הפסקת התנדבות איננה סרבנות

במהלך מחאת 2023 נגד ההפיכה המשטרית, חלק ממשרתי המילואים, בעיקר ביחידות עילית, הודיעו ש"יפסיקו להגיע למילואים". בפועל, חודשים ספורים אחר כך פרצה מלחמה וכולם הגיעו, כך שברוב המקרים לא הייתה להודעה השפעה מעשית, אבל בממשלה ובתקשורת כבר הגדירו אותם כ"סרבנים".

כך או כך, הפסקת שירות מילואים בידי מי שאינו מחויב בצו קריאה אינה נכנסת להגדרה המשפטית והמהותית של "סרבנות". כך קובעים צה"ל וכל המומחים למשפט צבאי.

המשפט הצבאי מייחד את המונח "סרבנות" לסירוב פקודה או להיעדרות מצו קריאה מחייב בלבד. הרוב המכריע של מי שהודיעו על הקפאת התנדבותם בגל המחאה נגד החקיקה ב-2023 היו מתנדבים מעל גיל חובת השירות, שהמדינה כבר פטרה אותם ממילואים אבל הם המשיכו להגיע בכל זאת במשך שנים.

האם הפסקת התנדבות להגיע למילואים היא סירוב פקודה?

הפסקת התנדבות לשירות צבאי איננה סירוב לפקודה או לצו קריאה מחייב. סרבנות נוגעת למשרת שמסרב לבצע פקודה, כולל צו הגעה לסדיר או למילואים. במקרה כזה ניתן להעמיד את הסרבן לדין ולהענישו. הפסקת שירות מילואים של מתנדב אינה מוגדרת כסרבנות, כאשר המשרת לא קיבל צו קריאה מחייב.

חיילים במילואים חותמים על הצהרת הפסקת התנדבות במחאה נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 19 ביולי 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

עו"ד וסא"ל במיל' עידן פסח, מומחה למשפט הצבאי, פירט את קו הגבול בריאיון ל-ynet. לדבריו, "כאשר מדובר בחייל מילואים שמתנדב לשירות ואינו חייב בו כי עבר את גיל חובת השירות – לא ניתן להעמידו לדין (פלילי). לכל היותר, יכול מפקד בכיר להשעות או להדיח מתפקיד במילואים בהליך פיקודי-מנהלי". למעשה, לא רק שלא ניתן להעמידו לדין – גם אין כל סיבה.

אלה שהצהירו על הפסקת התנדבותם לצה"ל ראו בעצמם את המהלך שלהם באותו אור. הם הבהירו שאינם מסרבים לפקודה, אלא מודיעים שלא יהיו מוכנים לשרת, אם החקיקה תשנה את אופי המשטר. ההבדל אינו סמנטי: סירוב פקודה הוא עבירה, ואילו הפסקת התנדבות של מי שהמדינה פטרה אותו מראש היא מימוש חופש בחירה שהחוק והמוסר מקנים לו.

כמה מאלה שאמרו שלא יגיעו למילואים היו חייבים להגיע? 

עיקר מחאת הפסקת השירות, שהובילה תנועת המחאה "אחים לנשק" ב-2023 במחאה על ההפיכה המשטרית, נשען על מתנדבים שכבר אינם חייבים בשירות. לכן, המונח "סרבנות" אינו חל עליהם מעיקרו.

חברי "אחים לנשק" וחרדים מפגינים ליד ביתו של השר יצחק גולדקנופף בירושלים, 24 בפברואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

צה"ל פוטר משרתים רבים משירות מילואים, ויש להבחין בין שני מדדים נפרדים: שיעור הרשומים במערך המילואים, לעומת שיעור המשרתים באופן פעיל – שהוא נמוך יותר, והיה נמוך הרבה-הרבה יותר לפני הטבח ב-7 באוקטובר והמלחמה.

צה"ל פרסם ב-2016 כי מתוך 2.1 מיליון האזרחים בגיל 21 עד 45 ששירתו בצבא, פחות מרבע היו רשומים אז למילואים. עוד פורסם כי רק 6% שירתו 20 יום לפחות בשלוש השנים שקדמו לכך. שיעור המשרתים הפעילים מכלל האוכלוסייה עמד על 1.5%.

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הגיע לאותם סדרי גודל כשניתח את המחאה בזמן אמת, אם כי סייג זאת בקביעה שצה"ל אינו מפרסם נתונים מדויקים על היקף מערך המילואים.

לפי הערכות מקובלות, כתב המכון, לא יותר מ-1.5% מאזרחי ישראל משרתים במילואים, ורק כ-6% ממסיימי שירות החובה שירתו (לפני המלחמות בעזה ולבנון) בשירות מילואים פעיל.

שיקום יחידות דיור בידי "אחים לנשק" ומתנדבים בכפר עזה. 14 בפברואר 2025 (צילום: עומר שרביט)

נתון דומה הוצג בכנסת: משרתי המילואים הפעילים היוו (לפני המלחמות) 4% מהאוכלוסייה בגילאי 22 עד 40, 1% מכלל אזרחי המדינה, והם כרבע מכלל הרשומים במערך.

חשוב לסייג: אלה הנתונים מ-2023. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל מערך המילואים גדל בעשרות אלפי משרתים, וממוצע ימי המילואים הפעילים זינק לכ-94 ימים ב-2024 ולכ-78 ימים ב-2025, לפי נתונים שפרסמו צה"ל והביטוח הלאומי ביוני 2026. ההבחנה בין משרתים פעילים ורשומים נותרה בעינה, אך הבסיס המספרי אינו זהה לזה של העשור שלפני המלחמה.

פוליטיקאים מהקואליציה ודוברי הממשלה תקפו בארסיות בתקשורת באותו זמן את איל נווה, ממובילי "אחים לנשק" ומחאת אי-ההתייצבות. נווה הבהיר בעצמו את הבסיס העובדתי. הוא הבחין בין מי שמחויבים בחוק לעשות מילואים לבין מתנדבים, והזכיר כי מדובר במתנדבים מעל גיל 45 שאינם מחויבים להתייצב.

מוביל מחאה נוסף, סא"ל במיל' אורן שביל בן ה-51, שהשתתף במסיבת עיתונאים של "אחים לנשק", לעג לתיוג שלו כ"סרבן" באומרו "בגילי אין למי לסרב, שכן כולם מתנדבים".

הפגנה של "אחים לנשק" נגד ההפיכה המשטרית מול מעון ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים, 28 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

האם צה"ל יכל לנקוט בהליך פלילי נגד אלה שלא התייצבו?

צה"ל כמעט ולא יכל לנקוט בהליכים פליליים נגד המשרתים ביחידות מובחרות שהודיעו כי יפסיקו להגיע למילואים במסגרת מחאת 2023.

האפיק הפלילי, שהתיוג "סרבנות" רומז אליו, כמעט אינו רלוונטי למהלך שלהם. עו"ד פסח קבע כי הסיכוי שצה"ל ינקוט הליך פלילי נגד מארגני המחאה קלוש. לדבריו, "מדובר בעבירות שלא נעשה בהן שימוש עשרות שנים, וספק אם כוונת המחוקק ביחס אליהן נועדה לסיטואציות בעלות הקשר פוליטי מן הסוג הזה".

המערכת פעלה בהתאם. במערכת הביטחון החליטו, בשני הגלים של הפסקת ההתנדבות – במרץ ובקיץ 2023, כי לא יינקטו סנקציות נגד חיילי מילואים שיבקשו להפסיק לשרת; אבל באופן פומבי פרסמו מסרים חריפים בגנות המהלך.

גם בתוך המסגרת הפלילית עצמה יש להבחין בין שני מצבים. פסח הסביר כי "כאשר חייל מילואים הוזמן בצו מחייב ולא התייצב, הטיפול בעניינו מתנהל לפי דיני נפקדות ועריקות. מי שקיבל צו ולא התייצב חשוף לדין. אבל מי שרק הודיע שיפסיק להגיע אם החקיקה תעבור – אינו חשוף לו" (גם אם כן היה משרת פעיל).

נציגי "אחים לנשק" במסיבת עיתונאים בבית חיל האוויר בהרצליה, 22 ביולי 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

מדוע בוטלו מינויים של קצינים בכירים שהשתתפו במחאה?

דוברי הממשלה, שממשיכים עד היום להכפיש את אלה שהודיעו אז כי יפסיקו להתייצב ב-2023 (ובסוף כן התייצבו בפועל) כ"סרבנים", כביכול, מביאים כדוגמה קציני מילואים בכירים שהשתתפו במחאה והודחו מתפקידם כ"ראיה לכך שהמדינה הכירה בהם כסרבנים", כביכול. אבל המקרים עצמם מלמדים דווקא את ההפך – שהם לא היו סרבנים כלל.

בדצמבר 2025 המליץ הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, לקדם את אל"ם במיל' גרמן גילטמן לדרגת תת-אלוף ולמנותו למפקד המרכז למפקדות בזרוע היבשה. אבל שר הביטחון ישראל כ"ץ פסל את המינוי למוחרת, בטענה כי "מי שמטיף ומעודד סרבנות לא ישרת בצה"ל ולא יקודם לשום תפקיד".

המציאות סותרת את ההשמצה שכץ השמיע על גילטמן. גילטמן שירת יותר מ-700 ימי מילואים מאז הטבח ב-7 באוקטובר ותחילת המלחמה, כראש מטה אוגדה 162, האוגדה שלחמה ברצועת עזה למשך התקופה הארוכה ביותר. את מי ששירת 700 ימים במלחמה אסור לתאר כמי ש"מסרב לשרת" – זהו שקר.

שר הביטחון ישראל כ"ץ, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בישיבת המליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של משתמטי גיוס חרדים, באולם מליאת הכנסת בירושלים. 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מה בדיוק אמר גילטמן? במרץ 2023 השתתף גילטמן באירוע מחאה ואמר כי "לא יהיה מוכן לשרת במדינה שאינה דמוקרטית". עם זאת, מאוחר יותר פורסם כי אמר לחבריו ש"מעולם לא תמך בסרבנות והוא אף מתנגד לה", וכי הצטרף למחאה מטעם קבוצת שריונרים שפעלה בנפרד מ"אחים לנשק".

מבחינה משפטית ההבחנה חדה: אמירה מותנית על נכונות עתידית להתנדב אינה סירוב לפקודה ואינה היעדרות מצו מילואים. גם בדובר צה"ל הבהירו כי גילטמן לא "הטיף לסרבנות". 

הפרשה הסתיימה אחרי יום אחד. גילטמן הודיע לרמטכ"ל שהוא מסיר את מועמדותו לתפקיד לנוכח הסערה, והבהיר שימשיך לשרת במילואים.

זמיר מצידו ציין שהוא מעריך את תרומתו של גילטמן לצה"ל בסדיר ובמילואים, בדגש על השנתיים שחלפו מאז ה-7 באוקטובר. חברי פורום המטכ"ל תמכו במינוי, ובהם ראש אגף כוח אדם, אלוף דדו בר כליפא, ומפקד פיקוד הדרום, יניב עשור. ככל הידוע, כ"ץ לא חזר בו או התנצל על דבריו. 

כלומר: במקרה שאותו דוברי הממשלה הציגו כ"סרבנות", לא מדובר בקצין שסירב פקודה או הטיף לסרב לה, אלא בהתבטאות לא נכונה על קצין שלא עשה זאת. 

מתנדבי "אחים לנשק" בצפון (צילום: "אחים לנשק")

שאלות שעולות מן הנתונים

מהי ההבחנה המשפטית בין "סרבנות" להפסקת התנדבות בצה"ל?

סרבנות היא סירוב פקודה או היעדרות מצו קריאה מחייב, ועליה ניתן להעמיד לדין. הפסקת התנדבות של מי שאינו מחויב בשירות אינה עבירה.

אם מובילי מחאת 2023 "עודדו סרבנות", מדוע צה"ל לא נקט אפיק פלילי נגדם?

כיוון שהם לא עודדו סרבנות, אלא אי-הגעה לשירות של מתנדבים, שאינה סרבנות ואינה עבירה. ייתכן כי במקרים נדירים נשמעו הודעות תיאורטיות על אי-הגעה של משרתים בצו, אך בפועל כולם התייצבו לשירות ולכן לא היו "סרבנים".

האם רוב אלה שהצהירו ב-2023 ש"לא יתייצבו" היו מחויבים בחוק להתייצב?

לא. רובם, ובהם מובילים במחאה כמו איל נווה ואורן שביל, היו מתנדבים מעל גיל חובת השירות. לפי נתוני צה"ל מ-2016, שיעור המשרתים הפעילים עמד לפני המלחמה על כ-1.5% מהאוכלוסייה וכ-6% ממסיימי שירות חובה.

האם אל"מ גרמן גילטמן לא קודם בגלל ש"הטיף לסרבנות"?

לא. מינויו של אל"ם במיל' גרמן גילטמן נפסל בידי שר הביטחון כ"ץ בשל ציטוט לא נכון של כ"ץ של התבטאות פוליטית שהשמיע גילטמן מ-2023, שלא הייתה בה קריאה לסרבנות, ובוודאי שלא בשל "היעדרות של גילטמן משירות". גילטמן שירת יותר מ-700 ימי מילואים במלחמה, לא קרא לסרבנות, ובסופו של דבר הסיר את מועמדותו לקידום בעצמו.

מקורות עיקריים: ynet – שאלות ותשובות משפטיות על הפסקת התנדבות; INSS – מחאת המילואימניקים; נתוני שירות המילואים בישראל (ויקיפדיה, על בסיס נתוני צה"ל 2016); גלובס – נתוני משרתי המילואים הפעילים; ביטוח לאומי – נתוני משרתי המילואים 2026; כאן חדשות – הסרת המועמדות של אל"ם גילטמן; ynet – גילטמן ויתר על המינוי.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.