מי שהצהירו ש"לא יגיעו למילואים" התייצבו בשעת האמת

באביב-קיץ 2023 הצהירו אלפי אנשי מילואים כי יפסיקו להתנדב אם הקואליציה תמשיך לקדם את ההפיכה המשטרית (ה"רפורמה המשפטית"). אבל המציאות המעשית סיפרה סיפור אחר. ההפיכה המשטרית נמשכה, ובכל זאת, בכל האירועים הביטחוניים הרבים שהתרחשו מאז, אותם מתנדבים התייצבו בהמוניהם.

האם מי שאמרו: "לא נבוא למילואים" לא באו עד המלחמה?

במרץ 2023 כינסו מובילים בארגוני המחאה, בהובלת "אחים ואחיות לנשק", מסיבת עיתונאים בה הזהירו כי אם חוקי ההפיכה המשטרית יעברו, "רבבות יפסיקו להתנדב". אבל זמן קצר אחר כך, כשהתרחשו אירועים ממשיים, ההתייצבות הייתה מלאה.

באביב 2023, לאחר ירי מלבנון ומעזה סביב חג הפסח, גויסו חיילי מילואים רבים בצו 8. זה היה המבחן המעשי הראשון בזמן אמת של מחאת המילואימניקים. המבצע התרחש זמן קצר אחרי שאלפי לוחמים, טייסים ובעלי תפקידים מיוחדים שהתנדבו למילואים הזהירו כי יפסיקו להתנדב.

לפי מידע שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ההתייצבות של אנשי הסייבר, הטייסים, הצוותים הטכניים והלוגיסטיקה הייתה מלאה. באותם ימים חיל האוויר תקף בסוריה, וגדודי המילואים התאמנו כרגיל והתייצבו בשיעורים גבוהים מאלה שנרשמו בשנה הקודמת. נראה כי היה פער בין ההכרזות על "אי-התייצבות" לבין ההתייצבות בפועל.

שיירה של כלי רכב צבאיים במהלך הפשיטה הישראלית על מחנה הפליטים בג'נין, 3 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/ Majdi Mohammed)

מבצע "בית וגן" בג'נין, בתחילת יולי 2023, היה המבחן הבא בזמן אמת של מחאת המילואימניקים. מאות אנשי מילואים התייצבו במערכים השונים – באוויר, ביבשה ובמודיעין. היו גם מי שהגיעו ללא צו קריאה. התמונה הזו עמדה בניגוד להצהרות שנשמעו חודשים ספורים קודם לכן. 

כמה חתמו על ההצהרה "שלא יגיעו למילואים" וכמה נעדרו? 

ב-2023 שלחו אלפי מתנדבים, רובם טייסים ואנשי יחידות מיוחדות, מכתבים בהם הזהירו שיפסיקו להתנדב לצה"ל. בקיץ של אותה שנה מספרם כבר עבר את ה-10,000. יש להדגיש כי לא היה מדובר בסרבנות, כיוון שכמעט כולם היו מתנדבים אחרי הגיל החייב בגיוס.

לפי מספר החותמים על המכתבים והעצומות, נדמה היה גם למובילי המחאה, גם לציבור וגם לצמרת צה"ל, כי עומד להתרחש גל עצום של אי-התייצבות מאורגנת. אך למעשה, אין קשר בין מספר החותמים למספרם של אלה שנעדרו בפועל. 

במאי פרסם INSS תמונת מצב בה תיאר את הפער שכבר נוצר בין ההצהרות למציאות, עוד לפני הטבח ב-7 באוקטובר והמלחמה בעזה ולבנון. לפי INSS, "עד כה (מאי 2023) מעט מאוד חיילים – בעיקר מחיל האוויר – מימשו את איומם והפסיקו להתנדב".

"פושעי ההפיכה" – צילום עילי של ההפגנה בקפלן, 12 באוגוסט 2023 (צילום: גיתי פלטי)

לפי INSS, הפער נבע, בין היתר, ממבנה כוח האדם בצה"ל והאוכלוסייה של אלה שהצהירו שלא יתייצבו. שיעור המשרתים במילואים פעילים בקרב המצהירים על "אי-התייצבות" היה מצומצם. כך יצא שאף שכעשרת אלפים חתמו, בפועל רק מעטים נמנעו מלהתייצב.

האם מי שאיימו לא להתייצב למילואים התגייסו למלחמה?

לאחר הטבח ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בעזה ובלבנון, ה"אי-התייצבות" נעלמה כליל. הפעילים באותם ארגונים שהובילו את גל ההצהרות על "אי-התייצבות", התייצבו והתנדבו בהמוניהם למילואים, ובנוסף, הובילו התגייסות אזרחית המונית של מתנדבים שסייעו למאמץ המלחמתי ולטיפול בנפגעים.

בבוקר ה-7 באוקטובר, עם היוודע דבר המתקפה, הודיעו מובילי ארגון "אחים ואחיות לנשק" על עצירת המחאה וההפגנות נגד ההפיכה המשטרית, וקראו לחיילי המילואים להתייצב להגנת המדינה.

אלפים רבים מהפעילים בארגון ובמחאה כולה התייצבו מיד למילואים. ואלה שלא היו במילואים, הסבו את פעילות "אחים לנשק" להתנדבות ולסיוע: הסעות לחיילים ולמפונים מהעוטף ומהצפון, לעיתים תחת אש, רכישה וחלוקת ציוד לחיילים ולמפונים, התנדבות בחקלאות ושיקום יישובי העוטף והצפון.

מתנדבי "אחים לנשק" בצפון (צילום: "אחים לנשק")

היקף הפעילות היה עצום. הארגון הקים עשרות חמ"לים, שריכזו יוזמות שבהן פעלו רבבות מתנדבים. הם חילצו כ-2,500 משפחות מאזורי העימות בעוטף עזה למרחבים מוגנים תוך כדי הלחימה, סייעו באיתור נעדרים ותמכו במשפחות חללים וחטופים. הארגון הפעיל מרכזים לוגיסטיים שחילקו טונות רבות של ציוד. ארגון-הבן "אחים למשק" גייס רבבות מתנדבים לחקלאות בקו העימות.

גם ארגוני מחאה אחרים הסבו את פעילותם במהירות להתנדבות. ארגון הפסיכולוגים והפסיכיאטרים "אין בריאות נפש בלי דמוקרטיה", וארגון העובדים הסוציאליים "עו"סות דמוקרטיה", שהשתתפו בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית, נרתמו לתת סיוע נפשי למפונים ולנפגעי המלחמה. אלפים מפעילי הארגונים התייצבו כמתנדבים בבתי המלון למפונים, עוד לפני אנשי הסיוע של המדינה. 

האם גרמן גילטמן לא קודם בצה"ל בגלל שקרא לסרבנות?

בדצמבר 2025 המליץ הרמטכ"ל אייל זמיר לקדם את אלוף משנה במילואים גרמן גילטמן לדרגת תת-אלוף ולמנותו למפקד המרכז למפקדות בזרוע היבשה. אבל שר הביטחון ישראל כ"ץ פסל את המינוי בטענה ש"גילטמן היה מראשי 'אחים לנשק' וקרא לסרבנות". כ"ץ הצהיר כי: "מי שמטיף ומעודד סרבנות לא ישרת בצה"ל ולא יקודם לשום תפקיד".

חמ"ל אחים לנשק באקספו תל אביב, 15 באוקטובר 2023 (צילום: עמית סגל, פייסבוק)

בדיקת העובדות מעלה שטענתו הראשונה של השר כ"ץ הייתה לא מדויקת, והשנייה – שקרית. ראשית, גילטמן השתייך לתנועת "שריונרים להגנת ישראל ודמוקרטיה" – ארגון מחאה נפרד מ"אחים לנשק". ובעיקר: גילטמן הכחיש שאי-פעם קרא לסרבנות, ולא נמצאו כל תיעוד או עדות שהשמיע קריאה כזאת.

גילטמן שירת במלחמה 700 ימי מילואים, כמנהל הלחימה וראש המטה של אוגדה 162 – אוגדת החוד שתמרנה ברצועת עזה במשך התקופה הארוכה ביותר. לפי דיווחים, גילטמן "זכה על תפקודו להערכה רבה". את מי ששירת 700 ימים במלחמה לא ניתן לתאר כמי שנעדר משירות.

חברי פורום המטכ"ל תמכו במינוי, ובראשם ראש אגף כוח אדם ומפקד פיקוד הדרום. מינויו נפסל בגלל שהיה פעיל בארגון שיצא נגד הממשלה והתבטא נגדה – לא בגלל סרבנות או קריאה לסרבנות.

המקרה של גילטמן ממחיש עד כמה הכותרות היו רחוקות מהמציאות. אנשי המילואים שהשתתפו במחאה ב-2023 לא היו "סרבנים", אלא איימו בהפסקת התנדבות; הצהרות מובילי המחאה על "אי-התייצבות המונית" לא התממשו; רבבות מהמפגינים בקפלן התייצבו למלחמה ושירתו מאות ימי מילואים, ורבים מהם היו גיבורי מלחמה; רבבות מפגינים הפכו למתנדבים שהצילו נפגעים.   

חיילים מחטיבת גולני בתרגיל ברמת הגולן, 22 במאי 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

שאלות שעולות מן הנתונים

האם ההצהרות על אי-התייצבות למילואים ב-2023 מומשו בפועל?

לא. לפי INSS, למרות עשרות מכתבים חתומים על ידי אלפי חיילים, עד כה מעט מאוד חיילים – בעיקר מחיל האוויר – מימשו את איומם והפסיקו להתנדב, וגם הם, רק לפני שפרצה המלחמה.

האם אנשי מילואים התייצבו תוך כדי המחאה למבצע בג'נין?

כן. כחודש אחרי שנשמעו אזהרות על כך ש"אנשי מילואים לא יתייצבו", מאות אנשי מילואים התייצבו בכל המערכים – אוויר, יבשה ומודיעין, וחלקם הגיעו אף ללא צו קריאה.

כמה מתנדבים גייס ארגון "אחים ואחיות לנשק" במלחמה?

החמ"לים של הארגון ריכזו כ-15 אלף מתנדבים, שחילצו כ-2,500 משפחות מאזורי העימות בעוטף עזה תוך כדי הלחימה. רבבות מתנדבים נוספים של הארגון ושל ארגוני מחאה נוספים התנדבו בחקלאות, בחלוקת ציוד לחיילים ולמפונים ובמתן סיוע נפשי. 

מדוע נפסל קידומו של אל"מ גרמן גילטמן?

שר הביטחון כ"ץ פסל את קידומו בטענה ש"קרא לסרבנות". טענת השר לא הייתה נכונה. גילטמן היה פעיל מחאה, אך לא קרא לסרבנות, ושירת 700 ימי מילואים במלחמה.

מקורות מרכזיים: המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) – מחאת המילואים, תמונת מצב ומשמעויות לצה"ל; INSS – מחאת המילואימניקים, לא סרבנות אלא דרישה מהמדינה; זמן ישראל – ההתייצבות במבצע ג'נין; ynet – ריאיון עם איל נווה על הפער בין הצהרה למימוש; ynet – פסילת מינויו של אל"ם גילטמן; חדשות 13 – הודעת שר הביטחון על הפסילה; ויקיפדיה – אחים ואחיות לנשק

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.