שרים בממשלה – בעיקר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין ודובריהם – מתארים את ישראל כ"דמוקרטיה תוססת", מזלזלים בטענות על פגיעה של הממשלה הנוכחית בדמוקרטיה ואף טוענים שה"רפורמה המשפטית" שהובילה הקואליציה (ההפיכה המשטרית) הפכה את ישראל ל"דמוקרטית יותר".

הטענות הללו מתעלמות מהמציאות, בה ישראל חווה ירידה ברמת הדמוקרטיה. אחת הראיות הבולטות לכך היא שגופי מחקר בינלאומיים, שאין להם עניין במפה הפוליטית המקומית, מפרסמים מדי שנה מדדים של רמת הדמוקרטיה במדינות שונות, ובשלושה מהמדדים המרכזיים הדירוג של ישראל ירד. 

היכן מדורגת ישראל במדדים בינלאומיים של דמוקרטיה?

ישראל ירדה בשנים האחרונות במדדי הדמוקרטיה של אחדים מהמכונים הבינלאומיים המובילים בתחום.

מהו מדד הדמוקרטיה V-Dem והיכן ישראל ממוקמת בו?

מדד V-Dem (Varieties of Democracy) של אוניברסיטת גטבורג נחשב לאחד ממדדי הדמוקרטיה המובילים בעולם.

שר המשפטים יריב לוין ושר התקשורת שלמה קרעי בכנסת, 22 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המכון מדרג יותר ממאתיים מדינות לפי ארבע קטגוריות עיקריות: "אוטוקרטיות סגורות", "אוטוקרטיות אלקטורליות", "דמוקרטיות אלקטורליות" ו"דמוקרטיות ליברליות". בדוח השנתי על מדד V-Dem לשנת 2024 ירדה ישראל מהקטגוריה העליונה, דמוקרטיה ליברלית, לקטגוריית דמוקרטיה אלקטורלית, לראשונה זה יותר מחמישים שנה. הקטגוריות של מדד V-Dem הן:

דמוקרטיה ליברלית: בחירות חופשיות ותחרותיות, בלמים מוסדיים על הרשות המבצעת, הגנה אפקטיבית על זכויות אזרח ושלטון חוק. דוגמאות: גרמניה, יפן, ניו זילנד.

דמוקרטיה אלקטורלית: בחירות חופשיות ותחרותיות עם חופש ביטוי והתאגדות בסיסיים, אך ללא בלמים חוקתיים חזקים על הרשות המבצעת. 

אוטוקרטיה אלקטורלית: בחירות רב-מפלגתיות מתקיימות, אך אינן חופשיות והוגנות. קיימות הגבלות על תקשורת, חברה אזרחית ואופוזיציה. אחת הדוגמאות למשטר כזה היא טורקיה.

אוטוקרטיה סגורה: אין בחירות רב-מפלגתיות. חופש ביטוי, התאגדות ועיתונות נעדרים ברובם. על אלה נמנות קוריאה הצפונית, אריתריאה וסין.

שליט קוריאה הצפונית קים ג'ונג און בכינוס מפלגתי בפיונגיאנג, 15.6.2021 (צילום: Korean Central News Agency/Korea News Service via AP)

הירידה של ישראל במדד אינה טכנית. הדוח ייחס את הירידה למאמצי הממשלה להעביר את ה"רפורמה המשפטית" – ההפיכה המשטרית: "ירידות ניכרות במדדים המודדים את שקיפות החוק וצפיותו, ומתקפות ממשלתיות על מערכת המשפט".

בין היתר צוין בדוח תיקון חוק שהכנסת העבירה ב-2023, ששלל מבית המשפט העליון את הסמכות לבטל החלטות ממשלה בעילת אי-סבירות (חוק שבוטל אחר כך בבג"ץ).

ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הבהיר: מדובר בירידה מציון 0.66 ל-0.63, משמעותית אך לא קיצונית – למעשה מעבר מ"דמוקרטיה ליברלית מינוס" ל"דמוקרטיה אלקטורלית פלוס".

זו אמנם לא ירידה עצומה, אך עצם הירידה – לראשונה זה יותר מחמישים שנה, במדידה של גוף אקדמי זר בלתי-תלוי – מפריכה את הטענה שמדובר ב"הגזמה פוליטית". בנוסף, אסור לשכוח שירידות במדד הדמוקרטיה של מדינות מתחילות פעמים רבות בצעד קטן יחסית. 

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, דצמבר 2025 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)

דוגמאות למדינות נוספות שירדו במדד V-Dem:

הונגריה: הציון של הונגריה במדד V-Dem ירד מ-0.72 ב-2009 ל-0.37 ב-2020, ומדמוקרטיה ליברלית לאוטוקרטיה אלקטורלית. הירידה הייתה הדרגתית: ראשית נשחקה עצמאות הרשות השופטת, אחר כך נסגרו עיתונים עצמאיים, ולאחר מכן נחלשה האופוזיציה. מאז 2018 סיווג V-Dem את הונגריה כאוטוקרטיה אלקטורלית, היחידה מבין מדינות האיחוד האירופי.

טורקיה: הציון של טורקיה במדד צנח בתקופת שלטונו של רג'פ טאיפ ארדואן מ-0.55 ב-2006 ל-0.1 ב-2019. המדינה עברה במדד בהדרגה מדמוקרטיה אלקטורלית לאוטוקרטיה אלקטורלית, כשהירידה בעצמאות שיפוטית קדמה לפגיעה בחופש העיתונות.

הודו: ירדה ב-23 נקודות בסולם מדד V-Dem, מדמוקרטיה ליברלית לאוטוקרטיה אלקטורלית.

הדפוס שחזר בשלושת המקרים הללו: השחיקה של העצמאות השיפוטית הקדימה את הפגיעה בחופש העיתונות ואת ניקיון הבחירות עצמן.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין בבירת טורקמניסטן אשגבאט ב־12 בדצמבר 2025, בתצלום שהופץ על ידי הסוכנות המדינתית הרוסית ספוטניק (צילום: Kristina Kormilitsyna / POOL / AFP)

מה הוא מדד Freedom House והיכן מדורגת בו ישראל?

Freedom House, ארגון בלתי-תלוי המדרג חירויות פוליטיות ואזרחיות, הוריד את הניקוד של ישראל ב-2024 בשלוש נקודות, מ-77 ל-74. ישראל עדיין מסווגת "חופשית", אך זו אינה ירידה חד-פעמית: ניקוד ישראל נשחק מ-80 ל-74 בתוך שנים ספורות.

מהו מדד "שקיפות בינלאומית" והיכן מדורגת בו ישראל? 

מדד "תפיסת השקיפות" (CPI) של ארגון "שקיפות בינלאומית" (Transparency International) הצטרף למדדים בינלאומיים אחרים לדמוקרטיה והוריד גם הוא את הדירוג של ישראל.

בדוח CPI לשנת 2024 ירדה ישראל ממקום 30 למקום 35, והציון שלה ירד מ-64 ל-62 מתוך 100. גופי הביקורת זיהו את הירידה כמשקפת פגיעה בנורמות דמוקרטיות ובעצמאות הרשות השופטת.

כאשר שלושה גופים בלתי-תלויים – מדד דמוקרטיה אקדמי, ארגון חירויות בינלאומי ומדד שחיתות עולמי – נעים באותו כיוון, אף אזרח בר-דעת לא יכול להרשות לעצמו להתעלם מהמסקנה.

בנימין נתניהו בשילוט חוצות עם דונלד טראמפ וולדימיר פוטין – "ליגה אחרת", ספטמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

מה אומרים מומחים אקדמיים על מצב הדמוקרטיה בישראל?

פורום פרופסורים למשפט למען הדמוקרטיה, המונה מעל מאה מומחים ואקדמאים משפטיים, פרסם ניירות עמדה שמסקנתם הייתה שההפיכה המשטרית תערער את עצמאות הרשות השופטת ותהפוך את הפרדת הרשויות ל"קליפה ריקה".

פרופ' גילה סטופלר, מומחית למשפט חוקתי, כתבה עם תחילת החקיקה, בפברואר 2023, כי "הרפורמה המוצעת תפגע במאפיינים הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". לפי הניתוח של סטופלר, השיטה הפרלמנטרית בישראל מאפשרת לממשלה שליטה מלאה בכנסת דרך שליטה הדוקה בקואליציה, ולכן ריקון הפרדת הרשויות מרכז כוח בלתי-מבוקר בידי הרשות המבצעת.

ניתוח אקדמי הגדיר את המהלך במונח מקצועי: מאמר ב-Israel Law Review מאת רוזנאי, דיקסון ולנדאו זיהה את ה"רפורמה" כמקרה מובהק של "קונסטיטוציונליזם פוגעני" – שיטת רפורמות שנועדה לא לשיפור הממשל, אלא לריכוז כוח ברשות המבצעת והחלשת האיזונים והבלמים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס סיום קורס טיס 192, 9 ביולי 2026 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)

האם ביהמ"ש העליון קבע שהרפורמה פוגעת בדמוקרטיה?

בפסק הדין בעניין ביטול עילת הסבירות, בינואר 2024, פסל בית המשפט העליון ברוב של שמונה מתוך 15 שופטים את התיקון לחוק יסוד: השפיטה שביטל את עילת הסבירות.

רוב של 12 מ-15 שופטים קבע כי לבית המשפט יש סמכות לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, ורוב של שמונה שופטים קבע כי ביטול עילת הסבירות פוגע במאפיינים הגרעיניים של ישראל כמדינה דמוקרטית.

לא רק שופטים המזוהים כאקטיביסטים חתומים על הקביעה, אלא גם חלק ניכר מהשופטים הנחשבים שמרנים, שנבחרו בוועדה לבחירת שופטים ביוזמת השרים והח"כים שייצגו את ממשלות נתניהו בוועדה. 

גם שומרת הסף המקצועית יצאה נגד החקיקה. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הביעה תמיכה בעתירות ובטענות שהועלו בהן, והצטרפה לבקשה שבית המשפט יבטל את התיקון. עמדה זו של הדרג המשפטי-מקצועי הבכיר מקשה על הצגת הביקורת על ההפיכה המשטרית כ"רטוריקה פוליטית בלבד".

מקורות: V-Dem דוח 2024; Freedom House 2024; Transparency International CPI 2024; מדד הדמוקרטיה הישראלית 2022, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

(צילום: מעיין טואף לע"מ)

שאלות נפוצות

האם V-Dem הוא גוף א-פוליטי?

כן. V-Dem הוא מכון אקדמי באוניברסיטת גטבורג שבשוודיה, שאינו קשור למפלגה או ממשלה כלשהי. הדוח שלו בודק יותר ממאתיים מדינות בשיטה זהה.

האם הירידה של ישראל במדד V-Dem קיצונית?

לא. מדובר בירידה משמעותית אך לא קיצונית, מ-0.66 ל-0.63. ישראל עדיין מסווגת במדד כדמוקרטיה ולא כאוטוקרטיה. אלא שהירידה היא הראשונה מזה יותר מחמישים שנה.

האם ירידת ישראל במדדים דמוקרטיים קשורה לרפורמה המשטרית בלבד?

V-Dem ייחס את הירידה בדירוג הדמוקרטיה של ישראל ב-2023 לרפורמה המשטרית. Freedom House ציין גם את השלכות מלחמת חרבות ברזל. לפי Freedom House, שני הגורמים פועלים במקביל.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.