לוסיין לזר זצ"ל היה מנהל שלי בבי"ס רנה קאסין , מחנך ואיש עם נשמה ענקית! היה מורה להיסטוריה ומודל שלי לחיקוי. איש עם ערכים שחי ופעל על פיהם. לא שוכחת לעולם את האיש הענק הזה. אהבתי אותו בכל ליבי. יהי זכרו ברוך

מי אתה אברהם בורג שתשתף אותנו ברחשי ליבך ובגעגועי הנוסטלגיה שלך. אתה דמות כל כך שלילית מלא שנאה ותסקול. שחרר אותנו מן העול הזה ולך לאויבינו בעולם לספר את דיבת הארץ כמה רעה היא. מי ייתן ולא נשמע עוד אותך לעולם איש אשפה

זכינו שהיה חבר של אמי ז"ל, דורה וינברגר ויסמן (הלכה לעולמה בינואר השנה בגיל 94 ) שהיתה אחראית על תיק צרפת במחלקה לחסידי אומות העולם. תמיד דיברה על לוסיאן בהערכה רבה. אהבה מאוד את הלוך הרוח המכבד שלו. יהי זיכרם נר לרגלינו.

יש שתי תפישות סותרות ששתיהן נכונות:
1. הכיבוש הוא הסיבה העיקרית שהביאה אותנו הלום, וכל עוד הוא נמשך לא יפתר כלום. הימין ימשיך להתחזק כי הוא ניזון מהכיבוש. הכיבוש ימשיך לחלחל לתוך החברה הישראלית ויחזק יסודות פונדמנטליסטים ואנטי דמוקרטים – עד שיביא להרס הדמוקרטיה. נסיון ההפיכה המשטרית הראה שכבר היום הדמוקרטיה בארץ יושבת על יסודות רעועים.

2. חייבים להחליף את ממשלת הימין הזו ולעצור את כספי השוחד לחרדים, להקים ועדת חקירה ממלכתית, לעצור את הנישול המאורגן בשטחים הכבושים, להביא לסיום המלחמה, לחזק את מערכת המשפט ואת עצמאותה, לשקם את יחסי החוץ, להגביל ראשי ממשלה לשתי קדנציות ועוד. אם לא נעשה את כל זה ועוד, לא נגיע בכלל לטפל בכיבוש.
ברור שאברום מזדהה עם העמדה הראשונה. הוא צריך לנמק מדוע העמדה השניה שגויה. עד אז, הוא יואשם (בצדק) בחטא הטהרנות.

זו נוקדנות לשמה גם במחיר דמים.
אידיאולוגית, נכון. הדמוקרטים סוחבים עמם
רעות חולות של מפלגת העבודה.
השאלה, מה האלטרנטיבה עבור מצביע שמאל יהודי שלא מעוניין להצביע למפלגה שאינה אנטי-ציונית, שזה למעשה הקו המפריד בין מפלגות שמעוניינות בהתאיינותה של מדינת ישראל גם במחיר שחיטת יהודיה לבין מי שמעוניין לשמור על קיומה גם במחיר שאינו נעים במיוחד לאלו שמה אכפת להם מקיומה.
האם ישר! מהווה אלטרנטיבה כזו? שאלה רטורית.
האם רע"מ, שמכירה בזכותה של ישראל היהודית להתקיים אבל לא מגדירה מפורשות את גבולות הזכות הזו ובכך מהווה ממש תמונת ראי של הדמוקרטים (אליבא דכותב המאמר), מהווה אלטרנטיבה כזו? הלא אין בנמצא כיום אף מפלגה, בוודאי לא בין אלו שמסוגלות לגרד את אחוז החסימה, שמציעה מה שהציעה למשל מפ"ם של פעם.
אז לטעמו של בורג בגלל היעדר אלטרנטיבה כזו אנו אמורים להשאיר את הזירה למפלגות ימין קשה בלבד, כי ישר! זה ימין קשה, בוודאי כך כל מפלגה אחרת ימינה מהדמוקרטים, ואז נקבל חיסול סופי של כל סיכוי לגשר כלשהוא בין ערביי ישראל ליהודיה פלוס מסלול מהיר להקצנה דתית והדתה סופנית. כמובן בלי תמיכת ליברמן, אחלה הישג.
בקיצור, מאמר דיעה נהדר לתקופת מה אכפת לי אם תהיה מדינה או לא כי כאן איי נאורו, מה אכפת לי אם ניתן יהיה לחיות פה בעוד חודשיים-שלשה או אם בכלל אהיה בחיים בעוד שנה שנתיים חודש,לפנח הבחירות הכי גורליות לקיום המדינה ולקיום עם גולגולת מחוברת לגוף באופן הכי מילולי שיש, מאמר שטני לכל דבר ועניין.
מר בורג, נוקדנים כמותך מקומם בפח אשפה מהסוג שאומללי הנובה נאלצו להסתתר בתוכם, אל תנסה לדחוף אותנו לשם.

בצער רב אגלה לך שאין בין הרשימות לכנסת הנוכחית או הבא ולא מפלגת שמאל אחת. המפלגות ה"ציוניות" כולן ימין – כלכלי ומדיני. המפלגות שאינן ציוניות הן או של הכתות הדתיות האורטודוקסיות-פונדמנטליסטיות או של הלאומיות הערבית פלסטינית. השמאלני המעשי היחיד הוא סגלוביץ' וגם הוא בודד במפלגתו

אברום אתה צודק. עם העלמות מרץ והעבודה נעלם השמאל מהכנסת. לא צריך לבכות על כך כי השמאל של העבודה שזחל לממשלות של ביבי היה בושה למורשת של המפלגה. גם מרץ "הצטיינה" בישיבות ח"כית " ציונית" – ג'ידא רינאוי זועבי שהביאה לנפילת ממשלת השינוי במאמץ משותף עם עידית סילמן.
אפשר " להתנחם" שגם הימין של פעם אינו קיים. אפילו מפלגת הליכוד של היום אינה מפלגת ימין אוטומטית אלא אירגון שבראש האינטרסים שלו עומדת הנאמנות למשפחת ראש המפלגה ולא טובת ישראל.

מה שווה הנוקדנות המטופשת הזו אברום? ומה הרבותא להיתפס בעבר, גם הוא לא נמחק? כל הירידה הזו לפרטי פרטים וההתעסקות בטפל הם עיקר בעייתו של השמאל הישראלי.
ומה אתה מציע? שלא נצביע? שנצביע למפלגת בן-גביר?
עזוב אותך משטויות. הצביעו 'דמוקרטים' ובעזרת הפתק הזה נעשה ונצליח.

מאמר מצוין בהיר וכתוב טוב מאוד.
השאלה שאני שואלת אותך האם לא כדאי להכביר מילים נגד הממשלה הקיימת והמצב הנוראי שהיא גוררת אותנו ביחסי ישראל והתפוצות וישראל ומדינות אחרות?
האם נצליח לגבור על הקואליציה היום אם נהיה מפוצלים באופוזיציה? לכן, נכון האמת תמיד חשובה, אבל עכשיו הזמן להתחשבן עם הדמוקרטים? הלואי ונגבר עליהם. אח"כ נמשיך להילחם על האמת הנכונה שלנו, על שוויון שותפות ושלום!

לך תגור בעזה עם אשתך וילדיך בין הבנים של הגר השפחה המצרית וכאשר יתעללו בך ובבנותיך ובאשתך כראוי ליהודי יפה נפש וטוב לב שכמוך.אז תוכל להגיד לעצמך מגיע לי כי שרה עינתה את הגר
מגיע לי כי הרמב"ן אמר .

איזו כתבה מדהימה בעלת ידע ויכולת כתיבה מופלאה!
כל הכבוד לך אברום!
והסייפה: אנחנו תמיד אחראים לחטאי האכזריות, הכעס והאומללות. אך אף פעם לא מאוחר להכיר בחטא, להתחרט ולתקן.
מי יעשה זאת? מי?

מאמר של מתבונן מפוכח, מעמיק, חכם וכואב. כל הכבוד לנועזות של אברהם בורג. היהדות איבדה את מעט האמונה שהיתה בה, היא הפכה לכת של סמלים מוחצנים ותורת גזע. היהדות מתחסחסלת לטובת הזהות הכיתתית. כנראה שזה לא מקרי היא לא תחזור למה שהיתה וזה גם לטובה. הנאו יהודים עושים את עבודת החיסול. יש אלטרנטיבות נאורות לדת.

צדקו מתנגדי הציונות החרדים במאה התשע עשרה. הם טענו , בין שאר נימוקים כנגד הציונות כי יהדות ולאומיות אינם "הולכים יחדיו" ואם היהודים יבחרו לעלות על " גל הלאומיות המלחמתית" כהגדרתם ( שכן לאומיות ומלחמתיות כרוכים זה בזה) הם יהפכו היהדות לוולגרית ובלאומיותם יהיו דומים לגרועים ולאכזריים שבלאומים. הרב אהרון שמואל תמרת , שלאחרונה יוצאים כתביו שוב לאור, וניתנים לרכישה בחנויות הספרים, עוסק רבות בנושא זה. כמה שהוא ואחרים צדקו.

לאחרונה התפרסמו בזירת הבלוגים שתי כתבות כנגד הרבי מסאטמר. הגבתי לאחת מהן. יש לתת את הדעת רבים ממנהיגי השמים החרדים טענו כי יהדות ולאומיות לא יכולים לדור יחדיו ואם יעשה נסיון שכזה הלאומיות היהודית תהיה מהמפלצתיות שבלאומים ( ראו כתביו של הרב אהרון שמואל תמרת ואחרים) כדאי להודות הם ראו את הנולד

דברים נכוחים ומעציבים.
ההקצנה בישראל הולכת ומאיצה ולא רואים תקווה לשינוי כיוון. יש קשר סימביוטי בין הפוליטיקה הדומיננטית לבין הדת הישראלית החדשה, והמכנה המשותף הוא אלימות וחוסר סובלנות למי שחושב אחרת. אגב, אותו תהליך מתרחש גם אצל אויבינו בני הדת השניה, וגם זה מייאש.
הגענו למצב שגם אם יחול שינוי מהותי בבחירות הקרובות, הדתיים החדשים לא ישנו את דרכם והאלימות לא תדעך ואולי אף תגבר.
לא מפליא שיש מאות אלפי ישראלים שאיבדו תקווה וירדו מהארץ בשנים האחרונות.

טראומה לאומית מביאה לתוצאות קיצוניות.
אנחנו כעם וכחברה עוברים תהליך קשה של ריפוי ושיקום.
אנחנו עדיין ונראה שגם בעתיד הנראה לעיין נחיה תחת איום. הדת לפחות אצל חלק מעניקה מעטפת של משמעות ותמיכה מול איום קיומי נוכח.
הדוגמא עם שני הנוצרים יפה כשלעצמה, זרה לאזורנו. לא הרגשתי ששני הנוצרים שחזרו לכנסיה עברו טראומה קשה כדוגמאת זו שלנו או נמצאים תחת איום קיומי.
קל להתעטף באמונה של סובלנות , אהבת אדם באשר הוא כאשר אתה לא מתמודד מול רוע צרוף שמבקש את נפשך!

אכן היהדות שנוצרה כאן בארץ ישראל הפכה ליהדות כוחנית, תאוות נקם, נטולת כול חמלה. בין אם אלה החרדים שלא מעניין אותם כלום חוץ מעצמם (בשם היהדות כמובן, הם בעלי הבית), המתמחלים המשיחיים, ועכשיו גם כול מנשקי המזוזות, בעלי הציציות הארוכות, חובשי הכיפות בפני השופטים, רוב רובם גסים, אנוכיים, ומסוכנים.

הרבה אנשים לא מבינים את זה, אברום, אז אסביר: היחס שלהם ל'אלוהים' הוא כמו היחס של העבריין השכונתי הקטן למאפיונר השכונתי הגדול. העבריין הקטן יעבור על החוק, יהיה אדם מגעיל שמנצל חולשות אנוש ואנשים חלשים, יגנוב, יטריד, ילכלך, אבל יכבד את המאפיונר הגדול ואת סביבתו. יכבד מאוד. לא יחצה איתו גבולות. או עם סביבתו הקרובה.

כך גם 'הדתיים' האלה, הישראלים החדשים. הם 'מכבדים את הדת'. אפילו מתפללים. אבל הכל סממנים חיצוניים. סגידה עקרה מתוכן.

אגב, גם החרדים נטפלים לסמלים ולא למהות. הם מתפללים, רובם אפילו לא מבינים מה הם אומרים. הם ממלמלים, לעיתים אפילו בעל פה, אבל לא שמים לב למילים שהם אומרים. ניסית פעם לדבר עם מישהו מהם על התפילה עצמה? הם לא זוכרים שאמרו את המילים האלה בכלל.

והבעיה, ופה הבעיה, שכבר מאוחר מדי. היית צריך להתעורר עם זה לפני 40 שנה. לא עכשיו. כדי לסובב לאחור את הגלגל יצטרך להיות פה בלגאן גדול. הרבה בלגאן!

הניתוח במאמר מעולה, אבל בתחום המדיני-בטחוני חסר יסוד מרכזי: גישתו האסטרטגית האסונית של נתניהו היא שהאמצעי היחיד הוא כוח ועד כוח וכי האיומים והעימותים ניתנים להכרעה ולא להסדרים. התוצאה היא החמצת אינסוף הזדמנויות להתקדמות להסדרים והנמכת להבות ובמקומם העלאת הלהבה כל פעם, המאבק בהסכם אובמה-איראן הוא רק דוגמא אחת. חשוב לחדד נקודה זו כי זו ממחלה שלוקים בה רבים, רבים מדי, בישראל, ועד שנחלים ממנה, תימשך ההיתדרדרות.

מאמר יפה ומושכל שמסכם את מה שרואה כל מי שעיניו בראשו ושכל בקודקודו. כלומר, כל מי שהוא לא בבון ביביסטי, משיחי הזוי, טפיל מגודל זקן או איש שלושת הכפ'ים ומרכז הג'ובים.

וזו הבעיה, אברום. הציבור הליברל דמוקרטי במדינה הפך למיעוט, ובדרך לההיפך למין בסכנת הכחדה חמורה.

המאמר נכון ורלוונטי אך ורק אם מקבלים את התזה (הלא נכונה לדעתי) שיהדות היא גם לאום וגם דת והן בלתי ניתנות להפרדה.
יש רוב ברור בעם היהודי שאינו מאמין, וודאי לא בגרסאות האורתודוקסיות והמשיחיות של בדת היהודית, ורוב זה הנו יהודי למהדרין.
תחת מציאות זו הצרוף יהודית ודמוקרטית הוא נכון בדיוק כמו שאיטליה היא איטלקית ודמוקרטית, וכך גם מרבית המדינות הדמוקרטיות בעולם. העניין הוא שבשנים האחרונות הימין-על-מלא ניכס לעצמו מוטציות מעוותות – הן של היהדות והן של הדמוקרטיה. ויש להילחם על חזרה למקורות, כפי שהוגדרו היטב במגילת העצמאות.

אז איך תקרא למדינה שמשמשת מקלט ליהודי העולם הנרדפים (בוא לא נשכח, זו הסיבה שהמדינה הזו הוקמה. היסודות הלאומיים באירופה התנכלו ליהודים, שרצו לאומיות בעצמם), ששפתה הרשמית עברית, שלוח השנה שלה, עם ימי החג והמנוחה שלה, עבריים, שבמערכת החינוך הממלכתית מלמדים תרבות עברית ויהודית, ויחד עם כל זה היא דמוקרטית?

עברית ודמוקרטית? גם מקובל עלי.