עד לפני כעשור, שתי המפלגות הגדולות בארה"ב – הדמוקרטית והרפובליקאית – הביעו אהדה לישראל. כיום, רבים מחברי הקונגרס ומהבוחרים שלהן מתייחסים לישראל באופן צונן.

ח"כים מהקואליציה ודוברי הממשלה טוענים כי מדובר ב"מגמת עומק תרבותית, פנים-אמריקאית" שאינה קשורה למדיניות הממשלה והעומד בראשה בנימין נתניהו.

אלא שסקרים של מכוני המחקר המרכזיים בארה"ב: מכון גאלופ (Gallup), מרכז המחקר פיו (Pew), מכון ברוקינגס (Brookings), ומידע של הליגה נגד השמצה (ADL) – קובעים את ההפך.

שלושת מכוני הסקרים והליגה קושרים את הירידה בתמיכה ישירות למדיניות הממשלה, למלחמות בעזה, באיראן ובלבנון, ולאישיותו ומהלכיו של נתניהו.

האם הירידה בתמיכה בישראל בארה"ב קשורה למלחמה? 

אם ההתרחקות של רבים מהאמריקאים מישראל, בעיקר תומכי הדמוקרטים, הייתה "תהליך תרבותי", היא הייתה מתרחשת לאט-לאט, כיוון שתהליכים תרבותיים מתרחשים במשך עשורים שלמים.

אתר בעיר עזה שנפגע בתקיפה אווירית שביצעה ישראל, 30 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)

אבל השינוי בדעת הקהל האמריקאית לרעת ישראל נמדד בחודשים. לפי סקר של גאלופ, בנובמבר 2023 תמכו כ-50% מהאמריקאים בפעולות צה"ל בעזה, ואילו ביולי 2025 צנח מספר התומכים ל-32%. 

בקרב מצביעי הדמוקרטים הצניחה בתמיכה במלחמה בעזה הייתה תלולה אף יותר: מ-36% ל-8% בלבד. ירידה של שני שלישים בתמיכה במלחמה בפחות משנתיים אינה מתיישבת עם הטענה על "שינוי תרבותי" איטי, אלא עם תגובה ישירה למדיניות ולאירועים.

הקצב הזה מאפיין תגובות ציבוריות למלחמה, לא תהליך שינוי בין-דורי.

האם סקרים קושרים את הירידה בתמיכה בישראל לנתניהו?

לפי סקרי גאלופ, הירידה באהדת מצביעי הדמוקרטים לישראלים נובעת מהסתייגות מ"ההנהגה הפוליטית של המדינה תחת נתניהו".

לפי סקרים, 52% מהאמריקאים מחזיקים בדעה שלילית על נתניהו. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בפני הקונגרס בוושינגטון נגד הסכם הגרעין עם איראן, 3 במרץ 2015 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

סקר מכון Pew מאפריל מצא כי 76% ממצביעי הדמוקרטים אינם נותנים אמון בנתניהו, ול-52% מהם "אין אמון בו כלל" – עלייה מ-37% בתוך שנה. הסקר אף מצא שהאמריקאים מחזיקים בדעה חיובית יותר על העם בישראל מאשר על ממשלת ישראל.

פרשנים מתארכים את תחילת הקרע בקרב המצביעים הדמוקרטים ב-2016, כשנתניהו תקף בפומבי, בנאום בקונגרס בפומבי את הסכם הגרעין שעליו חתם הנשיא לשעבר ברק אובמה ואת הנשיא עצמו, בתיאום עם גורמים במפלגה הרפובליקאית. הירידה בתמיכה בנתניהו בסקרים החלה עוד בערב יום הנאום.

כשדעת הקהל יוצאת נגד נתניהו כאישיות, קשה לטעון ש"זהות ראש הממשלה אינה רלוונטית לתמיכה בישראל".

האם גם רפובליקאים תומכים כיום פחות בישראל?

רבים מתומכי הממשלה טוענים כי המניע לירידה באהדה לישראל בארה"ב הוא "אידיאולוגיה פרוגרסיבית". אבל הטענה הזאת לא מתיישבת עם העובדה שהירידה בתמיכה מתפזרת על פני קהלים שונים ומגוונים.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מקבל את פניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באחוזת מאר-א-לגו בפאלם ביץ', פלורידה. 29 בדצמבר 2025 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

סקר של מכון ברוקינגס מצא ש-45% מהאמריקאים מאמינים כי ישראל ביצעה בעזה "רצח עם". לפי הסקר, זוהי עמדה שרווחת לא רק בקרב מצביעי הדמוקרטים מהשמאל הרדיקלי (המכונה בארה"ב "פרוגרסיבי"), אלא גם בקרב מצביעי דמוקרטים מהמרכז הפוליטי ובקרב בוחרים עצמאיים שאינם מזדהים בעקביות עם אחת המפלגות, ואף בקרב מצביעים צעירים של המפלגה הרפובליקאית.

המכון מצא גם שהשינוי החד ביותר בעמדות כלפי ישראל התרחש דווקא בקרב המצביעים המבוגרים של הדמוקרטים (שרובם נוטים למרכז ולא "פרוגרסיבים"). לפי המכון, הקבוצה היחידה שנותרה איתנה בתמיכה בישראל היא הרפובליקאים המבוגרים.

לפי סקר של גאלופ, האהדה של הרפובליקאים לישראלים ירדה ב-10% מאז 2024.

בנוסף, סקרים שהתבצעו מחוץ לארה"ב מראים על שינוי לרעה ביחס לישראל במדינות רבות. סקר של Pew שנערך ב-36 מדינות מצא כי ברוב המדינות, כולל דמוקרטיות מערביות, רוב האנשים מחזיקים בגישה שלילית כלפי ישראל.

שינוי אידיאולוגי בארה"ב לכיוון "פרוגרסיבי" אינו יכול להסביר תזוזה בו-זמנית בעמדות של אמריקאים מהמרכז והימין, ושל רוב הציבור בעשרות מדינות. הגורם המשותף לשינוי הזה הן המלחמות בעזה ובאיראן.

גרפיטי אנטישמי על בית כנסת בארה"ב, צילום מסך מחדשות WRTV Indianapolis

כיצד מסבירה הליגה נגד השמצה את העלייה באנטישמיות?

דוברי הממשלה, שטוענים שלירידה בתמיכה בישראל "אין קשר למדיניות ולנתניהו", כביכול, מסתמכים על נתון שפרסמה הליגה נגד השמצה. לפי הליגה, רוב התקריות האנטישמיות בארה"ב ב-2024 (58%, או 5,452 אירועים) כללו רכיב הקשור לישראל או לציונות.

הנתון הזה, לטענת תומכי הממשלה, "מוכיח" כביכול שהמניע של הירידה בתמיכה בישראל הוא התנגדות ללאומיות היהודית ולא למדיניות ולמלחמות.

אלא שהליגה עצמה ממסגרת את הנתון הזה באופן אחר. הליגה מתארת את השינוי באופי האירועים האנטישמיים כ"השפעת התנאים הגאופוליטיים על האנטישמיות המקומית". לפי הליגה, מדובר בתקריות אנטישמיות שהתרחשו בשולי הגל האנטי-ישראלי שהתעורר בצל המלחמה בעזה, ששיאו היה במחאה הפרו-פלסטינית בקמפוסים האמריקאים באביב 2024.

יתרה מכך: ביקורת על ישראל איננה אנטישמיות, גם אם היא חריפה וקולנית כמו המחאות בקמפוסים. גם הליגה מדגישה זאת בכל הפרסומים שלה. הליגה אינה סופרת מחאות נגד ישראל, מדיניותה, ממשלתה או מלחמה כזו או אחרת במדד התקריות האנטישמיות.  

הממשלה קושרת בין מחאות נגד המדיניות שלה לבין אנטישמיות, ומסתמכת בכך על הליגה נגד השמצה – אבל הליגה עצמה אינה מסכימה לקישור הזה.

הפגנה למען עזה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, 15 בנובמבר 2023 (צילום: Bryan R. Smith / AFP)

כיצד הפך הזרם האנטי-ישראלי השולי בארה"ב למרכזי?

בשנים האחרונות, התנגדות לישראל הפכה בארה"ב מעמדה של מיעוט שולי לעמדה מרכזית בשיח הציבורי. דוברי הממשלה טוענים כי התהליך הזה קרה "בלי תלות באירוע ספציפי". ניתוח ההצבעות בסנאט מראה כי טענה זו אינה נכונה.

באפריל השנה, 40 סנאטורים הצביעו נגד סיוע בנשק לישראל. פרשנים פוליטיים, כמו מארק סאטלר מאתר Roll Call, למשל, הצביעו על העובדה ששנה וחצי קודם לכן, בסתיו 2024, פחות מ-20 סנאטורים הצביעו נגד הסיוע.

עוד שנה קודם לכן, כשהנשיא הקודם, ג'ו ביידן, העניק לישראל חבילת סיוע ענקית בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר, היא אושרה בקונגרס ברוב של 412 מול 10; המתנגדים היו חבר קונגרס רפובליקאי אחד, ותשעה דמוקרטים מתוך 435 (רוב הרפובליקאים נמנעו בהצבעה מתוך התנגדות לחבילת תמיכה באוקראינה, בלא קשר לישראל).

השינוי קשור, אפוא, ישירות למלחמות בעזה, בלבנון ובאיראן. הסנאטור מארק וורנר, הדמוקרט הבכיר בוועדת המודיעין של הסנאט, נימק את התנגדותו לסיוע באפריל בחוסר רצונו לספק ציוד ל"פעולות צבאיות מסלימות (של ישראל) בדרום לבנון".

שינוי שהתרחש תוך שנתיים בזמן מלחמות הוא לא "מגמה מבנית מנותקת מאירוע".

מפגינים נגד נתניהו וההפיכה המשפטית, ניו יורק, ספטמבר 2023 (צילום: Luke Tress/Flash90)

שאלות שעולות מן הנתונים

האם השחיקה בתמיכה בישראל בארה"ב קדמה לנתניהו?

לא. לפי כל הסקרים והפרשנויות, הקרע החל בקרב מצביעי המפלגה הדמוקרטית ב-2015, עם נאומו של נתניהו בקונגרס נגד הסכם הגרעין של הנשיא אובמה.

האם רק צעירים תומכים פחות בישראל בארה"ב?

לא. לפי גאלופ, יש ירידה בתמיכה בישראל גם בקרב בני 55, ובגילאי 35–54 חל היפוך של ממש.

האם ההתנגדות לישראל הפכה לעמדת רוב בקונגרס?

לא. גם אחרי שנתיים של עלייה חדה במספר חברי הסנאט ובית הנבחרים שמתנגדים לתמיכה הצבאית בישראל, מדובר במיעוט של כמה עשרות חברי קונגרס בלבד.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נפגש עם משפחות החטופים בעת ביקורו בישראל, 18 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

לסיכום: התמיכה האמריקאית הדו-מפלגתית בישראל היא אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של ישראל, והיא נשחקת בקצב שקשור ישירות למדיניות של הנהגה אחת ולדמותו של אדם אחד. שתי שאלות:

כשמכוני הסקרים גאלופ ו-Pew, הליגה נגד השמצה והפרשנים הפוליטיים, מצביעים כולם על המלחמות והנהגתו של ראש הממשלה כגורמים לירידה בתמיכה בישראל – מה הערך של ההסבר שמייחס את השחיקה ל"שינוי תרבותי"?

אם נכס שנבנה במשך עשורים נסדק בתוך שנתיים, מי מהמתמודדים בבחירות מציב את השיקום שלו כמשימה מדידה, ולא כבעיה של מישהו אחר?

המקורות: מכון גאלופ – סקרי דעת קהל אמריקאית על ישראל ועל נתניהו; מרכז המחקר פיו – עמדות אמריקאיות וגלובליות כלפי ישראל; מכון ברוקינגס – ניתוח שחיקת התמיכה; הליגה נגד השמצה (ADL) – מבדק אירועים אנטישמיים 2024; מזכירות בית הנבחרים – תיעוד הצבעות רשמי; Roll Call – סיקור הצבעות הסנאט.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.