גל המחאה הגדול של 2023 ("מחאת קפלן") החל חודשיים לאחר כינון הממשלה הנוכחית, בשבוע שבו שר המשפטים יריב לוין הניח על השולחן את ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), תוכנית לשינוי כללי המשחק החוקתיים במדינה. העיתוי מהווה ראיה לכך שהמחאה לא כוונה נגד מדיניות ספציפית כזאת או אחרת של הממשלה בתחומי אחריותה, אלא נגד ניסיון כולל לשינוי משטר.

כחלק מכך, גם מחאת אנשי המילואים ב-2023 לא כוונה נגד מדיניות ספציפית מסוימת של הממשלה הנבחרת, אלא נגד מהלך שתכליתו שינוי משטרי וחתירה תחת אופייה הדמוקרטי של המדינה. מתנדבי מילואים, שאיימו להפסיק את התנדבותם, עשו זאת במחאה על הניסיון לשינוי המשטר, ולא כדי "לשנות את מדיניות הממשלה" כפי שטענו פרשנים ומובילי דעה תומכי הממשלה. 

נגד מה יצאה מחאת משרתי המילואים ב-2023?

במהלך גל המחאה הסוער של ינואר-ספטמבר 2023, היו טייסים, אנשי מודיעין ולוחמים ביחידות מובחרות במילואים, שהזהירו כי יפסיקו להגיע לאימונים אם הממשלה תמשיך בהפיכה המשטרית. רובם המוחלט היו מתנדבים מעל גיל 45 שאינם חייבים להגיע לשירות, שהזהירו מפני הפסקת התנדבותם. יש לציין כי לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, הם הגיעו למילואים בהמוניהם.

בזמן המחאה, פרשנים, ידוענים ומובילי דעה התומכים בממשלה יצאו בחריפות נגד אותם מתנדבים, כינו אותם "סרבנים" ואף טענו כי הם מנסים "להשתמש בצבא כדי להשפיע על מדיניות הממשלה" וכינו את המהלך "הפיכה צבאית".

ראשי ארגון "אחים לנשק" במסיבת עיתונאים שבה הודיע הארגון על החרפת הצעדים נגד ההפיכה המשטרית. הרצליה, 21 במרץ 2023 (צילום: REUTERS/Amir Cohen)

עמית סגל, פרשן חדשות 12, למשל, הצהיר ביולי 2023: "הממשלה אינה יכולה להתכופף בפני מאות טייסים, כי המשמעות היא שאין יותר צבא; רק מיליציות. טכנאי טיסה ישביתו את החיל בגלל הפסקת הרפורמה, גולני יכריזו על מרד אם לא יכבשו את ג'נין, הדרוזים ינטשו את הקו אם הטורבינות לא יפסיקו להסתובב".

אבל הטיעון הזה של סגל וידוענים אחרים היה שגוי מיסודו. אפשר ללמוד מכך על לוח הזמנים. ממשלת ישראל ה-37 הושבעה בסוף דצמבר 2022. ב-4 בינואר הציג לוין את  ה"רפורמה" – ההפיכה המשטרית, בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. מייד באותו שבוע החלו הפגנות המחאה.

המחאה לא החלה עם השבעת הממשלה ולא יצאה נגד קיומה; היא גם לא כוונה נגד מדיניות ספציפית שלה, אלא ישירות נגד הכוונה המוצהרת לשנות מהיסוד את המשטר הישראלי באופן שיחליש מאוד את הרשות השופטת, יכפיף אותה לממשלה ויהפוך את הממשלה לכל-יכולה.

זאת, במקביל לחקיקה שנועדה לתת לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אפשרות להפוך את המשטרה לכלי פוליטי בשירות הממשלה שיטפל במחאות פוליטיות באופן סלקטיבי, שעליה הצהיר בן גביר כמעט במקביל ללוין.

חברי "אחים לנשק" וחרדים מפגינים ליד ביתו של השר יצחק גולדקנופף בירושלים, 24 בפברואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ד"ר אילת הראל פרסמה ביוני 2023 מאמר בכתב העת "חברה, צבא וביטחון לאומי" של אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל, בו הצביעה על לוחות הזמנים בזמן אמת. במאמר נכתב כי "המוחים אינם רואים את מחאתם כהתנגדות על רקע פוליטי. מדובר ביחידים שבמשך שנים התייצבו לשירות סדיר ומילואים גם כאשר ממשלות ישראל לא שיקפו את תפיסת עולמם.

"חיזוק לטענה", כתבה הראל, "אפשר למצוא בעובדה שלא החלו למחות מיד עם כינון הממשלה, אלא רק עם תחילת הליך החקיקה המזורז". 

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הגיע לאותה מסקנה. במחקר של המכון על המחאה נכתב: "אלה אנשים שבמשך שנים התייצבו לקריאה גם כשהדירקטיבה המדינית לא שיקפה את תפיסת עולמם, ומחאתם החלה בסמוך לתחילת הליך החקיקה – ולא עם כינון הממשלה".

נגד מה בדיוק הופנתה מחאת קפלן ב-2023?

INSS ניסח את ההבחנה בחדות. לפי המכון, בניגוד למחאה שמטרתה לחץ על הממשלה לשנות מדיניות המנוגדת לתפיסת עולמם, תופעת אי-ההתייצבות במחאת 2023 לא ביקשה לשנות מדיניות ספציפית, אלא הפעילה לחץ במטרה למנוע מהלך שתכליתו ומהותו שינוי משטרי במדינת ישראל.

הפגנה נגד המהפכה המשפטית בצומת קפלן. 30 בספטמבר 2023 (צילום: גלעד פירסט / מחאת קפלן)

INSS מבחין בין התנגדות סלקטיבית – שבה חייל מסרב לבצע מדיניות מסוימת מטעמים ערכיים הנוגעים לה עצמה, למשל פינוי יישובים – לבין סרבנות מחאה, שבה הסירוב משמש מנוף לחץ כדי להשיג שינוי מדיניות. שתי הצורות מכוונות אל מדיניות. מחאת 2023 אינה נופלת לאף אחת מהן, משום שלא הייתה מדיניות ספציפית שהמוחים ביקשו לבטל, אלא מהלך רחב לשינוי מבנה המשטר.

זו נקודת המפתח. מאבק על מדיניות – כמו הקמת או פינוי התנחלויות, הסכם מדיני או מבצע צבאי – מכוון נגד החלטה ספציפית של הממשלה והכנסת שנבחרו בבחירות. המחאה ב-2023 לא נגעה לאף אחד מהעניינים האלה.

הראל ניסחה זאת באופן דומה: לא היה במחאה ערעור על מדיניות ישראל בחזית צבאית כלשהי, ולא שאלה של ימין או שמאל פוליטי, אלא קריאה להיאחז במשטר הדמוקרטי ובסממניו העיקריים.

היעדים שאליהם כוונה מחאת 2023 כולה תואמים את ההבחנה הזו. ה"רפורמה" נגעה במקורה בארבעה נושאים: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים; צמצום נרחב בסמכויות בית המשפט העליון; החלשת מעמדו של הייעוץ המשפטי לממשלה; והפיכת משרות הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה למשרות אמון. ארבעתם עסקו בכללי המשחק של המשטר – מי ממנה שופטים ומי מפקח על השלטון – ולא במדיניות ביטחונית, כלכלית או חברתית קונקרטית.

בסיס נוסף להבחנה הוא אופיו של השירות. רוב אלה שהצהירו על כוונתם להפסיק להגיע למילואים (ולא מימשו אותה, אלא התייצבו למלחמה) היו בכלל מתנדבים שהמשיכו להתייצב אחרי הגיל בו היו חייבים בשירות.

חיילי מילואים תלו נעליים מול הקריה במחאה על המחאה המשפטית, 18 ביולי 2023 (צילום: מחאת קפלן)

על מה מחו הלוחמים שהזהירו כי יפסיקו לבוא למילואים?

המחאה נשענה על מסגור זהה גם בשטח. בהודעה שפרסמו עשרות קצינים מיחידות מיוחדות בפברואר 2023, הם הזהירו כי "אם תימשך החקיקה שמטרתה הפיכת מערכת המשפט לזרוע פוליטית ובלתי עצמאית – קרי מחיקת הדמוקרטיה הישראלית – לא ימשיכו להתנדב למילואים". יוזם המכתב הבהיר את הרוח: "אין כאן קריאת סירוב, אבל גמרנו לשתוק".

הפרשנים שטענו, ועדיין טוענים, כי מחאת המילואים הייתה "סרבנות פוליטית" מסתמכים על כך שאנשי המילואים קשרו את המשך שירותם לעצירת החקיקה. אך התניה זו עצמה, כשקוראים אותה בשלמותה, מוכיחה את ההפך. התנאי לא היה שינוי מדיניות, אלא עצירת שינוי משטרי.

לוחמי סיירת מטכ"ל, דובדבן ושמשון ניסחו את מחאתם בשפה חוקתית מובהקת. הם כתבו כי "הקואליציה, ובראשה רה"מ, מובילים תהליך של הפיכה משטרית אנטי-דמוקרטית", וכי "זו הפרה ברורה וגסה של החוזה הבסיסי והטבעי בין הנהגת המדינה לבינינו". הם לא דיברו על מדיניות מסוימת שברצונם לשנות, אלא על חוזה יסוד שמישהו מבקש להפר.

השפה חזרה על עצמה בכל מכתב. אנשי חיל האוויר הודיעו ביוני 2023 כי כל עוד לא תיעצרנה החקיקות הפוגעות בעצמאותה של מערכת המשפט, בשלטון החוק ובצביונו הדמוקרטי של המשטר, יופסק לאלתר השירות ההתנדבותי. התנאי אינו החלטה ספציפית של הממשלה, אלא צביון המשטר עצמו.

מפגינים נגד המהפכה המשפטית באיילון, 11 ביולי 2023 (צילום: מחאת קפלן)

האם הממשלה הנוכחית שינתה את אופי המשטר בישראל?

שלוש שנים אחרי שמחאת 2023 יצאה נגד שינוי המשטר, השינוי אכן התרחש. במרץ 2025 אישרה מליאת הכנסת את התיקון לחוק יסוד: השפיטה המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ברוב של 67 תומכים מול מתנגד אחד, בהצבעה שהאופוזיציה החרימה. השינוי אמור להיכנס לתוקף אחרי הבחירות.

לפי החוק שאושר, בוועדה יכהנו תשעה חברים: נשיא העליון ושני שופטים, שר המשפטים ושר נוסף, שני חברי כנסת מטעם הקואליציה והאופוזיציה, ושני נציגי ציבור שייבחרו אף הם בידי הקואליציה והאופוזיציה. 

מיד עם אישור החוק הוגשו נגדו שש עתירות לבג"ץ. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה לחוק ואינה מגנה עליו בבג"ץ. בחוות דעתה כתבה כי "רשות שופטת עצמאית היא הערובה המרכזית בשיטת המשטר בישראל למניעת שימוש לרעה בכוח השלטון".

בדצמבר 2025 הוציא בג"ץ צו על תנאי בו הקפיא את מימוש החוק. בג"ץ דן בחוק בהרכב מלא של 11 שופטי בית המשפט העליון המכהנים (מתוך חמישה-עשר מקומות שאינם מאוישים במלואם בשל היעדר מינויים).

ח"כ שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין מתחבקים במליאת הכנסת אחרי העברת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, 27 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בדיון בעתירות נגד החוק ביוני אמרו שני הצדדים, וגם השופטים, בדיוק את מה שאמרו פעילי המחאה ב-2023. נציג הממשלה, ד"ר יעקב בן שמש, נשאל אם לא מדובר בשינוי מהפכני או מהותי ביחסים בין הרשויות. בן שמש הסכים שמדובר ב"סוגיה משטרית" ו"חקיקה משטרית".  נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית הצטרף ואמר: "אנחנו בשינוי משטרי".

שאלות שעולות מן האירועים

האם מחאת קפלן ב-2023 נגעה למדיניות ביטחונית או מדינית?

לא. המחאה לא ערערה על מדיניות ישראל בחזית צבאית או בסוגיה מדינית כלשהי ואין בה שאלה של "ימין" או "שמאל". היא כוונה נגד ה"רפורמה המשפטית" של יריב לוין. יעדי הרפורמה – שינוי הוועדה לבחירת שופטים, קיצוץ סמכויות בית המשפט העליון, החלשת מעמד היועצים המשפטיים לממשלה והרחבת משרות האמון – נגעו כולם למבנה המשטר.

המוחים הגדירו את הרפורמה כ"הפרת חוזה יסוד בין המדינה לאזרח", לא כמחלוקת מדיניות. אנשי המילואים שהזהירו שלא יגיעו לשירות (אף שכן הגיעו לבסוף) דיברו על החוזה הבסיסי שמכוחו התגייסו ועל סירוב לשרת במשטר שאינו דמוקרטי, ולא על ביטול החלטה קונקרטית של הממשלה.

הרכב 11 שופטי בג"ץ דן בעתירות נגד החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים. 21 ביוני 2026 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)

האם הממשלה מסכימה עם הטענה שביצעה "שינוי משטרי"?

למעשה – כן. בדיון בבג"ץ ביוני על החוק לשינוי מבנה הוועדה לבחירת שופטים הסכים נציג הממשלה שמדובר ב"חקיקה משטרית". גם נשיא העליון עמית אמר "אנחנו בשינוי משטרי". 

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.