ביולי 2025 עמד מספר המשתמטים משירות ביטחון על 2,257, ומספר מיועדי השירות שהוצא בעניינם צו 12 עמד על 3,732. עד סוף מאי 2026 הציג צה"ל נתון אחר לגמרי: 39,621 משתמטים, מהם כ-75% מהציבור החרדי, ועוד 52,460 מיועדי שירות שהוצאו בעניינם צווים, מהם כ-80% חרדים.

באותה תקופה בדיוק פעלה הממשלה לקידום חוק שיסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות. השאלה שלפני הבוחר אינה אם החרדים מתגייסים, אלא מה עשתה הממשלה כשהמספרים שלה עצמה טיפסו.

אז למה מספר המשתמטים רק עולה אם מגייסים יותר?

זו נראית כסתירה, ויש לה הסבר טכני חלקי: חלק מהעלייה נובע מכך שהמדינה החלה סוף-סוף להוציא צווים ולסווג אנשים כמשתמטים, ולא רק מכך שיותר אנשים מתחמקים. מי שלא זומן מעולם לא נספר. לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, צווי גיוס הוצאו לכלל חייבי הגיוס רק ביולי 2025 – שנתיים לאחר שפקע פרק הפטור בחוק שירות ביטחון.

אבל ההסבר הזה עצמו הוא הסיפור. הסנקציות הופעלו, בלשון אותו ניתוח, "בעצלתיים", ורק לאחר לחץ גדול על הממשלה ועל מערכת הביטחון: המספרים לא עלו מפני שהמדינה החליטה לאכוף, אלא מפני שנדרשה לכך.

מה בדיוק היה הפער בין הזימון לגיוס?

הנתונים שהוצגו בוועדת החוץ והביטחון ממחישים אותו. בדיון במאי 2026 אמר נציג צה"ל: "אנחנו עומדים היום על 32 אלף משתמטים, ועוד יותר מ-50 אלף צווי 12… וחלק גדול מהם יהיו משתמטים בקרוב מאוד אם לא ישתפו פעולה". בדיון נמסר גם שצה"ל מזהיר מפני התקרבות ל-90 אלף משתמטים.

במקביל, לפי הנתונים שהוצגו במרץ 2026, חסרים לצה"ל כ-12 אלף חיילים, מתוכם כ-6,500 עד 7,000 בתפקידי לחימה. זהו הפער שמישהו אחר ממלא – ואותו משרת מילואים שהיקף שירותו נקבע בשנה זו בסיכום תקציבי.

ולפער הזה יש נתון תוצאה שמסביר מדוע הוא אינו נסגר מעצמו. לפי הנתונים שהוצגו בוועדת החוץ והביטחון, מספר הלוחמים המתגייסים דווקא עלה: כ-20 אלף ב-2022, ועוד תוספות בכל שנה שלאחריה, ובהן זינוק של כ-3,000 ב-2025.

ובכל זאת, מצבת הלוחמים בפועל נותרה כמעט זהה בין 2023 ל-2025 – בשל שחיקה, פציעות ונפגעים – בעוד הצרכים המבצעיים גדלו בכ-1,500 תקנים. כלומר, מוטיבציה גבוהה של מתגייסים אינה מספיקה כדי לסגור את הפער, וזו בדיוק הסיבה שהשאלה מי עוד מתגייס אינה סמלית.

מדינה שמזהירה מפני 90 אלף משתמטים, ובאותה עת מקדמת חוק שקובע יעדי גיוס נמוכים, אינה מתמודדת עם הפער – היא מכשירה אותו.

מה קבע החוק שקודם?

המתווה שקידם יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט נועד להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות, והוא קבע יעדי גיוס נמוכים מאוד ביחס לפוטנציאל הגיוס בקרב האוכלוסייה החרדית. החלפת יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין בביסמוט תוארה כצעד שנועד לזרז את קידום החוק.

ההקשר הפוליטי לא הוסתר: ש"ס ודגל התורה קשרו את תמיכתן בתקציב 2026 בהתקדמות ניכרת של החוק בוועדה – כלומר קצב החקיקה נקשר ישירות להעברת התקציב.

מה אמרו גורמי המקצוע על החוק עצמו?

כאן נמצאת הקביעה החדה ביותר, והיא לא הגיעה מהאופוזיציה. בדיון מעקב בראשות היועצת המשפטית לממשלה, בהשתתפות נציגי צה"ל, האוצר ורשות האוכלוסין, העריכו גורמי המקצוע כי חוק "שיגרור השתמטות ושיחזיר את המימון הממשלתי עבור תלמידי הישיבות ייצור תמריץ שלילי לגיוס מבחינת הפרט".

יתרה מזו, לדבריהם, אלמלא הציפייה בקרב החרדים להעברת חוק שיפטור אותם משירות, נתוני הגיוס היו צפויים להיות גבוהים יותר.

המשמעות מפורשת: לפי הערכת גורמי המקצוע, עצם קידום החוק פגע בגיוס שבפועל – ובאותו דיון נמצא גם שהסנקציות האישיות שכן הופעלו סייעו לגיוס. הכלי שעבד הוא בדיוק זה שהחוק נועד לבטל.

מה קרה בשטח כשהסנקציות הופעלו?

לפי נתונים שהוצגו במאי 2026, מאז ינואר אותה שנה אחד מכל שישה חייבי גיוס המעוכבים במעברי הגבול אינו מורשה לצאת מישראל, לעומת אחד מכל אלף בעבר, ומאז 5 בינואר נאסרה יציאתם של כ-100 חייבי גיוס. במקביל הושלם מערך דיגיטלי לאומי שיעביר נתונים על משתמטים לגורמים המופקדים על ההטבות הכלכליות, כדי שניתן יהיה לעצור אותן.

כל אלה לא ננקטו ביוזמת הממשלה. הם באו לאחר שבנובמבר 2025 הורה הרכב מורחב של בג"ץ לממשלה לנקוט צעדי אכיפה אישיים אפקטיביים. וגם אז היישום נותר חלקי: גורמי הצבא נדרשו להסביר בדיון מדוע נחוצה אכיפה משטרתית יזומה נגד משתמטים ועריקים – אכיפה שאינה מתקיימת מאליה.

ומה צפוי בינואר 2027?

המשוואה הזאת אמורה להיסגר עוד יותר בקרוב. באותו דיון בוועדת החוץ והביטחון נמסר כי בינואר 2027 אמור השירות הסדיר להתקצר מ-32 חודשים ל-30, אם לא יחול שינוי, ולדברי נציג צה"ל משמעות הקיצור היא ירידה של כ-10% בהיקף הלוחמים בצה"ל.

כלומר, בתוך פחות משנה צפויים להצטלב שלושה קווים: חוסר של כ-12 אלף חיילים, ירידה נוספת של כ-10% בהיקף הלוחמים, ומאגר משתמטים שעשוי להתקרב ל-90 אלף. באותו דיון נמסר גם שהיעד להיקף שירות המילואים הוא עד 60 ימים בשנה, בעוד שבפועל מדובר ב-80 עד 100 ימים.

המספרים – בקצרה

שאלות לבוחר

גורמי המקצוע של המדינה העריכו שקידום החוק מייצר תמריץ שלילי לגיוס. מדוע המשיך ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם אותו לאחר שההערכה הוצגה?

צווי גיוס הוצאו לכלל חייבי הגיוס רק ביולי 2025, שנתיים לאחר שפקע הפטור. מי החליט להמתין שנתיים, ובאיזה נימוק?

ש"ס ודגל התורה קשרו את תמיכתן בתקציב 2026 בהתקדמות חוק הגיוס. מה שילם ראש הממשלה תמורת התקציב?

יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט קידם מתווה שיעדיו נמוכים מפוטנציאל הגיוס. על סמך איזו הערכה מקצועית נקבעו היעדים?

צה"ל מזהיר מהתקרבות ל-90 אלף משתמטים ומדווח על חוסר של 12 אלף חיילים. איזו החלטת ממשלה נועדה לסגור את הפער?

בינואר 2027 יתקצר השירות ל-30 חודשים וייגרעו כ-10% מהלוחמים. מי בממשלה נערך לכך?

סיכום

בין יולי 2025 למאי 2026 עלה מספר המשתמטים מ-2,257 לכ-39,621, ומספר צווי 12 מ-3,732 לכ-52,460. חלק מהעלייה משקף אכיפה שהחלה סוף סוף לפעול – אך היא החלה שנתיים לאחר שפקע הפטור, ורק בעקבות לחץ ציבורי והוראת בג"ץ.

באותה תקופה עצמה קידמה הממשלה, בראשות בנימין נתניהו ובוועדה בראשות ח"כ בועז ביסמוט, חוק שקבע יעדי גיוס נמוכים ביחס לפוטנציאל, כשמפלגות הקואליציה החרדיות קושרות את תמיכתן בתקציב בקידומו. גורמי המקצוע של המדינה עצמם העריכו שעצם קידום החוק מייצר תמריץ שלילי לגיוס.

הפער בין 90 אלף משתמטים אפשריים ל-12 אלף חיילים חסרים אינו סתירה אלא אותה משוואה עצמה. מה שהיא דורשת אינו עוד אזהרה מצד הצבא, אלא הכרעה של מי שמוסמך להכריע – ולא קיבל אותה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.