הקבינט המדיני-ביטחוני אישר במרץ השנה הקמה של 34 התנחלויות חדשות ביהודה ושומרון. באותו דיון קבינט עצמו הזהיר הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, מפני מצוקת כוח האדם הגוברת בצה"ל, ואמר כי הוא "מרים עשרה דגלים אדומים" וכי הצבא "קורס לתוך עצמו". 

יום לאחר מכן מסר דובר צה"ל כי לצבא חסרים כ-15 אלף חיילים, מהם כ-7,000 עד 8,000 לוחמים. התנחלויות דורשות הגנה צבאית. כך שבישיבת הקבינט הוחלט על הרחבת פרויקט שדורש הגנה בדיוק כשמי שאמור להגן עליו הודיע שאין לו כוח אדם.

האם הקמת התנחלויות דורשת תוספת של כוח צבאי?

 כל התנחלות חדשה מחייבת אבטחה – כוחות, ציוד, שגרת סיורים ומענה לאירועים. הרחבה של פריסה גאוגרפית מגדילה את מספר הנקודות שצריך לאבטח. זאת, ללא קשר לשאלות העקרוניות לגבי ההתנחלויות. 

הצבא הודיע בדיון בו הוחלט על הקמת 34 ההתנחלויות שאין לו מספיק כוח אדם גם למשימות הקיימות. לכן, ההחלטה על ההתנחלויות הוסיפה משימה על גבי גירעון מוצהר שכבר נוצר ממשימות קיימות.

חיילי מילואים, 2026 (צילום: דובר צה"ל)

במערכת הביטחון שוררת הסכמה כי חסרים חיילים. המספרים המתפרסמים אינם עקביים – ההערכות הפומביות נעו בין מחסור ב-15 אלף חיילים לפי דובר צה"ל לבין מספרים גבוהים יותר שנקבו בהם קצינים שדיברו לתקשורת שלא לייחוס, ופוליטיקאים.

אבל על עצם קיומו של הגירעון אין מחלוקת בין הצדדים, וזה בדיוק מה שמעלה שאלות על עיתוי ההחלטה על הרחבת ההתנחלויות.

מה אמר הרמטכ"ל בישיבה בה הוחלט על הקמת התנחלויות?

בדיון בקבינט המדיני-ביטחוני בו הוחלט על הקמת 34 התנחלויות התריע זמיר מפני עומס חריג על הלוחמים ומחסור בכוח אדם בצה"ל, בעיקר של לוחמים, על רקע המלחמות בזירות השונות, ריבוי המשימות ואי-גיוסם של החרדים בניגוד לחוק.

הרמטכ"ל אמר בישיבה שהוא "מרים 10 דגלים אדומים" וכי צה"ל "קורס לתוך עצמו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כץ והרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, 16 במאי 2025

לא הייתה זו אזהרתו הראשונה: כבר ביוני שעבר, יומיים לפני מלחמת 12 הימים עם איראן (מבצע "עם כלביא"), זמיר אמר כי "מדינת ישראל איננה יכולה להתקיים על בסיס סד"כ מינימלי, אלא זקוקה לשולי ביטחון רחבים", והוסיף שכוחות נוספים בסדיר ובמילואים יקלו על העומס של משרתי המילואים.

בדיון בקבינט במרץ, הרמטכ"ל לא אמר אם הוא תומך או מתנגד להקמת התנחלויות. הוא אמר, באותו חדר ובאותו דיון, שאין לצה"ל את הכוח לשאת את המשימות שכבר הוטלו עליו.

לפי דיווח ב-ynet חודש אחר כך על אותה ישיבה, אישור 34 ההתנחלויות הוא הצעד שהביא לאזהרת הרמטכ"ל. עוד דווח כי ההחלטה נשמרה בתחילה בסוד.

למחרת מסר דובר צה"ל, תת-אלוף אפי דפרין, כי הצבא זקוק לכ-15 אלף חיילים נוספים, מהם 7,000 עד 8,000 לוחמים.

יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' במאחז הבלתי חוקי אביתר, 27 ביוני 2021 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

איך הגיבו בממשלה לאזהרת הרמטכ"ל על מחסור בחיילים?

בתגובה לדברי הרמטכ"ל, מסרו מקורביו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, כי מדובר ב"אמירות חסרות אחריות" על קריסת צה"ל.

מנגד, ח"כ דן אילוז מהליכוד (שעזב בינתיים את המפלגה במחאה על אי-גיוס החרדים) הגיב: "ימין זה קודם כל ביטחון. אי אפשר לדרוש ריבונות, התיישבות וניצחון מוחלט, ואז לאפשר לצה"ל לקרוס ממחסור בלוחמים".

מה החליטו בפועל על המחסור בכוח אדם בצה"ל?

כשבועיים וחצי לפני אזהרת הרמטכ"ל הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר בצלאל סמוטריץ' כי חוק הפטור מגיוס לא יקודם.

אלא שבפועל, הצווים שהוצאו לחרדים חייבי גיוס אינם ממומשים כמעט כלל: בצה"ל נמנעים מפעילות מעצרים בתוך שכונות חרדיות, והמשטרה אינה מסייעת בפעילות זו. בנוסף, הממשלה מעבירה כספים לישיבות שבהן לומדים תלמידים המשתמטים משירות צבאי, תוך עקיפת פסיקת בג"ץ בנושא. 

אלפי חסידי גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה במחאה על מעצר עריקים. 20 ביולי 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

כלומר, באותו פרק זמן הרחיבה הממשלה את היקף המשימות הביטחוניות, ובמקביל לא נוצר מקור חדש לכוח אדם. הפער בין השניים אינו נעלם – הוא מגולגל אל אותם משרתי סדיר ומילואים שכבר נושאים את העומס.

מה אמר בן גביר על המחסור בכוח אדם בצה"ל?

לפי הדיווח, בישיבה בה הוחלט על הרחבת ההתנחלויות והרמטכ"ל הזהיר ממחסור בכוח אדם להגן עליהן, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הביע התנגדות להחלטה.

בן גביר לא התנגד בשל שיקולי כוח אדם או אבטחה, אלא משום שרשימת ההתנחלויות – שכללה גם אישורים למאחזים לא חוקיים קיימים – לא כללה אישור ליישוב "יישוב הדעת" בבנימין, שבו מתגורר ראש לשכתו חנמאל דורפמן, שהיה אז מאחז בלתי חוקי. בסופו של דבר, באפריל, הקמת המאחז כן אושרה (בדיעבד, זמן רב אחרי שכבר הוקם בניגוד לחוק).

כלומר, בדיון שבו הוצגה אזהרה חמורה על כוח האדם של הצבא, ההסתייגות המתועדת של השר לביטחון לאומי לא נגעה ביכולת לאבטח את ההתנחלויות החדשות, אלא בזהות ההתנחלויות שנכללו ברשימה, ובפרט במאחז לא חוקי שבו התגורר ראש לשכתו. זהו פרט קטן, אך הוא מלמד על סדר העדיפויות שבתוכו התקבלה ההחלטה יותר מכול הצהרה פומבית.

איתמר בן גביר וראש המטה שלו חנמאל דורפמן בכנסת, 18 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

לסיכום: הקבינט אישר 34 התנחלויות חדשות, באותו דיון שבו אמר הרמטכ"ל שקיים מחסור בכוח אדם בצה"ל, שהוא "מרים עשרה דגלים אדומים" ו"שהצבא קורס לתוך עצמו", ויום לפני שדובר צה"ל הודיע על חוסר ב-15 אלף חיילים. 

במקביל – המקור היחיד שהיה יכול לספק את כוח האדם – אכיפת צווי הגיוס – נותר בלתי ממומש כמעט כליל. מי שדורש "ריבונות ביו"ש", התיישבות ו"ניצחון", נדרש גם לספק את החיילים שיבצעו את המשימות. ההחלטה על 34 ההתנחלויות התקבלה בלי שהשאלה הזאת נענתה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.