הנתונים הכלכליים של ישראל בשנים 2023–2025 מציגים תמונה מורכבת. מצד אחד, הצמיחה הכלכלית כמעט נעצרה בשנים 2023-2024, ונרשמה בהן צמיחה שלילית לנפש, בשל ההפיכה המשטרית ובעיקר בשל המלחמה.

מצד שני, המשק צמח מהר ב-2025, למרות המלחמה, ובסיכום שלוש השנים הציג צמיחה נומינלית (מצרפית) חיובית; מצד שלישי, הצמיחה לנפש בסיכום שלוש השנים הייתה קרובה לאפס. 

ואולם, הצמיחה בשנים הללו לא נשענה על הפעילות הרחבה של כלל המשק, אלא על מנועים ספציפיים: זינוק חריג בהוצאות הממשלה בעקבות המלחמה; התאוששות מהירה של ההייטק; וכן גאות של חלקים ספציפיים בהייטק בזכות גל ההשקעות העולמי בבינה המלאכותית, שהיטיב בעיקר עם מספר מצומצם של חברות ישראליות בתחומי השבבים והסייבר.

חלק משמעותי במיוחד מהצמיחה ב-2025 נבע מפעילותה של אנבידיה ישראל. מנוע צמיחה מרכזי נוסף היה הגאות המתמשכת בתעשייה הביטחונית, בשל מרוץ החימוש באירופה בצל המלחמה באוקראינה, ואחר כך גם בשל ההתחמשות של צה"ל למלחמות המקומיות.

אבל במקביל, חלקים נרחבים של המשק – ובהם הבנייה, התעשייה המסורתית, המסחר ועסקים קטנים – המשיכו להתמודד עם ביקושים חלשים, מחסור בכוח אדם, עלויות מימון גבוהות ואי-ודאות ביטחונית. באזור גבול הצפון העסקים קרסו בהמוניהם; בשאר הארץ רוב העסקים דשדשו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מוכר את החמץ של מדינת ישראל, 21 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מה היו נתוני הצמיחה בישראל בזמן המלחמה בעזה?

במבט ראשון, נראה כי המשק הישראלי הפגין חוסן יחסי במהלך המלחמה. לאחר צמיחה נמוכה של כ-1.8% ב-2023 (כלומר, כמעט אפס צמיחה לנפש) וכ-1% ב-2024 (כלומר, צמיחה שלילית לנפש), האיץ המשק לכ-2.9% ב-2025. 

אולם בחינה מעמיקה של מרכיבי הצמיחה מגלה תמונה אחרת. שלוש השנים האחרונות לא התאפיינו בצמיחה רחבה של כלל המשק, אלא בארבעה מנועים ספציפיים: הוצאות הממשלה בשל המלחמה; התאוששות מהירה של ההייטק;

פריחה חריגה של מספר מצומצם של חברות טכנולוגיה, בעיקר בתחומי השבבים, הבינה המלאכותית והסייבר, בשל צמיחת הבינה המלאכותית; והגאות בתעשייה הביטחונית בשל גל המלחמות בעולם.

לכאורה, נתוני 2025 מעידים על התאוששות. בפועל, חלק גדול מהצמיחה הגיע מענפים בודדים, בעוד חלקים נרחבים של הכלכלה – הבנייה, התעשייה המסורתית, המסחר ועסקים קטנים – המשיכו להציג ביצועים חלשים.

כוח של צה"ל סמוך למדינת חמד שבחאן יונס, בדרום רצועת עזה, 4 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם הצמיחה החלה לדעוך עוד לפני המלחמה? 

הכלכלה הישראלית נכנסה להאטה חודשים ארוכים לפני הטבח ב-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". העלאות הריבית בישראל ובעולם, הירידה בהשקעות בהייטק וההאטה הגלובלית פגעו בפעילות הכלכלית. אליהן נוספה אי-הוודאות שנוצרה סביב המהלכים שקידמה הממשלה לשינוי מערכת המשפט (ההפיכה המשטרית, או ה"רפורמה המשפטית").

בנק ישראל, ה-OECD, קרן המטבע הבינלאומית ושלוש חברות דירוג האשראי הזהירו כבר במהלך 2023 כי פגיעה בעצמאות מערכת המשפט ובמוסדות המדינה עלולה להקטין השקעות, להגדיל את פרמיית הסיכון של ישראל ולפגוע בצמיחה ארוכת הטווח. כבר במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה בהשקעות בהייטק ובהשקעות הזרות.

הרבעון הרביעי של אותה שנה שינה לחלוטין את התמונה. המלחמה גרמה לצניחה חדה בצריכה הפרטית, בפעילות העסקית, בהשקעות ובייצוא. מנגד, הממשלה הגדילה במהירות את הוצאותיה על ביטחון, גיוס מילואים, פינוי יישובים, שיקום וסיוע לעסקים.

כתוצאה מכך זינקה הצריכה הציבורית בכ-8% במונחים ריאליים והפכה כמעט לבדה למנוע הצמיחה של המשק. ללא ההוצאה הציבורית החריגה, התוצר היה מציג ביצועים חלשים בהרבה.

שולחנות ריקים ליד מסעדה באזור השוק בקריית שמונה, 13 ביולי 2025 (צילום: תני גולדשטיין)

אולם גידול כזה אינו מעיד על כלכלה חזקה יותר. תחמושת, ימי מילואים, פינוי תושבים או אירוח מפונים בבתי מלון אמנם נרשמים כחלק מהתוצר, אך אינם מגדילים את פריון העבודה ואת כושר הייצור העתידי של המשק.

האם הצמיחה ב-2024 נבעה בעיקר מפעילות עסקית?

המשק נקלע ב-2024 למשבר כלכלי קשה, המאפיין מדינות במלחמה. מאות אלפי חיילים היו מגויסים למילואים; באזור הצפון, מרכזי מסחר שלמים היו שוממים, מפעלים ושדות ננטשו; תיירות החוץ קרסה לחלוטין. 

ענף הבנייה סבל ממחסור חמור בכוח אדם, ההשקעות בדיור ירדו, עסקים רבים פעלו בתפוקה חלקית, והצמיחה עמדה על כ-1% בלבד – נתון שמשמעותו ירידה בתוצר לנפש. הייתה זו אחת השנים היחידות בתולדות מדינת ישראל שבהן התוצר לנפש ירד, כלומר, רמת החיים ירדה.

המנוע העיקרי של הצמיחה המועטת באותה שנה היה הצריכה הציבורית – הוצאות צה"ל והממשלה. הוצאות הביטחון המשיכו להיות גבוהות מאוד, לצד המשך הסיוע לעשרות אלפי ישראלים שפונו מבתיהם בגבול הצפון והפכו לפליטים בארצם, ושיקום עוטף עזה מהאסון שפקד אותו.

הצריכה הציבורית צמחה בכ-13% – שיעור הצמיחה הגבוה בעולם המפותח (OECD) בצריכה ציבורית.

מפונים מבארי במלון בים המלח. 20 באוקטובר 2023 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

לעומת זאת, המשק האזרחי המשיך להפגין חולשה. ההשקעה הגולמית המקומית צנחה במגזר העסקי ב-9.8%.

במחצית השנייה של השנה החלה התאוששות הדרגתית בענף ההייטק. ההשקעות העולמיות בתחום הבינה המלאכותית החזירו את המשקיעים לחברות ישראליות, בעיקר בתחומי השבבים והסייבר. למרות זאת, עיקר הפעילות במשק הרחב נותרה חלשה, וההתאוששות הייתה מוגבלת לענפי טכנולוגיה מסוימים.

ממה נובעת הצמיחה המהירה ב-2025?

נתוני הצמיחה של 2025 יוצרים רושם של חזרה לשגרה. אבל פירוק הנתונים מגלה כי עיקר השיפור הגיע ממספר קטן יחסית של חברות ומתת-ענפים ספציפיים בהייטק ובתעשייה הביטחונית.

מהפכת הבינה המלאכותית יצרה בעולם את גל ההשקעות הגדול מאז היווצרות האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת. חברות כמו גוגל, מיקרוסופט, אמזון ומטא השקיעו מאות מיליארדי דולרים במרכזי נתונים, בשבבים ובתשתיות מחשוב. ישראל, בזכות יתרונה בתחומי השבבים, התקשורת והסייבר, נהנתה ישירות מהמגמה.

תמונה שיוצרה בכלי בינה מלאכותית המציגה מדען העובד על מחשב (צילום: יצירה דיגיטלית – אלון קורנגרין)

הנהנות המרכזיות היו חברות השבבים הישראליות, ובראשן אנבידיה ישראל, שהפכה לאחד ממרכזי הפיתוח החשובים בעולם של החברה בעקבות רכישת מלאנוקס. לצד אנבידיה בלטו גם טאואר, נובה וקמטק, שנהנו גם הן מהביקוש הגלובלי לתשתיות AI. בישראל מפותחים רכיבי התקשורת המהירים מסוג InfiniBand ו-Ethernet, המשמשים כמעט כל מרכז נתונים מתקדם בעולם.

פעילות זו הגדילה את יצוא שירותי המחקר והפיתוח, את השכר בענף ואת גביית המיסים. גורם משמעותי נוסף היה גל עסקאות הענק שנרשם במהלך השנה. רכישת Wiz, עסקת סייברארק ועסקאות גדולות נוספות, ובהן ארטמיס, הגדילו באופן משמעותי את פעילות ענף ההייטק, יצרו הכנסות מס גבוהות, הזרימו הון לעובדים ולמשקיעים והגדילו את הפעילות הכלכלית בענף.

עסקאות ענק אלה היוו חלק משמעותי מאוד מהגידול בפעילות ההייטק ב-2025. אך עסקאות רכישה אינן נספרות כשלעצמן כחלק מהתוצר. תרומתן היא עקיפה – באמצעות תשלומי מס, מימוש אופציות, גידול בצריכה, השקעות חדשות והמשך פעילות המחקר והפיתוח בישראל.

לכן הן אינן "מוסיפות" ישירות לתמ"ג, אך הן מסבירות מדוע ענף ההייטק הפך למנוע כה דומיננטי של הפעילות הכלכלית.

משרדי ויז בתל אביב, יולי 2024 (צילום: פלאש90)

במקביל, המשיכה הצמיחה המואצת בתעשיות הביטחוניות, בשל הביקוש הגואה לנשק ולאמצעי לחימה, גם מצד צה"ל וכוחות הביטחון בישראל, וגם מצד ממשלות אירופה, שנמצאות במרוץ חימוש בצל המלחמה באוקראינה והמתיחות בינן לממשל טראמפ בארה"ב. גם ענף הסייבר המשיך לשגשג, מסיבות דומות.

התוצאה הייתה פער הולך וגדל בין נתוני המאקרו-כלכלה לבין המצב של עסקים רבים במשק. בעוד ההייטק והתעשיות הביטחוניות הציגו שנה מצוינת, ענפים רבים אחרים המשיכו להתמודד עם ביקושים חלשים, מחסור בכוח אדם, עלויות מימון גבוהות ואי-ודאות ביטחונית.

האם אנבידיה לבדה אחראית לכמעט חצי מהצמיחה בארץ?

לפי ניתוח של העיתונאי אדריאן פילוט ב"כלכליסט", שהתבסס על עבודות של בתי ההשקעות "לידר" ו"מיטב", פעילות אנבידיה בישראל תרמה לבדה 1.3% לצמיחה של ישראל ב-2025. לפי הניתוח, ללא פעילות אנבידיה, הצמיחה בישראל הייתה מסתכמת ב-1.6% בלבד. במילים אחרות: לפי הניתוח של פילוט, אנבידיה הייתה אחראית לכ-45% מהצמיחה בארץ.

בסקירה של הכלכלן הראשי של "לידר", יונתן כץ, שצוטטה ב"כלכליסט", נכתב: "יצוא הסחורות שאינו עובר בגבולות ישראל – פעילות המזוהה בעיקר עם מלאנוקס – הגיע לכמעט 10 מיליארד דולר בשנת 2025, וברבעון הראשון של 2026 כבר התקרב לקצב שנתי של כ-20 מיליארד דולר".

מעבד של אנבידיה, 23 בפברואר 2024 (צילום: JOEL SAGET / AFP)

כץ אף מעריך כי הפעילות הזו לבדה תרמה לפחות 1.5 מיליארד דולר להכנסות המדינה ממיסים וסייעה לעליית ההכנסות בכשבעה מיליארד שקל.

פילוט ציטט גם את הכלכלן הראשי של "מיטב", אלכס זבז'ינסקי: "אלמלא אותה פעילות חריגה (של אנבידיה, א.ט.ט), הצמיחה של ישראל בשנת 2025 הייתה מסתכמת ב-1.6% בלבד במקום 2.9%".

כלומר, חלק ניכר מהצמיחה של ישראל ב-2025 – וחלק ניכר עוד יותר מהצמיחה הצפויה ב-2026 – נובע מחברה בודדת: הפעילות הישראלית של אנבידיה שמושפעת מהצמיחה המהירה של הביקוש לקישוריות בין מעבדים גרפיים, ולא מושפעת כמעט מהמצב בישראל.

כלומר, חלק ניכר מהצמיחה ב-2025 נבע ממהפכת ה-AI – תחום שכמעט ולא הושפע ממדיניות הממשלה. הדבר נכון גם ל-2026, כאשר הפעילות של אנבידיה ישראל רושמת גם השנה צמיחה מהירה עוד יותר.

חיילי מילואים, 2026 (צילום: דובר צה"ל)

מדוע ההייטק צמח אבל מרבית המשק נשאר מאחור?

הביצועים החלשים של המשק בשנים האחרונות, פרט להייטק ולתעשיות הביטחוניות, נובעים קודם כל מהמלחמות, אבל לא רק מהן. גם למדיניות הכלכלית הייתה תרומה לכך. הוצאות הממשלה גדלו במהירות, ובעקבות זאת, הגירעון הממשלתי גדל מאוד ויחס החוב לתוצר עלה.

חלק ניכר מהתוספת התקציבית הופנה לצרכים ביטחוניים – מהלך שהיה בלתי נמנע – אך במקביל הוגדלו גם תקציבים קואליציוניים ותשלומי העברה, בעוד שההשקעות בתשתיות, בפריון העבודה, בהכשרה מקצועית ובשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה גדלו בקצב איטי יותר.

בנק ישראל, קרן המטבע וה-OECD הזהירו שוב ושוב כי המשך הרחבת ההוצאה שאינה תומכת בפריון, לצד גידול מתמשך בגירעון, עלול לפגוע בקצב הצמיחה של ישראל בשנים הקרובות. גם ההגירה השלילית של צעירים מישראל בשנתיים האחרונות עלולה לפגוע בצמיחה של המשק.

הישיבה החרדית מיר במאה שערים, מאי 2024. אילוסטרציה (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)

לסיכום: בשנים 2023–2025 נרשמה, במצטבר, צמיחה לנפש כמעט אפסית, וצמיחה כללית נמוכה. כאשר מביטים בפרטים, רואים שהמצב קשה עוד יותר מכפי שעולה מנתוני הצמיחה.

ב-2023 נמנע מיתון עמוק בעיקר באמצעות גידול חריג בהוצאות הציבוריות עם פרוץ המלחמה. בשנת 2024 נמשכה אותה מגמה, והצמיחה לנפש הייתה שלילית.

רק ב-2025 חל שיפור, אך גם הוא לא נבע מהתאוששות רחבה של כלל המשק, אלא בעיקר מגל ההשקעות העולמי בבינה המלאכותית, מהצלחתן של חברות השבבים הישראליות ובראשן אנבידיה ישראל, שאחראית כמעט למחצית הצמיחה במשק, ממספר קטן של עסקאות ענק, ומהגאות בענפי התעשייה הביטחונית והסייבר.

במילים אחרות, נתוני הצמיחה של 2025 משקפים בראש ובראשונה את הצלחתו של מגזר טכנולוגי מצומצם, הנהנה ממגמות עולמיות יוצאות דופן, ולא את מצבו של המשק הישראלי כולו.

במקביל, שאר ענפי הכלכלה המשיכו להתמודד עם השלכות המלחמה, עם גירעון גבוה ועם מדיניות תקציבית שאינה מקצה די משאבים במנועי הצמיחה ארוכי הטווח. לכן, אף שישראל חזרה לצמוח, איכותה והרכבה של הצמיחה חשובים לא פחות משיעורה.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.