איתמר בן גביר נכנס לתפקיד השר לביטחון לאומי תחת הסיסמה "להחזיר את המשילות". שלוש שנים לאחר מכן, לא רק שהמשילות לא הוחזרה – יש נסיגה חדה ברמתה, הביטחון האישי של האזרחים בשפל, האלימות בשיא, ובן גביר החליש בפועל את יכולות המשטרה להגן על אזרחי ישראל.

איתמר בן גביר נכשל בהבטחתו. "חוק בן גביר" העביר כוח מהדרג המקצועי לדרג הפוליטי, החליש את המשטרה ויצר פוליטיזציה ומינויים שנויים במחלוקת.

במקביל חלה עלייה במספר מקרי הרצח בחברה הערבית, בפרוטקשן ובפשיעה החקלאית, ירידה בפענוח התיקים, וגל פרישות שך ניצבים. בג"ץ והיועמ"ש קבעו שהשר חרג מסמכויותיו; הביטחון האישי של האזרחים הידרדר לאורך כל כהונתו.

מה הוא "חוק בן גביר"?

הממשלה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו, שהוקמה בשלהי 2022, פעלה לשנות את כללי המשחק, במקום להשתמש בכלים הרבים שהחוק מאפשר לה לקביעת מדיניות לטובת אזרחי ישראל.

הממשלה פעלה כדי להגדיל את סמכויותיה-שלה, כך שתהיה, למעשה, מעל לחוק, ולא תהיה ביקורת שיפוטית על מהלכיה. מהלך בולט בכיוון זה הוא "חוק בן גביר".

"חוק בן גביר" הוא הכינוי שניתן לתיקון לפקודת המשטרה שקודם בידי השר בן גביר עם הקמת הממשלה. באופן רשמי, הוצג החוק כמהלך שנועד לחזק את המשילות ולהבהיר את אחריות הדרג הנבחר על המשטרה, אך הוא משנה בפועל את מבנה הכוח בין הממשלה למשטרה ומרכז סמכויות חריגות בידי השר עצמו.

בן גביר לא הסתפק בדרישה לשיפור תפקוד המשטרה במסגרת הסמכויות הקיימות, אלא ביקש לשנות את כללי היסוד של יחסי השר–מפכ"ל.

במקום להפעיל את המשטרה באמצעות קביעת יעדים, תקציבים, סדרי עדיפויות ולחץ פוליטי לגיטימי – כפי שעשו שרים קודמים – החוק העניק לשר סמכות ישירה להתוות מדיניות אופרטיבית רחבה למשטרה.

המשמעות הייתה ניסיון להפוך את השר בפועל למעין "מפכ"ל-על" – דמות פוליטית עם השפעה עמוקה על החלטות מקצועיות של גוף ביטחוני, האמור לפעול באופן עצמאי ובלתי מפלגתי.

החשש המרכזי נבע מהאפשרות שפוליטיקאי יוכל להשפיע, גם אם בעקיפין, על אכיפה, סדרי עדיפויות וחקירות לפי אינטרסים פוליטיים.

לכן, החוק לא עסק ב"משילות" במובן של שיפור הביטחון האישי, חיזוק כוח האדם או טיפול בפשיעה, אלא בעיקר בהעברת כוח מוסדי מהדרג המקצועי לדרג הפוליטי.

במילים אחרות, במקום לנתב את המשטרה להיות כוח מקצועי ויעיל, שיפעל למען השגת משילות לאזרח, בן גביר ניסה, באמצעות חקיקה, לשנות את המשטרה כך שתפעל למען היעדים האישיים והפוליטיים של השר לביטחון לאומי – כלומר, שלו.

מה התרחש בפועל עם "חוק בן גביר"?

בעקבות הביקורת הציבורית והמשפטית הוכנסו לחוק מגבלות, ובהמשך הוגשו עתירות לבג"ץ. חלק מהסעיפים, שעסקו במעורבות השר במדיניות החקירות, נפסלו, או צומצמו, מתוך חשש לפגיעה בעצמאות המשטרה ובעקרון שלטון החוק.

בקדנציה שלו כשר, במקום להנחות את המשטרה לדאוג למשילות, בן גביר התמקד בצבירת כלים שיובילו להשפעה פוליטית ישירה ובעייתית על המשטרה. כאשר זה המיקוד, אין פלא שהמשטרה נחלשה – וכך גם המשילות.

מה קבע בג"ץ בנוגע לחוק בן גביר?

בינואר 2025 קבע הרכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון, ברוב של חמישה נגד ארבעה, שיש לבטל את סעיף 8ד לפקודת המשטרה – סעיף שהוסף ב"חוק בן גביר" ואיפשר לשר להתערב במדיניות החקירות. בית המשפט קבע שהסעיף "פוגע פגיעה בלתי מידתית בזכויות חוקתיות של חשודים".

בנוסף, ב-2024 הוציא בג"ץ צו שאסר על השר להעניק הנחיות אופרטיביות למשטרה, במיוחד בנוגע לטיפול בהפגנות נגד הממשלה. באפריל 2026 הורתה היועצת המשפטית לממשלה למפכ"ל לדווח על כל הפרה של החלטות בג"ץ בידי השר.

במונחי משילות, מדובר בקביעה שיפוטית, לפיה השר הופקד על מערכת אכיפת החוק והוא עצמו פעל מחוץ למסגרת הסמכות שלו.

בן גביר, עבריין מורשע בעברו, מקדם תפיסת עולם שאינה מכבדת את שלטון החוק, מתעלם ממערכת המשפט באופן הפגנתי, ובכך מהווה דוגמה אישית לאחרוני העבריינים, כמי שרואה בחוק המלצה בלבד.

כיצד מונה דני לוי, "יד ימינו" של השר בן גביר, למפכ"ל?

תחת שרביטו של בן גביר עבר דני לוי קידום מהיר וחריג. בתחילת שנות ה-2020 הוא נחשב לקצין ותיק, אך לא לאחד המועמדים הטבעיים למפכ"לות.

נקודת המפנה הייתה סדרת מינויים מהירה יחסית: לוי שימש כמפקד מרחב יפתח, לאחר מכן כמפקד מרחב ירקון, ובהמשך קודם לסגן מפקד מחוז ירושלים. לאחר מכן מונה למפקד מחוז חוף – תפקיד שקיבל רק ב-2023, יחד עם קידום לדרגת ניצב.

הקידום המשמעותי ביותר הגיע ב-2024. בן גביר בחר בדני לוי כמועמד לתפקיד המפכ"ל. בתוך כשנה בלבד בדרגת ניצב, לוי קודם לדרגת רב-ניצב ומונה למפכ"ל ה-20 של המשטרה. גם בתקשורת הודגש החריג שבקידום המהיר מדרגת ניצב למפכ"ל בתוך זמן קצר מאוד.

בתוך מסלול הקידום הפנימי הרגיל של המשטרה, המקרה של דני לוי נחשב חריג במיוחד – הן בגלל פרק הזמן הקצר בדרגת ניצב, והן משום שעקף ניצבים ותיקים ומנוסים יותר בדרך למינוי.

בן גביר עצמו הגדיר את אופי המינוי: "דני מגיע עם אג'נדה ציונית ויהודית והוא יוביל את המשטרה לפי המטרות שהצבתי לו". חודש לפני המינוי חשף הארץ כי השר סירב לאשר כ-200 מינוי קצינים בדרגות שונות, כדי לכפות שינויים מבניים ולמנף את המינוי לתפקיד המפכ"ל.

תחקיר "שומרים" תיעד את הפיכת מערך המינויים במשטרה לכלי פוליטי שיטתי. מבחינה משילותית, המנגנון שאמור היה לבחור את ראש מערך האכיפה הוכפף לקריטריונים פוליטיים בהצהרה גלויה של השר.

זה המקום להבהיר: כאשר שר בוחר לראש ארגון ביטחוני אדם לפי שיקולים פוליטיים או שיקולי נאמנות אישית, ונמנע מלקדם לתפקיד אדם עם ניסיון ויכולת מוכחים, הוא פוגע בארגון.

זאת, גם משום שההובלה אינה מבוצעת על ידי האדם המתאים ביותר, וגם בגלל המסר לארגון: לא הטובים ביותר מקודמים, אלא אלה שמחנפים לשר. אווירה זו מובילה לפרישת אנשי מקצוע טובים ולקידום קבוצה של חנפנים.

לאן נעלמה צמרת המשטרה? גל פרישות חסר תקדים

ואכן, שלושה קצינים בכירים, ובהם שני ניצבים, הודיעו על פרישתם בשבוע שלאחר מינוי לוי; הם הצטרפו לארבעה ניצבים נוספים שפרשו בחודשים שקדמו.

בין הפורשים היו ראש אגף חקירות ומודיעין, ניצב יגאל בן שלום; ראש חטיבת המודיעין, תת-ניצב דרור אסרף; ומפקד מחוז שומרון, ניצב עוזי לוי, לאחר 43 שנות שירות.

סיקור זמן ישראל תיאר את התקופה ככזאת שהותירה במשטרה "אדמה חרוכה". משילות מוסדית נמדדת ביכולת לשמר את הדרג המקצועי; המדד הזה קרס.

בכך, החליש בן גביר משמעותית את צמרת המשטרה, הוביל לפרישת קצינים ותיקים ומצוינים, ועודד התחנפות המונית של קצינים לשר, שקיבלה ביטוי בוטה בהזמנת בכירי המשטרה למסיבת יום ההולדת של השר.

מהלך כזה מקובל ברפובליקות בננות, לא בשלטון דמוקרטי תקין שבו נשמרת ההפרדה בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי.

חקירות פליליות בצמרת המקורבת לשר

במסגרת עידוד החנפנות והזיקה האישית לשר בן גביר עלו חשדות כבדים נגד מקורבים לשר על ביצוע עבירות, ובהן גילוי מידע על חקירות במטרה לרצות את בן גביר.

בדצמבר 2024 חשף הארץ כי נציב שירות בתי הסוהר ובכירים נוספים במשטרה, המקורבים לשר, היו חשודים בעבירות בתחום טוהר המידות.

במאי 2026 פורסם כי צמרת המשטרה התייצבה לחגיגת יום ההולדת של בן גביר, לצד אנשים שהורשעו בפלילים. האירוע גרר ביקורת מהדרג המשפטי, על מראית עין של נאמנות פוליטית של ארגון המשטרה לשר.

בן גביר פעל, איפוא, להכפיף את המשטרה אליו – אם באמצעות חקיקה ואם באמצעות מינויים – כדי שתתיישר עם האג'נדה האישית שלו ולא עם פעילות מקצועית למען הציבור הרחב. התוצאה היא משטרה חלשה שכושלת בהשגת משילות.

מה הנתונים מספרים על מעשי הרצח במגזר הערבי?

דוח הסיכום השנתי של יוזמות אברהם ל-2023 תיאר את אותה שנה כקטלנית ביותר בתולדות המדינה מבחינת אזרחים ערבים: 244 נרצחים – יותר מפי שניים מ-116 הקורבנות ב-2022. דוח הארגון ל-2024 תיעד 230 נרצחים נוספים – רמה שנותרה כפולה מהמצב לפני כניסתו של בן גביר לתפקיד.

לפי נתוני יוזמות אברהם, ב-2025 נרצחו 252 אזרחים ערבים בישראל ב-218 אירועי אלימות ופשיעה – הנתון הגבוה ביותר שתועד עד כה בחברה הערבית בישראל.

הזינוק נפתח בדיוק עם חילופי השלטון, שבהם נתניהו חזר לתפקיד ראש הממשלה ומינה את בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי. לא נרשמה תקופת רגיעה משמעותית מאז. אם משילות נמדדת ביכולת לשמור על חיי אדם, זהו המדד הברור ביותר לכישלון.

האם פשיעת ערבים בישראל דומה לחברות ערביות אחרות?

בניגוד לניסיון של גורמים שונים להציג את הרציחות בחברה הערבית כתופעה הנובעת מתרבותה, הנתונים מראים שהיא ייחודית לישראל.

שיעור מקרי הרצח בחברה הערבית בישראל ב-2025 היה גבוה בערך פי 12 מהשיעור שדווח בירדן ופי 13–17 מהשיעור שדווח בשטחים שבשליטה אזרחית פלסטינית ביהודה ושומרון. נתון זה הופיע בסקירת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שפורסמה באפריל 2026.

האלימות והרצח בחברה הערבית בישראל נובעים מחוסר משילות של המשטרה ומפערים מצטברים הנובעים מהשקעת חסר של המדינה במגזר זה. אלימות זו זולגת מהמגזר הערבי ליהודי, והאלימות בכל הארץ נמצאת במגמת התגברות.

מה היו אחוזי הפענוח של תיקי רצח במגזר הערבי?

על פי נתוני המשטרה, כפי שעובדו ופורסמו באתר דבר, ב-2024 פוענחו 31 מתוך 209 תיקי רצח בחברה הערבית – 14.8%. השיעור באוכלוסייה היהודית באותה שנה היה גבוה ביותר מפי שלושה.

דוח מבקר המדינה מיולי 2024 הצביע על אותה תופעה והמליץ על שינויים מבניים בטיפול בפשיעה במגזר; ההמלצות לא יושמו במלואן. אחוז הפענוח הוא מדד אכיפה מובהק – וגם הוא נשבר.

הפרוטקשן הציף את הפריפריה

הקמפיין של בן גביר בבחירות 2022 התמקד, בין היתר, בהתמודדות עם בעיית הפרוטקשן. דוח של ארגון השומר החדש, שכלל סקר ייעודי על הפרוטקשן בישראל, מצא כי 73% מבעלי העסקים שנדגמו ארצית חוו ניסיונות סחיטה.

בפריפריה השיעור היה גבוה במידה ניכרת: 90% בהר הנגב, ו-93% בגליל המזרחי וברמת הגולן המזרחית. 40.3% דיווחו על פגיעה בעסק בעקבות סירוב; 39.3% נאלצו לשלם; 55% כלל לא פנו למשטרה.

פרוטקשן הוא הסימן האולטימטיבי לכישלון משילותי – המדינה איבדה את היכולת להגן על בעל עסק קטן מאלימות כלכלית.

בן גביר מכהן כבר שלוש וחצי שנים כשר לביטחון לאומי, תחת ההבטחה להילחם בפרוטקשן – אחד העדים העיקריים שהוא עצמו נקב בהם. במבחן התוצאה הציון הוא כישלון מוחלט, הפרוטקשן חוגג.

פשיעה חקלאית: 70% מהתיקים נסגרים ללא חשוד

נתונים נוספים לכישלונו של השר בן גביר מגיעים מתחום הפשיעה החקלאית. נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומבקר המדינה הראו כי כ-70% מתיקי הפשיעה החקלאית בעילת "עבריין לא נודע" – מגמה שנמשכת לאורך כל כהונת בן גביר.

על פי ynet, רק כעשירית מהתיקים הבשילו להרשעה. 91% מהחקלאים סבורים כי הענישה הקיימת אינה מרתיעה. אובדן השליטה במרחב הכפרי הוא, בלשון שאינה מתפשרת, אובדן של משילות טריטוריאלית.

מה אמרו בכירי המשטרה על השר בן גביר בזמן אמת?

אחד האנשים שחוו את הנזק שבן גביר ביצע בתפקידו הוא מפכ"ל המשטרה לשעבר, קובי שבתאי, שכיהן בתפקידו כשנה וחצי תחת השר בן גביר.

באפריל 2023 שיגר רב-ניצב יעקב (קובי) שבתאי מכתב רשמי לשר ובו הזהיר שהקמת המשמר הלאומי בכפיפות לשר "עלולה לגרום נזק כבד ליכולות התפעול של מערכי ביטחון הפנים במדינה".

ב-25 ביוני 2024, בנאום פרידה בכנס הרצליה, אמר שבתאי: "שוטרינו אינם מיליציה ולא משטרה של שר כזה או אחר… משטרת ישראל אינה פוליטית, לא הייתה ואסור שתהיה".

כמעט כל בכירי המשטרה לשעבר שהתבטאו בנושא מתחו ביקורת קשה נגד בן גביר. ניצב בדימוס עו"ד גיא ניר, ראש חטיבת המודיעין לשעבר, תיאר זאת: "בן גביר נטש את הכלים המקצועיים, ופעל כאושיית טיקטוק".

ניצב בדימוס יעקב בורובסקי וקצינים נוספים הצטרפו לביקורת והצביעו על מינויים פוליטיים, על העדפת הופעות תקשורתיות על פני עבודת מודיעין, ועל גל הפרישות חסר התקדים.

עמדת לשכת השר

מלשכת השר וממקורבים בקואליציה עולים שלושה טיעונים מרכזיים: בזמן כהונתו נוספו למשטרה תקציבית ותקני שוטרים; הוסטו משאבים בעקבות טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה; ונעשו פעולות נקודתיות נגד ראשי ארגוני פשיעה.

אכן תקציב המשטרה עלה במהלך כהונת בן גביר. אך עם יותר כסף ומשאבים יחסית לקודמיו, בן גביר מגיע להישגים נמוכים בהרבה – מכל הסיבות שהוצגו כאן.

בנוסף, המלחמה אינה מסבירה את עליית הפרוטקשן, שהיא תופעה אזרחית-כלכלית בעיקרה; ופעולות נקודתיות לא שינו את מגמת המאקרו של מעל 230 נרצחים בשנה.

מה חלקו של בן גביר במגבלות שהוטלו על שימוש ברוגלות?

בן גביר גם חזר פעמים רבות על הטענה שהמערכת המשפטית והיועצת המשפטית לממשלה מונעות ממנו כלים לטיפול בפשיעה – בעיקר שימוש ברוגלות.

נכון להיום אין בישראל חוק מקיף ומוסדר שמגדיר באופן ברור מתי ואיך המשטרה רשאית להשתמש ברוגלות כמו פגסוס. המשטרה רוצה הסמכה מפורשת בחוק לשימוש ברוגלות, אך המערכת הפוליטית מתקשה להגיע להסכמה על גבולות הכוח.

מחלוקת משמעותית שמונעת את קידום החוק היא דרישת הממשלה שהשימוש ברוגלות יוחרג ולא יבוצע על פוליטיקאים. השרים בממשלת נתניהו, שחלקם חשודים בשורה של עבירות חמורות, חוששים להקל על המשטרה בפיענוח פרשות שחיתות ממשלתית. מנגד, הייעוץ המשפטי דורש שהשימוש יהיה שוויוני.

בכך ממשלת נתניהו בכלל, והשר בן גביר בפרט, נמנעים מקידום חקיקה שתקנה כלי משמעותי למשטרה, ובוחרים להאשים בכך את היועצת המשפטית – ולא את עצמם.

מבט-על: מדדי המשילות לפני ובמהלך הכהונה

סיכום: המשטרה נחלשה

בן גביר כשל בהשגת המשילות, כאשר במרבית הקריטריונים המדידים לפשע ואלימות יש התדרדרות קשה במהלך הממשלה הנוכחית.

נכון לאמצע 2026, אף אחד ממדדי המשילות לא חזר לרמתו ב-2022. בלשון שמתחייבת מהנתונים: הסיסמה "להחזיר את המשילות" ריקה מתוכן. בן גביר הגדיר יעד כזה ונכשל בהשגתו.

הפוליטיזציה של המשטרה שהוביל בן גביר היא המנגנון העיקרי שהחליש את הדרג המקצועי במשטרה וגרר התדרדרות חדה בביטחון האישי של אזרחי ישראל. במילים אחרות, בן גביר אחראי להעדר המשילות.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.