הטבח ב-7 באוקטובר לא היה "הפתעה מוחלטת" - נתניהו הוזהר והתעלם

מאז הטבח ב-7 באוקטובר 2023, מקפיד נתניהו להתחמק מאחריותו לשרשרת ההחלטות והמחדלים שאפשרו את האסון ומטיל אותה על הדרג המבצעי. אבל לאדם שעמד, ועדיין עומד, בראש הפירמידה יש אחריות כבדה.

במשך רובם של שני העשורים האחרונים נתניהו כיהן כראש ממשלת ישראל וקיבל שרשרת של החלטות אסטרטגיות שהיו בין הגורמים המרכזיים שאפשרו את מתקפת חמאס: הקטנת צה"ל, העברת כוחות מעוטף עזה ליו"ש, חיזוק אחיזתו של חמאס בעזה ופגיעה בלכידות החברתית של ישראל.

בחודשים שלפני האירוע קיבל נתניהו התרעות רבות על כוונתו של ארגון הטרור חמאס לפתוח במתקפה גדולה על ישראל. נתניהו התעלם מההתרעות הללו, נמנע ממתקפת מנע על משטר חמאס בעזה והשאיר את העוטף כמעט ללא חיילים.

האם נתניהו ידע על כוונת חמאס לתקוף באוקטובר 2023?

נתניהו טען שוב ושוב – בהודעות לתקשורת ובתשובתו למבקר המדינה כי "לא ידע" על כוונת חמאס לתקוף את ישראל. נתניהו אף מסר כי הופתע לגלות על חדירת המחבלים בבוקר ה-7 באוקטובר כי "המזכיר הצבאי שלו לא העיר אותו".

חיילים לצד רכב של חמאס בשדרות. 7 באוקטובר 2023 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

אבל הטענות הללו קורסות מול שורה של אזהרות מתועדות שהגיעו ללשכת ראש הממשלה בחודשים ובשבועות שקדמו לטבח.

סלאח אל-עארורי, סגן ראש הזרוע המדינית של חמאס שחוסל מאוחר יותר, התראיין באוגוסט 2023 לתחנה הלבנונית "אל-מיאדין" והצהיר על כוונת חמאס לפתוח במערכה רחבת היקף נגד ישראל, תוך שהוא מצביע על ההתנחלות המסיבית ביהודה ושומרון כמניע, וגם כנקודת תורפה ישראלית.

גוף המחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ניתח את הריאיון זמן קצר לאחר מכן – כחודש וחצי לפני הטבח – וראה בו כבר אז איתות ברור למתקפה (ב-INSS קבעו בפירוש שעומדת להתרחש מתקפה, אף שהעריכו כי מוקד המתקפה יתקיים בגדה המערבית, ו"גם בעזה").

ניתוח מקצועי מטעם צה"ל – שנעשה בדיעבד, אחרי האסון – ציין כי הריאיון של אל-עארורי היה אזהרה מפורשת מפני מתקפה גדולה של חמאס. הניתוח עסק בכישלון צה"ל בהאזנה לאויב, אך לשכת נתניהו הייתה אמורה גם היא לדעת על קיומו של ריאיון כזה, בו אישיות בכירה בארגון הטרור הרצחני הזהירה את ישראל בגלוי ממתקפה קרובה.

המחאה בנתיבי איילון אחרי פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, 26 במרץ 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

בחדשות 12 דווח כי כבר במרץ 2023 – יותר מחצי שנה לפני הטבח – שיגר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, עמית סער, מכתב לנתניהו ובו חומרי מודיעין שהתריעו כי המשבר הפנימי סביב ההפיכה המשטרית התפרש בקרב אויבי ישראל כחולשה עמוקה שלה.

הרמטכ"ל שיגר בעצמו מכתב שהזהיר מהסלמה דרמטית, וראש שב"כ חזר והתריע מפני סכנת מלחמה. לפי אותו דיווח, נתניהו התייחס לאזהרות הללו "כמעט בביטול".

ב-26 במרץ 2023 נשא יואב גלנט, שר הביטחון, הצהרה טלוויזיונית של כחמש וחצי דקות ובה קבע כי "ישנה סכנה מיידית לביטחון המדינה" בשל ה"רפורמה המשפטית", וקרא לעצור את החקיקה.

גלנט עשה זאת אף שלשכת נתניהו ביקשה ממנו לדחות את ההצהרה. נתניהו זימן את גלנט ללשכתו ופיטר אותו, אך נאלץ לרדת מהעץ הזה בעקבות הפגנות "ליל גלנט".

ינון מגל, מתוך "הפטריוטים" בערוץ 14 (צילום: יוטיוב, צילום מסך)

כחודש לאחר מכן, באפריל 2023, נשאל נתניהו על סכנת המלחמה במישרין, בריאיון לתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14.

המראיין, ינון מגל, הציג בפניו את הערכת אמ"ן שלפיה "הסכנה למלחמה גוברת", ושאל אם הדבר רציני. נתניהו השיב: "אני חושב שיש הפרזה בזה" – הצהרת שאננות פומבית ומתועדת, בזמן אמת, בערוץ הבית של נתניהו, מול אזהרה מפורשת של גורמי המודיעין.

נתניהו חזר על אותו דפוס גם בריאיון נוסף לאותה תוכנית כחודש לאחר מכן, כשהתפאר, ביחס למבצע "מגן וחץ" מול עזה, באומרו: "שינינו את משוואת ההרתעה. אין לי ספק בזה בכלל" – הצהרה שבדיקה עיתונאית מצאה שעמדה בסתירה להערכת מערכת הביטחון.

בסוף ספטמבר 2023, כשבועיים לפני הטבח, התכנסה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לדיון סודי ובו הוזהר נתניהו מפני מה שתואר כ"סכנה ביטחונית ברורה ומיידית". יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שהשתתף באותה ישיבה, יצא ממנה והצהיר: "אנחנו מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים ורב-זירתי".

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד במסיבת עיתונאים בתל אביב, 20 בספטמבר 2023 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

לפיד אמר זאת כחלק מקריאתו לעצירת ההפיכה המשטרית, אך בדבריו – שנאמרו אחרי דיון שבו השתתף גם נתניהו – הזהיר במפורש ממלחמה דומה לזאת שפרצה שבועיים אחר כך (ואולי אף גרועה ממנה, כיוון שב-7 באוקטובר הותקפה ישראל "רק" בידי חמאס, לאחר שחזבאללה החליט לא להצטרף באותו יום).

לפיד חזר ונופף מאז בעובדה ששניהם ישבו באותו חדר וקיבלו את אותה אזהרה. בדיעבד, אחרי הטבח, הצהיר לפיד שאמר ב-23 בספטמבר גם: "מעולם לא היה מצב שבו האיום הביטחוני היה כה גדול וההרתעה הישראלית כה חלשה. אני אומר את הדברים האלה אחרי שורה של דיונים ביטחוניים, ואחרי שנחשפתי לחומרים המודיעיניים המעודכנים ביותר. איני יכול לפרט מעבר לכך".

לא ברור היכן לפיד אמר את החלק הנוסף הזה, אך החלק הראשון נאמר ופורסם בזמן אמת. כך או כך, נתניהו התעלם והמשיך להתמקד בקידום ה"רפורמה" המשפטית.

ב-9 באוקטובר דיווחו גם סוכנות הידיעות הבינלאומית AP וגם סמדר פרי, הכתבת הוותיקה והמוערכת של "ידיעות אחרונות" ו-ynet לענייני ערבים בהסתמכה על מקור מצרי בכיר שלה, כי שבועיים לפני הטבח, העביר שר המודיעין המצרי, עבאס כאמל, אזהרה מפורשת ללשכת ראש הממשלה. לפי הדיווחים, כאמל הזהיר את נתניהו: "משהו חריג, מבצע אימתני עומד להגיע מכיוון עזה".

סגן ראש הממשלה ושר הביטחון בני גנץ ושר המודיעין של מצרים עבאס כמאל, 18 באוגוסט 2021 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

לפי תחקיר של גיא אלסטר וברק רביד, עיתונאי CNN ו"וואלה", "גורם מצרי בכיר טען כי כאמל נדהם מהאדישות שהפגין נתניהו", וכי "נתניהו השיב שצה"ל וכוחות הביטחון שקועים בהתמודדות עם יהודה ושומרון".

העדות החמורה ביותר בעניין זה הגיעה מראש שב"כ דאז, רונן בר. כשנתניהו פיטר בתחילת 2025 את רונן בר, שעמד בראש השירות ב-7 באוקטובר, בר, שסירב בהתחלה לקבל את פיטוריו טען בתגובה כי

"שב"כ בראשותי ביצע תחקיר יסודי שהצביע על כשלים מודיעיניים (של שב"כ, י.כ) ותהליכים פנימיים ב-7.10, שתיקונם כבר החל.

לצד זאת, הצביע התחקיר על מדיניות שהובלה לאורך שנים, בדגש על השנה שקדמה לטבח, על ידי הממשלה והעומד בראשה. התחקיר מעלה התעלמות ארוכה ומכוונת של הדרג המדיני מאזהרות הארגון. בדגש על השנה שקדמה לטבח".

זאת קביעה מפורשת של האיש שעמד בראש שירות הביטחון הכללי, ושאחראי היה בעצמו על חלק מהכשלים המודיעיניים. כפי שסיכם בן דרור ימיני, פרשן "ידיעות" ו-ynet: "נתניהו גיבש את המדיניות. נתניהו התעלם מאזהרות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש שירות הביטחון הכללי רונן בר, שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי באוגדת אזור יהודה ושומרון, 3 ביולי 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

איש מהבכירים שהזהירו את נתניהו אינו טוען שנתניהו ידע את המקום, הזמן והשיטה של מתקפת חמאס. אבל העדויות, שחלקן פורסמו עוד לפני הטבח, מראות בבירור שהגיעו אליו מידע ואזהרות ברורות על כוונה כללית, ברורה וחוזרת של חמאס לפתוח במערכה גדולה.

האם בעוטף עזה נשארו מספיק חיילים לפני הטבח?

במשך שנים ארוכות דילל צה"ל את כוחותיו בעוטף עזה. ההחלטות היו חלק מאסטרטגיה ארוכת טווח של המדינה, בהובלת נתניהו: להקטין את הכוחות הלוחמים בצה"ל ולמקד את כוחו של הצבא במודיעין, טכנולוגיה ויחידות עילית, ולהקים התנחלויות ביהודה ושומרון, שאליהן הועתקו כוחות רבים על חשבון אבטחת הגבולות, כולל הגבול המסוכן בעזה.

מעבר לכשל האסטרטגי ארוך הטווח, בשבועות שקדמו לטבח עצמו התרחש דילול נוסף, קונקרטי וממוקד בזמן. תחקיר של ynet שעסק בפריסת הכוחות ערב ה-7 באוקטובר תיאר כיצד דוללה ההגנה הצבאית על גבול עזה כדי להעביר כוחות לגדה המערבית. לפי התחקיר, לקראת הטבח נותרו בעוטף כ-670 חיילים בלבד.

אל"מ במיל' וח"כ לשעבר נירה שפק, תושבת כפר עזה שהייתה פעילה בשיקום הקיבוץ, סיפרה לצוות זמן ישראל שביקר בו ב-2024 כי "ערב הטבח נשארו בין גבול עזה לקיבוצים רק 230 חיילים, כולל תצפיתניות ועוד חיילים לא קרביים".

התמונה הזוכה בתואר "תמונת השנה" של חטיפתה של שני לוק ממסיבת הנובה ליד רעים על ידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Ali Mahmud)

הפרשן הצבאי של כאן 11, רועי שרון, דיווח גם הוא על העברת כוחות מעוטף עזה ליו"ש לקראת החגים בסוף ספטמבר ותחילת אוקטובר 2023. בדובר צה"ל הכחישו בתוקף את הדיווחים של שרון, ושרון נאלץ לדווח כי לפי דו"צ הם היו "שגויים", אך דו"צ שינה מאוחר יותר את עמדתו והודה בסופו של דבר כי הדיווחים המקוריים של שרון היו נכונים.

לפי הדיווחים של שרון (שדו"צ הכחיש ואחר כך אישר), "למעלה מ-100 לוחמים הוסטו לחווארה יומיים לפני הטבח" – שתי פלוגות מחטיבת הקומנדו שהוזנקו לגזרת חווארה בשומרון, בזמן שבאוגדת עזה עצמה נותרו רק "כשני גדודים".

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית