באופן רשמי להפסקת אש בעזה.
ערב כניסתו לתפקיד ראש הממשלה, הצהיר ברנהאם מפורשות כי סטארמר לא היה תקיף מספיק כלפי ישראל, והוסיף כי מפלגת הלייבור התעכבה זמן רב מדי עד שקראה באופן רשמי להפסקת אש בעזה
הסימן הראשון למדיניות החדשה עשוי לבוא לידי ביטוי בדמות צעדים נוספים ונוקשים נגד ההתנחלויות בגדה המערבית, לאחר שהממשלה החדשה אישרה בשבוע שעבר כי היא אכן מגבשת תוכניות רשמיות לאיסור גורף על יבוא מההתנחלויות ויצוא אליהן.
אולם דיפלומטים מעריכים כי צעד כזה עלול להחריף עוד יותר את המתיחות המסורתית בין לונדון לוושינגטון. כך גם בשל התנגדותו הנחרצת והידועה של מיליבנד לכל מעורבות בריטית בפעולה צבאית אמריקאית באיראן.
יש האומרים כי בפוליטיקה הבריטית אין הרבה הזדמנויות ל"מערכה שנייה", אבל מיליבנד – שנדחה על ידי הבוחרים בניסיונו להתמנות לראש הממשלה לפני 11 שנה, והשבוע נדחתה בקשתו להתמנות לשר האוצר – מוצא את עצמו בכל זאת מחזיק כעת באחד מתפקידי המפתח הבכירים והיוקרתיים ביותר בממשלת בריטניה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו