"האודיסאה", הלהיט הקולנועי של הקיץ, מספר סיפור עתיק על לוחם ששב הביתה – אך גרסתו של כריסטופר נולאן מבהירה שהמכשול האמיתי אינו המפלצות שבדרך, אלא הטראומה שהלוחם נושא בתוכו. זו אינה רק פרשנות קולנועית. זהו תיאור מדויק של מה שעוברים בישראל שבים רבים מן המלחמה – חטופים, לוחמים, מפונים ובני משפחותיהם.

השיבה הביתה, מתברר, אורכת שנים, לא רגע. וכאן הכשל: מבקר המדינה מצא שהמדינה נערכה לרגע החזרה, אך לא למענה ארוך הטווח שהשיבה האמיתית – זו של הנפש – דורשת.

מה שהאודיסאה מלמדת: הקושי האמיתי הוא בנפש

בעיבוד של נולאן, אודיסאוס אינו מתעכב עשר שנים בגלל זעם האלים, אלא בגלל פוסט-טראומה – משא של אשמה ואימה שהוא נושא מאז המלחמה. הביקורת הישראלית קראה את הסרט כמעט פה אחד כסיפור על טראומה, לא כהרפתקה.

אבל זו אינה תובנה חדשה. הפסיכיאטר האמריקאי ג'ונתן שיי, שטיפל שנים בלוחמי וייטנאם, הקדיש ספר שלם – Odysseus in America (2002) – לקריאת האפוס כמפה של קשיי השיבה של לוחמים: חוסר אמון, ניתוק, וקושי להשתלב מחדש בבית שהשתנה.

במשך אלפי שנים "האודיסאה" היא סיפור על מה שדרוש כדי לשוב באמת – לא רק לחצות את הסף, אלא להתוודע מחדש ולהיקלט בבית שגם הוא כבר אינו אותו בית.

הקושי האמיתי בשיבה אינו הדרך – הוא מה שקורה אחרי שחוצים את דלת הבית.

הפצע שנשאר מחוץ למצלמות: החלון הקריטי לטיפול

ד"ר עידו חברוני מהמרכז האקדמי שלם, שמלמד שנים את האפוסים של הומרוס, ניסח זאת כך: המסע מתרחש בעיקר בתוך הנפש, והשיבה מן המלחמה אורכת כמו המלחמה עצמה. גם הרפואה אומרת דבר דומה.

לפי מבקר המדינה, חלון ההזדמנויות לטיפול יעיל בפוסט-טראומה הוא שלושה עד שישה חודשים, ולעיתים עד שנה; החמצתו עלולה להפוך מצוקה חריפה לתחלואה כרונית.

במילים אחרות, הרגע שבו אדם שב הביתה – מן השבי, מן החזית או מן המלון שאליו פונה – אינו סוף הטיפול אלא תחילת החלון שבו הוא נחוץ ביותר.

מי שנערך רק לרגע החזרה מפספס בדיוק את השנים שבהן נקבעת ההחלמה.

מבקר המדינה: המערכת קרסה, וההתרעה לא נענתה

בפברואר 2025 פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דוח מיוחד על הטיפול בנפגעי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. ממצאיו חדים: כשלושה מיליון ישראלים עלולים לסבול מתסמיני פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה, ורבים מהם אינם מקבלים טיפול.

מערך בריאות הנפש, שהתקשה לתפקד עוד לפני המלחמה, קרס בימיה הראשונים, וההמתנה לטיפול פסיכיאטרי בקופות החולים הגיעה לכחצי שנה.

המבקר התריע על הכשלים במכתב לראש הממשלה כבר כחודש לאחר הטבח, אך קבע שהליקויים לא תוקנו במלואם. מרכזי החוסן, שהם עמוד השדרה של הטיפול הקהילתי, מתמודדים עם אי-ודאות תקציבית ומחסור חמור בכוח אדם.

מסקנת המבקר נחרצת: על הממשלה והעומד בראשה לגבש מענה כולל וארוך טווח לנפגעים, ולהבטיח לו את התקציב הדרוש.

גוף הביקורת של המדינה קבע שהמדינה לא נערכה למה שהיא עצמה ידעה שיבוא.

בין הכיסאות: ארבעת מעגלי השבים לאורך השנים

הכשל אינו מופשט; הוא נמדד בארבעה מעגלים של שבים. החטופים ששבו, מתוך 251 שנחטפו לעזה, נושאים טראומה של שבי ממושך שההחלמה ממנה נמשכת שנים. לוחמים ואנשי מילואים רבים שבים מן החזית אל אגף השיקום, שם ההכרה כנפגע נפש מותנית בתהליך שעלול להיות ארוך, ולא מעטים נושרים בדרך אליה.

כ-210 אלף אזרחים פונו מבתיהם, ו-38% ממשתתפי סקר המבקר דיווחו על תסמינים ברמה בינונית או חמורה – בעוד הטיפול נשען ברובו על מתנדבים.

והמעגל הרביעי הוא מעגל פנלופה: המשפחות. מי שהמתין, מי ששכל, ומי שקולט הביתה אדם שהשתנה. המוסד לביטוח לאומי מעניק מענק וסל שיקום גם לקרובי חללים וחטופים, אך המבקר הצביע על "מעגל שני" של נפגעי נפש שאינם עומדים בקריטריונים להכרה – ולכן נותרים ללא זכאות וללא תמיכה.

בכל מעגל, מה שניתן ברגע הדרמטי אינו מה שנדרש לאורך השנים.

תמונת הפער: מה ניתן ברגע, ומה חסר לאורך שנים

שאלות שעולות מן הנתונים

מדוע דווקא רגע החזרה מקבל את מרב תשומת הלב?
רגע החזרה גלוי, מרגש ומצולם, בעוד עבודת השיקום הנפשי נמשכת שנים ומתרחשת הרחק מן המצלמות. הפער בין השניים הוא בדיוק מה שהופך את המענה ארוך הטווח לקל להזנחה.

מה המשמעות של איחור בטיפול?
לפי מבקר המדינה, חלון הטיפול היעיל בפוסט-טראומה הוא שלושה עד שישה חודשים. החמצתו עלולה להפוך מצוקה חריפה לתחלואה כרונית – עם מחיר אנושי כבד, ולצידו מחיר כלכלי בדמות פגיעה בתפקוד והזדקקות לגמלאות.

על מי הטיל המבקר את גיבוש המענה ארוך-הטווח?
על הממשלה והעומד בראשה, ועל משרדי הבריאות, האוצר, הרווחה והמשפטים יחד עם הביטוח הלאומי – לגבש מעטפת שיקומית מתמשכת ולעגן לה תקציב, לרבות התאמת חוק התגמולים למציאות שנוצרה.

סיכום

"האודיסאה" מזכירה שהשיבה הביתה אורכת כמו המלחמה עצמה, ומבקר המדינה קבע שהמדינה נערכה לרגע החזרה ולא לשנים שאחריו. שתי שאלות לבוחר ערב הבחירות:

כשידוע שהשיבה הנפשי אורכת שנים – מי מהמתמודדים מתחייב למענה נפשי ארוך טווח ומתוקצב, ולא רק לטקס הקבלה?

וכשגוף ביקורת המדינה כבר קבע שהמענה חסר מסגרת ותקציב – האם נמדוד מנהיגות לפי רגע קבלת הפנים, או לפי מה שהיא מספקת לשבים ולמשפחותיהם בעוד חמש שנים?

הנתונים והממצאים מבוססים על הדוח המיוחד של מבקר המדינה (פברואר 2025) ועל נתוני המוסד לביטוח לאומי.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.