JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ציפורים בכלוב: מערך המחסומים שהקים צה"ל בגדה מביא את הפלסטינים לנקודת רתיחה | זמן ישראל
פלסטינים מתכופפים כדי לחצות שער סגור, לאחר שצה. 16 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Leo Correa)
AP Photo/Leo Correa
פלסטינים מתכופפים כדי לחצות שער סגור, לאחר שצה. 16 ביולי 2026
מערך המחסומים שהקים צה"ל בגדה מביא את הפלסטינים לנקודת רתיחה

ציפורים בכלוב

רשת סבוכה של מאות שערים, חסימות ונקודות בידוק שהוצבו מאז מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר משבשת לחלוטין את חייהם של הפלסטינים בשטחים ● עתירה שהוגשה לבג"ץ חושפת כי לצה"ל עצמו אין תמונה מלאה על הנעשה בשטח, וכי חלק מהמחסומים בכלל הוקמו על ידי מתנחלים ● פלסטינים מזהירים כי הלחץ המתמשך עתיד להוביל לפיצוץ בלתי נמנע

רשת סבוכה של מאות שערים, חסימות ונקודות בידוק שהוצבו מאז מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר משבשת לחלוטין את חייהם של הפלסטינים בשטחים ● עתירה שהוגשה לבג"ץ חושפת כי לצה"ל עצמו אין תמונה מלאה על הנעשה בשטח, וכי חלק מהמחסומים בכלל הוקמו על ידי מתנחלים ● פלסטינים מזהירים כי הלחץ המתמשך עתיד להוביל לפיצוץ בלתי נמנע

עריכה

בעבר נדרשו לג'ק עבד כ-15 דקות בלבד כדי להגיע מביתו שבכפר טייבה במרכז הגדה המערבית לרמאללה. כיום, אותה נסיעה בדיוק אורכת באופן קבוע שעות ארוכות.

לדברי עבד, כומר יווני-קתולי המכהן בכפר הנוצרי היחיד בגדה המערבית, לפני 7 באוקטובר 2023 יכלו התושבים לנסוע לרמאללה בדרך ישירה יחסית, שעברה בעיירה הסמוכה דיר ג'ריר. הנסיעה, שאורכה כ-19 קילומטרים, עברה לרוב ללא תקלות או עיכובים.

אולם לאחר מתקפת חמאס, ישראל החמירה את ההגבלות על התנועה ברחבי הגדה המערבית וצה"ל הציב מחסומי בטון בכביש המוביל לרמאללה. אפילו ההגעה לדיר ג'ריר ולכביש 60 – הציר המרכזי החוצה את הגדה מצפון לדרום – כבר אינה פשוטה, שכן הכביש נחסם לעיתים בשער ברזל שהצבא התקין לאחר המתקפה.

גם כבישים ראשיים נוספים המובילים לטייבה ולכפרים הסמוכים ומחוצה להם חסומים כעת בשערים, שלעיתים קרובות מגבילים את הגישה לסילוואד, לירושלים וליריחו. עבד ציין כי השערים נסגרים מעת לעת בהוראת הצבא, או מאוישים בידי חיילים שמבצעים בדיקות ממושכות לכלי הרכב החולפים.

"אנשים ממתינים שעה וחצי במחסום. לפני חודש, אישה ילדה באמבולנס במחסום בכביש מטייבה לירושלים משום שלא נתנו לה לעבור"

"אנשים ממתינים שעה וחצי במחסום", אמר עבד, אזרח ישראלי שנולד וגדל ביפו והגיע לטייבה ב-1990 כדי לשמש ככומר הכפר. "לפני חודש, אישה ילדה באמבולנס במחסום בכביש מטייבה לכיוון ירושלים משום שלא נתנו לה לעבור".

פלסטינים ממתינים במחסום אל-חמרה בצפון בקעת הירדן, בגדה המערבית. 31 בדצמבר 2024 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
פלסטינים ממתינים במחסום אל-חמרה בצפון בקעת הירדן, בגדה המערבית. 31 בדצמבר 2024 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

הגבלות תנועה מהוות זה מכבר מאפיין קבוע של החיים בגדה המערבית, אולם בשלוש השנים האחרונות התרבו מחסומי הדרכים, נקודות הבידוק ושאר סוגי המכשולים, והגיעו לרמות שלא נראו מאז האינתיפאדה השנייה לפני יותר מ-20 שנה, כך לפי האו"ם.

פלסטינים אומרים כי החמרת הסגרים יצרה קשיים משמעותיים, חנקה את הפעילות הכלכלית והפכה את ההתמודדות עם חיי היומיום ועם מצבי חירום למורכבת הרבה יותר.

פלסטינים אומרים כי החמרת הסגרים יצרה קשיים משמעותיים, חנקה את הפעילות הכלכלית והפכה את ההתמודדות עם חיי היומיום ועם מצבי חירום למורכבת הרבה יותר

"זה משפיע על מקומות העבודה, על בתי הספר ועל פועלים שמנסים להגיע לעבודתם", אמר סולימאן דוואבשה, ראש מועצת הכפר דומא, דרומית לשכם.

בעוד שבעבר תיארה ישראל צעדים דומים כהכרחיים לביטחון, היא לא סיפקה כל הסבר לגידול הדרמטי הנוכחי. המבקרים טוענים כי אפילו הצבא עצמו אינו יודע כמה חסימות ומחסומים קיימים, ומציב אותם ללא אסטרטגיה כוללת נראית לעין וללא התחשבות בהשפעתם על האוכלוסייה המקומית.

"צה"ל אפילו אינו שואף לדעת כמה מחסומים קיימים בכל רגע נתון, משום שהוא יודע שאינו פועל על פי שום שיטה מסודרת", אמרה לזמן ישראל עורכת הדין רעות שער, שהגישה עתירה הדורשת מהצבא לספק דין וחשבון מלא על ההגבלות.

חיילים ישראלים עומדים על המשמר בכניסה הסגורה לעיירה עזון, ממזרח לקלקיליה שבגדה המערבית, במהלך הפגנה פלסטינית במחאה על סגירת הכניסה לעיירה בשערי ברזל בידי צה"ל. 19 ביולי 2026 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
חיילים ישראלים עומדים על המשמר בכניסה הסגורה לעיירה עזון, ממזרח לקלקיליה שבגדה המערבית, במהלך הפגנה פלסטינית במחאה על סגירת הכניסה לעיירה בשערי ברזל בידי צה"ל. 19 ביולי 2026 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

מאות שערים חדשים

הגידול בהגבלות התנועה הפך לאחת התלונות הנפוצות ביותר בקרב פלסטינים ברחבי הגדה המערבית.

מאז השבעה באוקטובר התקין צה"ל מאות שערים חדשים בכניסות ליישובים פלסטיניים, מה שמאפשר לחסום כבישים בהתראה קצרה, כך לפי הערכתה של שער, שהגישה עתירה לבג"ץ מטעם האגודה לזכויות האזרח בישראל בפברואר 2025.

לפי נתוני האו"ם, חלה עלייה משמעותית גם במספר מחסומי הדרכים, נקודות הבידוק המאוישות והחסימות באמצעות סוללות עפר ומחסומי בטון.

לפי נתוני האו"ם, חלה עלייה משמעותית גם במספר מחסומי הדרכים, נקודות הבידוק המאוישות והחסימות באמצעות סוללות עפר ומחסומי בטון

נתונים שאסף משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) מצביעים על כך שמספר מכשולי התנועה הגיע לרמתו הגבוהה ביותר זה 20 שנה.

צה"ל לא פרסם באופן רשמי נתונים מקיפים על מספר המחסומים ומכשולי התנועה בגדה המערבית וגם לא סיפק פרטים פומביים על הסיבות להצבתם.

כוחות ביטחון ישראליים מאבטחים בעת שפלסטינים עוברים במחסום קלנדיה הישראלי, סמוך לעיר רמאללה שבגדה המערבית, בדרכם לתפילת יום שישי של חודש הרמדאן במסגד אל-אקצא בירושלים. 27 בפברואר 2026 (צילום: Flash90)
כוחות ביטחון ישראליים מאבטחים בעת שפלסטינים עוברים במחסום קלנדיה הישראלי, סמוך לעיר רמאללה שבגדה המערבית, בדרכם לתפילת יום שישי של חודש הרמדאן במסגד אל-אקצא בירושלים. 27 בפברואר 2026 (צילום: Flash90)

בתגובה לעתירת האגודה לזכויות האזרח, שדרשה לקבל תמונה מקיפה של הצווים המסדירים את הגבלות התנועה בגדה המערבית, טענה המדינה כי המפקד הצבאי בגדה מוסמך להטיל הגבלות תנועה "לשם שמירה על ביטחונם של תושבי האזור – ישראלים ופלסטינים".

בתשובה לשאלות שהפנה זמן ישראל בנוגע לגידול במספר המחסומים, נמסר מצה"ל: "ההחלטות בדבר הצבת מחסומים, פתיחתם או סגירתם, מתקבלות אך ורק בהתאם להערכות מבצעיות ולשיקולים ביטחוניים".

עוד נמסר כי ההגבלות מאזנות בין הצרכים הביטחוניים לבין חופש התנועה, וכי הן "מותאמות באופן שוטף" למצב בשטח.

לפי נתוני OCHA, נכון למרץ 2026 היו ברחבי הגדה המערבית 925 מכשולי תנועה – נתון המייצג עלייה של 43% לעומת הממוצע השנתי של 647 מכשולים שנרשם בשני העשורים הקודמים.

לפי OCHA, נכון למרץ 2026 היו ברחבי הגדה 925 מכשולי תנועה – נתון המייצג עלייה של 43% לעומת הממוצע השנתי של 647 מכשולים שנרשם בשני העשורים הקודמים

העלייה החדה החלה לאחר מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, כשהצבא הידק את ההגבלות על הפלסטינים ברחבי הגדה המערבית בתגובה לחששות מפני מתקפות חיקוי באזור. אף שתקריות כאלה לא התממשו, ההגבלות המשיכו להתרחב.

פלסטינים חוצים כביש שחסם צה"ל מאז השבעה באוקטובר במחנה הפליטים פוואר ליד חברון. 29 באוגוסט 2024 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)
פלסטינים חוצים כביש שחסם צה"ל מאז השבעה באוקטובר במחנה הפליטים פוואר ליד חברון. 29 באוגוסט 2024 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

סקר שערך OCHA במרץ 2024 מצא כי 86 מכשולי תנועה חדשים – ובהם מחסומים, סוללות עפר ושערי דרכים – הותקנו מאז אוקטובר 2023.

במהלך אותה תקופה, מסר גוף האו"ם, החמיר צה"ל את ההגבלות בכ-100 מכשולים קיימים, סגר שערים שנותרו פתוחים קודם לכן וצמצם את שעות הפעילות במחסומים.

בשנת 2025 תיעד OCHA התקנה של יותר מ-120 שערים נוספים בכבישים ברחבי הגדה המערבית. רבות מההגבלות אינן חלות רק על כבישים בין כפרים, אלא גם על אזורים צפופי אוכלוסין בתוך ערים פלסטיניות ובסביבתן.

מידע שפרסם ארגון "בצלם" הצביע על ארבעה מחסומי דרכים שהוצבו בכבישים המובילים לרמאללה, המגבילים את תנועת הפלסטינים מאז השבעה באוקטובר.

מידע שפרסם ארגון "בצלם" הצביע על ארבעה מחסומי דרכים שהוצבו בכבישים המובילים לרמאללה, המגבילים את תנועת הפלסטינים מאז השבעה באוקטובר

מלבד נתוני OCHA, קיים מעט מאוד מידע זמין על היקף ההגבלות על התנועה, ורק ארגונים ספורים מסוגלים לעקוב אחר הרשת המשתנה ללא הרף של חסימות כבישים, מחסומים ומכשולים אחרים. גם הנתונים של OCHA הם בבחינת תמונת מצב רגעית בלבד, לאור אופיין המשתנה תדיר של ההגבלות.

תלמידים פלסטינים עוברים במחסומים בדרכם לבתי הספר עם פתיחת שנת הלימודים בחברון שבגדה המערבית. 8 בספטמבר 2025 (צילום: Wisam Hashlamoun/FLASH90)
תלמידים פלסטינים עוברים במחסומים בדרכם לבתי הספר עם פתיחת שנת הלימודים בחברון שבגדה המערבית. 8 בספטמבר 2025 (צילום: Wisam Hashlamoun/FLASH90)

בתגובתה לעתירת האגודה לזכויות האזרח הודתה המדינה כי "קיים פער בכל הנוגע להסדרת הגבלות התנועה", ובכך הצביעה על כך שהצבא עצמו אינו מנהל רישום מלא של כלל חסימות הכבישים והמחסומים.

אף שהעתירה טרם הוכרעה, מצה"ל נמסר כי בתגובה לבקשה הוא ערך "עבודת מטה מקיפה, הנמצאת כעת בשלביה הסופיים… שבמסגרתה מופו כלל הגבלות התנועה שהוצבו בכבישים מוסדרים" ברחבי הגדה המערבית. עם זאת, ממצאים אלו טרם הועברו לאגודה לזכויות האזרח.

מצה"ל נמסר כי בתגובה לבקשה הוא ערך "עבודת מטה מקיפה, הנמצאת כעת בשלביה הסופיים… שבמסגרתה מופו כלל הגבלות התנועה שהוצבו בכבישים מוסדרים" ברחבי הגדה המערבית

"כמו ציפור בכלוב"

רבים מהשערים שהותקנו ברחבי הגדה המערבית לאחר השבעה באוקטובר נותרו סגורים דרך קבע גם כעבור כמעט שלוש שנים. שערים אחרים נפתחים ונסגרים ללא הודעה מוקדמת, עובדה המקשה על פלסטינים לתכנן את נסיעותיהם. "זה כמו להכניס ציפור לכלוב, ואז לפתוח ולסגור אותו מתי שהם רוצים", אמרה שער.

עבד אמר כי תושבי טייבה אינם מקבלים הודעה מראש מתי שערי הכפר ייפתחו או ייסגרו. חסימות אלה, לדבריו, מאלצות אותו לעיתים קרובות לבחור בדרכים חלופיות וארוכות. "לפעמים אני נאלץ לנהוג 17 קילומטרים נוספים רק כדי להגיע לירושלים", אמר מביתו.

כשהריאיון התקרב לסיומו, הוא התבדח ואמר: "אני מקווה שתצליחו לצאת מכאן בלי בעיות". באותו יום, השער שהוביל לכיוון ירושלים היה במקרה פתוח, ואף חייל לא הוצב שם.

פלסטינים ממתינים במחסום מדרום לעיר שכם בגדה המערבית, בעקבות פיגוע ירי. 10 ביולי 2025 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
פלסטינים ממתינים במחסום מדרום לעיר שכם בגדה המערבית, בעקבות פיגוע ירי. 10 ביולי 2025 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

על פי הנהלים הצבאיים, הגבלות תנועה – כמו הקמת מחסום חדש או סגירת כביש – אמורות להיות מלוות בצו צבאי המפרט את משך ההגבלה ועל מי היא חלה.

עם זאת, לפי העתירה, הצבא בדרך כלל אינו מפרסם צווים אלה כאשר כבישים נסגרים. שער ציינה כי כאשר צווים כאלה מוצאים לבסוף, הדבר קורה לעיתים קרובות רק לאחר שהאגודה לזכויות האזרח מבקשת אותם במפורש.

לפי העתירה, הצבא בדרך כלל אינו מפרסם צווים אלה כאשר כבישים נסגרים. שער ציינה כי כאשר צווים כאלה מוצאים לבסוף, הדבר קורה לעיתים קרובות רק לאחר שהאגודה לזכויות האזרח מבקשת אותם במפורש

היא הוסיפה כי למיטב ידיעת האגודה, מעולם לא הוצאו צווים צבאיים לגבי שערי הברזל שהותקנו ברחבי הגדה המערבית מאז השבעה באוקטובר. אף אחד מהפלסטינים שדיברו עם זמן ישראל לכתבה זו לא ראה אי פעם צו המאשר את סגירת הכפר שבו הוא מתגורר.

מורשד עוואד, תושב בית אומר שבדרום הגדה המערבית, אמר כי צה"ל סגר את שתי הכניסות הראשיות לכפר – האחת המובילה לכיוון חברון והשנייה לכיוון בית לחם – בשערים שנותרו נעולים מאז.

"התושבים משתמשים בדרכים חלופיות. בעבר, הנסיעה מבית אומר לחברון ארכה חמש דקות. כיום היא אורכת 40 דקות", אמר עוואד לזמן ישראל. "זה יוצר קושי אמיתי. זה משפיע על חייהם של אנשים גם מבחינה פסיכולוגית".

כוחות ביטחון ישראליים מאבטחים את מעברם של פלסטינים במחסום קלנדיה סמוך לרמאללה, בדרכם לתפילת יום שישי של חודש הרמדאן במסגד אל-אקצא בירושלים. 28 במרץ 2025 (צילום: Flash90)
כוחות ביטחון ישראליים מאבטחים את מעברם של פלסטינים במחסום קלנדיה סמוך לרמאללה, בדרכם לתפילת יום שישי של חודש הרמדאן במסגד אל-אקצא בירושלים. 28 במרץ 2025 (צילום: Flash90)

מסלולי הנסיעה הארוכים יותר הגדילו גם את עלויות התחבורה, ציין. מאחר שהנסיעות אורכות כעת זמן רב בהרבה, נהגי המוניות הפלסטינים גובים תעריפים גבוהים יותר. הוא סיפר כי בשנים האחרונות, עלות הנסיעה הלוך ושוב של שני ילדיו לאוניברסיטה הממוקמת מחוץ לכפר, זינקה מ-20 ל-50 שקלים.

דוואבשה, ראש מועצת דומא, אמר כי לאחר השבעה באוקטובר, חסם צה"ל שתיים מהכניסות לכפר באמצעות סוללות עפר, והותיר רק כביש גישה אחד פתוח, שבו הותקן מאוחר יותר שער. לדבריו, ברוב הימים חיילים מאיישים שם מחסום, עורכים חיפושים בכלי רכב ומעכבים את התנועה.

"אנשים מוחזקים במשך שעות ארוכות ואז משוחררים", אמר. "זה נמשך כבר שלוש שנים, מאז 7 באוקטובר".

ראש מועצת דומא אמר כי לאחר השבעה באוקטובר, חסם צה"ל שתיים מהכניסות לכפר באמצעות סוללות עפר, והותיר רק כביש גישה אחד פתוח, שבו הותקן מאוחר יותר שער

הוא ציין כי ההגבלות פגעו גם בגישה לשירותי בריאות, וכי מטופלים המנסים להגיע לבית החולים הקרוב ביותר בשכם, הממוקם במרחק של כ-28 קילומטרים מהכפר, נתונים לאותם עיכובים. "ישנם מחסומים וחסימות כבישים לאורך הדרך, וזה מסכן חולים", אמר.

חנק מצד המתנחלים

מוראד סמרה, תושב ברוקין, אמר כי נציגים ממחלקת המדינה האמריקאית ביקרו בכפר ב-23 במאי כדי לבחון את המצב.

חיילים ישראלים עומדים על המשמר בכניסה הסגורה לעיירה עזון, ממזרח לקלקיליה שבגדה המערבית, במהלך הפגנה פלסטינית במחאה על סגירת הכניסה לעיירה בשערי ברזל בידי צה"ל. 19 ביולי 2026 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
חיילים ישראלים עומדים על המשמר בכניסה הסגורה לעיירה עזון, ממזרח לקלקיליה שבגדה המערבית, במהלך הפגנה פלסטינית במחאה על סגירת הכניסה לעיירה בשערי ברזל בידי צה"ל. 19 ביולי 2026 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

שתיים מהכניסות הראשיות לברוקין נסגרו זמן קצר לאחר 7 באוקטובר 2023. כניסה שלישית, המחברת את הכפר לכביש 446 – המקשר בין כמה התנחלויות באזור – נסגרה על ידי צה"ל בשנת 2025 בעקבות פיגוע טרור קטלני, שבו תושב ברוקין רצח את צאלה גז, תושבת ההתנחלות הסמוכה ברוכין, ואת עוברה, בעת שנסעה באזור.

שלוש הכניסות עדיין סגורות לחלוטין לתנועת כלי רכב, מה שאומר שכל מי שמגיע מחוץ לכפר חייב להחנות את רכבו בסמוך לשער ולהמשיך ברגל.

סמרה אמר כי הגורמים האמריקאים ביקרו בשער המוביל לכביש 446, והבטיחו להעביר לישראל מסר בדבר הצורך לפתוח אותו.

מחלקת המדינה האמריקאית לא אישרה לזמן ישראל כי הביקור אכן התקיים. "אנו מקיימים דיאלוג שוטף עם שותפינו בנוגע לשיפור היציבות והביטחון בגדה המערבית. אנו מגנים אלימות פלילית מצידו של כל גורם שהוא בגדה המערבית", מסר דובר מטעם המחלקה. "גדה מערבית יציבה שומרת על ביטחונה של ישראל, ועולה בקנה אחד עם מטרתו של הממשל להשיג שלום באזור".

"אנו מקיימים דיאלוג שוטף עם שותפינו בנוגע לשיפור היציבות והביטחון בגדה המערבית. אנו מגנים אלימות פלילית מצידו של כל גורם שהוא בגדה המערבית", מסר דובר מטעם המחלקה

ב-5 ביולי דיווח ערוץ 13 כי ממשל טראמפ הציג לישראל שורה של בקשות בנוגע למצב בגדה המערבית ובכללן דרישה להסיר חלק מהמחסומים.

חיילים ישראלים בודקים את מחסום שבי שומרון לאחר שפלסטיני נהרג סמוך לדיר שרף, ממערב לשכם בגדה המערבית. 12 בנובמבר 2024 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
חיילים ישראלים בודקים את מחסום שבי שומרון לאחר שפלסטיני נהרג סמוך לדיר שרף, ממערב לשכם בגדה המערבית. 12 בנובמבר 2024 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

על פי הדיווח, האמריקאים הביעו גם דאגה מהתגברות אלימות המתנחלים ברחבי האזור. בעוד שחופש התנועה של הפלסטינים הוגבל, מציינים המבקרים, מתנחלים ישראלים הרחיבו במידה ניכרת את נוכחותם במרחב, ואף הואשמו בכניסה חופשית לעיירות ולכפרים פלסטיניים, בהטרדת מקומיים ובביצוע תקיפות.

בעתירתה לבג"ץ טענה האגודה לזכויות האזרח כי חלק ממחסומי הדרכים הוקמו בתחילה ביוזמת מתנחלים, וכי הצבא לקח עליהם אחריות מבצעית רק לאחר מכן.

הארגון סיפק לזמן ישראל נתונים על ארבעה מקרים שבהם מחסומי דרכים שהוצבו סמוך למאחזים בלתי חוקיים חסמו את הגישה לאדמות פלסטיניות בבעלות פרטית, או לכבישים המשרתים יישובים פלסטיניים. מחסומים אלו הותקנו בידי אנשים שזהותם לא התבררה, אולם באגודה לזכויות האזרח חושדים כי מתנחלים הם שעמדו מאחורי המעשה.

בשלושה מהמקרים, הצבא השיב כי הוא שוקל לאשר את מחסומי הדרכים באופן רשמי, אך בפועל לא הוציא צווים צבאיים לגביהם. במקרה הרביעי, נחתם צו צבאי חודשים ארוכים לאחר מעשה, כך לטענת פלסטינים תושבי האזור.

בשלושה מהמקרים, הצבא השיב כי הוא שוקל לאשר את מחסומי הדרכים באופן רשמי, אך בפועל לא הוציא צווים צבאיים לגביהם. במקרה הרביעי, נחתם צו צבאי חודשים ארוכים לאחר מעשה, כך לטענת פלסטינים תושבי האזור

בצה"ל סירבו להתייחס לטענות הספציפיות בדבר הגבלות שהוטלו ביוזמת מתנחלים, ומסרו בתגובה: "העתירה תלויה ועומדת בפני בית המשפט ותטופל בערוצים המשפטיים המתאימים".

רוכל מוכר משקאות לפלסטינים הממתינים במחסום ישראלי סמוך לשכם, 1 במאי 2025 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
רוכל מוכר משקאות לפלסטינים הממתינים במחסום ישראלי סמוך לשכם, 1 במאי 2025 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

סמרה הביע חשש כי הרחבת הגבלות התנועה, יחד עם אלימות מתנחלים והתפתחויות נוספות בגדה המערבית, תגביר משמעותית את הלחץ על הפלסטינים, באופן שעלול להוביל לתוצאות הרות אסון.

"בערבית יש לנו פתגם: 'לחץ מוביל לפיצוץ'", אמר. "הכבישים צריכים להיות פתוחים לכולם. אלימות אינה מביאה יציבות ואינה מביאה שלום".

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,824 מילים
כל הזמן // יום שני, 27 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.