בעיצומה של פגרת הבחירות, כשהכנסת כבר התפזרה, ממשיכים לזרום מאות מיליוני שקלים אל מוסדות המגזר החרדי ואל משרד ההתיישבות. זה קורה אחרי שבית המשפט העליון הורה למדינה לאכוף גיוס על חייבי גיוס חרדים ולשלול מהם הטבות כלכליות הקשורות באי-שירותם.

הממשלה לא הצליחה להעביר בכנסת חוק שמסדיר את הפטור הלא-חוקי לחרדים מגיוס כמו שניסתה, וגזרה במקומו מסלולים עוקפים: חוק יסוד שנועד לחזק משפטית את המאבק נגד הגיוס, חוק שמקפיא מעצרי משתמטים (שבינתיים הוקפא בידי בג"ץ), ובעיקר תקציב – שבו סך ההקצבה לישיבות ל-2026 עלה מ-1.7 ל-1.9 מיליארד שקל במקום לרדת.

נראה כי הכספים הקואליציוניים מפצים את החרדים על מה שהחוק ופסיקות בג"ץ שללו מהם.

האם הממשלה קיימה את החלטת בג"ץ בנוגע לגיוס חרדים?

ביולי 2023 פקע תוקפו של החוק שהעניק פטור לתלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל. בג"ץ קבע בעבר שהחוק הקודם סותר את עקרון השוויון, ולכן הציע לכנסת לחוקק במקומו חוק חדש בנושא הגיוס, וקבע זמן שבו פג תוקפו של החוק – כפי שעשה פעמים רבות בעבר.

אלפי חרדים מחסידות גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה שבמרכז הארץ, במחאה על כליאתם של תלמידי ישיבה שלא התייצבו לצו גיוס. 20 ביולי 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

הכנסת לא חוקקה חוק חדש, ולכן מיולי 2023 החוק מחייב את הגברים החרדים הצעירים להתגייס לפי אותם כללים שחוק שירות ביטחון מחיל על כלל הציבור (פרט לערבים, שפטורים במסגרת החלטה ביטחונית חוקית של משרד הביטחון).

ב-2024 ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ קבע כי המדינה אינה רשאית עוד לדחות את שירותם של תלמידי ישיבות בהיעדר הסדר חוקי, ואף אינה יכולה לממן את מעמד "תורתו אומנותו" תוך הפרת החוק.

בנובמבר 2025 הורה העליון (בג"ץ 5819/24), בהחלטה שקיבל פה אחד, לגבש בתוך כחודש וחצי מדיניות אכיפה אפקטיבית, שוויונית ומידתית של הגיוס. הממשלה לא עמדה בכך. בעקבות זאת, הגישה קבוצת ארגונים ואזרחים, ובהם התנועה לאיכות השלטון ו"אמהות בחזית", עתירה לבג"ץ בבקשה להכריז על ביזיון בית המשפט בידי הממשלה. 

בפסק הדין של בג"ץ בנוגע לבקשת הביזיון באפריל השנה, הוא החליט שלא להכריז "בשלב זה" על בזיון בית המשפט, אך חילק לממשלה הוראות אופרטיביות מפורטות כיצד לקיים את פסקי דינו הקודמים ולאכוף את הגיוס. ההוראות כללו שלילת קצבאות מצעירים המשתמטים מגיוס ותקציבים לישיבות ומוסדות לימוד חרדיים שחלק ניכר מהתלמידים בהם משתמטים. 

מפגינים חרדים מתפרעים מחוץ לביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג באלון שבות, 3 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

שופטי ההרכב המורחב, בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, מתחו ביקורת חריפה על כך שהאכיפה כמעט אינה מתקיימת. לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, "אי-הציות של הממשלה לפסיקה יצר משבר חוקתי שתוצאותיו טרם התבררו".

בג"ץ הגדיר את אכיפת הגיוס כחובה של שלטון החוק, לא כבחירת מדיניות.

בג"ץ הורה לשלול תקציבים מישיבות. מדוע תקציבן גדל?

על הנייר, המדינה אכן החלה לשלול הטבות מחייבי הגיוס. מנתוני המכון לדמוקרטיה עולה כי מאז אפריל 2024 נמנע תקציב בהיקף של כ-650 מיליון שקל בשנה מישיבות וכוללים שבהם לומדים חייבי גיוס שהשתמטו.

מאז מרץ 2025 נשלל מצעירים חייבי גיוס סבסוד של מעונות יום, בהיקף כולל של כ-250 מיליון שקל בשנה. מאז ינואר 2026 בוטלה להם הנחה בביטוח הלאומי, בהיקף כולל של כ-90 מיליון שקל בשנה. שלילות אלה נועדו לתמרץ גיוס.

ואולם, סך תקציב הישיבות לשנת 2026 לא ירד אלא עלה, מ-1.7 ל-1.9 מיליארד שקל. על פי ניתוח המכון, המפלגות החרדיות מעניקות דרך התקציב "שיפוי" לעולם התורה שתקציבו קוצץ.

השופטים דוד מינץ, נעם סולברג ודפנה ברק־ארז בדיון בבית המשפט העליון בנושא גיוס חרדים, 8 בינואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נראה כי כספים קואליציוניים המנותבים לישיבות תחת סעיפים שונים מפצים על מה שנשלל במסגרת הפסיקה. במילים אחרות, הכספים מועברים במסלול העוקף את הפסיקה. בכך, הממשלה מפרה את עקרון השוויון בפני החוק ומאיינת את התמריץ לציית לחוק.

הכיוון התקציבי הכולל הפוך מהוראת בית המשפט.

כיצד מוגדל התקציב לישיבות גם אחרי שהכנסת התפזרה?

הכנסת ה-25 התפזרה באמצע יולי, והבחירות נקבעו ל-27 באוקטובר. אבל גם בפגרת הכנסת לא נעצרו ההעברות. משרד האוצר המשיך לשגר לוועדת הכספים של הכנסת בקשות להעברת מאות מיליוני שקלים למוסדות המגזר החרדי, כמו גם למשרד למשימות לאומיות בראשות השרה אורית סטרוק.

היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, עצרה בתחילה ישיבת ועדת כספים שחרגה מהזמן המותר בפגרה, ובכך מנעה העברת 392 מיליון שקל – אך לאחר לחץ קואליציוני אישרה לחדש את הדיון. בימים שלאחר מכן הוגשו בקשות נוספות בהיקף של כ-100 מיליון שקל למטרות דת, ולהן נקבע דיון המשך.

חברות וחברי כנסת מהאופוזיציה טענו שהמהלך נוגד את כללי טוהר הבחירות, ושוקלים עתירה לבג"ץ.

גם ללא כנסת מכהנת, הכסף הסקטוריאלי ממשיך לנוע.

ח"כ בועז ביסמוט מנהל דיון של ועדת החוץ והביטחון בכנסת, 16 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

חוק הגיוס של ביסמוט נגנז. האם הועבר פטור אחר במקומו?

הקואליציה ניסתה, בהובלת יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט, להעביר חוק שקראה לו "חוק הגיוס" והאופוזיציה כינתה אותו "חוק ההשתמטות". החוק נועד לתת תוקף חוקי לפטור בפועל מגיוס לחרדים. אבל הוא לא עבר בכנסת.

אלא שבמקום "חוק הגיוס" קידמה הקואליציה, בלחץ המפלגות החרדיות, מקבץ חוקים שאושרו ברגע האחרון. חוק יסוד: לימוד תורה עיגן את לימוד התורה כערך חוקתי, כ"משקל נגד" לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו המחייב את השוויון בפני החוק (בהסתמך על מגילת העצמאות). זאת, במטרה לחזק את התוקף המשפטי של המאבק נגד חובת הגיוס בדיונים עתידיים בבג"ץ.

חוק נוסף הקפיא מעצרי משתמטים חרדים המוכרים כתלמידי ישיבות, ותוקפו נמשך עד סוף נובמבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מההצבעות על חוקי הדיל, שעברו ברוב מצומצם.

לאחר אישור חוק המעצרים הוגשו עתירות לבג"ץ שהוציא מיד צו המקפיא את יישומו.

במקביל אושרה הארכת השירות הסדיר ל-32 חודשים, בתמיכת קולות חרדים – מהלך המקל זמנית על מצוקת כוח האדם בצה"ל שהחמירה בגלל הפטור לחרדים, אך מכביד על מי שכבר משרת. נתניהו הצהיר בפומבי כי "מי שלא לומד תורה יתגייס או ילך לכלא", אבל בפועל, רבבות חרדים שאינם לומדים תורה אינם מתגייסים – וגם אי-גיוסם של תלמידי הישיבות נעשה בניגוד לחוק.

חבילת החקיקה לא קירבה את השוויון בגיוס אלא הרחיקה אותו.

אברכים לומדים בישיבת קמניץ בירושלים. 9 בספטמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

שאלות שעולות מן הנתונים

כמה חייבי גיוס טרם התגייסו?

לפי דוח המעקב של הייעוץ המשפטי לממשלה מינואר 2026, כ-15 אלף איש, רובם המוחלט חרדים, הגיעו למעמד "משתמט" ועוד כ-17 אלף קיבלו "צו 12" האוסר את יציאתם מהארץ כיוון שלא התגייסו.

מספר תלמידי הישיבות בגיל גיוס שטרם התגייסו ועדיין לא הוגדרו כ"משתמטים" או קיבלו צו 12 גדול בהרבה, ומגיע לפי הערכות לעשרות אלפים.

כמה חרדים כן התגייסו?

בשנת הגיוס 2024 הגדיר צה"ל 2,811 מתגייסים כחרדים, עלייה ניכרת לעומת כ-1,200 בשנה בעשור שקדם למלחמה בעזה. עם זאת, לפי מחקרים של המכון לדמוקרטיה וגופים אחרים, חלק ניכר מהם כבר לא היו חרדים בעת גיוסם, אלא יצאו בשאלה או הפכו לדתיים-לאומיים.

האם חוק הגיוס של ביסמוט עוד יכול לעבור בקדנציה הנוכחית?

לא. עם פיזור הכנסת ה-25 נגנזה הצעת "חוק הגיוס" (או "חוק ההשתמטות") ודין רציפות לא חל עליה. בכנסת הבאה יידרש הליך חקיקה חדש מהתחלה.

לסיכום: בית המשפט העליון הורה על כיוון אחד, והתקציב נע בכיוון ההפוך. שלוש שאלות עולות מן הנתונים:

• אם הממשלה קיבלה הוראה מחייבת מבית המשפט העליון, ומדיניות התקציב פועלת דווקא בכיוון ההפוך לפסיקה – מה אומרת ההצבעה על נכונותם של מוסדות השלטון לציית לחוק?
• מי משלם על הסדר הפטור מגיוס בפועל – בשירות צבאי ובכסף, ומי נהנה ממנו?
• האם היעדר חוק שמסדיר את גיוס החרדים הוא כשל טכני, או בחירה?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.