הטענה ש"רוב הציבור אינו מאמין למערכת המשפט" היא לא יותר מבלוף. הממשלה מפיצה את הבלוף הזה תוך עיוות לוגי של הנתונים.
סקר הלמ"ס מראה ש-48% מביעים אמון במערכת המשפט ו-45% לא נותנים בה אמון. 7% ענו כי אינם יודעים, כך שמבין אלה שענו לשאלה, הרוב נותנים אמון במערכת המשפטית.
סקרים מהסוג הזה מראים בעקביות כי שיעור האזרחים המביעים אמון במערכת המשפט גבוה בהרבה משיעורם של אלה שנותנים אמון בממשלה ובכנסת.
חוסר האמון במערכת המשפט מרוכז בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה, במיוחד בקרב החרדים, ואינו מאפיין את כלל הציבור או את "העם".
מה נמצא בסקר הלמ"ס על אמון הציבור בבתי המשפט?
על פי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2025, 48% מהציבור הביע אמון במערכת המשפט. 45% מהנשאלים בסקר אמרו שהם לא נותנים אמון במערכת המשפט, ו-7% לא השיבו, או ענו שאינם יודעים. במילים אחרות, יותר ישראלים מביעים אמון במערכת המשפט מאלה שלא מביעים בה אמון.
דוברי הממשלה ותומכי ההפיכה המשטרית (ה"רפורמה") קפצו על הנתון הזה כמוצאי שלל רב: בפרסומים בכלי תקשורת התומכים בממשלה, נטען כי "רוב הציבור אינו נותן אמון במערכת המשפט". בכתבה על סקר הלמ"ס באתר ערוץ 14, למשל, נטען בכותרת כי "אמון הציבור במערכת המשפט התרסק באופן דרמטי".
מדובר בהיפוך לוגי: לפי הסקר, רק 45% אינם נותנים אמון במערכת, לא 52%. אכן, מדובר בירידה ברמת האמון במערכת המשפט ביחס לסקרים קודמים. בסקרים קודמים, לפני כעשור, כ-55% נתנו אמון במערכת.
בסקר הנוכחי, 49% מהיהודים הביעו אמון במערכת המשפט, ו-45% מהערבים. בסקרים קודמים, 56% מהיהודים נתנו אמון במערכת ו-48% מהערבים. האמון ירד, אפוא, בעיקר בקרב היהודים.
חשוב מכך: הסקר ממקם את האמון במערכת המשפט הרבה מעל האמון בדרג הפוליטי. בסקר הלמ"ס ל-2025, הכנסת זכתה ל-33% אמון בלבד. 60% מהנשאלים בסקר ענו כי אינם נותנים אמון בכנסת. כלומר, מספרם של אלה שאינם נותנים אמון בכנסת כפול מאלה שנותנים בה אמון.
גם הממשלה זכתה באותו סקר באמון של 36%, לעומת 59% שלא נותנים בה אמון. כלומר, מספרם של אלה שאינם מאמינים בממשלה גבוה בהרבה ממספרם של אלה שכן נותנים בה אמון, וזאת, בניגוד למצב לגבי בית המשפט.
בכתבה באתר ערוץ 14 הובאו גם נתונים מהסקר על רמת האמון בממשלה ובכנסת, אך הם הוצנעו; ואילו הנתונים על הירידה החדה באמון הציבור בממשלה ובכנסת לא נמצאו בכלל בכתבה.
למעשה, הירידה באמון בממשלה ובכנסת הייתה חדה הרבה יותר. בעשור האחרון, נרשמה ירידה של 9% באמון במערכת המשפט, מ-58% ל-48%; האמון בממשלה ירד באותו עשור ברבע, מ-48% ל-36%, וכך גם האמון בכנסת מ-44% לפני עשור לכ-33% בלבד ב-2025.
מי שמצטט את הנתון אודות אמון של 48% במערכת המשפט כראיה ל"כישלון המערכת", ל"צורך לתקן אותה" ולכך ש"העם מאס בשופטים שלא נבחרו", כדאי שיסביר קודם את המשמעות של 36% בממשלה ו-33% בכנסת.
האם רוב החילונים נותנים אמון במערכת המשפט?
נתוני הלמ"ס מראים כי עיקר חוסר האמון במערכת המשפט נמצא בחברה הדתית, ובמיוחד בחברה החרדית. לפי הסקר, כ-65% מהחילונים (שני שלישים) ו-59% מהמסורתיים נותנים אמון במערכת. בקרב הדתיים, שיעור האמון דומה לשיעור הציבורי הכללי: 48%. ואילו בקרב החרדים, רק 19% נותנים בה אמון.
כלומר, רוב גדול מהחילונים, ורוב משמעותי בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי בכלל, עדיין נותן אמון במערכת המשפט. "הציבור" או "העם" ש"לא סומך על מערכת המשפט" הוא בעיקר הציבור החרדי, וחלק מהציבור הדתי והערבי. אלה הן קבוצות מיעוט, ולא "העם". ראוי לפרסם את עמדתן, אך להסיק ממנה על עמדת הציבור כולו היא הטעיה.
מי הרשויות שזוכות באמון הגבוה ביותר?
לפי סקרי הלמ"ס, הממשלה והכנסת הם הגופים הציבוריים שזוכים בעקביות באמון הנמוך ביותר, וגם אלה שהאמון בהם נמצא בירידה התלולה ביותר.
לפי הסקר ל-2025, מערכת הבריאות זוכה באמון הציבורי הגבוה ביותר – 87% ואחריה צה"ל עם אמון של 83%. 72% מהאזרחים בממוצע ארצי, נותנים אמון ברשות המקומית בה הם גרים.
המשטרה זכתה בסקר באמון בינוני של 55% – גבוה מעט מהאמון במערכת המשפט, ובהרבה מהאמון בממשלה ובכנסת. התקשורת זוכה באמון נמוך יותר – 43% – אך גם האמון בה גדול בהרבה מהאמון בממשלה ובכנסת. לפי הסקר, דתיים ומסורתיים נותנים אמון גבוה במשטרה, בעוד שערבים נותנים בה אמון נמוך; חילונים נותנים אמון גבוה בתקשורת, ודתיים – נמוך.
מה נמצא במדד הדמוקרטיה לגבי האמון במערכת המשפט?
גם מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה בודק את מידת האמון הציבורי בגופים שונים. השאלות של המכון מנוסחות מעט אחרת מאלה של הלמ"ס, ובמדד הדמוקרטיה נמצאה רמת אמון נמוכה יותר של הציבור בגופי השלטון השונים. אבל היחס ביניהם זהה: בתי המשפט זוכים באמון גבוה לאין ערוך מזה שהממשלה והכנסת זוכות לו.
במדד הדמוקרטיה, מאוקטובר 2024, נמצא כי 77% מהציבור נתן באותו זמן אמון בצה"ל. עוד נמצא כי כ-40% נותנים אמון בבית המשפט העליון. ואילו, לפי המדד, רק 25% מהציבור נותנים אמון בממשלה, 16% בכנסת וכ-10% במפלגות.
גם במדד הדמוקרטיה התברר כי רוב האוכלוסייה אינה נותנת אמון בממשלה ובכנסת, ואילו הרוב לא נותנים אמון בביהמ"ש העליון רק בקרב מצביעי הממשלה.
לפי מדד הדמוקרטיה, 78% ממצביעי מפלגת העבודה ו-65% ממצביעי המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ, למשל, נותנים אמון בבית המשפט העליון, ואילו בצד השני, רק 18% ממצביעי הליכוד ו-4% בלבד ממצביעי ש"ס נותנים בו אמון. היחס לבתי המשפט, ובמיוחד לעליון, נעשה מקוטב; לא מדובר בחוסר אמון של "הציבור" או "העם" אלא של מחנה פוליטי אחד.
מדד הדמוקרטיה השווה בין האמון בארבעה מוסדות – צה"ל, הכנסת, הממשלה וביהמ"ש העליון. לפי המדד, המוסד האמין ביותר בקרב היהודים הוא צה"ל, ואחריו ביהמ"ש, בעוד שבקרב הערבים המוסד האמין ביותר הוא ביהמ"ש העליון.
כחמישית מהציבור בישראל (החברה הערבית) מדרגת את ביהמ"ש העליון כגוף האמין בישראל, בקרב כמחצית הציבור (מצביעי האופוזיציה) הוא זוכה לרמת אמינות גבוהה, ורק בקרב מצביעי הקואליציה הוא זוכה לאמון נמוך.
עוד עולה ממדד הדמוקרטיה כי רוב הציבור תומך בסמכות בית המשפט הגבוה לצדק לבטל חוקים שאינם עומדים בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה. הנתון הזה עומד בסתירה ישירה לטענה שהציבור רואה בכוחו של בית המשפט כוח "מופרז".
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, התייחס לניסיון להציג את השחיקה באמון הציבור כייחודית לרשות השופטת:
בשנים האחרונות יש ניסיון להציג תמונה מעוותת שלפיה מגמת השחיקה ייחודית לבתי המשפט ונובעת מהתנהלותם, תוך טשטוש מגמת השחיקה של אמון הציבור בכלל מוסדות השלטון.
השופט יצחק עמית, נשיא בית המשפט העליון
הנתונים תומכים בקביעתו של עמית: השחיקה באמון הגיעה לרוב מוסדות השלטון, והאמון בבתי המשפט נשחק פחות מהאמון בדרג הפוליטי.
נתוני אמון במוסדות המדינה
| מוסד | מדד הדמוקרטיה 2024 | סקר הלמ"ס 2025 |
|---|---|---|
| צה"ל | 77% | 87% |
| בית המשפט העליון | 39.5% (מקום 2) | 48% |
| ממשלה | 25% | 36% |
| כנסת | 16% | 33% |
| הרשות המקומית בה מתגוררים הנשאלים בסקר | – | 72% |
אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו