יש להסיר את הקטארקט

"Carthago delenda est"
("יש להחריב את קרתגו" / מרקוס פורקיוס קאטו, קאטו הזקן)

העילה המיידית לכתיבת מאמר זה הגיעה ב-1 ביולי עם טיסת הבכורה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במטוס ה־Air Force One החדש – מטוס בואינג 747 משופץ, בשווי מדווח של כ-400 מיליון דולר, אשר התקבל מקטאר והוסב לשימוש נשיאותי.

עצם העובדה שסמל כה מובהק של הריבונות והעוצמה האמריקאית נושא עימו טביעת אצבע קטארית אינה פרט טקסי בלבד; היא המחשה חדה ליכולתה של קטאר לרכוש נוכחות, יוקרה והשפעה בלב מוסדות המערב.

עצם העובדה שסמל כה מובהק של הריבונות והעוצמה האמריקאית נושא עימו טביעת אצבע קטארית אינה פרט טקסי בלבד; היא המחשה חדה ליכולתה של קטאר לרכוש נוכחות, יוקרה והשפעה בלב מוסדות המערב

מכאן נובעת השאלה הרחבה יותר: האם מדובר בבעלת ברית ומתווכת הוגנת – או במדינה עשירה המשתמשת בכספה כדי לטשטש גבולות, לרכך ביקורת ולקנות לעצמה מעמד שאינו ראוי לה?

"יש להחריב את קרתגו". האמרה מיוחסת לקאטו הזקן, שנהג לסיים כמעט כל נאום בסנאט הרומי במשפט הזה. המסר היה ברור: יש להזכיר שוב ושוב את קיומו של איום עד לחיסולו.

קטאר מציגה עצמה כמתווכת אחראית, אך מאחורי הדימוי הזה ניצבת מדינה קטנה ועשירה שכוחה הצבאי מוגבל, בעוד שעוצמתה נשענת על משאבי הגז ועל מערך תקשורתי, פיננסי, אקדמי, תרבותי ודיפלומטי.

השאלה איננה אם קטאר חשובה, אלא אם מעורבותה תורמת ליציבות או משמשת כלי להעמקת אחיזתה ולרכישת הכרה חרף יעדיה החתרניים.

• קטאר היא מדינה בעלת משטר ריכוזי וסמכותני. האסלאם הוא דת המדינה, השריעה היא מקור לחקיקה והאמיר מחזיק בסמכויות רחבות. מפלגות פוליטיות אסורות בחוק והביקורת הציבורית מוגבלת. מבנה זה מאפשר להפעיל מדיניות חוץ עקבית ורבת עוצמה כמעט ללא מגבלות פנימיות.

• קטאר מקיימת קשרים מקבילים וסותרים עם ארה"ב, איראן, ארגוני פרוקסי שיעיים, ישראל ותנועות המזוהות עם האחים המוסלמים. דפוס זה מאפשר לה לשמש בעת ובעונה אחת שליחה, שותפה ומנוף לחץ. ואולם תמיכתה ביסודות אסלאמיסטיים הייתה אחד הגורמים למשבר הדיפלומטי ב־2017 עם ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים.

קטאר מציגה עצמה כמתווכת אחראית, אך מאחורי הדימוי הזה ניצבת מדינה קטנה ועשירה שכוחה הצבאי מוגבל, בעוד שעוצמתה נשענת על עושר הגז ועל מערך תקשורתי, פיננסי, אקדמי, תרבותי ודיפלומטי

• קטאר מקיימת ברית אסטרטגית עם ארה"ב ובמקביל מנהלת דיאלוג הדוק עם טהרן. היא משמשת מתווכת במשבר הנוכחי עם איראן, כפי שתיווכה במשבר בעזה ובעבר בין ארה"ב לטליבאן (שהניב את הסכם דוחה מ-2020). מבחינתה זו אסטרטגיית הישרדות, מבחינת מבקריה זהו ניסיון ליהנות מאמון מערבי תוך שימור קשרים עם שחקנים אנטי-מערביים.

• קטאר מארחת את ההנהגה המדינית החיצונית של חמאס ושימשה צינור מרכזי להעברת כספים לרצועת עזה. חלק מהכספים הוגדרו כסיוע הומניטרי ואף הועברו בתיאום עם ישראל, האו"ם וגורמים בינלאומיים, אולם חלקם הוסט לבניין כוחו הצבאי של חמאס, לרבות לקראת מתקפת ה-7 באוקטובר. כך נוצר טשטוש בין סיוע אזרחי לבין חיזוק עקיף של ארגון טרור.

• קטאר משקיעה מאמצים לקניית מעמד עולמי ומיוחסים לה מהלכים לרכישת קולות בפיפ"א סביב בחירתה לאירוח מונדיאל 2022. שמה עלה גם בפרשת קטארגייט שבה נחשדו גורמים בפרלמנט האירופי בקבלת כסף וטובות הנאה כדי לרכך ביקורת כלפי דוחה. בישראל נחקרת פרשה ציבורית-משפטית שבמרכזה חשדות כי אישים הקשורים ללשכת ראש הממשלה או לסביבתה עסקו בקידום מסרים או אינטרסים תדמיתיים של קטאר. אף שחלק מן ההליכים לא הוכרעו, עצם ריבוי הפרשות ממחיש כיצד עוצמה כלכלית עלולה לשמש מנוף למעורבות במוסדות דמוקרטיים.

• קטאר מפגינה כוח גם באקדמיה וחותרת מתחת ליסודות התרבות המערבית – באמצעות השקעות נרחבות באוניברסיטאות, במוזאונים, באומנות, בקרנות וביוזמות חינוכיות. היא יוצרת קשרים עם אליטות במערב ומכפיפה אותן לרוחה. הבעיה איננה עצם שיתוף הפעולה, אלא האפשרות להיווצרות תלות כלכלית ומוסדית במשטר אוטוריטרי ותאוקרטי. מבקרים טוענים כי מימון רחב ולא תמיד שקוף משפיע על סדרי עדיפויות מחקריים, על השיח בקמפוסים ועל עיצוב דור העתיד של מקבלי ההחלטות.

• קטאר בוחשת בזירה התודעתית גם ובעיקר באמצעות רשת החדשות הבינלאומית שבבעלותה: "אל־ג'זירה". הרשת מעצבת נרטיבים, מעניקה במה לשחקנים רדיקליים אנטי-מערביים, מרככת את דימויה של קטאר, ובזירה הישראלית־פלסטינית ממלאת תפקיד עקבי בדה-לגיטימציה של ישראל.

קטאר בוחשת בזירה התודעתית גם באמצעות "אל־ג'זירה" שבבעלותה. הרשת מעצבת נרטיבים, מעניקה במה לשחקנים רדיקליים אנטי-מערביים, מרככת את דימוי קטאר, וממלאת תפקיד עקבי בדה-לגיטימציה של ישראל

לפיכך, הסכנה שמציבה קטאר אינה נובעת מכוח צבאי ישיר, אלא מהשילוב בין עושר אנרגטי, משטר כוחני ותמיכה בתנועות דתיות הדוגלות במאבק מזוין. עבור שכנותיה היא מערערת את האיזון האזורי; עבור אירופה וארה"ב היא מייצגת חדירה רכה למוקדי כוח; ועבור ישראל היא ממחישה את הסיכון שבשילוב בין סיוע הומניטרי ומעורבות דיפלומטית לבין תמיכה עקיפה באויבים ג'יהאדיסטיים.

במובן זה, קטאר פועלת כמעין הידרה פולשנית ושקטה מתחת ליסודות התרבות המערבית: לא באמצעות כיבוש גלוי, אלא באמצעות ראשים רבים של שליטה – השקעות, לובינג, תקשורת, אקדמיה, אנרגיה, נדל"ן, קרנות צדקה, ספורט, תרבות וגישור. כל מרחב שכזה נראה לעיתים כערוץ לגיטימי ונפרד של שיתוף פעולה, אך יחד הם יוצרים מארג מצטבר של תלות כובלת, ממכרת ומשעבדת.

קטאר היא דוגמה למדינה קטנה שהצליחה להמיר עושר כלכלי לעוצמה אסטרטגית, תודעתית ומוסדית. הסיכון המרכזי אינו בפלישה צבאית או בעימות ישיר, אלא באחיזה מצטברת בכללי המשחק של הסדר הליברלי: השתרשות במוסדות מרכזיים, טשטוש ההבחנה בין תיווך לגיטימי לבין חסות לשחקנים קיצוניים והפיכת כסף ותדמית בינלאומית לכלים לשחיקת ביקורת ועיקור אחריות דמוקרטית.

לפיכך, ההתמודדות עם קטאר אינה יכולה להצטמצם לבחינת "מספר הדיוויזיות" שברשותה; עליה להתמקד במערך הכוח הרך שלה ולהציב לו גבולות שקופים ועקביים. קטאר אינה קרתגו שיש להחריב באש, אלא כוח מערער שיש לנטרל בנחישות. חייבים להיגמל ממנה, להחרים את מנופי הלחץ שלה, לחשוף את נתיבי כספה, לבלום את התפשטותה ולשלול את מעמדה כמתווכת "ניטרלית" כל עוד היא משמרת זיקה רעיונית ומעשית לזרמים פונדמנטליסטיים.

קטאר פועלת כהידרה פולשנית ושקטה מתחת ליסודות התרבות המערבית: לא בכיבוש גלוי, אלא דרך ראשי שליטה רבים – השקעות, לובינג, תקשורת, אקדמיה, אנרגיה, נדל"ן, קרנות צדקה, ספורט, תרבות וגישור

כשם שקאטו הזקן ביקש להזכיר לרומא כי איום אסטרטגי אינו נעלם משום שמתרגלים אליו, כך על המערב להזכיר לעצמו שוב ושוב: את הקטארקט – אותה עכירות תודעתית שמאפשרת לקטאר למסך את הראייה הליברלית הצלולה – יש להסיר, לא בדחייה רגעית, אלא במדיניות מערכתית מתמשכת של בידוד, פיקוח, שקיפות וריסון.

במלחמה הפונית השלישית (149–146 לפני הספירה) רומא אכן החריבה את קרתגו.

מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".