אזרחים מן השורה נוטים לקחת את תקציב המדינה ברצינות. הרי חברי הכנסת נאבקים על כל סעיף, ופרשנים כלכליים מכבירים מילים על התקציב, והאזרחים מניחים שתוצאת הדיונים שעוברת בכנסת היא מה שקובע לאן ילכו כספי המיסים שלנו בשנה הקרובה.

אבל זה לא באמת כך.

כדי להבין מה קורה עם התקציב, צריך קודם כל לדעת שיש לו בעצם שלוש גרסאות.

הגרסה הראשונה היא התקציב המקורי, זה שעובר בכנסת ויש עליו מאבקים וכותבים עליו בעיתונים.

כדי להבין מה קורה עם התקציב, צריך קודם כל לדעת שיש לו בעצם שלוש גרסאות. הגרסה הראשונה היא התקציב המקורי, זה שעובר בכנסת ויש עליו מאבקים וכותבים עליו בעיתונים

הגרסה השנייה היא התקציב כפי שהוא נראה בסוף השנה, אחרי תוספות והעברות תקציביות שאושרו על ידי ועדת הכספים במהלך השנה. קוראים לזה "התקציב על שינוייו".

לכאורה זה מה שאמור להיות מה שבאמת קורה, אבל זה לא. הגרסה השלישית היא ביצוע התקציב, כלומר הכספים שהועברו בפועל. מסתבר שיש סעיפים שמוציאים עליהם בפועל יותר ממה שאושר, ויש כאלה שפחות.

*  *  *

הפער בין התקציב המקורי לביצוע התקציב הוא המקום שבו מיליארדי שקלים עוברים. לפעמים זה נעשה למטרות ראויות שאי אפשר היה לצפות אותן מראש; זו הסיבה שיש בכלל מנגנון לעדכון התקציב. אבל לפעמים זה נעשה למטרות שקרובות לליבם של הפוליטיקאים, והם לא רצו להציג אותן בפומבי בתקציב המקורי.

דוגמה אחת היא התקציב שהמדינה מעבירה ל"מעיין החינוך התורני", רשת החינוך של ש"ס, סעיף 206303 בתקציב המדינה.

הפער בין התקציב המקורי לביצוע התקציב הוא המקום שבו מיליארדי שקלים עוברים. לעיתים למטרות ראויות שלא נצפו מראש, אך לעיתים למטרות הקרובות ללב הפוליטיקאים, שלא רצו להציגן בפומבי בתקציב המקורי

התפתחות הסעיף הזה מוצגת בגרף הבא. כל הסכומים מתוקנים לאינפלציה, כלומר כשרואים שהסכום עלה אז הוא עלה באופן ריאלי, לא בגלל שהייתה אינפלציה.

התקציב המקורי של מעיין החינוך התורני לעומת התקציב בפועל

כפי שרואים, התקצוב של הרשת גדל באופן ניכר במהלך השנים. חלק מהגידול היה בשל ריבוי טבעי. חלקו נבע מאספקת ארוחות חמות לילדים (מה שמשך הורים משכבות חלשות גם אם אינם חרדים ואינם שייכים למגזר המקורי של ש"ס). וחלק היה בשל בתי ספר חרדיים שהצטרפו לרשת כדי לזכות ב-100% מימון מהמדינה, לכאורה בתמורה לכך שילמדו ליבה, אף על פי שזה לא תמיד נעשה בפועל.

אבל מעבר לגידול בתקציב המקורי, רוב השנים הרשת זכתה גם בתוספת משמעותית אחרי שהתקציב הועבר. השיא היה בשנת 2025. בעקבות המלחמה והקיצוצים – התקציב שהרשת מקבלת נחתך. אבל ביצוע התקציב דווקא גדל באופן משמעותי. בסך הכול נוספו לתקציב המקורי לא פחות מ-45%, ובכסף – 338 מיליון שקלים.

ביצוע התקציב של משרד החינוך כולו גם עלה ב-2025 לעומת התקציב המקורי. אבל הפער היה אחוז אחד בלבד. בנוסף למעיין החינוך התורני, היו עוד שני סעיפים שגם הם גדלו ב-45%: התמיכה בחינוך המוכר שאינו רשמי, והתמיכה במוסדות הפטור (כלומר רשתות חרדיות אחרות). והיה גם סעיף אחד שגדל ביותר מזה: סעיף התמיכה בתרבות יהודית גדל ב-57%. בסעיף החינוך המיוחד, לעומת זאת, היה קיצוץ: הביצוע היה 5% פחות מהתקציב המקורי.

בנוסף למעיין החינוך התורני, גם התמיכה ברשתות חרדיות אחרות גדלה ב-45%. סעיף התמיכה בתרבות יהודית אף גדל ב-57%. לעומתם, סעיף החינוך המיוחד קוצץ: הביצוע היה 5% פחות מהתקציב המקורי

המסקנה לכן היא שאם רוצים לדעת מה באמת סדר העדיפויות של הממשלה, צריך להסתכל לא על חלוקת התקציב המקורי אלא על השינויים שהוא עובר בדרך לביצוע.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.