JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אברהם (אברום) בורג: עַל שְׁתֵּי שְּׁחִיטוֹת | זמן ישראל

עַל שְׁתֵּי שְּׁחִיטוֹת

שכונת א־ספטאוי, מערבית לג'באליה, בצפון רצועת עזה, 10 בדצמבר 2025 (צילום: BASHAR TALEB / AFP)
BASHAR TALEB / AFP
שכונת א־ספטאוי, מערבית לג'באליה, בצפון רצועת עזה, 10 בדצמבר 2025

חיים נחמן ביאליק כתב את "בעיר ההריגה" ו"על השחיטה" כתגובה לפרעות קישינב באפריל 1903. בפרעות נרצחו 49 יהודים, 92 נפצעו קשה, 500 נפצעו קל ומאות בתים ובתי עסק נבזזו ונהרגו.

בעזה נהרגו רבבות חפים מפשע.
למעלה מ-1000 מאז "הפסקת האש".
אף פואמה עדיין לא נכתבה עליהם
בעברית.

"קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה וּבָאתָ אֶל הַחֲצֵרוֹת,
וּבְעֵינֶיךָ תִרְאֶה וּבְיָדְךָ תְמַשֵּׁשׁ עַל הַגְּדֵרוֹת
וְעַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְעַל גַּבֵּי טִיחַ הַכְּתָלִים
אֶת הַדָּם הַקָּרוּשׁ וְאֶת הַמֹּחַ הַנִּקְשֶׁה שֶׁל הַחֲלָלִים"

(מתוך "בְּעִיר הַהֲרֵגָה", חיים נחמן ביאליק)

 

בְּיָאלִיק, קִישִׁינֵב 1903‏

‏שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!‏
אִם־יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב‏
וַאֲנִי לֹא מְצָאתִיו‏
הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם עָלָי!‏
אֲנִי לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָי,‏
וּכְבָר אָזְלַת יָד אַף־אֵין תִּקְוָה עוֹד‏
עַד־מָתַי, עַד־אָנָה, עַד־מָתָי?‏

הַתַּלְיָן! הֵא צַוָּאר קוּם שְׁחָט!‏
עָרְפֵנִי כַּכֶּלֶב, לְךָ זְרֹעַ עִם־קַרְדֹּם,‏
‏וְכָל־הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם‏
וַאֲנַחְנוּ אֲנַחְנוּ הַמְעָט!‏
‏דָּמִי מֻתָּר הַךְ קָדְקֹד, וִיזַנֵּק דַּם רֶצַח,‏
‏דַּם יוֹנֵק וָשָׂב עַל־כֻּתָּנְתְּךָ‏
‏וְלֹא יִמַּח לָנֶצַח, לָנֶצַח.‏

וְאִם יֶשׁ־צֶדֶק יוֹפַע מִיָּד!‏
אַךְ אִם־אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ‏
‏הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ‏
‏יְמֻגַּר־נָא כִסְאוֹ לָעַד!‏
וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים שָׁמַיִם יִמָּקּוּ;‏
אַף־אַתֶּם לְכוּ, זֵדִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה‏
וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ.‏

וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!‏
נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן
‏עוֹד לֹא־בָרָא הַשָּׂטָן‏
וְיִקֹּב הַדָּם אֶת־הַתְּהוֹם!‏
‏יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים,‏
וְאָכַל בַּחֹשֶׁךְ וְחָתַר שָׁם‏
כָּל־מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים.‏

("עַל הַשְּׁחִיטָה")

 

עַזָּה, 2026‏

‏הַשָּׁמַיִם, שָׁמַיִם לְטִילִים,‏
‏וְהָאָרֶץ תִּלִּים תִּלִּים.‏
עֶלְיוֹנִים, נוֹאַשְׁתִּי מִכֶּם.‏
‏לוּ נוֹתְרָה עַיִן אוֹ עוֹד לֵב בָּכֶם,‏

‏רְאוּ אֶת יַלְדֵי עַזָּה תַּחַת רִגְבֵי הֶעָפָר,‏
‏נָּחִים בְּלֹא שָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם,‏
‏וְאֶת אִמּוֹתֵיהֶם יְבֵשׁוֹת הַשָּׁדַיִים‏
מְחַפְּשׂוֹת בָּאֵפֶר‏
אֶצְבָּעוֹת קְטַנּוֹת, קְצֵה שֵׂעָר, שֵׁם.‏

‏אֵין בִּי יוֹתֵר תְּפִלָּה.‏
הִתְפַּלְּלוּ בַּעֲבוּרִי.‏
קוֹלִי נֶחְנַק בֶּעָשָׁן,‏
לִבִּי שׁוֹתֵת בֵּין הַבָּתִּים
הַחֲרֵבִים כְּמִקְדְּשֵׁי עָבָר.‏

‏טַיָּס, הִנֵּה גַּג שֶׁל פַּח.‏
‏שָׁם שְׂמִיכָה כְּחֻלָּה.‏
תַחְתֶּיהָ צָנוּף עוֹלָל,‏
מְחַכֶּה לְךָ בְּבִעוּתָיו.‏

‏הַךְ, אַל תַּחְמֹל,‏
‏כִּי טוֹב מוֹתָם הַשָּׁלֵו‏
מֵחַיֵּיהֶם בְּחַסְדֵּי חִצֶּיךָ;‏
מַלְאַךְ מָּוֶת בְּכַנְפֵי בַּרְזֶל,‏

‏וּבְיָדִי רַק אֶבֶן מֵהֲרִיסוֹת יַלְדוּתִי‏
לְסַמֵּן בָּהּ מְקוֹם קְבוּרָתִי הַלֹּא נוֹדָע.‏
כָּל הָאָרֶץ לִי בּוֹר.‏
חַלּוֹנוֹתֶיהָ פְּצָעִים פְּעוּרִים.‏

‏וַאֲנַחְנוּ,‏
שֶׁעוֹד נוֹתְרוּ לְסַפֵּר וְלִסְפֹּר,‏
יוֹדְעִים אֶת הַמֵּתִים בִּשְׁמוֹתָם‏
אֶחָד אֶחָד בְּאֵין מִסְפָּר.‏
‏דָּמָם הִנֵּה מֻתָּז,‏
‏דַּם תִּינוֹק מָהוּל בְּחַיֵּי סָבָתוֹ‏

מַכְתִּימִים מַפָּה,‏
‏מְסֻבִּים מֵתִים לִסְעוּדָתָם הָאַחֲרוֹנָה.‏
נִמְחָה שְׁמָם לָעוֹלָם‏
בַּמַּיִם, בָּאֵשׁ, אוֹ בַּשִּׁכְחָה.‏

‏וְאִם יֵשׁ צֶדֶק‏
אַל יַמְתִּין לִקְבוּרַת הַיֶּלֶד בְּאַדְמַת עַזָּתוֹ‏
יָבֹא מִיָּד וְיַרְכִּין רֹאשׁוֹ אִתִּי וְאֵלַי.‏
וְעִם שֶׁיִּדֹּם קוֹלֵנוּ‏

‏יָבוֹא צֶדֶק הַצְּבוּעִים,‏
יִפֹּל כִּסְאָם אָחוֹר,‏
תִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתָּם‏
כְּמַכַּת מוּכֵּיהֶם, כְּהֶרֶג הֲרוּגֵיהֶם.‏

‏וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נִקְמָה.‏
נִקְמַת דַּם כָּל יֶלֶד‏
לֹא תְּשִׁיבוּ לְכָאן,‏
בַּת צְחוֹקוֹ,‏
לֹא תָנוּחַ שׁוּב בְּחֵיק אִמּוֹ הֶחָמוּץ.‏

‏עוֹד לֹא נוֹלַד הָאֵל הַיּוֹדֵעַ‏
‏לְהַחֲיוֹת דָּם שָׁפוּךְ.‏
וְגַם אַתֶּם הַמְבַקְשִׁים‏
לִנְקֹם אֶת שֵׁם יְלָדַי,‏
הַרְפּוּ.‏

‏נִקְמַתְכֶם הִיא מִכְרֶה‏
בּוֹרוֹת יַלְדֵי הַמָּחָר.‏
לֹא נְקָמָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ,‏
זִכָּרוֹן אֲנִי תוֹבֵעַ.‏

‏זִכְרוּ אֶת הַמְּקוֹמוֹת וְהַשֵּׁמוֹת,‏
‏אֶת הַהוֹרְגִים,‏
אֶת הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם חָיוּ‏
וְאֶת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ חָדְלוּ.‏
זִכְרוּ, עַד שֶׁיָּקוּם אָדָם‏
וְיֹאמַר דַּי.

וְעַד אָז אֲנִי שׁוֹכֵב כָּאן,‏
תַּחַת עֲפַר בֵּיתִי,‏
‏וּמַמְתִּין שֶׁהַשָּׁמַיִם‏
שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ אֶת קוֹלִי‏
יִזְכְּרוּ לְפָחוֹת‏
אֶת שְׁמִי.‏

אברהם (אברום) בורג הוא סופר, מורה, לומד ופעיל פוליטי. לשעבר חבר כנסת, יושב ראש הכנסת ה-15 ויושב ראש הסוכנות היהודית. בורג רץ מרתונים, נאבק, מיעוט ואופטימי.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 347 מילים
כל הזמן // יום שישי, 7 באוגוסט 2026

מה שחשוב ומעניין עכשיו

סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.