אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, כוח יוניפי"ל של האו"ם בלבנון אמור להתפרק בסוף השנה ולסיים כמעט חמישה עשורים של פעילות. הכוח, שהוקם במהלך מבצע ליטני ב־1978 באופן זמני, הפך ברבות השנים לנטל ביטחוני על ישראל, והיא זו שדחפה לפירוקו בשנים האחרונות.

אלא שבשבועות האחרונים יש מי שמנסה בכל זאת לשמר את נוכחות האו"ם בלבנון, בין שבאמצעות הארכת המנדט של יוניפי"ל ובין שבאמצעות הקמת כוח חדש, לאחר העברת החלטה חדשה במועצת הביטחון.

שגריר ישראל באו"ם דני דנון מספר בשיחה עם זמן ישראל כי מאחורי הקלעים מתקיימת פעילות ערה, בעיקר מצד צרפת, במטרה להשאיר את הכוח בלבנון גם לאחר תום המנדט שלו בדצמבר. לדברי דנון, על השולחן מונחת כעת הצעה להשאיר כוח רב־לאומי מצומצם, המונה כ־500 חיילים, במטרה לפקח על תהליך העברת האחריות מצה"ל לצבא לבנון.

לדברי השגריר דנון, הצעה להקמת כוח חדש או להארכת המנדט הנוכחי עדיין לא הוגשה רשמית, אך היא כבר מתגבשת. ישראל פועלת בעניין, ושיחות הכנה כבר התקיימו עם ארה"ב, כדי שתטיל וטו על כל הצעה שתעלה

מי שדוחפת בנחישות להשארת כוח רב־לאומי כלשהו היא ממשלת לבנון עצמה. ב־23 ביולי העביר הפרלמנט הלבנוני מכתב לנציגו של מזכ"ל האו"ם בלבנון, ובו קראו 86 מחברי הפרלמנט להאריך את מנדט יוניפי"ל. למוחרת נפגש הנשיא ג'וזף עאון עם נציגים בכירים מהאיחוד האירופי ואמר דברים ברוח דומה.

עאון, בתחכום רב, כרך את הצורך בהשארת כוח רב־לאומי בצורך לפרק את המוקשים ולפנות את התחמושת הרבה שלא התפוצצה במלחמה האחרונה.

כוחות יוניפי"ל מסיירים סמוך לגבול עם ישראל בדרום לבנון, 30 באוקטובר 2025 (צילום: Rabih DAHER / AFP)

לדברי השגריר דנון, הצעה להקמת כוח חדש או להארכת המנדט הנוכחי עדיין לא הוגשה רשמית, אך היא כבר מתגבשת מאחורי הקלעים. ישראל פועלת בעניין, ושיחות הכנה כבר התקיימו עם ארה"ב, כדי שתטיל וטו על כל הצעה שתעלה.

טל בארי, לשעבר בכיר באמ"ן וכיום ראש מחלקת המחקר במרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון בצפון, טוען בנייר עמדה שפרסם בשבוע שעבר כי יוניפי"ל נכשל בתפקידו לכל אורך הדרך, ולכן יש לפרקו. הטיעון המרכזי שלו מתמקד בתוצאה: דווקא תחת פיקוחו של כוח צבאי רב־לאומי, הפך חזבאללה את דרום לבנון לאזור המבוצר ביותר בציר השיעי.

"גם אם כוח אחר יוקם תחת שם חדש ותמהיל כוחות חדש, אין סיכוי שהמצב ישתפר", כותב בארי. "המצב שייווצר יהיה הפוך מהמטרה. כל כוח שיוקם לא יצליח לשפר את היציבות הביטחונית, משום שהכישלון המרכזי הוא כישלון מובנה, ולא כזה שתלוי באיכות הכוח שנפרס בלבנון לאורך השנים.

"כל כוח שיוקם לא יצליח לשפר את היציבות הביטחונית, משום שהכישלון המרכזי הוא כישלון מובנה, ולא כזה שתלוי באיכות הכוח שנפרס בלבנון לאורך השנים"

"ההגדרה של יוניפי"ל ככוח שאמור לשמור על שלום אינה נכונה בבסיסה, מאחר שלא היה שלום מעולם. בפועל, בשטח נכחו שני צבאות: צבא לבנון החלש ומיליציה איראנית חמושה בגודל ובאיכות של צבא קטן, שפועלת מתוך אוכלוסייה אזרחית בניגוד לאינטרסים של המדינה הלבנונית".

בצה"ל מתנגדים נחרצות להשארת יוניפי"ל בשטח. בשנים האחרונות אף הגדירו אותו בצבא כנטל ביטחוני. בפועל, לא מעט מתשתיות חזבאללה נבנו סמוך לעמדות האו"ם ובידיעת אנשיו, ללא כל התערבות מצדם.

תושב הכפר יארון שבדרום לבנון מניף דגל חזבאללה על רקע כוחות יוניפי"ל באזור, 28 בינואר 2025 (צילום: Mahmoud ZAYYAT / AFP)

קצין צה"ל המכיר היטב את הזירה הלבנונית סיפר כי במהלך סיור משותף לאורך הגבול באמצע 2023, עוד לפני פרוץ המלחמה, התבקש באחד הימים סיור של האו"ם לפנות נקודת תצפית שהקים חזבאללה על גדר הגבול, מעל הנקודה שבה נחטפו אהוד גולדווסר ואלדד רגב. באזור הרגיש הזה הוקם לאחר מלחמת לבנון השנייה מוצב של האו"ם, כך שפעילות חזבאללה במקום לא הייתה נסתרת מעיניו.

כאשר הגיעו חיילי האו"ם למוצב של חזבאללה, הם הותקפו באלימות פיזית בידי הפעילים שאיישו אותו. מאז ועד פרוץ המלחמה לא התקרבו אנשי האו"ם למקום. חזבאללה אף הגדיל לעשות: אנשיו סימנו עבור חיילי האו"ם קו באמצעות סרט סימון, ואסרו עליהם לחצות אותו.

בארי מביא את החלטה 1701, שהתקבלה בתום מלחמת לבנון השנייה, כדוגמה הבולטת לחוסר היכולת ולמוטיבציה הנמוכה של האו"ם לפעול נגד חזבאללה. על פי ההחלטה, כל האזור שבין קו הגבול עם ישראל לנהר הליטני אמור היה להיות מפורז מנשק, ולחזבאללה נאסר לפעול בו.

בשיחות בין ישראל ללבנון עומדת על הפרק דרישתה של ממשלת עאון לנסיגה נוספת של צה"ל. בינתיים הבהיר הדרג המדיני בישראל כי לא תהיה נסיגה כל עוד צבא לבנון לא ימלא את הנדרש: פירוק בפועל של תשתיות חזבאללה

בפועל, ליוניפי"ל לא הייתה סמכות ממשית להיכנס לבתים, והוא נמנע מלהיכנס לכפרים כדי לערוך סריקות. בכל פעם שקם קצין או"ם אמיץ, דאג חזבאללה לסמן לו את הגבול בירי או באמצעות מטען צד. זה בדיוק דפוס הפעולה שנקט חזבאללה לאחרונה גם כלפי צבא לבנון, כשזה ניסה להתקרב לנכסים רגישים של הארגון.

בשיחות בין ישראל ללבנון עומדת על הפרק דרישתה של ממשלת עאון לנסיגה נוספת של צה"ל. בינתיים הבהיר הדרג המדיני בישראל כי לא תהיה נסיגה נוספת כל עוד צבא לבנון לא ימלא את הנדרש ממנו: פירוק בפועל של תשתיות חזבאללה.

חייל של כוח יוניפי"ל מסמן את הגבול בין לבנון וישראל ליד כפר שובא בדרום לבנון, 21 ביולי 2023 (צילום: JOSEPH EID / AFP)

אחד הנושאים השנויים במחלוקת, שעדיין לא יושבו בין הצדדים – וספק אם תהיה בעניינם הסכמה גם בהמשך – הוא השאלה מי יקבע מהו שטח מטוהר ומפורז. לבנון דורשת שהסמכות תהיה בידיה, וישראל מתנגדת לכך.

בינתיים, בשתי המובלעות שאליהן נכנס צבא לבנון לא היו כוחות צה"ל, כך שבפועל לא התרחשה נסיגה ישראלית. כאמור, נסיגה אינה מצטיירת היטב בתקופת בחירות.

בינתיים, בשתי המובלעות שאליהן נכנס צבא לבנון לא היו כוחות צה"ל, כך שבפועל לא התרחשה נסיגה ישראלית. כאמור, נסיגה אינה מצטיירת היטב בתקופת בחירות

נוסף על כך, על השולחן מונחת הצעה של ממשלת איטליה – בברכת הוותיקן, הדואג לשלומם של הנוצרים – לשלוח כוח צבאי ללבנון שיפקח על יישום ההסכם.

בישראל "בוחנים את ההצעה", ועד כה, באופן שאינו מקרי, לא מסרו תשובה רשמית. ככל הנראה, המטרה היא שלא להביך את האיטלקים, המארחים את סבבי השיחות האחרונים, ומתוך תקווה שגם במקרה הזה תהיה זו ארה"ב שתוציא עבור ישראל את הערמונים מהאש.