ממרץ 2023 ועד ערב ה-7 באוקטובר קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו שורה ארוכה של התרעות על סכנות ביטחוניות.

הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, ושר הביטחון דאז, יואב גלנט, הזהירו מפגיעה בכשירות צה"ל; אמ"ן התריע על היערכות של אויבי ישראל ועל אימונים של חמאס לפשיטה; ראש שב"כ דאז רונן בר הזהיר ממלחמה; חזבאללה בחן את הגבול; בכיר בחמאס הצהיר על הכוונה לתקוף; לפי דיווחים, המודיעין המצרי התריע גם הוא.

אבל נתניהו המשיך בקידום ההפיכה המשפטית, לא שינה את מדיניותו הבסיסית מול חמאס, לא הסיר את האיום בגבול לבנון ולא ביצע היערכות הגנתית בעוטף עזה שהלמה את רצף ההתרעות.

ראש ממשלה נדרש להקשיב להתרעות, להעריך את הסיכון ולשנות את המדיניות וההיערכות בהתאם. ב-2023 ההתרעות הצטברו זו על גבי זו. נתניהו בחר להתעלם, לא להתאים מדיניות לסיכון, ולא להיערך להתממשות הסיכון. התוצאה היא המחדל שאפשר את הטבח ב-7 באוקטובר.

גופות על המדשאה בקיבוץ בארי אחרי מתקפת חמאס, 11 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מתי וממי הגיעו התרעות על מתקפה לפני ה-7 באוקטובר?

 19.3.2023. אמ"ן התריע: "האויבים רואים את החולשה"

לפי דיווחי צה"ל מ-2024, בין מרץ ליולי 2023 הועברו לנתניהו ארבעה מכתבי התרעה מאגף המודיעין בצה"ל (אמ"ן). המכתבים עסקו באופן שבו אויבי ישראל ראו את הפגיעה בלכידות החברה ובצה"ל בעקבות ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית) והמשבר שהתחולל סביבה.

על פי הדיווחים בזמן אמת מ-2023, גורמי המודיעין סברו כי אויבי ישראל, ובהם איראן וחזבאללה, זיהו "הזדמנות היסטורית" לשינוי מאזן הכוחות באזור, כיוון שהמשבר הפנימי בישראל נתפס כביטוי לחולשה. נתניהו לא היה צריך להסיק בעצמו שהאויב עשוי לנצל את המשבר שיצרה ממשלתו. אמ"ן אמר לו זאת.

25.3.2023. גלנט הזהיר מפני "איום ברור, מיידי ומוחשי"

ב-25 במרץ קרא השר גלנט לעצור את חקיקת ההפיכה המשטרית. גלנט אמר כי "הקרע בחברה חדר לצה"ל ולמערכת הביטחון והוא מהווה איום ברור, מיידי ומוחשי על ביטחון המדינה".

גלנט הסביר כי הוא שומע את הזעם והכאב של חיילים ומפקדים וכי "מקור הכוח שלנו נשחק". נתניהו בחר שלא לעצור את ה"רפורמה". במקום זאת הוא פיטר את גלנט. רק לאחר מחאה ציבורית עצומה הוקפאה החקיקה לזמן קצר.

פלסטינים חוגגים על גדר הגבול עם טנק צה"לי שמחבלי חמאס השתלטו עליו, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Yousef Masoud)

27.3.2023. הרמטכ"ל: "מחלוקת פנימית במקביל לאיומים חיצוניים"

ב-27 במרץ פרסם הרמטכ"ל הלוי מכתב פומבי לחיילי צה"ל, שבו התייחס ל"סערה הפנימית" בישראל גם לאיומים החיצוניים. המסר של הלוי היה שצה"ל חייב להמשיך ולהגן על המדינה דווקא בתקופה שבה קיימים גם איומים מבחוץ וגם משבר מבית.

2.7.2023 חזבאללה הקים אוהלים בשטח ישראל, מומחי ביטחון המליצו לפעול

בתחילת יולי, חזבאללה הקים שני אוהלים מאוישים בפעילים חמושים באזור הר דב, בצד הישראלי של קו הגבול בין ישראל ללבנון ("הקו הכחול").

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), פרסם ב-2 ביולי נייר מדיניות שקרא לישראל "להשתמש בכל האמצעים" להסרת האוהלים. לפי נייר המדיניות: "אם המאמצים המדיניים ייכשלו", המליץ המכון "לשקול פעולה להסרתם גם במחיר של הסתכנות בעימות (עם חזבאללה ולבנון)".

הממשלה בחרה שלא להסיר את האוהלים בכוח. היא העדיפה את המסלול המדיני מול האו"ם, ארה"ב וצרפת. הבחירה הזו של נתניהו מקבלת משמעות בעייתית כאשר היא נבחנת מול ההתרעות שהגיעו באותו זמן על שחיקת ההרתעה.

התמונה הזוכה בתואר "תמונת השנה" של חטיפתה של שני לוק ממסיבת הנובה ליד רעים על ידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Ali Mahmud)

ב-20 ביולי פרסם INSS ניתוח נוסף, הפעם חד בהרבה. המחברים כתבו כי "שורת הפרובוקציות של חזבאללה משקפת ביטחון עצמי גובר של חסן נסראללה ונכונות גוברת לקחת סיכונים". הסיבה, לפי הניתוח, הייתה בין היתר "אמונתו של נסראללה שהמשבר הפנימי בישראל פוגע ביכולות צה"ל וביכולת הממשלה לקבל החלטה על פעולה צבאית".

ה-INSS המליץ במפורש לשלב מהלכים מדיניים עם הכנת תוכניות צבאיות, השלמת המכשול בגבול והיערכות לאפשרות של הסלמה. אבל גם כאן נתניהו נמנע ממהלך התקפי משמעותי להסרת האיום, או מהיערכות למהלך כזה, שאולי הייתה מרתיעה את חזבאללה.

16.7.2023: התרעה נוספת של אמ"ן

ב-16.7.2023 ראש חטיבת המחקר באמ"ן דאז, תא"ל עמית סער, שלח לנתניהו מכתב נוסף. למכתב צורף נספח של ידיעות מודיעיניות. הערכת המצב במכתב התריעה כי "אויבי ישראל מזהים את המשבר הפנימי כהזדמנות לשינוי המצב האסטרטגי ולהחרפת האיום על ישראל".

ביולי 2023 היה אפוא בפני נתניהו מידע רב על התגברות האיום הצבאי על ישראל. באותה נקודת זמן נתניהו כבר ידע שהרמטכ"ל חושש מפגיעה בכשירות, ששר הביטחון הגדיר את המצב כ"איום מוחשי על הביטחון", שאמ"ן סבור שהאויבים מזהים הזדמנות ושחזבאללה בוחן את הגבול. כל זה לא דחף את נתניהו לעצור את הליכי חקיקת ההפיכה המשטרית ולבצע היערכות בגבולות.

עמית סוסנה (מימין) עם חברה בפתח ביתה ההרוס בקיבוץ כפר עזה ב-29 בינואר 2024 (צילום: AP Photo/Leo Correa)

24.7.2023. ראש שב"כ לנתניהו: אני מזהיר אותך שמלחמה מגיעה

ב-24 ביולי 2023 נפגש רונן בר עם נתניהו ואמר לו: "אני מזהיר אותך שמלחמה מגיעה". בר הוסיף שאינו יכול לדעת את היום והשעה, אבל זו הייתה אזהרתו. לדבריו, האויבים ראו חולשה בישראל. בר אמר כי "יש להפגין אחדות כדי למנוע מלחמה".

באותו יום בו ראש שב"כ הזהיר את נתניהו מפני מלחמה, הכנסת אישרה את ביטול עילת הסבירות – אחד מחוקי ההפיכה המשטרית (שבוטל אחר כך בידי בג"ץ) שעורר זעם ומחאה של חלקים גדולים מהציבור ובצה"ל.

יולי 2023. שתי התרעות נוספות של אמ"ן: "האויבים מזהים הזדמנות"

בסוף יולי דווח כי אגף המודיעין הזהיר בארבעה מכתבים ששלח לנתניהו (אחד במרץ, אחד ביולי, ושניים נוספים במהלך התקופה) כי "אויבי ישראל, ובראשם איראן וחזבאללה, מזהים את המשבר הפנימי (בישראל, א.ט.ט) כהזדמנות לשנות את מאזן הכוחות".

באמ"ן העריכו שהפגיעה בארבעת עמודי התווך של ההרתעה הישראלית – כוחו של צה"ל, היחסים עם ארה"ב, החוסן הכלכלי והלכידות הפנימית – עלולה להחליש את ישראל. עוד קבעו באמ"ן כי האויב ראה במהלכי ההפיכה המשטרית "הזדמנות להפתיע את ישראל".

נשקים ומכשירי קשר של מחבלי חמאס אותרו בגן ילדים בקיבוץ בארי, 12 בנובמבר 2025 (צילום: דוברות המשטרה)

סוף יולי 2023. מפקד חיל האוויר: "האויב עלול לבחון את הגבולות"

בסוף יולי הזהיר מפקד חיל האוויר דאז, האלוף תומר בר, כי "האויבים עלולים לנצל את המשבר בתוך הצבא. ייתכן שבתקופה כזאת הם ינסו לבחון את הגבולות שלנו, את הלכידות שלנו ואת הערנות שלנו". בר הדגיש כי "חיל האוויר חייב להישאר דרוך ומוכן".

28.8.2023. סגן ראש הלשכה המדינית בחמאס: "מתכוננים למלחמה כוללת"

ב-28 באוגוסט 2023 סאלח אל-עארורי, ששימש כסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, התראיין ל"אל מיאדין" – ערוץ תקשורת לבנוני המזוהה עם חזבאללה. אל-עארורי הזהיר בריאיון, שפורסם בזמן אמת בערבית ובאנגלית, כי "מדיניות ישראל עלולה להביא למלחמה כוללת באזור".

אל-עארורי אמר במפורש: "אנחנו מתכוננים למלחמה כוללת". אל-עארורי הוסיף כי "חמאס מנהל דיונים עם גורמים שונים בנוגע לאפשרות של מלחמה", וטען כי "ישראל תובס במלחמה כזאת".

אל-עארורי הזכיר כי הממשלה הנוכחית "עשויה לגרום לפילוג פנימי בישראל". אל-עארורי קרא ל"ארגוני ההתנגדות" לפתוח במתקפה "בגדה ובגזרות אחרות"  "לפני שישראל תוכל לבסס שליטה נוספת בגדה".

בכיר חמאס סלאח אל-עארורי בעת ביקור בקהיר, מצרים, ב-2 באוגוסט 2018 (צילום: Mohammad Austaz/Hamas Media Office via AP)

מדובר במידע פומבי שהיה נגיש לנתניהו ושנתניהו היה אמור לקבל ולהיערך בהתאם. INSS – מכון מחקר לא-ממשלתי – היה ככל הידוע הגוף הישראלי היחיד שהתייחס לאזהרות המפורשות הללו ופרסם בזמן אמת, ב-30 באוגוסט, ניתוח של הריאיון.

20.9.2023. לפיד הזהיר: "אנחנו מתקרבים לעימות אלים, רב-חזיתי"

ב-20 בספטמבר – פחות משלושה שבועות לפני ה-7 באוקטובר – ופרסם ראש האופוזיציה יאיר לפיד אזהרה חריגה. לפיד, שהשתתף בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שבה השתתף גם נתניהו, הזהיר אחריה: "אנחנו מתקרבים לעימות אלים, רב-חזיתי".

לפיד הסתמך לדבריו על דיווחים ממערכת הביטחון שנאמרו בישיבת הוועדה. לפיד אמר כי "מספר ההתרעות ביהודה ושומרון הגיע לרמה חסרת תקדים וכי האירועים בגבול עזה הם בדיוק מסוג האירועים שבעבר קדמו לסבבי לחימה".

חודשים לאחר מכן הוסיף לפיד כי הוא ונתניהו השתתפו באותו תדרוך ביטחוני במשרד ראש הממשלה, שמעו את הדברים מהאלוף אבי גיל ונחשפו לאותם חומרי מודיעין.

מחבלים חמושים בשדרות שהסתננו מעזה בבוקר 7 באוקטובר 2023 (צילום: צילום מסך מ־X, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

לפיד אף הצהיר כי בחומר המודיעיני שראה ב-18 בספטמבר נאמר  כי "ההרתעה הישראלית נשחקה דרמטית וכי אויבי ישראל מזהים הזדמנות לפגוע בה".

בנאומו ב-20 בספטמבר הצביע לפיד גם על ההבדל בין זיהוי הסכנה לבין הטיפול בה: לפיד אמר אז: "ממשלות קודמות ידעו להגיב להצטברות התרעות באמצעות תגבור כוחות, סגרים, פעילות מודיעינית ופעולות ממוקדות, וכן באמצעות תיאום עם הרשות הפלסטינית, מצרים וירדן". הוא טען כי הממשלה הנוכחית "אינה מתואמת עם מערכת הביטחון".

במילים אחרות: שלושה שבועות לפני הטבח ב-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, נתניהו ידע על התרעות חמות למלחמה, נמנע בזמן אמת מלסכל אותן, ונמנע מלהורות לתגבר את כוחות הביטחון בגבול עזה.

סוף ספטמבר 2023: המודיעין המצרי הזהיר את ישראל

ב-9 באוקטובר, יומיים לאחר הטבח, דיווחו סוכנות הידיעות הבינלאומית רויטרס, וכן סמדר פרי, הכתבת הוותיקה של "ידיעות אחרונות" ו-ynet בעולם הערבי, כי  גורם בכיר במודיעין המצרי מסר שמצרים הזהירה את ישראל שוב ושוב, ובפרט כעשרה ימים לפני המתקפה, מפני "משהו גדול" שעומד להתרחש מעזה.

שאריות בניין המשטרה בשדרות שנותרו בבוקר שאחרי הקרב עם מחבלי חמאס שהשתלטו על המבנה ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לפי אותו גורם, המצרים התריעו כי "פיצוץ של המצב" בעזה עומד להגיע בקרוב ויהיה גדול, אך בישראל התמקדו באותה עת בעיקר באיום ביהודה ושומרון והמעיטו בחומרת האזהרות על גבול עזה. נתניהו הכחיש את הטענה שקיבל אזהרה מגורם מצרי.

לסיכום: האזהרות היו שם. במשך חמישה חודשים נתניהו הוזהר שישראל נחלשת ושהאויבים מאיימים לתקוף אותה – ובחר להמשיך בחקיקה ולא להורות לתגבר את הגבול, לפחות בעזה.

מאיומים מפורשים ופומביים של חמאס ולפי דיווחים – אזהרה של המודיעין המצרי, דרך התרעות גלויות מהרמטכ"ל ושר הביטחון, אמ"ן וראש שב"כ, ועד אזהרה של לפיד – שהיה חשוף לחומר המודיעיני שנתניהו נחשף אליו בהיותו ראש האופוזיציה – שוב ושוב הצטברו איומים במתקפה ובמלחמה.

חזבאללה בחן את הגבול והתגרה בישראל בהר דב, חמאס דיבר על הכנות ל"מלחמה כוללת", ובספטמבר כבר הצטבר מידע מודיעיני משמעותי על הסכנה. המאמר מציג רק חלק מהאזהרות, אלה שפורסמו. רק ועדת חקירה ממלכתית תהיה חשופה לכל החומר המודיעיני ותאפשר קבלת תמונה מלאה. אבל נתניהו מונע הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מתייחס להסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, 15 ביוני 2026 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פול מתוך פלאש90)

ולמרות כל האזהרות נתניהו המשיך בחקיקה המשפטית, לא שינה את תפיסתו מול חמאס ולא ביצע היערכות הגנתית שתאמה את רצף ההתרעות.

מה הייתה ההיערכות בגבול מול עזה לפני ה-7 באוקטובר?

במשך שנים אימצו ממשלות נתניהו, אסטרטגיה של שימור השקט מול חמאס: העברת כסף קטארי, הקלות כלכליות, הגדלת מספר היתרי העבודה והימנעות מעימות רחב כל עוד חמאס שומר על שקט יחסי. במקביל, דוללו הכוחות בגבול עזה והועברו ליהודה ושומרון.

גם ב-2023, אחת השאלות הקשות ביותר היא מה נעשה עם ההתרעות בפועל. גם אם מקבלים את הטענה שהמודיעין לא התריע על המועד המדויק של המתקפה, רצף ההתרעות על שחיקת ההרתעה, על אפשרות של מלחמה ועל הסיכון שחמאס ינצל את החולשה הישראלית היה אמור להתבטא לפחות בהיערכות הגנתית בגבולות, כולל גבול עזה.

בפועל, בבוקר ה-7 באוקטובר, על פי תחקיר צה"ל שפורסם ב-2025, אל מול מתקפת הפתיחה של חמאס עמדו בגזרה רק ארבעה צוותי קרב גדודיים, שכללו רק 767 לוחמים ורק 14 טנקים מאוישים בעמדות.

שר הביטחון יואב גלנט בסיור בעוטף עזה, 24 בספטמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

הפער מול עוצמת המתקפה היה עצום: בגלי החדירה הראשונים השתתפו יותר מ-2,000 מחבלי נוח'בה, ובהמשך הצטרפו אלפי מחבלי חמאס, הג'יהאד האסלאמי וכן פלסטינים שנכנסו מעזה לבזוז ולחטוף ישראלים באופן עצמאי. בסך הכול חדרו לישראל באותו יום כ-5,000–5,600 מחבלים. צה"ל קבע כי מערך ההגנה בעוטף קרס כיוון שהכוחות לא היו ערוכים למתקפה בהיקף כזה.

אם לא די בכך, יומיים לפני ה-7.10.2023 הועברו שתי פלגות אגוז, שישבו בנחל עוז בעוטף, לחווארה שביהודה ושומרון. שתי הפלגות מנו יחד כ-100 לוחמים. הן היוו יותר מ-10% מכמות הלוחמים בגזרת עזה ערב ה-7.10.

באותו מועד ביהודה ושומרון היו כ-32 גדודים או קרוב לכך, כלומר, בין 15 ל-20 אלף לוחמים, ולכך נוספו יחידות תגבור נוספות. צה"ל, בהנחיית הממשלה, השקיע פי כמה וכמה יותר משאבים ביהודה ושומרון מאשר בעוטף עזה.

המצב בצפון לא היה טוב בהרבה. לאורך כ-130 ק"מ של גבול לבנון הוצבו בשגרה ארבעה גדודים בלבד, שכללו על הנייר בימי חול כ-3,500–4,000 חיילים ופחות מזה בזמן חופשות שבת וחג.

חייל צה"ל עומד לצד המכשול הביטחוני החדש העוטף את רצועת עזה, 7 בדצמבר 2021 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

זאת בשעה שחזבאללה החזיק תוכנית מפורטת לפשיטה על יישובי הגליל, וראשי מערכת הביטחון ידעו שהאיום הצפוני חמור במיוחד. במילים אחרות, גם בעוטף עזה וגם בגבול לבנון נשענה תפיסת ההגנה על כוח מצומצם ועל ההנחה שהמודיעין יתריע מבעוד מועד. כאשר ההתרעה נכשלה – ההגנה הפיזית לא הייתה בנויה לספוג מתקפת פתע רחבת היקף.

זה חלק מהותי מהמחדל של נתניהו ושרי ממשלתו: כאשר ראש שב"כ מדבר על מלחמה, אמ"ן מתריע שהאויב מזהה חולשה, חמאס עצמו מדבר על הכנות למלחמה וחזבאללה בוחן את הגבול – האחריות של הדרג המדיני היא לבחון מחדש את הנחות היסוד ולוודא שהגבולות מוגנים גם במקרה שההתרעה המודיעינית תיכשל.

זה המבחן שבו נכשלה תפיסת ההגנה של נתניהו ב-7 באוקטובר.

האזהרות היו שם, והן הצטברו במשך חודשים. מנגד, בגבולות עזה ולבנון נשמר מערך הגנה מצומצם, שכשל ב-7.10 כאשר ארגון הטרור חמאס פלש לישראל וביצע טבח בעוטף עזה.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.