מאז הטבח ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל פורסם בכתבות שונות כי "גיוס החרדים נמצא במגמת עלייה".
אבל בחינה מעמיקה של הנתונים מעלה תמונה שונה: מספר המתגייסים אמנם עלה במידה מסוימת, אולם חלק ניכר מהעלייה נובע משינוי בהגדרת המונח "חרדי" ולא מגידול ממשי במספר הצעירים החרדים המתגייסים.
זאת, למרות שצה"ל ערוך לקליטה מסיבית של חרדים, ושהיעדר הגיוס נובע בעיקר מהיעדר אכיפה אפקטיבית ומהחלטות ממשלתיות המצמצמות את התמריצים להתגייס – באמצעות הקלות, העברת תקציבים וחקיקה.
כתוצאה מכך, למרות החוק המחייב את החרדים להתגייס, ולמרות הצורך המבצעי הדחוף, היקף הגיוס נותר רחוק מצורכי הביטחון. למדיניות הזו יש השלכות כבדות: שחיקה מתמשכת של מערך המילואים, פגיעה של מיליארדי שקלים בכלכלה הישראלית והעמקת תחושת אי-השוויון בנטל השירות.
האם יש עלייה במספר החרדים שמתגייסים לצה"ל?
המחסור החמור בכוח אדם בצה"ל, העומס החריג על מערך המילואים והצורך בהרחבת בסיס המשרתים יצרו בציבור החילוני והדתי-לאומי ציפייה שהמלחמה תוביל לשינוי היסטורי בהיקף גיוס החרדים.
צה"ל והממשלה, מצידם, הציגו מדי פעם נתונים המעידים לכאורה על מגמת שיפור, אולם בחינה מעמיקה של המספרים מלמדת שזה אינו המצב בשטח.
לפי נתוני צה"ל, מיולי 2023 עד יוני 2024 ("שנת הגיוס 2023") גויסו כ-2,200 צעירים חרדים; בחודשים יולי 2024-יוני 2025 ("שנת הגיוס 2024") עלה המספר לכ-2,800. על פי ההערכות, מיולי 2025 עד יוני השנה ("שנת הגיוס 2025") התגייסו כ-3,500 חרדים.
לכאורה מדובר בעלייה. אולם המספרים הללו אינם מעידים בהכרח על גידול מקביל במספר החרדים המתגייסים בפועל. הסיבה לכך היא שהגדרת "חרדי" השתנתה לאורך השנים.
יותר ויותר מאלה שנספרים כ"מתגייסים חרדים" הם בוגרי מערכת החינוך החרדית שכבר אינם מגדירים את עצמם כחרדים, או כאלה שעזבו את אורח החיים החרדי עוד לפני גיוסם.
במילים אחרות, הנתון הרשמי של צה"ל לגבי "חרדים שהתגייסו" כולל אוכלוסייה רחבה בהרבה מהאוכלוסייה החרדית בפועל.
המשמעות היא שחלק מהעלייה המדווחת בהיקף הגיוס אינו משקף שינוי בתוך החברה החרדית, אלא שינוי באופן שבו מודדים ומסווגים את המתגייסים. לכן השוואה פשוטה של מספרי המתגייסים בין השנים עלולה ליצור רושם מטעה של פריצת דרך.
בנוסחים השונים של הצעת "חוק הגיוס" שנידונה בכנסת היוצאת בשנתיים האחרונות, התעוררה מחלוקת על ההגדרה הרשמית של "חרדי". לפי נוסח ההצעה, כל מי שלמד לפחות שנתיים במוסד חינוך חרדי בין הגילים 14–18 ייחשב "חרדי" לצורך עמידה ביעדי הגיוס, גם אם עזב את החברה החרדית שנים לפני גיוסו.
חברי כנסת מהאופוזיציה, לצד יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר, יולי אדלשטיין, טענו שהגדרה זו מנפחת את נתוני הגיוס, משום שרבים מהנספרים כ"חרדים" אינם חרדים עוד בעת גיוסם ואף משרתים במסלולים רגילים. הגדרה כזאת נועדה לצמצם את החובה של חרדים אמיתיים להתגייס.
רוב החיילים הנספרים כ"חרדים" התגייסו במסגרת יחידות לשילוב חרדים, כמו "חשמונאים", הנח"ל החרדי, "חץ", "נצח יהודה" ועוד. המתגייסים ליחידות הללו נספרים במכסות גיוס החרדים כ"חרדים", אבל רובם בכלל עזבו את החברה החרדית והיו לדתיים-לאומיים ("חרדים לאומיים").
לפי נתוני הלמ"ס שהוצגו בדיון, כ-70% מהחיילים הנספרים כ"חרדים" אינם משתייכים לחברה החרדית. ספירתם כ"חרדים" עלולה לאפשר לממשלה להתקרב, "על הנייר", ליעדי הגיוס מבלי להגדיל בפועל את מספר החרדים המתגייסים.
היקף הגיוס של החרדים השנה – 3,500 חיילים – מהווה, לכאורה, רבע ממחזור הגיוס של בני 18 מהמגזר החרדי, המונה כ-14,000 צעירים בשנה.
אבל נתון זה מטעה, גם בגלל שחלק ניכר מהם כלל אינם חרדים, וגם מכיוון שחלקם מבוגר בהרבה מגיל הגיוס, כיוון שמדובר בחרדים שנמנעו מגיוס בשנים קודמות. צה"ל אינו מספק פילוח של גילאי המתגייסים, אך שיעור המתגייסים משנתון הגיוס האחרון במגזר החרדי נמוך משמעותית מ-25%.
האם הממשלה פוגעת במוטיבציה של החרדים להתגייס?
תוקפו של חוק הפטור מגיוס לחרדים (שנחקק בעבר אף כי בג"ץ קבע שהוא סותר את העיקרון החוקתי של השוויון בפני החוק) פקע ב-30 ביוני 2023.
לפי החוק, מאז יולי 2023, גברים צעירים חרדים צריכים להתגייס כמו כל גבר ישראלי בן 18 (פרט לערבים, הפטורים מגיוס לפי החלטה ביטחונית, חוקית, של צה"ל באישור חוקי של הממשלה).
הממשלה קיבלה החלטה זמנית – בלתי חוקית, לכאורה – שלא לאכוף על צעירים חרדים את החובה להתגייס עד 31 במרץ 2024, כיוון שהתכוונה, כביכול, לחוקק הסדר גיוס חדש – אך הכנסת לא חוקקה חוק כזה.
במרץ 2024 קבע בג"ץ כי אין כל הצדקה חוקית לדחיית שירות החרדים, ולכן גם אין בסיס חוקי להמשיך להעביר תמיכות לישיבות עבור תלמידים החייבים בגיוס. בעקבות זאת הופסק התקצוב עבור אותם תלמידים החל מאפריל 2024.
מנהל המחלקה למוסדות תורניים במשרד החינוך, עמוס ציאדה, אמר שמספר התלמידים שאינם מקבלים תקציב בשל השתמטות עלה ל-93 אלף. גורם זה היווה מוטיבציה כלכלית לחרדים להתגייס.
מנגד, ממשלת נתניהו פעלה להעביר תקציבים רבים למוסדות החרדיים ולאברכים עצמם כדי לצמצם את הפגיעה בהם, ובכך פגעה במוטיבציה לגיוס. בכל אחת מהשנים
בשנים 2024, 2025 ו-2026 הממשלה העבירה כחמישה מיליארד שקל של כספים קואליציוניים, שרובם הגיעו למגזר החרדי ולמוסדות דת, וחלק ניכר מהם לישיבות בהן לומדים חרדים שאינם מתגייסים.
בכך יצר בג"ץ מוטיבציה כלכלית לגיוס חרדים; ואילו הממשלה, בראשות ראשי המפלגות החרדיות, יצחק גולדקנופף ואריה דרעי, ובשיתוף פעולה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' – צמצמה את המוטיבציה הזאת באמצעות העברת כספים לציבור שחלקו הגדול נמנע מגיוס.
ב-25 ביוני 2024 קבע בג"ץ שוב כי המדינה חייבת להתחיל לגייס חרדים בהתאם לחוק. באותו יום הורתה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לצה"ל להתחיל באופן מיידי בהליכי הגיוס. ביולי 2024 החל צה"ל במשלוח צווי גיוס, ובנובמבר 2024 הוצאו למעלה מאלף פקודות מעצר לחרדים עריקים.
אמנם מספר המעצרים בפועל היה מינימלי, אבל החשש ממעצר הגביל פעילויות מסוימות של חרדים שנמנעו מגיוס – בעיקר יציאה מהארץ והוצאת רישיון נהיגה (פעולות שרוב הצעירים החרדים נמנעים מהן, אך לא כולם). בכך נוצרה הגבלה משמעותית, וגורם זה יצר מוטיבציה מסוימת להתגייס.
בדיון בוועדת החוץ והביטחון שנערך ב-23 באפריל 2025, סא"ל אביגדור דיקשטיין, רע"ן חרדים, דיווח לוועדה על נתוני הגיוס:
"בסך הכול יצאו 18,915 צווים, כאשר 232 התגייסו בפועל, מתוכם 57 לתפקיד לחימה. 1,840 נמצאים תחת צו 12 (עיכוב יציאה מהארץ), 962 הוכרזו כ"משתמטים" ו-68 קיבלו פטור מסיבות כאלה ואחרות.
מינואר 2025 התבצעו 340 עיכובים של מלש"בים בנתב"ג – 18 בכניסה לארץ ו-322 ביציאה, מתוכם נמנעה יציאה של 100 אנשים; כ-50% מהם חרדים. נכון לעכשיו הסנקציה המשמעותית והאפקטיבית היא נתב"ג."
יש יכולת לבצע מעצרים, אבל זה לא אפקטיבי בקצה. מספר החרדים שגויסו עומד כרגע על 1,721. שמנו לעצמנו יעד של 4,800 ואנחנו לא נגיע לשם. יש כאן מגמת עלייה, אבל היא לא מספיקה ולא מתאימה לצורך המבצעי הגדול מאוד."סא"ל אביגדור דיקשטיין, רע"ן חרדים, בוועדת החוץ והביטחון, 23 באפריל 2025
במילים אחרות, הסנקציה העיקרית – מעבר לסנקציות הכלכליות – היא החשש ממעצר. אך גם את הסנקציה הזו מנסה הממשלה בכל כוחה לבטל.
הממשלה העבירה את חוק הפטור ממעצר עריקים חרדים למשך תקופה ממושכת. משמעות החוק היא ביטול החשש ממעצר של חרדי שלא התגייס ועובר בנתב"ג. עם זאת, בג"ץ הוציא צו המעכב את כניסת החוק לתוקף.
האם יכולת הקליטה של צה"ל מגבילה את גיוס החרדים?
הנתונים מלמדים כי לצה"ל אין חסם לגיוס חרדים. הצבא הודיע לבג"ץ כי הוא מסוגל לקלוט כ-4,800 חרדים בשנת הגיוס 2024, כ-5,760 בשנת הגיוס 2025, וכי כיום צה"ל ערוך, למעשה, לקלוט מתגייסים חרדים בלי הגבלות משמעותיות.
כלומר, בניגוד לטענות שמשמיעים עסקנים חרדים ודוברים מטעם הממשלה, הבעיה אינה היעדר מסגרות שירות לחרדים או יכולת קליטה של הצבא, אלא העובדה שמספר המתייצבים החרדים נמוך בהרבה מהצורך המבצעי של הצבא.
גם בתחום המסלולים הייעודיים לחרדים אין מחסור. בשנים האחרונות הורחבו מסגרות השירות לחרדים – הן כלוחמים והן בתפקידים טכנולוגיים ומקצועיים. צה"ל מפעיל מסלולי שירות ייעודיים לבני 18–21, וכן מסלולים טכנולוגיים המשלבים הכשרה מקצועית והשלמת השכלה במהלך השירות. אלפי חיילים מתגייסים מדי שנה למסגרות הללו – אבל חלקם הגדול אינם חרדים. זאת מציאות שמפריכה את הטענה ש"הצבא לא יכול לגייס את כל החרדים בגיל הגיוס".
מדוע מספר המתגייסים החרדים אינו גדל באופן משמעותי?
אף שבג"ץ ביטל את הפטור מגיוס לחרדים והורה לגייס את כולם, ואף שהצבא התריע שוב ושוב על מחסור בכוח אדם, הממשלה נמנעה מלהקים מנגנון אכיפה אפקטיבי.
הרמטכ"ל, אייל זמיר, התריע כי לצה"ל חסרים בין 12 ל-15 אלף חיילים, מהם כ-7,000–8,000 לוחמים, וכי המשך דחיית ההכרעה מחמיר את המשבר.
המצב אף חמור יותר: הממשלה ביצעה מהלכים כלכליים – העברת תקציבי ענק לציבור החרדי שאינו מתגייס – והקואליציה הובילה חוקים, ובהם חוק יסוד: לימוד תורה וחוק מניעת מעצר עריקים, שפגעו במוטיבציה של צעיר חרדי להתגייס.
גם בנק ישראל הגיע למסקנה דומה. לפי ניתוח הבנק, הבעיה אינה שעיצומים כלכליים על חייבי גיוס שאינם מתגייסים אינם עובדים, אלא שהסנקציות שנקבעו בחוק הגיוס חלשות ואינן יוצרות תמריץ אמיתי לשינוי התנהגות. הבנק קבע כי יעדי הגיוס נמוכים מצורכי צה"ל וכי התמריצים הכלכליים הקיימים בחוק אינם אפקטיביים, וקרא לעצב מחדש את החוק כך שיכלול סנקציות משמעותיות יותר.
גם בג"ץ מתח ביקורת חריפה על אופן האכיפה. בדיונים הובהר כי אי-אכיפת החוק אינה נובעת ממחסור במשאבים, אלא ממדיניות ממשלתית. השופטת דפנה ברק-ארז אף ציינה כי העובדה שחרדים מקבלים התרעה לפני פעולות האכיפה "לא נשמעת כמו בעיית כוח אדם אלא כמו מדיניות".
מה העלות הכלכלית של אי-גיוסם של החרדים?
למדיניות אי-הגיוס של החרדים יש מחיר ביטחוני כבד. המחסור בכוח אדם מאלץ את צה"ל למנוע את קיצור שירות החובה שתוכנן ולהטיל עומס חריג על מערך המילואים. בעוד שבעבר ביצעו חיילי מילואים כ-25 ימי שירות בשנה, כיום רבים מהם משרתים בין 80 ל-100 ימים בשנה ואף יותר. לכך מצטרף מחיר כלכלי.
משרד האוצר ובנק ישראל מעריכים כי גיוס משמעותי של חרדים יכול להוסיף למשק בין שמונה לעשרה מיליארד שקל בשנה, ואילו הגדלת מחזורי הגיוס בכ-7,500 חרדים צפויה להפחית את העלות המשקית בכתשעה מיליארד. זאת, כיוון שעלות גיוס חייל מילואים גבוהה משמעותית מעלות חייל סדיר, ולכן אי-גיוס חיילים שנועדו לסדיר – החרדים – מגדיל את הנטל התקציבי ומקטין את התוצר.
לצד המחיר הביטחוני והכלכלי קיים גם מחיר חברתי. המשך הפטור הרחב מחמיר את תחושת אי-השוויון בנטל ומעמיק את הקרע בין קבוצות האוכלוסייה.
לסיכום – הנתונים אינם מצביעים על מהפכה בגיוס החרדים. קיימת עלייה מסוימת במספר המתגייסים החרדים, אך היא רחוקה מההיקף הנדרש לצורכי הביטחון, וחלק מהמתגייסים המוגדרים כ"חרדים" אינם חרדים בפועל. לא מדובר בשינוי עמוק בתוך החברה החרדית.
צה"ל כבר אינו צוואר הבקבוק. הוא מצהיר כי הוא מסוגל לקלוט אלפי חרדים נוספים ואף להסיר לחלוטין את מגבלת הקליטה בשנים הקרובות. החסם האמיתי הוא היעדר החלטה פוליטית לאכוף את החוק ולהטיל סנקציות אפקטיביות.
כל עוד הממשלה תמשיך להימנע מצעדים כאלה, ישראל תמשיך לשלם מחיר משולש: מחסור בחיילים שיגביר את השחיקה של משרתי המילואים, אובדן של מיליארדי שקלים למשק – ופגיעה הולכת ומעמיקה בתחושת השוויון ובחוסן החברתי. כל זאת, בנוסף לעובדה שהיא פשוט עוברת על החוק.
אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו