התיעוד הרשמי שנחשף בשנתיים האחרונות – בדוח מבקר המדינה, בתחקיר שב"כ, בתחקירים של כלי תקשורת זרים, כמו CNN, וישראלים כמו פרויקט "שומרים", ובעדויות בכירים לשעבר – מצייר תמונה חד-משמעית: מדיניות ישראל, בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שימרה את שלטון חמאס בעזה במשך יותר מעשור, עד למתקפה ולטבח ב-7 באוקטובר. 

נתניהו ודובריו מציגים את המחדל כ"כשל מודיעיני שנכפה על ראש ממשלה פסיבי". הנתונים והתיעוד מראים כי אופן הצגת הדברים אינו נכון. הייתה זו אסטרטגיה מכוונת שנתניהו עיצב, הנחה וביצע.

מה קבעו הנחיות נתניהו בקשר לפעולה מול חמאס בעזה?

דוח מבקר המדינה על תפיסת הביטחון הלאומי, שפורסם בנובמבר 2025, מתעד רצף של הנחיות מדיניות (דירקטיבות) שיצאו מנתניהו ומהמטה לביטחון לאומי (המל"ל) לגופי הביטחון. אלה לא היו המלצות מקצועיות של הצבא – אלה דירקטיבות של הדרג המדיני.

באפריל 2019 קבעה דירקטיבת ראש הממשלה שיש לשמר את עזה כ"זירה משנית". במאי 2020 הגדיר נתניהו את יעדי המדיניות, ובהם "שימור חמאס ככתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת". במצגת של המל"ל לדיון אצל רה"מ ב-2 ביולי 2023, שלושה חודשים לפני הטבח, הוגדרה עזה שוב כ"זירה משנית" , לצד "מאמץ לשימור רגיעה לאורך זמן".

בנימין נתניהו 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

במאי 2023, בדיון קבינט בזמן מבצע "מגן וחץ", אמר נתניהו במפורש ש"יש לשמר את חמאס, שמורתע מאז 'שומר החומות', מחוץ לאירוע ככל האפשר". זו לא הנחיה שצוטטה בדיעבד – היא נרשמה בפרוטוקול בזמן אמת ומתועדת בדוח מבקר המדינה.

באותה תקופה חזר נתניהו על הנרטיב של שימור חמאס גם בפומבי. בישיבת סיעת הליכוד במאי 2023 אמר נתניהו: "כמה רקטות מאז 'שומר חומות' חמאס ירה לשטחינו? למיטב ידיעתי יש אפס. אני לא יודע, אולי יש אחת. הם לא ירו לשטחינו כי הם מורתעים".

במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) קובעים כי התפיסה ש"חמאס מורתע" היא תפיסה מדינית שנתניהו עצמו ניסח ואימץ, לא הערכה מקצועית שקיבל בעל כורחו.

מי אישר העברת מיליארדי דולרים מקטאר לחמאס? 

המדיניות לא הסתכמה בהנחיות על הנייר. היא לוותה במימון ישיר של חמאס באמצעות כספים קטאריים שנתניהו אישר באופן אישי.

דולרים שנתפסו ברצועת עזה. 26 בנומבר 2023 (צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)

לפי תחקיר גדול של רשת החדשות הבינלאומית CNN ואתר "שומרים" הישראלי, בין 2012 ל-2021 העבירה קטאר לחמאס כ-1.3 מיליארד דולר, ומאז המשיך הסכום לעלות בקצב של כ-360 מיליון דולר בשנה – כ-30 מיליון דולר בחודש. הכסף הגיע במזוודות דולרים פיזיות דרך מעבר רפיח, בתשלומי משכורות לפקידי חמאס, בתמיכה כלכלית למשפחות תחת חסות חמאס, וברכישת דלק וסולר מישראל וממצרים עבור שלטון חמאס.

ב-2018 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני בממשלה בראשות נתניהו באופן פורמלי את העברת הכספים החודשית. במכתב לקטאר מאותה שנה ביקש נתניהו עצמו כסף לעזה (כלומר לחמאס).

האלוף (מיל') עמוס גלעד, לשעבר ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, אמר ל-CNN ש"מערכת הביטחון התנגדה להעברת הכסף, אך ההחלטה הייתה של נתניהו". עבור חמאס, אמר גלעד, הכספים היו "כמו חמצן, אוויר לנשימה. הם השתמשו בזה כדי לשפר ולבסס את אחיזתם בעזה. זו הייתה טעות היסטורית דרמטית. אשליה שאתה יכול לתת להם כסף ובכך לאלף אותם". 

פעילים פלסטינים חמושים מארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי בעיר עזה, 20 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

תחקיר שב"כ מפברואר 2025 אישר את הקשר הישיר: השירות מנה בין התנאים שאפשרו את התעצמות חמאס "מדיניות של שקט שאפשרה התעצמות נרחבת; העברת כספים מקטאר שהגיעו גם לזרוע הצבאית; שחיקה בהרתעה; והימנעות מיוזמות התקפיות". 

דיווח מינואר 2026 חשף שהמוסד – באישור נתניהו – אף ביקש מקטאר להגדיל את הכספים לחמאס חודש חודש לפני ה-7 באוקטובר.

למה שימר נתניהו את שלטון חמאס? 

הראיות הזמינות מצביעות על כך שלנתניהו היה מניע ברור: לשמר את שלטון חמאס בעזה כדי למנוע את התחזקות הרשות הפלסטינית ופת"ח שדרשו משא ומתן מדיני.

לפי דיווחים רבים, ביניהם חשיפת "ג'רוזלם פוסט", בישיבת סיעת הליכוד ב-11 במרץ 2019 אמר נתניהו לשרים ולחברי כנסת: "מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך בהעברת כסף לחמאס". לפי הדיווחים, שנתניהו לא הכחיש בזמן אמת, הוא הוסיף כי "זה חלק מהאסטרטגיה שלנו, לבדל בין הפלסטינים בעזה לבין הפלסטינים ביהודה ושומרון". 

פלסטינים חוגגים על גדר הגבול עם טנק צה"לי שמחבלי חמאס השתלטו עליו, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Yousef Masoud)

קצין בכיר, ששירת בעבר בקרבת נתניהו, אישר זאת בריאיון ל"שומרים" ול-CNN. לפי הקצין: "נתניהו סבר שהפיצול הפלסטיני – חמאס בעזה מול הרשות בגדה – מסייע לישראל לא להתקדם בנתיב המדינה הפלסטינית. הפיצול הפלסטיני שירת את תפיסת ראש הממשלה בצורה מושלמת ושימש כ'שכפ"ץ מול תהליך מדיני'. נתניהו אמר ש'אנחנו לא יכולים להקים שלוש מדינות לשני עמים'". 

הקצין הוסיף כי הרושם שלו ממכלול השיחות היה שנתניהו סבר כי מנהיג חמאס בעזה לשעבר ומוביל הטבח ב-7 באוקטובר, יחיא סנוואר, "היה כה חיוני לאינטרס הישראלי עד שלו לא היה קיים, ישראל הייתה צריכה ממש להמציא אותו". 

גלית דיסטל-אטבריאן, שרת ההסברה מטעם הליכוד ששוריינה על ידי נתניהו, כתבה ב-2019 בפייסבוק: "צריך לומר זאת ביושר: נתניהו העמיד את חמאס על הרגליים והוא מוכן לשלם על כך מחיר כמעט בלתי נתפס".

היא הוסיפה: "אם חמאס מתמוטט, אבו מאזן עלול לשלוט ברצועה. אם הוא ישלוט בה, יקומו קולות מהשמאל שיעודדו משא ומתן ופתרון מדיני ומדינה פלסטינית. זאת הסיבה האמיתית שבגללה נתניהו לא מחסל את מנהיגות חמאס, כל השאר זה בולשיט".

ההרס בקיבוץ בארי אחרי הטבח של חמאס, 14 באוקטובר 2023 (צילום: Erik Marmor/Flash90)

עמית סגל, פרשן ערוץ 12, צייץ ב-2021: "האחריות על התעצמות חמאס בתריסר השנים האחרונות מוטלת כמובן על ראש הממשלה, אחד בנימין נתניהו."

האם במערכת הביטחון התנגדו לשימור שלטון חמאס בעזה?

המדיניות שהוביל נתניהו לשימור שלטון חמאס בעזה לא הייתה מוסכמת – היא נכפתה על מערכת הביטחון בניגוד לעמדתה.

מחלקת המחקר של המוסד העריכה עד אמצע 2023 שחמאס אינו מורתע מהסלמה – הערכה שסתרה ישירות את הנרטיב של נתניהו. במאי 2023 אמר ראש שב"כ דאז רונן בר לנתניהו: "חמאס זה האתגר הבא לפתחנו, לא יהיה מנוס ממערכה בעזה". נתניהו השיב: "יש כרגע מאזן אימה חזק מול חמאס".

במאי 2021 המליץ הרמטכ"ל דאז, אביב כוכבי, על פעולה תקיפה נגד חמאס. אבל הדרג המדיני בראשות נתניהו לא קיבל את ההמלצה. 

הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש הממשלה בנימין נתניהו בקריה, 12 בנובמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

שר הביטחון אביגדור ליברמן התפטר ב-2018 בשל האסטרטגיה של נתניהו מול חמאס. ראש המוסד לשעבר דוד ברנע הביע התנגדות נחרצת להמשך העברת הכספים. 

בכל המקרים, עמדת מערכת הביטחון לא שינתה את החלטת נתניהו. הכסף המשיך לזרום, חמאס המשיך להתעצם, ועזה נותרה "זירה משנית".

מבקר המדינה קבע כי "ישראל פעלה ללא תפיסת ביטחון לאומי רשמית ומחייבת". היעדר תפיסת ביטחון מאושרת לא היה פרט טכני. הוא אפשר לנתניהו לנהל מדיניות ביטחון באמצעות דירקטיבות לא פורמליות, בלי שהקבינט יידרש לאשר, לאתגר או לבקר את ההנחות שביסודה.

גופי הביטחון נאלצו "ללקט" את רצון הדרג המדיני מפגישות, סיכומי דיונים ומסמכים שונים – מצב שיצר, לפי המבקר, "אזורי עיוורון" לאיומים.

טבלת ראיות מסכמת

שאלות שעולות מן הנתונים

האם נתניהו שימר את שלטון חמאס בעזה על סמך הערכה מקצועית?

לא. הוא הנחה את ההערכה. דירקטיבות מדיניות שהוא קבע – עזה כזירה משנית, שימור חמאס ככתובת שלטונית – הגדירו את המסגרת שבתוכה פעלה מערכת הביטחון. הוא לא קיבל את הקונספציה; הוא יצר אותה.

האם מערכת הביטחון תמכה במדיניות נתניהו לשימור שלטון חמאס בעזה? 

לא. המוסד העריך שחמאס לא מורתע, ראש שב"כ הזהיר ממערכה בעזה, הרמטכ"ל המליץ על פעולה תקיפה בעזה. כל ההתנגדויות נדחו.

האם העברת הכספים הקטאריים לעזה הייתה הומניטרית?

לפי תחקיר שב"כ ולפי ראש המוסד – לא. חלק מהכספים הגיעו לזרוע הצבאית של חמאס ושימשו להתעצמות צבאית. נתניהו ידע זאת; הוא עצמו אמר ב-2019 ל"טיים" שחמאס "לוקח את כל כספי הסיוע הבינלאומי ומשקיע אותם בהפיכת המנהרות למכונת טרור".

גופות של אזרחים ישראלים שנרצחו על ידי מחבלי חמאס בכפר עזה, 10 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מהו המניע המתועד של נתניהו בשימור שלטון חמאס בעזה?

מניעת תהליך מדיני מול הרשות הפלסטינית. נתניהו אמר זאת בסיעת הליכוד, גורמים שעבדו לצידו אישרו זאת, וח"כ דיסטל-אטבריאן מהליכוד כתבה זאת בפומבי. הפיצול הפלסטיני שימש "שכפ"ץ מול תהליך מדיני".

לסיכום: נתניהו לא רק "ידע" על שימור שלטון חמאס – הוא הנחה אותו. הוא קבע דירקטיבות מדיניות שהגדירו את עזה כזירה משנית ואת חמאס ככתובת שלטונית שיש לשמר.

הוא אישר באופן אישי העברת מיליארדים קטאריים לרצועה, גם כשראשי המוסד ושב"כ התנגדו והתריעו שהכספים מגיעים לזרוע הצבאית. הוא דחה המלצות רמטכ"ל לפעולה תקיפה, התעלם מאזהרות שחמאס אינו מורתע, ומנע אישור תפיסת ביטחון שהייתה חושפת את הסתירה במדיניותו.

המניע המתועד: שימור הפיצול הפלסטיני כ"שכפ"ץ" מול חיזוק הרשות  הפלסטינית ומו"מ מדיני איתה. זו לא הערכה בדיעבד – זו מדיניות מכוונת שנתניהו עצמו ניסח, הנחה וביצע לאורך למעלה מעשור, עד לתוצאותיה בטבח ב-7 באוקטובר.

מקורות: דוח מבקר המדינה – תפיסת הביטחון הלאומי, נובמבר 2025; תחקיר "שומרים" ו-CNN על הכספים הקטאריים; תחקיר שב"כ, פברואר 2025; Jerusalem Post, ynet, "הארץ", "העין השביעית", INSS ו"כאן".

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.