קרוב לשלוש שנים אחרי הטבח ב-7 באוקטובר, מדינת ישראל טרם חקרה באופן רשמי את הכשלים שהובילו אליו. לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, ובג"ץ אסר על מבקר המדינה לחקור את הכשלים.
בינתיים, צה"ל ושב"כ ביצעו חקירות פנימיות של חלקם בכשלים, לקחו אחריות, ומי שעמדו בראשם באותו יום מר התפטרו, ביניהם הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי וראש שב"כ דאז רונן בר. גם שר הביטחון דאז, יואב גלנט, התפטר.
מאז הטבח, פורסמו ראיות רבות מאוד לאחריותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למדיניות ולמחדלים שאפשרו את הטבח. אבל נתניהו לא התפטר, ובמקביל, גם מנע חקירה של הטבח.
רק חלק מהמסמכים המרכזיים על ה-7.10 פורסמו חלקית. חלק מיומן נתניהו נמסר מושחר. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, קבעה כי ההימנעות מהקמת ועדת חקירה פוגעת באפשרות להגיע לחקר האמת, והממשלה השיבה שההחלטה נתונה לה בלבד.
האם אמ"ן הזהיר את נתניהו מפני אסון ביטחוני ב-2023?
במאי 2024 אישר צה"ל, בתשובה רשמית לבקשת חופש מידע של עמותת "הצלחה", כי בין מרץ ליולי 2023 הועברו לראש הממשלה ארבעה מסמכי התרעה מאגף המודיעין. לפי נוסח המכתב, המסמכים ממחישים "כיצד ראו אויבי ישראל בכל הזירות פגיעה בלכידות במדינת ישראל ובצה"ל בפרט".
בדיווח ב-ynet נכתב כי באמ"ן התמקדו בחזבאללה ובאיראן, וכי האחרון מבין ארבעת המסמכים נשלח ימים ספורים לפני ההצבעה בכנסת על ביטול עילת הסבירות.
לשכת ראש הממשלה הגיבה כי "הטענה שנתניהו קיבל התרעות על התקפה אפשרית מעזה הפוכה מן האמת", וכי שתי ההתייחסויות לחמאס במסמכים ציינו שפניו להסדרה. בהתייחסות מ-19 במרץ 2023, כך לפי הלשכה, נכתב שאסטרטגיית חמאס היא "הותרת רצועת עזה במדרון אחורי".
תוכן המסמכים סודי, ולכן לא ידוע אם המסמכים התריעו באופן ספציפי על מתקפה מעזה (אף כי ב-ynet צוטט הביטוי "בכל הזירות" שכולל גם את עזה). כדי להכריע בין המשמעויות השונות שיוחסו למסמכים הללו נדרש גוף אובייקטיבי שיקרא את המסמכים במלואם.
![פלסטינים חוגגים על גדר הגבול עם טנק צה"לי שמחבלי חמאס השתלטו עליו, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Yousef Masoud)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/11/AP23285554211340-1024x640.jpg "פלסטינים חוגגים על גדר הגבול עם טנק צה"לי שמחבלי חמאס השתלטו עליו, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Yousef Masoud)")
באיזו שעה בליל ה-7 באוקטובר הזהיר שב"כ מפני מתקפה?
באפריל 2025 הגיש ראש בר תצהיר לבג"ץ במסגרת עתירה נגד הליך פיטוריו. בסעיף 11 במסמך פירט את לוח הזמנים בשעות שלפני הטבח בליל ה-7 באוקטובר. לפי הדיווח, שב"כ עדכן את מפקד אוגדת עזה טלפונית ב-6 באוקטובר בשעה 23:00; ובשעה 03:03 הפיץ שב"כ התרעה ל"כלל הגופים", "המלמדת על היערכות חריגה ואפשרות לכוונות התקפיות של חמאס".
המשפט הבא בתצהיר הוא זה: "אציין כי מדרג ההתרעה היה שגוי ומהווה כשל של שב"כ". בר הוסיף כי "איש לא העריך שתפרוץ מתקפה שכזו". כלומר, שב"כ התריע במשך הלילה מפני המתקפה, אף כי מדרג ההתרעה היה נמוך מכפי שהיה צריך להיות.
בספר שפרסם אתר "העין השביעית" במאי השנה מוזכרת ההתרעה שניתנה ב-03:03 כראיה לכך שהמערכת פעלה בלילה שלפני הטבח, אך נתניהו לא הגיב.
האם נתניהו פרסם את תוכן היומן שלו ב-2023?
גם כשנתניהו חשף מסמכים על ה-7.10 בציבור, החשיפה הייתה חסרה. לפי בדיקת "העין השביעית", יומן הלשכה של ראש הממשלה לשנת 2023 נמסר רק לאחר עתירה של עמותת "הצלחה", באיחור ותחת צנזורה כבדה. שמותיהם של אנשים שנפגשו עם נתניהו הושחרו והוחלפו בביטויים כמו "זמן תקשורת".
![התמונה הזוכה בתואר "תמונת השנה" של חטיפתה של שני לוק ממסיבת הנובה ליד רעים על ידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Ali Mahmud)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/03/AP23334601693922-1-1024x640.jpg "התמונה הזוכה בתואר "תמונת השנה" של חטיפתה של שני לוק ממסיבת הנובה ליד רעים על ידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Ali Mahmud)")
בימים שבהם הגיע ראש הממשלה לאולם 315 בבית המשפט המחוזי בירושלים, מופיעות ביומן רצועות זמן המוגדרות במילה: "פרטי". בית המשפט הורה לנתניהו עוד ב-2021 לחשוף את הזמן שמקדיש נתניהו לעיסוק בהליכים הפליליים נגדו, אך ההוראה לא קוימה.
מה ההבדל בין בדיקת מבקר המדינה לחקירה ממלכתית?
ב-29 ביוני 2026 קיבל בג"ץ פה אחד שתי עתירות – של הסנגוריה הצבאית הראשית ושל התנועה למען איכות השלטון – ופסל שמונה הליכי בדיקה שביצע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על אירועי ה-7 באוקטובר.
השופטת דפנה ברק-ארז הבחינה בפסיקה בין שני מושגים שונים: "ביקורת" ו"חקירה". לפי ברק-ארז, סמכות המבקר היא לערוך ביקורת, שתכליתה "השוואת פעולות (של גוף ציבורי, א.ב.ה) לנורמה", להבדיל מ"חקירה", המכוונת לבירור המציאות העובדתית כולה.
סמכות הביקורת של המבקר, קבעה השופטת, אינה חולשת על נושאים מובהקים של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון.
בג"ץ ביטל שלושה מהליכי הביקורת מחמת חריגה מסמכות. על אלה נמנו בדיקת הגנת הגבול עם רצועת עזה; תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בתקופה שלקראת מתקפת חמאס; ומהלך האירועים ב-7 באוקטובר עצמו. ארבעה הליכי ביקורת נוספים הוחזרו לשלב המקדמי שלהם בשל "פגיעה בזכות הטיעון".
השופט עופר גרוסקופף הוסיף כי ועדת חקירה היא המנגנון שצריך להתייחס למכלול היבטי המחדל, ולא רק לחלק המוגבל שהמבקר יכול לבחון.
הגוף שפעל לבדיקת המחדלים שהובילו לטבח והתנהלות המדינה במהלכו אינו מוסמך לברר את המציאות העובדתית, והגוף שמוסמך לכך לא הוקם.
מי מוסמך להקים ועדת חקירה ממלכתית?
ב-23 באפריל 2026 דן בג"ץ בהרכב של שבעה שופטים בעתירות שהגישו התנועה למען איכות השלטון, עמותת "זולת", פורום "חומת מגן", ארגון "דרכנו" וקבוצת אזרחים בעניין אי-הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי הטבח.
היועמ"שית בהרב-מיארה כתבה בחוות דעת שהגישה בתשובה לעתירות כי "באי-הקמת ועדה ממלכתית הממשלה פוגעת פגיעה קשה באפשרות להגיע לחקר האמת".
הממשלה טענה מנגד בתשובתה לבג"ץ כי "לבג"ץ אין סמכות להורות על הקמת ועדה", וכי חוק ועדות חקירה קובע שההחלטה נתונה לממשלה עצמה. הממשלה הוסיפה כי "גם ועדה ממלכתית וגם ועדה ממשלתית לא יזכו לאמון הציבור".
כמה חתימות דרושות כדי לאשר הרכב ועדת חקירה?
למרות שהממשלה קבעה כי "ועדה ממשלתית לא תזכה לאמון הציבור", הממשלה ניסתה לקדם בכנסת הצעת חוק פרטית של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד להקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית", שאמורה להימצא בפועל בשליטת הממשלה.
ההצעה אושרה בקריאה טרומית בדצמבר 2025 בתמיכת הקואליציה. בתחילת יולי השנה היא אושרה בקריאה ראשונה. כל הח"כים באופוזיציה החרימו את ההצבעה ולכן היא עברה "פה אחד", כביכול, ברוב של 59 תומכים ו"אפס מתנגדים". הקואליציה לא הספיקה, אפוא, להעביר אותה בכנסת היוצאת (אם בכלל ניסתה).
לפי נוסח ההצעה, יו"ר הכנסת יבחר את ההרכב בהתייעצות עם נציגי קואליציה ואופוזיציה, והכנסת תאשר אותו ברוב של 80 חברי כנסת. אם רוב כזה לא יימצא, יו"ר ועדת הכנסת יבחר שלושה חברים וראש האופוזיציה יבחר שלושה. ואם צד מסרב למנות, יו"ר הכנסת יבחר במקומו. באופוזיציה כבר הודיעו שלא ישתפו פעולה עם ועדה מטעם הקואליציה.
המשמעות האריתמטית היא שבהיעדר 80 חתימות, וכשראש האופוזיציה מסרב למנות, סמכות המינוי של כל ששת החברים עוברת לידי הקואליציה. גם ארבעת ה"מפקחים" מקרב משפחות שכולות ייבחרו בידי חברי הוועדה עצמם.
שאלות שעולות מן הנתונים
מה קורה כיום עם ביקורות מבקר המדינה על אירועי ה-7.10?
מבקר המדינה עצר את פעילות החקירה בשלוש משבע החקירות שכבר פתח בהן בנוגע לאירועי ה-7 באוקטובר והמחדלים שהובילו אליהם, בהתאם לפסיקת בג"ץ. לפי מה שפורסם, השלוש שנעצרו הן אלה שעסקו בליבת המחדל שהוביל לטבח. במקביל, הודיע משרד המבקר כי ישלים ארבע ביקורות נוספות בהתאם לפסיקה.
מה אמר צה"ל על הצורך בוועדת חקירה חיצונית לאירועי ה-7.10?
דובר צה"ל לשעבר, תא"ל דניאל הגרי, אמר בתשובה לשאלה במסיבת עיתונאים כי "באשר לאירועים של ה-7 באוקטובר, הדברים ייבדקו בוועדות חיצוניות, מעבר לתחקיר שלנו".
שתי שאלות לסיכום: כשבית המשפט קובע כי הגוף שבדק את ליבת המחדל חרג מסמכותו, והגוף המוסמך לא קם משום שהקמתו טעונה בהחלטת ממשלה – מי נושא בעלות של אי-הידיעה ומי נהנה ממנה?
וכאשר הצעת חוק מציבה רף של 80 חברי כנסת שברור מראש שלא יושג, ומעבירה בהיעדרו את מלוא סמכות המינוי לקואליציה – מה זה מלמד על המטרה שלשמה נוסחה?
ראש הממשלה בנימין נתניהו נאשם בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים בשלושה תיקים פליליים. משפטו מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים וטרם הוכרע. חלה עליו חזקת החפות, והוא מכחיש את ההאשמות המיוחסות לו.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו