מהגבלת הרוב ועד אי-ציות לבג"ץ – ארבע זירות שחיקה

ב-5 ביולי 2026 החליטה הממשלה פה אחד שלא לכבד פסק דין של בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה. ההחלטה היא נקודת הקצה של רצף מהלכים בארבע זירות נפרדות.

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ייכנס לתוקף בכנסת הבאה. שר המשפטים נמנע כשנה וחצי מלכנס את הוועדה הקיימת. הניסיון להדיח את היועצת המשפטית לממשלה נפסל בבית המשפט העליון. רגולטורי השידור שותקו.

הצטברות צעדים אלה מסלקת בדיוק את מנגנוני ההגבלה שתנועת הליכוד עצמה הגדירה כתנאי לקיומה של דמוקרטיה.

מה הייתה אמת המידה שהליכוד עצמו קבע?

בוועידה החמישית של תנועת החרות, בנובמבר 1958, הציע מנחם בגין להעניק לבית המשפט העליון סמכות לקבוע אם חוקי הכנסת עומדים בחוקה. הנימוק שלו היה מפורש: מוסד כזה מבטיח את חירות האדם מפני התנקשות של רוב בבית הנבחרים, ולכן גם את הרוב בבית הנבחרים צריך להגביל.

הקו הזה נמשך אל ראש הממשלה המכהן. בפברואר 2012 אמר בנימין נתניהו כי גנז כל הצעה שנועדה לפגוע או לקצץ בעצמאותו של בית המשפט, והוסיף כי ברגע שנוגעים ביסוד אחד, יתר חלקי המשולש מתפרקים.

בינואר 2015 כינה נתניהו את בית המשפט העליון עמוד התווך של הדמוקרטיה הישראלית ומגדלור של צדק ומוסר. באותם דברים קרא לבצר בהתמדה את כוחן של הרשויות הדמוקרטיות.

אמת המידה שלפיה נמדדים המהלכים של 2025 ו-2026 אינה חיצונית לליכוד. היא נוסחה בתוכו, ובחלקה בפי מי שעומד בראשו.

כיצד נראית הפוליטיזציה של בחירת השופטים בפועל?

ב-27 במרץ 2025 אישרה הכנסת את תיקון מספר 4 לחוק יסוד: השפיטה, ברוב של 67 תומכים מול מתנגד אחד, לאחר שהאופוזיציה נטשה את המליאה. התיקון מוציא את נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה ומבטל את דרישת הרוב המיוחד למינוי שופטי העליון. הכניסה לתוקף נקבעה לכנסת הבאה, זו שתיבחר ב-27 באוקטובר.

ב-21 ביוני 2026 דן בג"ץ בשש עתירות נגד התיקון, בהרכב מלא של כלל שופטי בית המשפט העליון – בפעם השנייה בתולדותיו. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הצטרפה לעמדת העותרים וכתבה כי החוק אינו חוקתי.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אמר בדיון: "אנחנו בשינוי משטרי". פסק דין בעתירות טרם ניתן.

במקביל פעל שר המשפטים יריב לוין בכיוון משלים. במשך כשנה וחצי נמנע מלכנס את הוועדה הקיימת. ב-31 במאי 2026 הורה לו בג"ץ פה אחד לכנסה, על רקע נתוני הנהלת בתי המשפט שלפיהם כ-51 תקני שופטים אינם מאוישים, ובהם ארבעה בבית המשפט העליון. לוין הגיב כי מדובר בהחלטה בלתי חוקית על פניה.

בדצמבר 2025 ביטל בג"ץ פה אחד את החלטת הממשלה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. במרץ 2026 קראה השרה עידית סילמן לנשיא ארצות הברית להטיל סנקציות אישיות על בהרב-מיארה ועל עמית.

מנגנון המינוי, מנגנון הכינוס והייעוץ המשפטי הם שלושה הסדרים נפרדים, ובשלושתם נעשה שינוי בתוך פחות משנתיים.

מדוע רגולציית השידור הפכה לחזית חוקתית?

מועצת תאגיד השידור הישראלי משותקת מאז סוף 2024. ב-17 בספטמבר 2025 הדיח שר התקשורת שלמה קרעי את השופטת בדימוס נחמה מוניץ מראשות ועדת האיתור לחברי המועצה. ב-12 במאי 2026 קבע בג"ץ פה אחד כי ההדחה נעשתה בחוסר סמכות, וחייב את השר להשלים את מינוי 12 חברי המועצה.

חודשיים קודם לכן מסרה היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ כי קרעי מנהל מהלך עקבי ומכוון לשיתוק התאגיד.

מועצת הרשות השנייה אמורה לאשר את מכירת רשת 13. ב-17 ביוני 2026 החזיר בג"ץ את המועצה היוצאת לפעולה, לאחר שהשופטים הצביעו על מעורבות של השר או אנשי מטהו בשידול חברי מועצה להתפטר.

ב-5 ביולי 2026 אימצה הממשלה הצעה של קרעי ולוין והודיעה רשמית כי "פסיקה המנוגדת לחוק לא תוכר והחלטות שיתקבלו מכוחה בטלות". קרעי הוסיף כי החלטות המועצה שוות כקליפת השום.

הפער בין שלוש הזירות הקודמות לזירה הזו הוא הפער בין שינוי הכללים לבין הודעה מראש על אי-ציות לפסק דין.

מה קורה כשמפלגה מבטלת את הבלמים של עצמה?

ב-21 ביוני 2026 עתר ח"כ דוד ביטן לבית הדין של הליכוד נגד הכוונה להרכיב את הרשימה באמצעות ועדה מסדרת במקום פריימריז, וכינה את המהלך מחטף חוקתי. שיטת הפריימריז אומצה בליכוד ב-1993, בשנה שבה נבחר נתניהו לראשות התנועה.

גם בקרב המתפקדים אין תמיכה גורפת. מכון אגם סקר בין 6 ל-10 במאי 2026 מדגם של 1,097 מתפקדי ליכוד פעילים. רק 48.9% תמכו בדרישת נתניהו לעשרה שריונים.

ביולי 2026 אישרה ועדת החוקה של הליכוד שבעה שריונים לנתניהו עד המקום ה-29, לצד סעיף המסמיך אותו לבטל את הפריימריז אם הגבלות התקהלות ימנעו את קיומם.

המנגנון שהעניק למתפקדים את הכוח לרסן את ההנהגה הוא המנגנון שההנהגה מבקשת לצמצם.

לאן פונים מי שהצביעו ליכוד ב-2022?

סקר מכון מדגם בהובלת מנו גבע, שפורסם ב-8 במאי 2026 ונערך רק בקרב מי שהצביעו ליכוד ב-2022, מצא כי 58% יצביעו שוב בוודאות. הפיזור של יתר 42% מצביע על שלוש דרכים: כ-23% נודדים למפלגות אחרות באותו מחנה – ביחד, ישר!, ישראל ביתנו ועוצמה יהודית; 6% השיבו שלא יצביעו כלל; 8% נותרים מתלבטים.

באותו סקר סברו 30% שנתניהו צריך לפרוש בכבוד, ו-55% אינם מרוצים מהתנהלות חברי הכנסת של המפלגה. מצביע ותיק שרואיין באותה כתבה תיאר את שיקולו במילים "צריך לתת צ'אנס לריפוי".

הנתון החד ביותר נוגע לזהות: לשאלה מיהו המנהיג שמייצג נכון את ערכי הליכוד השיבו 39% בנימין נתניהו ו-37% מנחם בגין.

ההתלבטות אינה בין ימין לשמאל. היא בין הצבעה חוזרת, מעבר למפלגת ימין אחרת, והימנעות.

מנגנוני ריסון – המצב ביולי 2026

אין בין המנגנונים האלה קשר משפטי ישיר. המשותף להם הוא התפקיד: הגבלת מי שמחזיק ברוב.

שאלות שעולות מהממצאים

האם שינוי הרכב ועדה הוא באמת פגיעה בדמוקרטיה? נשיא בית המשפט העליון הציג בדיון תחזית של 15 שנה, שבסופה כל שופטי העליון ייבחרו בידי גורמים פוליטיים. היועצת המשפטית לממשלה כתבה כי התיקון פוגע בהפרדת הרשויות.

הרי הממשלה טוענת שהיא פועלת בכלים חוקיים. בשלוש הזירות הראשונות הטענה עמדה למבחן שיפוטי. בהחלטה מ-5 ביולי 2026 הוציאה הממשלה את המחלוקת מהמסלול המשפטי.

סיכום

התיקון להרכב הוועדה לבחירת שופטים נכנס לתוקף בכנסת הבאה, ולא בזו המכהנת. הכרעת הבוחר ב-27 באוקטובר היא שתקבע מי יפעיל אותו.

עבור מי שהצביע לאותה מפלגה כל חייו – ולעיתים גם הוריו לפניו – ההכרעה אינה בין מחנות. היא בין הצבעה חוזרת, מעבר למפלגה ימנית אחרת או הימנעות מתוך ציפייה לשינוי פנימי.

שלוש שאלות:

כאשר ממשלה מודיעה מראש שלא תכיר בפסיקה שאינה נוחה לה, מה נותר מהמנגנון שאמור לרסן אותה בקדנציה הבאה?

אם אמת המידה לעצמאות השיפוט נוסחה בתוך המחנה עצמו, מי מבין המתמודדים מתחייב היום לעמוד בה?

האם מפלגה מתקנת את עצמה מתוך השלטון או מחוצה לו?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.