בבחירות באוקטובר אמורות להתמודד מספר מפלגות המרחפות בסקרים ממש על גבול אחוז החסימה.

ההצבעה לאחת המפלגות הללו יכולה להיות מימוש טבעי של רצון הבוחר, אך חוק הבחירות לכנסת קובע מנגנון קשוח: רשימה שאינה מקבלת 3.25% מהקולות הכשרים אינה נכנסת לכנסת, וכל הקולות שניתנו לה נמחקים כליל.

הנתונים ההיסטוריים של ועדת הבחירות המרכזית מלמדים שמדובר בסיכון קונקרטי, לא תיאורטי: בשתי מערכות הבחירות האחרונות נשרפו מאות אלפי קולות, והם אלה שהכריעו את מאזן הכוחות בין הגושים.

מה הוא אחוז החסימה ומה קורה לסיעה שלא עוברת אותו?

אחוז החסימה בישראל עומד על 3.25% מהקולות הכשרים. בבחירות האחרונות, שהתקיימו ב-2022 המשמעות הייתה 154,820 קולות. מאז האוכלוסייה בישראל גדלה, כך שאם שיעור ההצבעה לא ירד, מספר הקולות המינימלי הנדרש ממפלגה כדי להיכנס לכנסת יעלה.

לפי החוק, מפלגה שחוצה את אחוז החסימה מקבלת לפחות ארבעה מנדטים; מפלגה שמפגרת אחריו, אפילו בקול אחד, אינה מקבלת דבר.

יועז הנדל וחילי טרופר במסיבת עיתונאים בתל אביב בה הכריזו על ריצה משותפת בבחירות לכנסת, 7 ביולי 2026 (צילום: פלאש90)

זה המקום שבו רבים טועים. קול שניתן למפלגה שלא עברה את הרף אינו "עובר" למפלגה קרובה ואינו מתחלק מחדש – הוא פשוט יוצא מן הספירה. גם אם למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה יש הסכם עודפים עם מפלגה אחרת – הקולות שלה לא יעברו למפלגה השותפה בהסכם, אלא פשוט ייזרקו, כך ששתי המפלגות יפסידו. 

ככל שאחוז החסימה עולה, הסיכון לבזבוז קולות גדל: כשאחוז החסימה הוא גבוה, רשימות שקיבלו מספר לא-מבוטל של קולות נותרות מחוץ לפרלמנט, וקולותיהן אובדים.

מבחינת הבוחר, ההצבעה למפלגה שנופלת מתחת לרף שקולה להימנעות מהצבעה – הקול קיים בקלפי, אך לא בתוצאה.

למה מפלגה שלא נכנסת מזיזה שני מנדטים מגוש לגוש?

הרף הישראלי גבוה דיו כדי שהמעבר שלו, או אי-המעבר שלו, יזיזו את מפת הגושים בכנסת הבאה בארבעה מנדטים בבת אחת. העלאת אחוז החסימה ל-3.25% הפכה את מפת הגושים להיות קשה לחיזוי. זאת, כיוון שארבעה מושבים בכנסת עשויים להיקבע בידי כמה אלפי קולות שהיו חסרים למפלגה.

חברי הכנסת שמחה רוטמן, ינון אזולאי, אופיר כץ ואריה דרעי במליאה. 15 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

חלוקת המנדטים נעשית לפי שיטת החישוב היחסי והסכמי העודפים בין המפלגות שעברו את הרף בלבד. מבחינה מספרית, זה אומר שהקולות של מפלגה אחת מתפזרים בין המפלגות בגוש שלה והמפלגות בגוש היריב. כך שנפילה של מפלגה אחת מחזקת, למעשה, את הגוש היריב בצורה משמעותית. 

ארבעת המושבים בכנסת שהיו אמורים להיתפס בידי ח"כים מהמפלגה שנפלה אינם נעלמים, אלא עוברים למפלגות שעברו את הרף – כך שכל נפילה מזרימה שני מושבים לגוש המתחרה.

האם היו מפלגות שלא נכנסו לכנסת בגלל כמה אלפי קולות?

האפשרות שמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה אינה היפותטית. היא התממשה בשתי מערכות בחירות בשנים האחרונות, ובשתיהן היא שינתה את התוצאה.

בבחירות שהתקיימו באפריל 2019 (שכונו אחר כך "בחירות מועד א' 2019") נמחקו 366,016 קולות שניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. מפלגת הימין החדש החמיצה את הרף ב-1,503 קולות בלבד – פחות מאוכלוסייה של יישוב קטן. התוצאה הייתה תיקו בין הגושים, שהוביל לפיזור הכנסת ולשני סבבי בחירות נוספים בתוך שנה.

יושבת ראש מרצ זהבה גלאון במטה המפלגה בתל אביב, 31 באוקטובר 2022 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

בבחירות האחרונות, ב-2022, 418,055 קולות נזרקו לפח. רובם היו שייכים למפלגות מרצ ובל"ד. למרצ, שהייתה חברה בממשלה הקודמת וב"גוש השינוי" שהרכיב אותה, חסרו 4,124 קולות בלבד. אילו מרצ עברה את אחוז החסימה, גוש נתניהו היה יורד מ-64 ל-62 מנדטים, הגוש הנגדי היה עולה בהתאם, ומאזן הכוחות בכנסת היה נראה אחרת.

הקולות שנשרפו פגעו בגוש אחד והיטיבו עם יריבו – לא בגלל מספר המצביעים, אלא בגלל אופן פיזורם בין המפלגות.

מה יותר חשוב – גודל המפלגה או גודל הגוש?

בקמפיינים של חלק מהמפלגות נשמעת שוב ושוב הקריאה "לחזק את המפלגה הגדולה". אבל בשיטה הישראלית גודל המפלגה אינו קובע את זהות הממשלה – גודל הגוש קובע. ראש הממשלה הבא הוא מי שהצליח להרכיב קואליציה של לפחות 61 מנדטים, גם אם מפלגתו אינה הגדולה ביותר.

בבחירות 2022, הבוחרים "קנו את קמפיין המפלגה הגדולה ביותר" והעדיפו לחזק את הרשימה שנראתה חזקה. זאת, בזמן שמפלגות קטנות נפלו מתחת לרף. התוצאה: קולות רבים באחד הגושים רוכזו במפלגה אחת שגדלה, בעוד אחרות נמחקו, והגוש כולו יצא נחלש.

כשגודל הגוש הוא שקובע, ריכוז קולות במפלגה שכבר בטוחה מעל הרף על חשבון מפלגה שמתנדנדת עלול לפגוע דווקא בצד שהבוחר ביקש לחזק.

טבלה: קולות שנשרפו בשלוש מערכות בחירות

שאלות שעולות מן הנתונים

האם קול שניתן למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה נספר בכלל?

לא. ברגע שהמפלגה אינה חוצה את הרף של 3.25%, כל הקולות של מצביעיה יוצאים מהספירה ואינם משפיעים על חלוקת המנדטים. זאת, גם במקרה שהמפלגה הייתה חתומה על הסכם עודפים עם מפלגה שכן נכנסה לכנסת.

כמה קולות בדיוק נדרשים כדי לעבור את אחוז החסימה?

הרף הוא 3.25% מהקולות הכשרים. המספר המדויק משתנה לפי גודל האוכלוסייה ואחוז ההצבעה – בבחירות 2022 היה צורך ב-154,820 קולות, לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית.

האם ריבוי מפלגות באותו גוש עוזר או מזיק לו?

כאשר כמה מפלגות מאותו גוש מתחרות סביב אחוז החסימה, עולה הסיכון שאחת, או יותר, תיפולנה. כל נפילה כזו מוחקת ארבעה מנדטים מהגוש ומחלקת אותם, בין השאר, ליריבים, כלומר מוסיפה שני מנדטים למחנה הנגדי.

מה ההבדל בין לחזק מפלגה כדי שתהיה הגדולה ביותר לבין לחזק גוש מפלגות?

זהות ראש הממשלה נקבעת לפי הגוש שמגיע ל-61 מנדטים, לא לפי המפלגה הגדולה ביותר. מפלגה גדולה בתוך גוש מפוצל שלא מגיע ל-61 אינה מרכיבה ממשלה.

לסיכום: הנתונים ההיסטוריים מלמדים שאחוז החסימה אינו פרט טכני בשולי השיטה, אלא מנגנון שכבר הכריע מערכות בחירות – ולעיתים בהפרש של אלף קולות. שתי שאלות לבוחרים:

• כשמפלגה שהצבעתי לה עלולה להיעצר מתחת לרף ולמחוק את קולי כליל, האם בדקתי מה הסיכוי הממשי שלה לעבור – או הצבעתי לפי התחושה בלבד?
• אם קול שנשרף פוגע דווקא בגוש שאליו אני משתייך ומחזק את יריביו, מה באמת המשמעות של "כל קול חשוב" עבורי בקלפי הזו?

מקורות: ועדת הבחירות המרכזית – תוצאות הבחירות לכנסת ה-25 (2022); המכון הישראלי לדמוקרטיה – סיכום בחירות 2022.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.