רבים מבתי הספר בישראל אינם ממוגנים מספיק. מבקר המדינה מצא כי בכ-39% מבתי הספר חלק מהתלמידים לא הצליחו להיכנס למרחב המוגן בזמן. הבעיה חמורה במיוחד בבתי ספר ערביים וחרדיים.

לפי סקרים, רוב התלמידים לא מצליחים להתרכז בלמידה בשעת חירום. משרד החינוך החל להכין תוכנית ללמידה בשעת חירום שנועדה לשפר את הלמידה מרחוק, אך בסופו של דבר התוכנית נגנזה, ובזמן המלחמות רוב התלמידים התקשו ללמוד.

לכמה מהתלמידים בישראל אין מרחב מוגן?

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם בינואר 2026 דוח מיוחד על היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום. הביקורת נערכה בשנים 2024–2025, ובמסגרתה ערך משרד המבקר סקר בקרב מנהלי בתי ספר, שעליו השיבו 1,347 מנהלים, וסקר נוסף בקרב כ-610 הורים.

בשנת הלימודים שבמהלכה פרצה המלחמה פעלו בישראל 5,653 בתי ספר ולמדו בהם כמעט שני מיליון תלמידים.

בית ספר ברמת גן שנפגע מטיל ששוגר מתימן על ידי החות'ים, 19 בדצמבר 2024 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

מתשובות המנהלים עלה כי ב-39% מבתי הספר חלק מהתלמידים לא הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים (בין אם היו בהם בכלל מרחבים מוגנים שאליהם יכלו לרוץ ובין אם לא – לא בכל בתי הספר יש).

כ-15% מהמנהלים ציינו כי פחות ממחצית מהתלמידים בבתי הספר שלהם הצליחו להגיע למרחבים המוגנים בזמן, וכ-24% ציינו שיותר ממחצית התלמידים הצליחו, אך לא כולם.

קיומו של מרחב מוגן וההגעה אליו הם שני דברים שונים. מרחב מוגן שאי אפשר להגיע אליו בזמן ההתרעה אינו ממלא את תפקידו, גם אם הוא נספר במצאי. המבקר המליץ שמשרד החינוך יעדכן את סקר המיגון, או יערוך סקר חדש, ובו ישלים את הנתונים בדבר המרחקים בין המרחבים המוגנים לכיתות הלימוד בכל בתי הספר.

מסקר המיגון שערך משרד החינוך בשנים 2018 עד 2024 עולה כי ב-186 בתי ספר – 4.2% מאלה שנסקרו ויש בהם מרחבים מוגנים – נמצאו דלתות או חלונות בלתי תקינים, וב-96 בתי ספר, 2.2%, פתח המילוט לא היה תקין.

כיתה ריקה בבית ספר תיכון בירושלים, 1 בספטמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

עוד נמצא כי בשיעור ניכר מבתי הספר חסרו במרחבים המוגנים רכיבים חיוניים, ובהם שירותים, מערכת סינון אוויר ומערכת תקשורת.

האם רוב התלמידים מסוגלים ללמוד מרחוק?

בהיעדר מיגון, הדרך היחידה להמשיך בלימודים תחת אש היא מרחוק. נוהלי שעת חירום מחייבים קיום תרגיל ארצי ללמידה מרחוק מדי שנה. זהו הכלי הבסיסי לבדיקת המוכנות של התלמידים ללמידה מרחוק. היעד שקבע משרד החינוך הוא השתתפות של 100% מהתלמידים בתרגילים.

בשנת הלימודים התשפ"ג (2022-2023) התקיים התרגיל האחרון בלמידה מרחוק לפני ה-7 באוקטובר. בתרגיל השתתפו רק 62% מבתי הספר ורק כ-75% מכלל התלמידים. מדובר בירידה חדה לעומת 82% שהשתתפו בתרגיל בשנת הלימודים התשע"ט (2018-2019), לפני מגפת הקורונה. כלומר, אחרי כשנה וחצי של למידה מרחוק בסגרי הקורונה, מספר התלמידים שתרגלו אותה דווקא ירד. 

כ-350 אלף תלמידים לא השתתפו בתרגיל האחרון בלמידה מרחוק לפני פרוץ המלחמה בעזה ובלבנון. בתרגול שיעור סינכרוני, שהוא הליבה של למידה מרחוק, השתתפו רק 45% מהתלמידים ו-46% מהמורים.

כל זאת, בהנחה שהנתונים שדיווחו בתי הספר למשרד החינוך היו מהימנים. שיעור התלמידים שדווח אם נכחו בתרגיל עמד על כ-12% בתשפ"ב ועל כ-40% בתשפ"ג, ולפי המבקר אינו מאפשר לקבל תמונת מצב מהימנה. בנתונים שהעביר משרד החינוך לצוות הביקורת נמצאו, בלשון הדוח, "אי-התאמות מהותיות ובלתי מוסברות" המעלות ספק ביכולת המשרד להסיק מהם מסקנות ולקבוע מדיניות.

An Israeli youth seen during a remote learning at their home in Moshav Haniel, on March 18, 2020. Photo by Chen Leopold/Flash90 *** Local Caption *** למידה<br />מרחוק<br />חינוך<br />חופש<br />תלמידים<br />לומדים<br />מושב<br />חניאל (צילום: חן לאופולד, פלאש 90)

דוח המבקר קובע שלמידה מרחוק היא "הפתרון המרכזי שנועד להבטיח למערכת החינוך מוכנות מתמדת לתרחישים בלתי צפויים". אבל המציאות מעלה ספק אם התשתית לכך בכלל קיימת.

מסקר שערך משרד החינוך בפברואר 2023 עלה כי רק 11% מבתי הספר נמצאו ברמת הצטיידות טכנולוגית גבוהה. מסקר המנהלים של מבקר המדינה עלה כי ב-72% מבתי הספר חסרו אמצעי קצה ללמידה מרחוק לתלמידים וב-48% חסרו אמצעים למורים. נכון ליוני 2024, כשמונה חודשים לתוך המלחמה, 32% מבתי הספר לא היו מחוברים לאינטרנט בפס רחב.

ההטמעה בשגרה נעדרה אף היא. ב-59% מבתי הספר שולבה למידה מרחוק בשגרה במידה מועטה או לא שולבה כלל, ורק 12% שילבו אותה במערכת השעות באופן קבוע. 20% מבתי הספר לא נקטו אף פעולה מהרשימה שהוצגה בשאלון להטמעת למידה מרחוק בשגרה.

בשנים התשפ"ב והתשפ"ג (2021-2023) רק כ-12% עד 15% מעובדי ההוראה עברו השתלמויות בתחום, ומשאלון שהפיץ המשרד באפריל 2024 עלה שבין 36% ל-40% מהמורים לא ראו את עצמם מיומנים בכך.

תלמידים לומדים מרחוק בביתם. מרץ 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

התוצאה הורגשה במלחמה. 11% מהמנהלים בחרו שלא להפעיל למידה מרחוק כלל. 42% אמרו שלדעתם הלמידה מרחוק אינה אפקטיבית. מבין אלה שכן הפעילו למידה מרחוק, 79% דיווחו על קושי של התלמידים להתמיד בלמידה, ו-35% דיווחו על המחסור באמצעים ובתנאים הנדרשים לה.

בסקר ההורים שביצע מבקר המדינה, 78% מההורים ציינו כי ילדיהם מתקשים בלמידה מרחוק. 49% דיווחו על קושי להתרכז בלמידה ולהתמיד בה. עוד עלה בסקר כי למעלה ממחצית מההורים היו מרוצים במידה בינונית או מועטה מהקשר שקיימו בתי הספר עימם בזמן המלחמה, או שלא היו מרוצים כלל.

משרד החינוך תקצב הקמת ספריות השאלה לאמצעים טכנולוגיים ללמידה מרחוק בבתי הספר. ואולם, רוב ההורים שדיווחו כי לילדיהם חסרים אמצעים ללמידה מרחוק, כלל לא פנו לבית הספר בבקשה לסיוע בציוד. כלומר, הפתרון שהיה קיים בבתי הספר לא הגיע לתלמידים שנזקקו לו, מפני שהם והוריהם כלל לא ידעו עליו.

יש לציין שהדוח לא עסק בבתי הספר של רבבות תושבי הצפון והדרום שפונו מבתיהם, שנבדקו בביקורת נפרדת. כיוון שהמצוקה של התלמידים המפונים, ככלל, הייתה קשה עוד יותר משל שאר התלמידים, ניתן להניח מכך שהמצב בפועל היה גרוע עוד יותר מכפי שמשתקף מהדוח (אם כי חלק ניכר מהתלמידים שפונו למדו בבתי ספר של תלמידים שלא פונו, ולכן כן נכללו בדוח בפועל).

יפעת שאשא ביטון ויואב קיש בטקס חילופי השרים במשרד החינוך בירושלים, 1 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

האם הממשלה ניסתה לשפר את הלמידה מרחוק? 

ב-2021 החל משרד החינוך בתהליך אסטרטגי לשיפור הלמידה מרחוק. לפי דוח מבקר המדינה, "המשרד קיים בשנים 2021-2022 תהליך אסטרטגי בשיתוף מטה 'ישראל דיגיטלית' וחברת ייעוץ חיצונית, ובו מיפה את הפערים בלמידה מרחוק והציע מהלכים ארוכי טווח לטיפול בקשיי הלמידה מרחוק, שעלותם נאמדה בכ-920 מיליון שקל לשנה".

אבל ב-2022 התהליך נעצר. בלשון הדוח: "מ-2022, המשרד לא השלים את התהליך, תוצריו לא הובאו לדיון ובחינה לפני הנהלת המשרד, וממילא לא התקבלה החלטה אם לקדם את התהליך, לבצע שינויים והשלמות, או לא להמשיך בו".

השנים 2021-2022, שבהן נעשה ניסיון כלשהו למפות את הקשיים הרבים בלמידה מרחוק ולטפל בהם, היו שנות כהונתה של הממשלה הקודמת, בה שימשה יפעת שאשא-ביטון, אשת חינוך במקצועה, כשרת החינוך. לפי דוח המבקר, מאז הושבעה הממשלה הנוכחית, ויואב קיש התמנה לשר החינוך, תהליך התיקון נעצר.

גם המעקב אחר הכשלים נזנח. משרד החינוך העביר את האחריות לרכישת ציוד התקשוב לבתי הספר ולרשויות המקומיות באמצעות תקציבי תוכנית גפ"ן. המשרד מסר לצוות מבקר המדינה באוגוסט 2024 שהוא "גם לא יערוך מיפויים נוספים של מצב הלמידה מרחוק בעתיד". בעקבות זאת, קבע המבקר: "כיוון שאין בידינו תמונת מצב עדכנית, גם אין ביכולתנו להעריך את הצלחת המהלך".

עם זאת, במהלך המלחמה השיק משרד החינוך את תוכנית תהוד"ה לחיזוק הוראה דיגיטלית והיברידית, ובמסגרתה הכשיר 228 מורים. בנוסף, הוקמו במלחמה מיזמים ייעודיים לתמיכה מרחוק בתלמידים בחברה הערבית, הבדואית והדרוזית, שבמצטבר פעלו במסגרתם כ-14 אלף תומכי הוראה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום הראשון של שנת הלימודים תשע"ז בבית ספר בטמרה, 1 בספטמבר 2016 (צילום: פלאש 90)

האם בבתי ספר ערביים וחרדיים יש למידה מרחוק?

דוח המבקר מצא כי המצב החמור ביותר מתקיים בבתי הספר של החברה הערבית והחרדית.

בחינוך הממלכתי-ערבי חסרו אמצעי קצה ללמידה מרחוק לתלמידים ב-92% מבתי הספר – 251 מתוך 274.

מסקר ההורים עלה כי רק 44% מההורים בחינוך הממלכתי-ערבי דיווחו שלילדיהם יש את כל האמצעים הדרושים ללמידה מרחוק, לעומת 74% בחינוך הממלכתי-יהודי.

בחינוך החרדי הכשלים עמוקים עוד יותר: רק 2% מבתי הספר החרדיים נמצאו ברמת הצטיידות גבוהה ללמידה מרחוק ו-61% נמצאו ברמת הצטיידות נמוכה. ב-63% מבתי הספר החרדיים לא מונה רכז תקשוב, לעומת 10% בשאר בתי הספר. רק 12% רכשו תוכן דיגיטלי, לעומת 89% בשאר בתי הספר. רק 29% מההורים החרדים דיווחו שלילדיהם יש כל האמצעים הדרושים ללמידה.

מינוי רכז תקשוב, רכישת תוכן דיגיטלי והשתתפות בתרגיל הן דרישות של משרד החינוך, והוא הגורם המוסמך לאכוף, לתקצב ולהתאים אותן.

תלמוד תורה שנוסד על ידי הרב שמואל שטרן בירושלים, 9 באוגוסט 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

המבקר ממליץ למשרד להגביר את הבקרה על ההשתתפות בתרגילי למידה מרחוק ולאכוף אותה, ובמקביל להשלים פיתוח של מענים המותאמים לחברה החרדית, שבה בבתים רבים אין מחשבים או חיבור לאינטרנט והלמידה מרחוק נעשית בטלפונים ובמרחבים קוליים.

משרד החינוך מסר בתשובתו למבקר כי הקים פורטל חירום ייעודי ותת-סל תוכניות המותאמים לחברה החרדית.

במערכת החינוך החרדית השתתפו בתרגיל הלמידה מרחוק רק 16% מבתי הספר. הסיבה לכך היא ש-73% מבתי הספר החרדיים הוחרגו מראש מהשתתפות בתרגיל – 1,311 מתוך 1,788 בתי הספר ב"מחוז (מגזר) החרדי" – כך שפוטנציאל ההשתתפות במחוז היה נמוך במיוחד מלכתחילה. בכשלושה רבעים מבתי הספר החרדיים לא נבדקה כלל המוכנות ללמידה מרחוק, לפי החלטה מוקדמת.

האם בזמן הלמידה מרחוק המורים תפקדו היטב?

מבקר המדינה ציין בדוח על הלמידה מרחוק לחיוב את צוותי ההוראה והחינוך בבתי הספר ואת הדרג המקצועי במטה משרד החינוך ובמחוזותיו. לפי הדוח, המורים ואנשי הפקידות המקצועית "נרתמו תקופה ארוכה לספק שירותי חינוך לכלל ילדי ישראל, לרבות באזורים שהיו תחת אש".

אילוסטרציה: מורה בכיתה ישראלית (צילום: באדיבות יוזמות אברהם)

לסיכום: בזמני חירום, מערכת החינוך נדרשת לבחור בין למידה פיזית ללמידה מרחוק, ואף אחת משתי האפשרויות לא נמצאה מוכנה. ברבים מבתי הספר בישראל אין מיגון מספיק ורבים מהתלמידים אינם מצליחים להגיע למרחבים המוגנים בזמן. רוב התלמידים אינם מצליחים להתרכז בלמידה מרחוק, בין השאר בגלל מחסור באמצעי קצה והיעדר תרגול מספיק.  

התוכנית האסטרטגית לשדרוג הלמידה מרחוק שהחלה ב-2021 נקטעה ב-2022, ומשרד החינוך אף הודיע שלא ימשיך למפות את הכשלים. מערכת החינוך נדרשה לבחור בין למידה פיזית ללמידה מרחוק, ואף אחת מהאפשרויות לא הייתה מוכנה.

שלוש שאלות:

כאשר תרגיל המוכנות הארצי היחיד מחריג מראש כשלושה רבעים מבתי הספר במחוז שלם, מי מהמתמודדים בבחירות מוכן לומר מה משמעות ההחלטה הזו, ומי מציע מנגנון שיבטיח בדיקת מוכנות אחידה בכל זרמי החינוך?

כאשר תוכנית אסטרטגית שגובשה במשך שנתיים אינה מגיעה כלל לשולחן ההנהלה ואיש אינו מכריע לגביה, מה מונע מהמקרה הזה לחזור, ומי מהמתמודדים מתחייב לפרסם החלטה בתוך לוח זמנים מוגדר?

כאשר משרד החינוך מעביר את האחריות להצטיידות לבתי הספר ומודיע שלא ימפה עוד את הפערים – כך שאין ביכולתו להעריך אם המהלך הצליח – מי מהמתמודדים מציב את חובת המדידה כתנאי לכל העברת אחריות מהמטה לשטח?

מקורות: דוח מבקר המדינה – היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום, ינואר 2026 (PDF מלא) | תקציר ונתוני מפתח, ספריית מבקר המדינה | הודעת משרד מבקר המדינה, 6 בינואר 2026 | הביקורת הקודמת – הוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה, 2021

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.