תוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית, החלטת ממשלה 550, אמורה להסתיים בסוף 2026. מאז השקתה ב-2022 נגרעו ממנה מיליארדי שקלים. כעת, הממשלה החליטה לגרוע ממנה כחצי מיליארד נוספים ולהעבירם למשטרה ולשב"כ. השרה לשוויון חברתי מאי גולן והשר לביטחון הלאומי איתמר בן גביר, פועלים לגרוע ממנה יותר ממיליארד נוספים.

התוכנית כללה גם פעולות משטרתיות וקהילתיות למיגור הפשיעה, שהוכיחו את עצמן בשנה היחידה בה היא פעלה; וממילא, חלק מהתקציבים הללו לא נוצלו.

למה לוקחים כסף מהחברה הערבית ונותנים למשטרה?

הממשלה החליטה להעביר 497 מיליון שקל מתקציב תוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית (החלטה 550) לתקציב המשטרה ושב"כ: 364.5 מיליון שקל לשב"כ, וכ-132.4 מיליון למשטרה. ההחלטה הועברה לאישור ועדת הכספים של הכנסת.

בנוסף, השרה לשוויון חברתי, מאי גולן, האחראית על התוכנית, והשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, האחראי על יישום חלק ממנה המוקדש למאבק בפשיעה (ואינו מיישם אותו) דורשים מהממשלה להחליט על קיצוץ נוסף בתקציב התוכנית, בסך יותר ממיליארד שקל, החלטה שטרם התקבלה. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם השרה עידית סילמן לצד יריב לוין, ישראל כץ, איתמר בן גביר ומאי גולן. 6 בדצמבר 2023 (צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ')

גולן ובן גביר דורשים להסיט בין 2.6 ל-2.9 מיליארד שקל מתוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית למשטרה ולשב"כ. הם טוענים כי "אי אפשר למגר את הפשיעה הקטלנית – 252 נרצחים בחברה הערבית ב-2025 ויותר מ-100 מתחילת 2026 – בעזרת תוכניות חברתיות בלבד". הכסף, לפי ההיגיון הזה, יעבור מהמניעה אל האכיפה.

אלא שבפועל הועברו כ-160 מיליון שקל בלבד, ומיד לאחר מכן הוגשה בקשה לקיצוץ נוסף של יותר ממיליארד שקל – בין היתר מבניית כיתות לימוד, מהשוואת תקציבי החינוך, מהמאבק באלימות במשפחה ומשילוב צעירים בתעסוקה ובהייטק – לטובת הקמת יחידות חדשות במשטרה.

האם תקציבי האכיפה בכלל נוצלו?

לפי ראש תוכנית החברה הערבית במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר ח'דר סואעד, 752 מיליון שקל מתקציבי החלטה 549 – תוכנית החומש הייעודית למיגור הפשיעה בחברה הערבית – כלל לא מומשו.

אם 752 מיליון שקל שכבר הוקצו למיגור הפשיעה יושבים בלתי מנוצלים, הטענה ש"חסר כסף לאכיפה" אינה מסבירה מדוע צריך לקחת את הכסף מהחינוך ומהתעסוקה.

מאי גולן ואיתמר בן גביר חוגגים במצעד הדגלים, 18 במאי 2023 (צילום: אריה לייב אברמס/פלאש90)

לכך מצטרף נתון שני: מאז 2024 נפגעה תוכנית החומש באופן חריג ביחס לשאר משרדי הממשלה. בעוד הקיצוץ הרוחבי הכללי בשל עלויות המלחמה עמד על כ-5%, תוכנית החומש קוצצה ב-15% – פי שלושה.

מה אומרים בבנק ישראל על קיצוץ הסיוע לחברה הערבית?

ההתנגדות לקיצוץ הסיוע לחברה הערבית לא הגיעה מארגוני חברה אזרחית בלבד. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בישיבת הממשלה על תקציב 2026 כי "הצעת המחליטים (לקיצוץ – א"ב) מבטלת בפועל כמעט כליל את יישום תוכנית החומש לחברה הערבית. המהלך מביא לקיצוצים נרחבים בחינוך, בתעסוקה, בתחבורה, בבינוי, בתכנון העירוני וברשויות המקומיות".

עמדת בנק ישראל בעניין התוכנית הייתה חד-משמעית: התנגדות לפגיעה בתוכנית בשל השפעותיה החיוביות המוכחות על ההשכלה והתעסוקה בחברה הערבית, לצד התרומה הפוטנציאלית הניכרת לצמיחת המשק כולו מצמצום פערי התעסוקה ופריון העבודה". כלומר, הגוף שאמון על יציבות המשק הגדיר את התוכנית כמנוע צמיחה, לא כהוצאה חברתית.

האם בממשלה הסכימו על קיצוץ הסיוע לחברה הערבית?

גם בין שרי הממשלה ובדרג המקצועי נשמעו התנגדויות לקיצוץ תוכנית החומש לחברה הערבית. לפי תיעוד ההתכתבויות בממשלה, המהלך קודם בלי שיח מקצועי ומול התנגדות של משרדי ממשלה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה דניאל לוי, 23 בספטמבר 2024 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

שר החינוך יואב קיש פנה בכתב למזכיר הממשלה וכתב: "לא נאשר שום שינוי בתקציבי משרד החינוך לשנת 2026 שהוקצו במסגרת החלטה 550, שכן כל שינוי יוביל לפגיעה חמורה בתוכניות המשרד בחברה הערבית".

גורמים במשרד האוצר תיארו בריאיונות לתקשורת את הלחץ להסטת הכספים כ"בהלה לניצול הכספים הקואליציוניים" (שכוללים בעיקר תקציב לישיבות חרדיות) – כלומר, הם טוענים כי עיתוי המהלך נגזר מהצרכים הפוליטיים ולא מצורכי השטח.

גם הייעוץ המשפטי של המשרד לשוויון חברתי – המשרד שחתום על הצעת הקיצוץ עצמה – התנגד לה. בחוות הדעת של המשרד נכתב שכבר קיימת החלטה 549 למיגור הפשיעה, ושההסטה בוצעה בלי שגובש מנגנון תיאום בין השתיים – זה מתחבר ישירות ל-752 המיליון שלא מומשו.

מה היא בדיוק תוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית?

תוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית היא אשכול של פעולות ממשלה בתחומים שונים: בניית כיתות לימוד, השוואת תקציבי חינוך, תחבורה ציבורית, בינוי ותכנון עירוני, חיזוק רשויות מקומיות, מאבק באלימות במשפחה, ותוכניות להשמת צעירים בתעסוקה ובהייטק, וכן תוכנית ייעודית למאבק בפשיעה.

זינה קסום בהפגנה נגד הפשיעה בחברה הערבית, סח'נין, ינואר 2026 (צילום: מוחמד עלי קסום)

חלק מהתוצאות כבר נמדדות בשטח: תקציבי התחבורה, למשל, תורגמו לתדירות קווים שהשתנתה מהיסוד ביישובים ערביים.

כלומר, כשמסיטים כסף מהתוכנית אל תקציב המשטרה, מה שנחתך אינו "תקציב חברתי" מופשט אלא כיתות, קווי אוטובוס ומסלולי תעסוקה לצעירים – אותם צעירים שהיעדר חלופה תעסוקתית עבורם הוא אחד ההסברים המקובלים לגיוס לארגוני הפשיעה.

בנוסף, בתוכנית יש סעיף גדול שעוסק באכיפה, שיושם בעבר רק שנה אחת, ב-2022. לכן, חלק מהכסף שבן גביר וגולן רוצים להעביר למשטרה, כבר היה מיועד לאכיפה מלכתחילה. זוהי לא "תוספת לאכיפה" כפי שטוענים השרים, אלא הזזה בתוך אותו תקציב. הכסף לא מועבר מ"מותרות אל הכרח", אלא מצד אחד של אותה בעיה אל הצד השני.

האם התוכנית למיגור הפשיעה יושמה בעבר?

התוכנית לפיתוח החברה הערבית ולטיפול בתופעות הפשיעה הושקה בסוף 2021.  לאחר שאושרה בידי הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט. החלק של התוכנית המוקדש לפעילות המשטרה יושם שנה אחת בלבד, בהובלתו של סגן השר לביטחון הפנים לשעבר, יואב סגלוביץ. בשנה האחת בה פעלה התוכנית, נרשמה ירידה קלה במספר הרציחות בחברה הערבית (ובישראל בכלל). זוהי אינדיקציה לכך שנרשמה ירידה קלה בפשיעה.

ניצב יואב סגלוביץ', חוקר מהיחידה הארצית לחקירות הונאה, עוזב את משרד המשפטים בירושלים. 29 במאי 2008 (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

לפי נתוני ארגון יוזמות אברהם, העוקב אחר הפשיעה בחברה הערבית, מאז 2015 נרשמה עלייה חדה ועקבית במספר הנרצחים בחברה הערבית, וב-2021 – לפני יישום התוכנית – נרצחו 126 בני אדם בחברה הערבית בישראל בנסיבות הקשורות לאלימות ולפשיעה – המספר הגבוה ביותר שנרשם עד אז. 

ב-2022, עם תחילת יישום התוכנית, לפי נתוני יוזמות אברהם, מספר הנרצחים ירד מעט, ל-116. בתחילת 2023, בן גביר עצר את יישום החלק המשטרתי של התוכנית. באותה שנה מספר הנרצחים זינק ל-244. ב-2025 נרצחו 252. מתחילת 2026 ועד אתמול (שלישי) כבר נרצחו 188 – הרבה יותר מאשר ב-2022 כולה. 

האם תוכנית החומש לקידום החברה הערבית תופסק?

תוכנית החומש מסתיימת בסוף 2026 ולא הוצגה לה חלופה. הממונה על התוכנית, חסאן טואפרה, שהיה ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי, התפטר ביוני שעבר – לפני יותר משנה – אחרי ארבע שנים בתפקיד, על רקע חוסר הסכמה עם גולן, וטרם מונה לו מחליף. הממשלה לא עסקה בקידום תוכנית חומש חדשה.

המשמעות היא ששתי תוכניות חומש רצופות, שהצטברו לכדי השקעה של קרוב לעשור, עשויות להסתיים בלי המשך מוסדר ובלי מדידה של מה שהושג בהן.

זירת רצח של שני אחים בשכונת ג'ואריש ברמלה, 10 באפריל 2025 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

בסוף יולי 2026 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה להעביר 496.9 מיליון שקל מהתוכנית למשטרה ולשב"כ. העותרים הם הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות, האגודה לזכויות האזרח, ארגון "איתך מעכי" ומרכז מוסאווא. העותרים מבקשים מבג"ץ לעצור את החלטת הממשלה בצו ביניים. השופטת דפנה ברק-ארז הורתה לממשלה להגיב לבקשת צו הביניים עד מחרתיים (חמישי).

תוכנית החומש מבוססת על מימון תואם של משרד האוצר ומשרדי הממשלה; משקוצץ חלקו של האוצר, נשמט הבסיס גם לחלקים שלא קוצצו ישירות. התוצאה המעשית היא ביטול התוכנית שנה לפני מועד סיומה.

לסיכום: מספר הנרצחים בחברה הערבית נמצא בשיא. אבל המהלך שהובילו השרה מאי גולן והשר איתמר בן גביר אינו מוסיף משאבים למאבק בפשיעה – הוא מעביר אליו כסף מתוכניות החינוך, התעסוקה והתחבורה, בזמן ש-752 מיליון שקל שכבר הוקצו למיגור הפשיעה עצמה נותרים בלתי מנוצלים.

נגיד בנק ישראל התנגד מפורשות בישיבת הממשלה, שר החינוך התנגד בכתב, והתוכנית עצמה תסתיים בעוד חודשים ספורים בלי שהוצגה לה חלופה. כשהממונה על התוכנית מפרק אותה, וכשהכסף שיועד לפתרון אינו מנוצל, הבעיה אינה חוסר בתקציב.

הפגנה בלוד נגד העלייה בפשיעה בעיר, 19 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

שאלות:

אם 752 מיליון שקל שהוקצו למיגור הפשיעה לא מומשו, מדוע נדרש להסיט כסף נוסף מהחינוך ומהתעסוקה למשטרה?

כששני השרים שאמונים על התוכנית הובילו לפירוקה, מי אחראי לתוצאה?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.