כהונתו ארוכת השנים של נתניהו, במיוחד בשנים האחרונות, רצופה במקרים שבהם פעל בצורה הרסנית בתחום המוסדי, באופן שהחליש את הרגולציה ושומרי הסף, לעיתים זה נעשה כדי לשרת אינטרס אישי או קואליציוני – אך התוצאה, מבחינת האינטרס של מדינת ישראל, הייתה שגויה והרסנית מבחינה אסטרטגית.

הדפוס הזה נראה בהימנעות מוועדת חקירה ממלכתית לכשלים שהובילו לטבח ב-7 באוקטובר; בעימותים החוזרים עם שומרי סף רבים, כולל, בין השאר, ראש שב"כ, היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט העליון; בחקיקה שפגעה בשלטון החוק ובשוויון בפני החוק, כולל חוק שביהמ"ש העליון קבע כי נועד להיטיב עם מצבו המשפטי האישי;

באי-אכיפה של פסיקות שונות של בג"ץ, שהבולטת שבהן היא בנושא גיוס החרדים; בהתגברות השחיתות בדרגי הממשל; במינויי נאמנים חסרי כישורים לתפקידי מפתח; במדיניות עקבית של הטלת אשמה על "שלטון הפקידים" במקום נטילת אחריות;

בהשתלטות על הכנסת באמצעות ועדת השרים לחקיקה; ובהפיכת הכנסת לגוף שרוב החקיקה שלו עוקפת את מנגנוני הבקרה הרגילים. מדובר בכשלים קריטיים ברמה האסטרטגית שהובילו לחוסר אמון של הציבור במוסדות המדינה והביאו את שלטון החוק לסף קריסה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו משתתפים בטקס הנחת אבן הפינה למרכז מורשת עטרות בצפון ירושלים. 5 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

טוענים שנתניהו "פגע בניהול של ישראל" – למה הכוונה?

נתניהו מסרב בשנים האחרונות לאפשר לביקורת המקצועית והציבורית לרסן החלטות פוליטיות. זאת, בהימנעותו מחקירה עצמאית של אסון ה-7 באוקטובר; בעימות עם שומרי הסף האמונים על שלטון החוק; ובניתוב משאבים לאינטרסים מגזריים באמצע מלחמה.

המכנה המשותף למהלכים הללו הוא אי-נטילת אחריות והימנעות מביקורת. מדיניות כזאת מובילה, בהכרח, לשגיאות אסטרטגיות בניהול המדינה שחוזרות על עצמן שוב ושוב.

ראשית, יותר משנתיים אחרי ה-7 באוקטובר, בישראל עדיין לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית של הכשלים שאפשרו את הטבח. נתניהו מתנגד להקמתה מתחילת המלחמה. בג"ץ הוציא צו על-תנאי הדורש מהממשלה לנמק מדוע לא הוקמה ועדה כזו.

הקואליציה קידמה תחת זאת חוק שיאפשר ועדה במינוי פוליטי, בניגוד לדרישה של חלק ניכר ממשפחות הנרצחים והחטופים. אבל בלי גוף חוקר עצמאי, אין מנגנון שמחייב להסיק מסקנות מהכשלים.

בנימין נתניהו לצד חברי הכנסת החרדים יצחק גולדקנופף ומשה גפני לפני ההצבעה במליאת הכנסת על חוק יסוד לימוד התורה, 1 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שנית, הממשלה והקואליציה פגעו גם בשומרי סף מוסדיים תוך כדי רצף המלחמות. הממשלה פיטרה תוך כדי המלחמה בעזה את ראש שב"כ לשעבר רונן בר. בג"ץ קבע שההחלטה התקבלה בהליך לא תקין ותוך ניגוד עניינים של נתניהו, בשל חקירת שב"כ והמשטרה נגד יועציו של נתניהו עצמו בפרשת "קטארגייט".

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, קבע במפורש שראש שב"כ הוא שומר סף מובהק. עימות עם הגוף שאמור לחקור את הקשרים בין מקורבי ראש הממשלה לקטאר, בעיצומה של מלחמה, אינו רק סכסוך מנהלי – הוא פוגע ביכולת המערכת לחקור את עצמה.

שלישית, חלוקת המשאבים הלאומיים לא התנהלה בהתאם למצב החירום. תקציב המדינה לשנת 2025 כלל כחמישה מיליארד שקל שהועברו במסגרת הכספים הקואליציוניים, מתוכם כמעט שני מיליארד למוסדות חינוך חרדיים, ובהם מימון ישיבות שבהן לומדים חייבי גיוס.

בנק ישראל התריע כי אי-גיוס חרדים גורר עלות משקית משמעותית, בדיוק בתקופה שבה צה"ל סובל ממחסור חמור בכוח אדם. הגדלת תקציבי הישיבות נמשכה גם כשבג"ץ עצר חלק מהתשלומים בשל אי-עמידה בחוק הגיוס.

אלפי חסידי גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה במחאה על מעצר עריקים. 20 ביולי 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

האם נתניהו הפר את פסיקות בג"ץ בנוגע לגיוס חרדים? 

מאז ה-7 באוקטובר, זה כמעט שלוש שנים, מצהיר צה"ל על מחסור קריטי בכוח אדם שגורם לפגיעה בכושרו המבצעי. אבל הממשלה מתעקשת שלא לחלק את הנטל עם המגזר החרדי.

בג"ץ קבע שוב ושוב מאז 2002 שהפטור בפועל לצעירים חרדים מגיוס, וחוקים שנועדו להסדיר את הפטור הזה, סותרים את עקרון השוויון בפני החוק ולכן אינם חוקתיים.

ביוני 2024 פסק בג"ץ שהממשלה וצה"ל חייבים לגייס את כל הצעירים החרדים החייבים בגיוס, ולשלול תקציבים מישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים. בנובמבר באותה שנה הורה בג"ץ שוב, פה אחד, לממשלה לגבש תוך חודש וחצי מדיניות אכיפה אפקטיבית הכוללת סנקציות.

באפריל 2026 עדיין דן בג"ץ בבקשת ביזיון בית משפט נגד הממשלה על אי-קיום פסק הדין, והשופטים, אף שסירבו להכריז על ביזיון ביהמ"ש, מתחו ביקורת חריפה על הממשלה על היעדר האכיפה של החוק המחייב גיוס ושל הפסיקה.  

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בטקס הפרידה משופט בית המשפט העליון יוסף אלרון, 18 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם פיטורי היועמ"שית היו חוקיים?

במקביל לעימות עם ראש שב"כ לשעבר, וגם אחרי שבר התפטר, התעמתה הממשלה באגרסיביות עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. בעימות חזר על עצמו אותו דפוס בדיוק כמו בעימות עם בר: הליך מהיר של פיטורים ללא עבודת מטה, ושיקולים שלא עמדו במבחן בית המשפט.

באוגוסט 2025 החליטה הממשלה לפטר את בהרב-מיארה. אבל בדצמבר 2025 קבע בג"ץ פה אחד, בהרכב של שבעה שופטים, שההחלטה לא הייתה חוקית והיא בטלה.

בית המשפט תיאר את ההליך שבו שונה מנגנון הפיטורים כ"הליך בזק של ממש" שאושר תוך ארבעה ימים בלי עבודת מטה מסודרת. הוא מצא שההליך נבע משיקולים זרים – ניסיון להתגבר על מכשול בירוקרטי.

האם משפט נתניהו השפיע על החקיקה בכנסת?

נתניהו הוא ראש הממשלה המכהן הראשון בתולדות המדינה שעומד לדין פלילי תוך-כדי כהונתו (בעבר הוגש כתב אישום נגד רה"מ לשעבר אהוד אולמרט ארבעה חודשים לפני שסיים את כהונתו). כתב האישום נגד נתניהו כולל אישומי שוחד, מרמה והפרת אמונים בשלוש פרשות נפרדות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון במשפטו, בבית המשפט המחוזי בירושלים. 15 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הרוב הפרלמנטרי שמחזיק את נתניהו בשלטון תלוי בשותפות הקואליציוניות של הליכוד: הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ש"ס ויהדות התורה. אותה קואליציה קידמה מינואר 2023 ועד לסיום כהונת הכנסת ביולי השנה מהפכה משפטית מקיפה (ה"רפורמה המשפטית", או ההפיכה המשטרית) שצמצמה את סמכויות בית המשפט העליון והיועצים המשפטיים.

במרץ 2023 חוקקה הקואליציה גם את "חוק הנבצרות", שקבע כי "רק מצב רפואי או נפשי מהווה עילה להכריז על ראש ממשלה כבלתי מסוגל לתפקד" (ולא, למשל, מצב משפטי).

החוק חוקק בעיצומו של דיון בבג"ץ בעתירות שביקשו להכריז על נתניהו כנבצר (בלתי מסוגל לקיים את תפקידו). בעתירות נטען שנתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שחל עליו, שאסר עליו להתערב בתחום המשפט בזמן המשפט הפלילי שלו. זאת, כיוון שהקואליציה בראשותו, באישורו ובהובלתו, הובילה את המהפכה המשפטית. 

בג"ץ דחה, אמנם, את העתירות שביקשו להכריז על נתניהו כנבצר. אבל בג"ץ קבע ש"חוק הנבצרות" ייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה. זאת, כיוון שבג"ץ קבע שהחוק עשוי להשפיע על האפשרות לנבצרות של נתניהו, וגם – כי בג"ץ קבע במפורש שהחוק נחקק במכוון וביודעין כדי לשפר את מצבו של ראש הממשלה בנוגע למשפטו הפלילי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 16 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

כשקואליציה שלמה נבנית סביב שותפים קיצוניים, ובית המשפט קובע שחלק מהחקיקה שהיא מקדמת נועד להיטיב עם מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה – הישרדות פוליטית והישרדות משפטית מתערבבות זו בזו.

האם הממשלה השתלטה על עבודת הכנסת?

בדמוקרטיה, תפקידה החוקתי של הרשות המחוקקת – הכנסת – כולל פיקוח על הרשות המבצעת – הממשלה. בפועל, ממשלות נתניהו השתלטו במשך השנים על החקיקה באמצעות הידוק שליטתה של ועדת השרים לחקיקה על החקיקה בכנסת. בעידן נתניהו נוצר מצב בו כמעט כל חוק עובר "בדיקה" של ועדת השרים לחקיקה, וחוקים שלא אושרו בוועדת השרים כמעט לא עוברים בכנסת.

במקביל, החלישה הקואליציה את הביקורת של הדרג המקצועי על מהלכי חקיקה שמובילה הממשלה. הנוהל קובע כי הצעות חוק ממשלתיות (שהממשלה יוזמת ומגישה, להבדיל מהצעות חוק פרטיות שיוזמים ח"כים) חייבות לעבור בדיקה של הדרג המקצועי, כולל אנשי מקצוע ויועצים משפטיים.

אבל חלק גדול מחקיקת ההפיכה המשטרית מקודם כהצעות חוק פרטיות של חברי קואליציה ולא כהצעות ממשלה – מסלול שעוקף את הבקרה הרגילה של הדרגים המקצועיים.

ישיבת שרי ממשלה בוועדת השרים לחקיקה, 19 באוקטובר 2025

לפי דוח של מכון "זולת", הקואליציה הניחה על שולחן הכנסת מאז ינואר 2023 קרוב ל-50 הצעות חוק הנוגעות לאופן ניהול הבחירות, אבל רובן טרם קודמו.

לפי הדוח, עצם הצפת הכנסת בהצעות כה רבות, גם בלי לקדם את מרביתן לחקיקה, משרת מטרה של הרגלת הציבור למהלכים שבעבר היו נחשבים חריגים.

כשרוב החקיקה המשמעותית עוקפת גם את הדיון העצמאי בכנסת וגם את מנגנוני הבקרה הממשלתיים הרגילים, והכנסת עצמה משמשת בעיקר לאשרור אוטומטי של החלטות הקואליציה, מתרוקן תפקידה כרשות עצמאית ומפקחת.

כיצד מנסה הממשלה להכפיף אליה את בתי המשפט?

הממשלה הנוכחית של נתניהו הובילה לאורך כל תקופת שלטונה שורת מהלכים שהחלישו את מערכת המשפט. אחד מהם היה ביטול עילת הסבירות, שאנשי מקצוע רבים הגדירו אותו כמהלך לריסוק עצמאות בית המשפט.

היועמ"ש לשעבר, אביחי מנדלבליט, למשל, אמר: "תכלית החוק היא ריסוק של עצמאות מערכת המשפט כולה", והוסיף שהצעד עלול להוביל לשלטון ללא איזונים ובלמים. בג"ץ פסל את ביטול עילת הסבירות.

ח"כ שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין מתחבקים במליאת הכנסת אחרי העברת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, 27 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הקואליציה שינתה גם את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, באופן שיאפשר פוליטיזציה של תהליך בחירת שופטי העתיד. התיקון אמור להיכנס לתוקף אחרי הבחירות, אם לא ייפסל בבג"ץ או יבוטל בידי הכנסת הבאה.

עוד לפני שינוי הרכב הוועדה, שר המשפטים, יריב לוין, נמנע במשך תקופה ארוכה מלכנס את הוועדה לבחירת שופטים, כיוון שזו סירבה לאשר מינויים של שופטים שרצה במינוי שלהם. בכך החמיר לוין את המחסור בשופטים בערכאות השונות. 

לבסוף, בג"ץ חייב את לוין לכנס את הוועדה לאישור שופטים בערכאות הנמוכות, אך לא בבג"ץ עצמו, שפועל היום בהרכב חסר. 

לאחר שלוין סירב לכנס את הוועדה כדי לבחור נשיא חדש לביהמ"ש העליון, הוועדה התכנסה בלעדיו ובחרה ביצחק עמית לנשיא, אך השר הודיע שאינו מכיר בו בתפקיד. נתניהו, לוין ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה נעדרו מטקס ההשבעה שלו. לוין עדיין מכנה אותו "השופט עמית" כדי לא להכיר בו כנשיא. 

שר המשפטים יריב לוין לצד נשיא העליון השופט יצחק עמית בטקס השבעת השופטים בבית הנשיא בירושלים, 10 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כששר המשפטים, בגיבוי שקט של ראש הממשלה, מסרב להכיר בנשיא בית המשפט העליון שנבחר כדין, ומעכב מינוי שופטים לצרכים פוליטיים, והקואליציה משנה את הרכב הגוף שיבחר את השופטים הבאים – המאבק כבר אינו רק על חוק ספציפי, הוא על עצם קיומה של רשות שופטת עצמאית.

האם בתקופת הממשלה הנוכחית התגברה השחיתות?

לצד המהפכה המשפטית, מתועדת בשנים האחרונות עלייה בהיקף פרשות השחיתות בממשל. לפי פרסומים, שרת התחבורה מירי רגב ומנהל משרדה דירגו רשויות מקומיות ב"רמזור" צבעוני לפי תעדוף פוליטי, ומימנו פרויקטים בניגוד להמלצות הדרג המקצועי.

שרת השוויון החברתי מאי גולן נחקרת בחשד לג'ובים פיקטיביים ולשוחד. שר החוץ לשעבר אלי כהן נחקר בחשד שהורה להנפיק דרכונים דיפלומטיים לחברי ליכוד בעלי השפעה. ראש המל"ל צחי הנגבי הואשם בקבלת שוחד מאנשי עסקים לקידום מיזם שדה תעופה.

במקביל, היקף הכספים הקואליציוניים, המשמשים לעיתים כתחליף לתקציבים רגילים שנמצאים תחת פיקוח מקצועי, עלה מכ-700 מיליון שקל בשנה ב-2021 לכ-7.9 מיליארד ב-2024.

השרה לשוויון חברתי ומעמד האישה מאי גולן נואמת בכנסת, 23 ביולי 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כשההיקף הכספי של תקציבים הנתונים לשיקול דעת פוליטי גדל פי עשרה תוך שלוש שנים, לצד חקירות שוחד נגד שרים ובכירים, קשה להתייחס לכך כאל צירוף מקרים.

האם נתניהו מעדיף אנשים הנאמנים לו על בעלי כישורים?

לצד המאבק בשומרי הסף המוסדיים, מתועדת הרחבה שיטתית של מינוי נאמנים פוליטיים לתפקידי ניהול מקצועיים, לעיתים תוך עקיפת תנאי כשירות בסיסיים.

ניסיונו של נתניהו למנות את עו"ד רועי כחלון לנציב שירות המדינה נבלם על ידי היועצת המשפטית לממשלה, שקבעה בחוות דעת שניסיונו המקצועי אינו הולם את התפקיד. בג"ץ פסל בנפרד את הליך המינוי וקבע שעל התפקיד להיות מאויש בהליך תחרותי.

באותה שיטה מונה דוד זיני לראש שב"כ, מועמדו האישי של נתניהו, לאחר שראש שב"כ הקודם רונן בר פרש על אף שבג"ץ מצא שההליך שנפתח נגדו היה לא-תקין. גם במשטרה תועדו מינויי בכירים חסרי ניסיון מבצעי מתאים לתפקידיהם.

ראש שירות הביטחון הכללי דוד זיני בהר הרצל בירושלים, 3 בנובמבר 2025 (צילום: נעם ריבקין פנטון/פלאש90)

באותה שיטה מונה פרקליטו האישי של נתניהו, מיכאל ראבילו, למבקר המדינה, שנבחר בהליך מפוקפק בכנסת בו ח"כים חויבו לצלם את עצמם מצביעים בהצבעה החשאית על בחירת המבקר. בג"ץ קבע שבהליך הבחירה של ראבילו נפלו פגמים, אך הכנסת לא הצביעה עליו שוב.

כשמינויים לתפקידי מפתח במערכות הביטחון ואכיפת החוק נבחרים על פי נאמנות במקום כישורים, המדינה משלמת על כך מחיר בשלב מאוחר יותר – כשמערכת שאמורה לפעול במקצועיות נדרשת להתמודד עם משבר אמיתי.

למה השרים מתכוונים כשהם אומרים "שלטון הפקידים"?

הממשלה הנוכחית והעומד בראשה מתחמקים בשיטתיות מלקיחת אחריות על כישלונותיהם, ומגלגלים אותם על שומרי הסף והדרג המקצועי. לא מדובר רק ברטוריקה – הגישה הזאת הובילה, הלכה למעשה, להדחת בר ולניסיון להדחת ביהרב-מיארה בעיצומה של מלחמה.

מאז 2018 מתנהל בישראל קמפיין נגד מה שמכונה "שלטון הפקידים" – האשמת גורמי המקצוע במערכות החוק והביצוע ב"פעולה זדונית נגד הדרג הפוליטי", כביכול. כמעט בכל המקרים, מאחורי ההאשמות הללו לא עומדות שום עובדות.

ח"כ טלי גוטליב מגיעה לבית המשפט העליון לדיון על העתירות נגד מינוי דוד זיני לראש שב"כ, 18 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הקמפיין התעצם ככל שהתקדמו החקירות וההליכים המשפטיים-פליליים נגד נתניהו, במקום לקחת אחריות על כישלונות מדיניות, הפך הדפוס השכיח להטיל את האשמה על הדרג המקצועי שיישם אותה, או על מי שחשף אותה.

אחד הביטויים הבוטים ביותר לכך פורסם במרץ 2025, כשנתניהו כתב בחשבון הרשמי שלו ברשת X ש"הדיפ-סטייט בשירות השמאל משתמש באופן מעוות במערכת המשפט" כדי לסכל את רצון העם".

שאלות שעולות מהאירועים

למה המדינה חוזרת על אותן טעויות שוב ושוב?

כי אין מנגנון שמחייב להסיק מסקנות. אין ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר, ושומרי סף שאמורים לבחון את התנהלות הדרג הפוליטי – כמו ראש שב"כ – התמודדו עם מהלכים נגדם דווקא כשחקרו את מקורבי ראש הממשלה.

האם יש קשר בין החקיקה שהובילה הקואליציה למשפטו האישי של נתניהו?

לפחות לגבי אחד מהחוקים שהובילה הקואליציה – "חוק הנבצרות", בג"ץ קבע כי הוא נחקק ממניעים אישיים כדי להיטיב עם מצבו המשפטי של נתניהו.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון נועם סולברג ושופטי העליון בדיון בעתירות נגד החוק המקפיא מעצרים, חקירות וצעדי אכיפה נגד משתמטי גיוס חרדים. 28 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם החוק המחייב לגייס גברים חרדים צעירים כמו כולם נאכף בפועל?

לא. כמעט לא מתקיימת אכיפה של חובת הגיוס על החרדים. בנוסף להיעדרה של אכיפה אפקטיבית של הגיוס, הממשלה מממנת ישיבות ומוסדות לימוד שבהם לומדים משתמטים מגיוס ומשלמת להם קצבאות והטבות סוציאליות, וזאת, בניגוד לחוק ולפסיקות בג"ץ, שפסק פה אחד פעמיים שיש לגייס ולאכוף סנקציות.

מה קרה בניסיון פיטורי היועצת המשפטית לממשלה?

בג"ץ ביטל פה אחד את ההחלטה, וקבע שההליך היה "הליך בזק של ממש" בלי עבודת מטה, שנבע משיקולים זרים – ניסיון לעקוף מכשול בירוקרטי בדרישה להיוועץ בוועדה מקצועית.

האם התגברה השחיתות בדרגי הממשל?

כן. חקירות שוחד וניגוד עניינים נפתחו נגד מספר גדול של שרים ובכירים. זאת, במקביל לזינוק בהיקף הכספים הקואליציוניים הנתונים לשיקול דעת פוליטי – מכ-700 מיליון שקל בשנה לכ-7.9 מיליארד שקל תוך שלוש שנים.

מהו "שלטון הפקידים" שנתניהו, שרים וח"כים מהקואליציה מדברים עליו?

מונח שמשמש להאשמת גורמי מקצוע ואכיפת חוק ב"פעולה זדונית נגד הדרג הפוליטי", כביכול, במקום נטילת אחריות על כישלונות מדיניות. נתניהו עצמו השתמש במושג הפיקטיבי "דיפ-סטייט" בחשבון הרשמי שלו.

האם הכנסת והדרגים המקצועיים מפקחים על הממשלה בהליכי החקיקה?

במידה מוגבלת. רוב החוקים שעולים בכנסת מאושרים, או נפסלים, על ידי ועדת השרים לחקיקה, וברוב המקרים רק חוקים שעברו בוועדה עוברים בכנסת. חלק מחקיקת ההפיכה המשטרית קודם כהצעות חוק פרטיות של חברי קואליציה, מסלול שעוקף את הבקרה שמפעילים דרגים מקצועיים בממשלה על הצעות חוק ממשלתיות.

מקורות עיקריים: "גלובס" – בג"ץ: פיטורי ראש שב"כ בניגוד לדין, נתניהו בניגוד עניינים; המכון הישראלי לדמוקרטיה – הכספים הקואליציוניים לחינוך החרדי בתקציב 2025; בנק ישראל – העלות המשקית של אי-גיוס חרדים לצה"ל; המכון הישראלי לדמוקרטיה – בג"ץ חוק הגיוס; כאן חדשות – בג"ץ דן על אי-גיוס החרדים; "כלכליסט" – בג"ץ מבטל את פיטורי היועמ"שית; "כלכליסט" – משפט נתניהו: כתב האישום בשלוש הפרשות; "גלובס" – חוק הנבצרות נדחה לכנסת הבאה; "הארץ" – מנדלבליט: ביטול הסבירות יביא לעריצות השליט; מכון זולת (ד"ר מיכל עברון יניב ועו"ד איתי מק) – השלטון בישראל: סמכותני-תחרותי

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית