צבר הסימנים לשקיעתה של הכלכלה האיראנית גדל משמעותית בסוף השבוע האחרון. הדיווח אתמול (שבת) כי נשיא איראן מסעוד פזשכיאן איים להתפטר אם לא ייפגש עם המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי כדי להבהיר לו את חומרת המצב הכלכלי, הוא עדות לכך שיש באיראן מי שרואה את המספרים וגם חושש.
גם אם הדיווח הזה אינו מדויק בכל פרטיו, הוא מעיד על החשש בצמרת האיראנית, לפחות בחלקה הפרגמטי יחסית, מהמשך המצור האמריקאי.
סימן נוסף הוא הדיווח אתמול בבוקר ב"פייננשל טיימס", שלפיו איראן לא ייצאה כלל נפט בשבוע האחרון מהאי חארג. העיתון בחן תצלומי לוויין במשך כמה ימים והגיע למסקנה שמסוף הנפט המרכזי של איראן היה מושבת מפעילות בשבוע האחרון.
ההתערערות המואצת של הכלכלה האיראנית נקלטת היטב במערב, וכל שכן בארה"ב. זו אולי הסיבה לכך שהרמטכ"ל האמריקאי מבקש לבחון דרכים לסיים את המלחמה באיראן
הדיווח על האי חארג מעניין על רקע אירוע נוסף, שלא מן הנמנע כי הוא קשור אליו ישירות. על פי דיווח בסוכנות הידיעות "פארס", בנק התעשייה והמכרות (BIM) הקפיא את החשבונות של חברת NIOC – חברת הנפט הלאומית האיראנית – למרות צו ממשלתי שהורה לדחות את חובות החברה עד לסוף שנת הכספים של איראן, במרץ 2027.
משמעות הדיווח הזה היא שבנק ממשלתי עוצר פעילות של חברה ממשלתית בניגוד לצו ממשלתי. ההסבר ההגיוני ביותר לצעד חריף כזה הוא חשש של הבנק מחדלות פירעון של החברה, שעלולה להשפיע ישירות על יציבותו שלו.
ההתערערות המואצת של הכלכלה האיראנית נקלטת היטב במערב, וכל שכן בארה"ב. זו אולי הסיבה לכך שהרמטכ"ל האמריקאי מבקש לבחון דרכים לסיים את המלחמה באיראן, מתוך מחשבה שהמלחמה הכלכלית תהיה אפקטיבית יותר.
הפרסום אתמול ב־CNN, שלפיו הגנרל דן קיין המחיש לדרג המדיני האמריקאי את מגבלות התקיפות האוויריות, רמז כנראה – מבלי לומר זאת במפורש – כי ללא פעולה קרקעית במרכזי כובד איראניים לא תושג הכרעה, או לפחות לא יחול שינוי בעמדה הניצית של מקבלי ההחלטות באיראן. פעולה קרקעית היא מהלך שהאמריקאים מבקשים להימנע ממנו בכל מחיר.
את התמונה הרחבה ביותר באשר למצבה הכלכלי הכאוטי של איראן סיפקה בחודש שעבר קרן המטבע הבינלאומית. על פי דוח שפרסמה הקרן, הכלכלה האיראנית אמורה להתכווץ בשנת 2026 ב־6.1%, והצפי הוא לאינפלציה שנתית של קרוב ל־70%. משמעות צירוף הנתונים הללו היא צניחה חדה בכוח הקנייה של משקי הבית וחוסר יכולת להגדיל הכנסות בשל התכווצות הפעילות הכלכלית.
כלכלני הקרן, שבחנו את הפגיעה הרוחבית בתשתיות באיראן ובמגזר התעשייתי שלה, מעריכים כי שיעור האבטלה באיראן עומד על 9.2%. כלומר, כמעט כל איראני עשירי אינו עובד
כלכלני הקרן, שבחנו את הפגיעה הרוחבית בתשתיות באיראן ובמגזר התעשייתי שלה, מעריכים כי שיעור האבטלה באיראן עומד כיום על 9.2%. כלומר, כמעט כל איראני עשירי אינו עובד – וזה אינו כולל את מי שמשתכר ועדיין נמצא מתחת לקו העוני. נוסף על כך, הקרן מצביעה על חוסר היכולת לקבל נתונים מהימנים מהגופים האיראניים, ולכן ההערכה שפורסמה זהירה ומסויגת יחסית.
הדוגמה הטובה ביותר לפער בין הנתונים היא שער הריאל האיראני. בזמן פרסום הדוח, בחודש יולי, עמד השער הרשמי על 1.48 מיליון ריאל לדולר, בעוד שהשער בשוק השחור עמד על 1.78 מיליון ריאל לדולר – פער של 21%.
הדוח כלל גם בחינה של מדינות האזור, כאשר הממצאים המעניינים נוגעים לקטאר ולעיראק. בשתי המדינות הללו צפויה ירידה בתל"ג של 8.6% ו־6.8% בהתאמה, בעיקר בשל הפגיעה בתעשיית הנפט והגז.
אלא שבשונה מאיראן, שסוחבת כלכלה מקרטעת זה שנים, מלחמה ארוכה ושחיתות שלטונית עמוקה, בעיראק ובקטאר האינפלציה נשלטת יחסית ועומדת על קצב שנתי של בין 3% ל־4%.
לכולם ברור שהמשך השקיעה הכלכלית וההרעה במצבם של משקי הבית במדינה הם מתכון בטוח למחאה, שעלולה להוציא שוב מיליונים לרחובות
השורה התחתונה של הדוח נראית כמו תמרור אזהרה מפני קריסה כלכלית של איראן. זה מסביר את ההתעקשות האיראנית על הסרה מיידית של סנקציות ועל שחרור כספים מוקפאים. רק כך ניתן להזרים במהירות כסף זר לקופה הלאומית המדלדלת, ומבחינת המשטר מדובר, במובן מסוים, במרוץ נגד הזמן.
לכולם ברור שהמשך השקיעה הכלכלית וההרעה במצבם של משקי הבית במדינה הם מתכון בטוח למחאה, שעלולה להוציא שוב מיליונים לרחובות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו