חופש העיתונות בישראל נמצא תחת הממשלה הנוכחית בשפל היסטורי

לפי מדד חופש העיתונות של ארגון עיתונאים ללא גבולות (RSF), ישראל צנחה ממקום 86 ב-2022 למקום 116 ב-2026 – השפל העמוק ביותר בכל תולדות המדד.

במקביל מקדמת הממשלה חקיקה המגבילה את התקשורת, הכריזה חרם על "הארץ", ועיתונאים מותקפים פיזית. שלושת הצירים האלה מצביעים על אותו כיוון: הלחץ פועלת תחת לחץ הולך וגובר.

היכן נמצאת ישראל במדדים בינלאומיים לחופש העיתונות?

לפי מדד חופש העיתונות העולמי של עיתונאים ללא גבולות, ישראל דורגה במקום 86 ב-2022, טרם כינון הממשלה הנוכחית. ב-2025 היא צנחה למקום 112, ובשנת 2026 למקום 116 – הדירוג הנמוך ביותר מאז החל המדד להתפרסם ב-2002.

לפי הדוח, חופש העיתונות, ריבוי הקולות והעצמאות העריכתית הוגבלו יותר ויותר מאז פרוץ המלחמה בעזה. בין הגורמים שמנה הארגון: הכרזת הממשלה על חרם נגד "הארץ", אחד מכלי התקשורת הבודדים המותחים ביקורת על הממשלה בתחום המדיני-ביטחוני, והענקת ראיונות עם ראש הממשלה כמעט אך ורק לערוץ 14, התומך בו, מאז 2021.

שר התקשורת שלמה קרעי בוועדה לקידום חוק התקשורת, 16 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עמותת "העין השביעית" מסייעת ל-RSF במידע על ישראל. ישראל מסווגת כיום בקטגוריה "מצב קשה" – הקטגוריה הלפני-אחרונה במדד. עוד מנה הארגון הסתמכות של מרבית התקשורת על מסרי התעמולה של הממשלה, והתמעטות קולות ביקורתיים בתוך התקשורת עצמה.

מדד חיצוני ובלתי-תלוי קובע שחופש העיתונות בישראל נסוג דווקא תחת הממשלה הנוכחית.

האם "חוק התקשורת" יפגע בחופש התקשורת?

מה שמתואר כ"גיוון השוק" מתגלה בבחינה מדוקדקת כחקיקה פוליטית. שר התקשורת שלמה קרעי קידם בכנסת את חוק השידורים, שעבר בכנסת בשבוע האחרון לכהונתה.

שורת ארגונים, בהובלת ארגון העיתונאים והעיתונאיות, עתרו נגד החוק לבג"ץ, שהוציא צו ביניים המעכב את יישומו עד להחלטה לגביו; קרעי אמר כי יסרב להוראת בג"ץ שלא להפעיל את החוק, ולא ישתתף בדיונים בבג"ץ לגביו.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מתחה ביקורת על החוק.

כדי לעקוף את ועדת הכלכלה, הוועדה המוסמכת לדון בחוק, הוקמה ועדה מיוחדת בראשות חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן. יו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת דוד ביטן מהליכוד עצמו, התנגד למהלך, וכן היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק.

לפי הערכות מומחים שפורסמו בין השאר בחדשות 12, החוק מיטיב עם ערוצים המקורבים לראש הממשלה, ובהם ערוץ 14, ומקשה על קשת 12 ורשת 13.

קרעי אף התגאה כי המשימה להעביר את החוק הפוגע בתקשורת הוטלה עליו בידי נתניהו, אף שראש הממשלה מנוע מלהתערב בשוק התקשורת, לפי הסדר ניגוד העניינים שעליו הוא חתום.

"גיוון" שמיטיב עם ערוצים תומכי שלטון ומחריג את מתחריהם אינו תחרות חופשית – הוא הטיה רגולטורית.

כמה הצעות חוק נגד התקשורת יזמה הכנסת הנוכחית?

לפי מדד התקשורת החופשית "על סף תהום", שחיבר מכון ון ליר יחד עם חוקרות מהאוניברסיטה הפתוחה ועיתונאי "העין השביעית", בכנסת ה-25 הוגשו לא פחות מ-38 הצעות חוק פרטיות בענייני תקשורת. 29 מהן ביקשו לפגוע במעמד התקשורת – כ-76% מכלל ההצעות.

לפי המדד, בכנסת הקודמת הוגשו תשע הצעות בלבד, שש מהן כוונו להחלשת התקשורת. הליכוד הוא השיאן בהגשתן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בתוכנית "הפטריוטים" של ערוץ 14, 30 ביוני 2026 (צילום: צילום מסך, ערוץ 14)

מחברי הדוח של מכון ון ליר מזהירים כי ללא תאגיד השידור הציבורי וגלי צה"ל, שהממשלה מאיימת על קיומם, צפוי שוק התקשורת להידרדר ל"אוליגרכיה תקשורתית" בשליטת אילי הון בודדים. גם איגוד השידור האירופי התריע מפני פגיעת החקיקה בתאגיד השידור הציבורי, בדמוקרטיה ובמוניטין של ישראל.

לפי מחברי הדוח, כשהעיתונות חלשה, השלטון פועל ללא ביקורת וללא מתן דין וחשבון.

אינפלציית חקיקה נגד התקשורת, פי ארבעה מבכנסת הקודמת, מעידה על לחץ שלטוני שיטתי.

האם יש לחץ על כלי התקשורת?

גורמים רבים לוחצים כיום על כלי התקשורת באופן אגרסיבי. לפני כשבועיים ניפצו רעולי פנים את דלתות הכניסה למערכות חדשות 12 ולעיתון "הארץ" בתל אביב, זמן קצר לאחר שנכתבו כתובות נאצה ופורסמו איומי מוות נגד עיתונאים.

חדשות 12, קבוצת "הארץ", כאן 11 וחדשות 13 פרסמו הצהרה משותפת נגד "גל האלימות וההסתה", וקבעו כי התקיפות אינן נקודתיות אלא "מסכת מתמשכת של הסתה, איומים ואלימות". מועצת העיתונות הגדירה זאת "מסע הפחדה מובהק".

בין כתובות הנאצה נכללו איומים ישירים כמו "ראו הוזהרתם בני מוות". בחדשות 12 מסרו כי הממשלה ושר התקשורת "צריכים לחדול מההשתלחויות המסיתות וחסרות הרסן בתקשורת החופשית, שמובילות גם למעשים חמורים". עיתונאי חדשות 12 גיא פלג אף נדרש להסתובב עם מאבטח צמוד.

כשעיתונאים מותקפים פיזית וראש הממשלה מחרים את התקשורת – הלחץ מופעל על העיתונות, לא על ידה.

מדד חופש העיתונות של ישראל לאורך זמן

הטבלה מציגה מגמה עקבית: ירידה של 30 מקומות בתוך ארבע שנים, כולה בתקופת הממשלה הנוכחית. הציר הוא דירוג ישראל מתוך 180 מדינות; ככל שהמספר גבוה יותר, כך חופש העיתונות נמוך יותר. מדינות סקנדינביה מדורגות בראש המדד באופן קבוע, בעוד ישראל צנחה אל השליש התחתון של הרשימה.

שאלות שעולות מן הנתונים

מי אחראי לירידה במדד החופש התקשורתי?

בשנים האחרונות מופעל לחץ גובר על עיתונאים, הועברה חקיקה המגבילה את חופש הביטוי, הממשלה הטילה חרם על "הארץ" וכלי תקשורת שונים מסתמכים באופן כמעט בלעדי על מסרי הממשלה.

האם חוק השידורים שהוביל השר שלמה קרעי מיטיב עם ערוצים מסוימים?

לפי פרשנויות של מומחים, החוק שעבר בכנסת לאחרונה מיטיב עם ערוצים המקורבים לראש הממשלה, ובהם ערוץ 14, ומחריג את קשת 12 ורשת 13.

בלילה רעול פנים ניפץ את דלת חדשות 12
בצהריים שרים גלויי פנים ניפצו את שלטון החוק.

— ????️????️????️ arik bender (@BenderArik) July 5, 2026

כמה הצעות חוק נגד התקשורת הוגשו בכנסת ה-25?

לפי מדד ון ליר הוגשו 38 הצעות חוק פרטיות בענייני תקשורת, 29 מהן לפגיעה במעמדה – לעומת תשע בלבד בכנסת הקודמת, פי ארבעה.

לסיכום: מדד בינלאומי בלתי-תלוי קובע שחופש העיתונות בישראל צנח לשפל בתקופת כהונת הממשלה הנוכחית. הכנסת היוצאת הגישה עשרות הצעות חוק לפגיעה בתקשורת. מערכות תקשורת מותקפות ועיתונאים נדרשים למאבטחים.

מי מהמתמודדים בבחירות הקרובות מתחייב להגן על עצמאות התקשורת, ולא להכפיפה לדרג הפוליטי?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.