אני לא זוכר מערכת בחירות אחת בישראל שלא הייתה גורלית. זו של הסתיו הקרוב בכל זאת שונה במקצת. כי הפעם יוכרע העתיד הקרוב של ישראל בשני מקומות: בקלפיות המקומיות ובבחירות האמצע בארצות הברית. לכן חובה לשים לב איך ולמי להצביע, ולא פחות חשוב למי בשום פנים ואופן לא לתת את הקול.

שתי מערכות הבחירות הן חלק מאותו רגע פוליטי. בישראל יוכרע איזו קואליציה תשלוט בכנסת ומי יעמוד בראשה. בארצות הברית ייקבע למי יש רוב בבתי הנבחרים. ומכאן כמה חופש פעולה להתפרע תקבל ממשלת ישראל, מי יציב לה גבולות, ומה יהיו מחירי המשך הדרך שבה היא צועדת.

אברהם (אברום) בורג הוא סופר, מורה, לומד ופעיל פוליטי. לשעבר חבר כנסת, יושב ראש הכנסת ה-15 ויושב ראש הסוכנות היהודית. בורג רץ מרתונים, נאבק, מיעוט ואופטימי.

חיים נחמן ביאליק כתב את "בעיר ההריגה" ו"על השחיטה" כתגובה לפרעות קישינב באפריל 1903. בפרעות נרצחו 49 יהודים, 92 נפצעו קשה, 500 נפצעו קל ומאות בתים ובתי עסק נבזזו ונהרגו.

בעזה נהרגו רבבות חפים מפשע.
למעלה מ-1000 מאז "הפסקת האש".
אף פואמה עדיין לא נכתבה עליהם
בעברית.

אברהם (אברום) בורג הוא סופר, מורה, לומד ופעיל פוליטי. לשעבר חבר כנסת, יושב ראש הכנסת ה-15 ויושב ראש הסוכנות היהודית. בורג רץ מרתונים, נאבק, מיעוט ואופטימי.

שמעתי לאחרונה שיחה בפודקאסט בין שני אמריקאים שהצטרפו אל הכנסייה בשלב מאוחר בחייהם. שניהם תיארו את הדתיות החדשה שלהם כתגובה לרוע האנושי.

העולם, אמרו, מלא אכזריות, אנוכיות, שקר ואלימות. הכנסייה מציעה להם מרחב אחר ברוחו, שבו הם מתבקשים לחשוב בצורה חיובית ומצופים לעשות טוב. היא משוחחת איתם בשפה של חסד ומעניקה להם משמעת מוסרית. הם מצאו בה קהילה שאליה הם חשים שייכות של ערכים ומעשים, וביחד הם מטפחים אחריות וסולידריות כלפי אנשים שאינם הם עצמם.

אברהם (אברום) בורג הוא סופר, מורה, לומד ופעיל פוליטי. לשעבר חבר כנסת, יושב ראש הכנסת ה-15 ויושב ראש הסוכנות היהודית. בורג רץ מרתונים, נאבק, מיעוט ואופטימי.

עם התפזרות הכנסת וסיומה של קדנציה איומה במיוחד, חובה להעריך גם את מורשתו של האיש הנורא שעמד בראשה. קשה להימנע מהמסקנה שבנימין נתניהו הוא הגרוע במנהיגי ישראל מאז הקמתה.

המבחנים שאציע כאן מאפשרים גם להעניק לו הישג נוסף ולמנות אותו בין הגרועים במנהיגי העם היהודי לדורותיו, אם לא הגרוע שבהם. זאת לא אמירה זועמת, למרות שהאיש ראוי לכל מידה של זעם וטינה. קביעה בסדר גודל כזה מחייבת אמות מידה כלשהן.

אברהם (אברום) בורג הוא סופר, מורה, לומד ופעיל פוליטי. לשעבר חבר כנסת, יושב ראש הכנסת ה-15 ויושב ראש הסוכנות היהודית. בורג רץ מרתונים, נאבק, מיעוט ואופטימי.

כל הטלאים הישראליים תפורים בשני חוטים דקים ופרומים; מלחמה מתמדת מבחוץ, ומבפנים האשליה שיש דבר כזה "יהודית ודמוקרטית". על שקר המלחמה נאמר הרבה ונקלט מעט. על נוסחת ההבל יהודית ודמוקרטית לא מדברים מספיק.

שתי מילים מחזיקות את התודעה העצמית של המדינה הזאת: יהודית ודמוקרטית. הן חקוקות בחוקי היסוד, נישאות בכל נאום ממלכתי, מוטחות בכל עתירה לבג"ץ, והפכו זה מכבר למובן מאליו שאיש אינו מהרהר אחריו.

אברהם (אברום) בורג הוא סופר, מורה, לומד ופעיל פוליטי. לשעבר חבר כנסת, יושב ראש הכנסת ה-15 ויושב ראש הסוכנות היהודית. בורג רץ מרתונים, נאבק, מיעוט ואופטימי.

במשך קרוב לארבעה עשורים, כדיפלומט וכשגריר בשירות החוץ הישראלי, הקדשתי את חיי לייצוגה של ישראל בעולם. בארצות שבהן שירתתי שאפתי לבנות גשרים, ליצור בריתות ולספר את סיפורה הייחודי של ישראל.

אולם כיום, כשאני מנתח את המציאות הישראלית של 2026, ברור לי שמרכז הכובד השתנה לחלוטין. האתגר האסטרטגי העמוק ביותר של ישראל כבר אינו שוכן רק מעבר לגבול; הוא ניצב עמוק בתוך הבית.

השגריר בדימוס אילן מור שרת במיגוון תפקידים במשרד החוץ, כולל בתפקיד של שגריר בהונגריה ובקרואטיה, וכיהן כציר המדיני בשגרירויות ישראל בבייג'ינג ובברלין.

שני ריבועים אפורים זהים יכולים להיראות לנו כהים או בהירים, בהתאם לרקע שעליו הם מונחים. קילוגרם אחד מרגיש קל אחרי שהרמנו עשרה קילוגרמים, וכבד אחרי שהרמנו נוצה. כך גם זמן, עוצמת קול, טמפרטורה. החושים אינם מודדים באופן מוחלט אלא ביחס לנקודת ייחוס.

גם השיפוט שלנו פועל כך. אנחנו נוטים לחשוב שיש לנו סרגל פנימי יציב שבאמצעותו אנחנו מעריכים מה סביר ומה קיצוני, מה מוסרי ומה בלתי מוסרי, מה מותר ומה אסור. אבל גם הסרגל הזה תלוי בהקשר. כשסביבת הייחוס משתנה, משתנה איתה גם השיפוט.

פרופ' ענת מריל היא חוקרת קוגניטיבית בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד, חברת סגל בחוג לקוגניציה ומדעי המוח ובמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

החדשות הישנות הן שמערכת החינוך על הקרשים. גם פתיחת שנת הלימודים בחודש הבא אין בה שום בשורה לשינוי וישועה: כפי שהממשלה שתחתיה התרחש טבח אוקטובר לא יכולה לתקן את עצמה – כך אין לצפות ששר החינוך יואב קיש, האשם בשפל הנוכחי, הוא זה שיביא מזור לקלקולים מעשה ידיו.

השר קיש אינו גרוע רק במובן התפקודי אלא מסוכן ממש במעשיו האנטי-פטריוטיים, המקריבים את איתנות ישראל על מזבח אינטרס אישי ומפלגתי. הוא מוביל מדיניות של גזל תקציבים מהחינוך הממלכתי לטובת החינוך החרדי (מהמגזר היצרני למגזר המשתמטים מעול הביטחון והכלכלה), לדלדול כוח ההוראה הכשיר, לפגיעה במעמד המורים, להזנחת החינוך בגיל הרך ולהסתרת נתוני אמת על מצבה העגום של מערכת החינוך.

נמרוד אלוני הוא פרופ' אמריטוס לפילוסופיה חינוכית במכללת סמינר הקיבוצים. כיהן 20 שנה כמופקד קתדרת אונסקו לחינוך הומניסטי וראש תחום חינוך במרכז לאתיקה בירושלים. לימד בעבר באוניברסיטאות קולומביה, קונקורדיה ומונטקלייר, פרסם 11 ספרים מאמרים רבים, זכה בתואר "אביר איכות השלטון", ב"פרס החינוך של העיר תל אביב-יפו", בפרס אגודת בוגרי לימודי החינוך באוניברסיטת קולומביה, וב"מגן האתיקה" מטעם ארגון רוטרי.