שובו של הקאמבק

בסוף השבוע מצאתי את עצמי חוזר אל "הקאמבק", סרטו התיעודי המצוין של איתי אשר מכאן 11, שליווה את מסע הבחירות של בנימין נתניהו בסתיו 2022. עצרו הכול וצפו בו. לא מתוך נוסטלגיה, אלא משום שזה הקדימון לשובו של הקאמבק, בדרך לבחירות של 27 באוקטובר, הראשונות מאז השבעה באוקטובר.

היופי בסרט הוא דווקא במה שלא הצליח בו. אשר ביקש להתלוות לקמפיין מבפנים, ונדחה שוב ושוב. "אנחנו לא מכניסים עיתונאים לבטן הרכה שלנו", הסביר לו טופז לוק, והסירוב הזה הוא הממצא המרכזי.

מה שאשר צילם מאחורי הגדרות, מבעד לזכוכית המשוריינת של הביבימוביל, הוא הארכיטקטורה עצמה: קמפיין שאינו זקוק לעיתונות, כי הוא כבר החליף אותה.

במאי "הקאמבק" ביקש להתלוות לקמפיין נתניהו מבפנים ונדחה. מה שצילם מאחורי הגדרות, מבעד לזכוכית המשוריינת של הביבימוביל, הוא הארכיטקטורה: קמפיין שאינו זקוק לעיתונות, כי כבר החליף אותה

הקמפיין של 2022 עמד על שלוש רגליים.

הרגל הראשונה, חשבון

באמצע המסע נתניהו עוצר ומרצה למצלמה שיעור אריתמטיקה: הגושים תקועים בתיקו, הכול תלוי במנדט ה־61, ואם יש עתיד תקבל אפילו מנדט אחד יותר מהליכוד, יאיר לפיד ירכיב ממשלה, ואז לא משנה כמה קיבלו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. אין שם חזון, יש לוגיסטיקה של קולות. "תפסו אותם באוזניים, תפסו אותם בצווארון, תביאו אותם לקלפי". והחשבון עבד: מיזוג כפוי בימין, כמעט אפס קולות מבוזבזים, ומנגד קרוב ל־290 אלף קולות שנשרפו על מרצ ובל"ד. שוויון בקלפי תורגם ל־64 מנדטים.

הרגל השנייה, הווירטואלי במקום הממשי

עשרות או מאות באו לכיכרות, עשרות אלפים צפו ברשת. משאית עם מסך נוסעת בשיירה כדי שהכיכר תיראה מלאה בפיד של טופז. העצרת היא אולפן, הקהל הוא תפאורה, ומשמעת הקמפיין יורדת עד איש המגפון. פרק בסרט נקרא "1+1=4", וזו כל תורת ההגברה.

הרגל השלישית, פולחן הרדיפה

"מה שנשפט היום הוא הניסיון לחתור תחת רצון העם", אומר נתניהו על משפטו שלו. "להם יש תקשורת, לנו יש אמת". פסילת עמיחי שיקלי, פסילת בל"ד, המערכת שוב נגד הליכוד. בג"ץ הפך את שתי ההחלטות בתוך ימים, וזה לא שינה דבר, העלבון כבר נקטף. וכשההפקה זקוקה לאויב בשר ודם, צלם התאגיד משרת יפה: "נאצי אשכנזי", "קאפו", צועקים עליו בראש העין, וכולם מסביב מצלמים ומגחכים.

אין חזון, יש לוגיסטיקה של קולות. "תפסו אותם בצווארון, תביאו אותם לקלפי". והחשבון עבד: מיזוג כפוי בימין, כמעט אפס קולות מבוזבזים, ומנגד קרוב ל־290 אלף קולות שנשרפו על מרצ ובל"ד. שוויון בקלפי תורגם ל־64 מנדטים

עכשיו הניחו את שלוש הרגליים על לוח 2026, ותגלו שהלוח התהפך.

הדליפה בשלב זה בימין.

סמוטריץ' מנהל רומן עם אחוז החסימה. בן גביר מפלרטט בינתיים עם תמסחי היאור ועידית סילמן. מפלגות "ימין רך" צצות כפטריות לאחר הגשם, ונתניהו מציע שריונים ברשימת הליכוד לכל דכפין. בסקרים הליכוד על 23, תיקו עם "ישר" של גדי איזנקוט. הקואליציה על 50, והאופוזיציה היהודית על 58 עם אופק של 60.

התפאורה התחלפה.

פוסטרים של נתניהו לצד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין אינם זמינים העונה. טראמפ חתם בוורסאי על מזכר הבנות עם איראן מעל ראשו של נתניהו, שמיהר להבהיר כי ישראל "אינה צד" לו. הביקור האחרון בבית הלבן הסתיים בלי מצלמות ובלי מסיבת עיתונאים ועם שליטה איראנית במצרי הורמוז. אז הופכים את הטיעון. לא עוד האיש שמזיז את וושינגטון, אלא האיש שעומד איתן מול לחציה. סופר ספארטה הנה אנו באים.

טענה אחת עובדת כמובן. כל ממשלה חלופית תישען על המפלגות הערביות. זה כמובן מוקש שמפלגות האופוזיציה לא יודעות לפרק. אם בנט, איזנקוט ואביגדור ליברמן יתחייבו שלא להישען עליהן, הם מצמצמים בעצמם את הדרך ל־61. אם לא יתחייבו, נתניהו יקבל את תמונת הקמפיין שהוא מחפש.

פוסטרים עם טראמפ ופוטין לא זמינים העונה. טראמפ חתם על מזכר הבנות עם איראן מעל ראשו של נתניהו, אז הופכים את הטיעון: לא עוד האיש שמזיז את וושינגטון, אלא זה שעומד איתן מול לחציה. סופר ספארטה

ב־2022 העלבונות היו מציאה מזדמנת, פסילה כאן, עסקת גז שם. ב־2026 הקואליציה מספקת, בהתאמה לצורך, עימות חדש עם שומרי הסף: חוק שמרוקן את סמכויות היועצת המשפטית לממשלה, הקפאת אכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לגיוס – אשר בג"ץ השעה בתוך שעות, הרי לכם עוד הוכחה לרדיפת הימין.

וגולת הכותרת, ועדת חקירה פוליטית לשבעה באוקטובר, בלי שופטים, בלי יועמ"שים לשעבר, בלי ראשי שב"כ, שעברה קריאה ראשונה והוקפאה במכוון עד אחרי הבחירות, בעוד הממשלה מבקשת מבג"ץ להשאיר את השאלה "לבוחר". לקח שיקלי מיושם במלואו. המטרה היא לא לנצח בוויכוח, המטרה היא לגרור את המאבק. ברגע שמנצחים או מפסידים בוויכוח רגעי, עוברים לוויכוח הבא.

רגל רביעית, המצביעים החדשים 

ויש לקמפיין רגל רביעית, שהסרט חושף בהיסח הדעת. בשידור חירום ביום הבחירות כותבת גולשת אנונימית שאימא שלה תמיד הצביעה ביבי, אבל אין לה כוח. נתניהו נוזף בה בשידור חי: אין כוח כשאנחנו על סף ניצחון? ב־2026 האם העייפה הזאת היא הבוחרת החציונית של הגוש כולו. מולה יכוון הקמפיין את מבטו אל כ־640 אלף המצביעים החדשים, בני 18 עד 22, שהסקרים מוצאים אותם נוטים ימינה.

*  *  *

ומסלול הביבימוביל של 2022, שדרות, אופקים, נתיבות, הוא היום מפת השבעה באוקטובר. הכיכרות שבהן צולמה האקסטזה הן ערי הטבח. האם המשאית עם הזכוכית המשוריינת תעז לחזור לשם? מה יקרה בקהל אם תחזור? זו אולי הסצנה המסקרנת ביותר בסרט הבא.

מסלול הביבימוביל של 2022, שדרות, אופקים, נתיבות, הוא היום מפת השבעה באוקטובר. הכיכרות שבהן צולמה האקסטזה הן ערי הטבח. האם המשאית עם הזכוכית המשוריינת תעז לחזור לשם?

ומכאן המסקנה. את התרגיל הזה כבר ראינו: בין 2019 ל־2021 נתניהו כיהן חודשים ארוכים כראש ממשלת מעבר של מדינה שאינה מכריעה. התיקו אינו בהכרח התוכנית, אבל עבור ראש הממשלה המכהן הוא בהחלט יכול להיות תוצאה מספקת. מדינה שבה אף אחד לא מצליח להקים ממשלה, והוא נשאר עד שמישהו באופוזיציה ממצמץ ונכנס מתחת לאלונקה "למען העם" וכדי לקבל זובור.

ובחזרה לסרט, לסצנה האחרונה. בנייני האומה, שתיים לפנות בוקר. עיתונאי מוכה על הרצפה, וההמון שר "שמאלנים תאכלו ת'לב". קומה מעליו נתניהו מבטיח "להרגיע את השיח הציבורי" ו"להשיב את השלום הפנימי".

זו האזהרה שהסרט מספק, והיא אינה על נתניהו, עליו הכול כבר ידוע. היא עלינו. כמה ימים לאחר השבעת הממשלה עלה יריב לוין להתקפה על מערכת המשפט וההמשך ידוע.

איתי אשר, שבא לתעד, הפך בתוך שבועות לחשוד: מעוכב בידי מאבטחים בשדרות, מסומן כשמאלני על פי הזקן. ומה שהיה ב־2022 התנהגות של המון בכיכר הפך בתוך ארבע שנים לחקיקה. הכיכר נכנסה לספר החוקים.

"אני לא מלך", אומר נתניהו בסרט, "מלכים לא צריכים להיבחר".

נכון.

גם ראש ממשלת מעבר של מדינה תקועה לא צריך.

תיקו אינו בהכרח התוכנית, אבל עבור ראש הממשלה המכהן הוא יכול להיות תוצאה מספקת. מדינה שבה אף אחד לא מצליח להקים ממשלה, והוא נשאר עד שמישהו באופוזיציה ממצמץ ונכנס מתחת לאלונקה

צפו שוב בסרט. ואז כוונו שעון מעורר, כמו זה שנתניהו שלף על הבמה בנתיבות, ל־27 באוקטובר. הפעם השעון הזה שלנו. אני ממש לא רוצה לכתוב פוסט שכותרתו "שובו של הקאמבק מכה שנית".

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.