JavaScript is required for our website accessibility to work properly. 10,000 קילומטרים מקוסרה, הוא צופה באחיו הנצור: "זה סיוט" | זמן ישראל
10,000 קילומטרים מקוסרה, הוא צופה באחיו הנצור: "זה סיוט"

"אחי ביקש עזרה, החיילים התחבקו עם המתנחלים"

בלעדי כבר ארבעה ימים שנערי גבעות מונעים ממשפחות פלסטיניות בקוסרה לצאת מבתיהן ומקשים על הכנסת מזון וסיוע רפואי ● בתיעודים שהגיעו לזמן ישראל נראים חיילי צה"ל לצד המתנחלים ● לואיי אבו רידי, פלסטיני־אמריקאי שחי באוהיו ועוקב דרך מצלמות האבטחה אחר אחיו ובנו הלכודים בבית: "במקום לשמור על אחי, החיילים הופכים להיות חלק מהסכנה"

כבר ארבעה ימים שנערי גבעות מטילים מצור על בתיהם של פלסטינים בכפר קוסרה שבשטח B, וממשלת ישראל וצה"ל אינם עושים דבר. מתיעוד של בני המשפחות הנצורים עולה כי חיילי צה"ל שהגיעו למקום הצטרפו למתנחלים, ולא סייעו לבני המשפחות הזקוקים לעזרה רפואית ולאוכל.

אחד הבתים שייך ללואיי אבו רידי, פלסטיני־אמריקאי בן 46 שחי באוהיו. כ־10,000 קילומטרים מהבית שבנה בכפר שבו נולד, הוא יושב מול מצלמות האבטחה וצופה באחיו קוסאי ובבנו בן ה־18 לכודים בפנים ומחכים לעזרה.

אני משוחחת עם אבו רידי כשאצלו קצת אחרי 06:00 בבוקר. הוא עדיין לא הלך לישון, וברור שעד שהעיניים שלו יכריעו אותו הוא יישאר צמוד למצלמות האבטחה שהתקין בביתו בקוסרה. מי יכול להירדם כשבמרחק 10,000 קילומטרים אח שלך זועק לעזרה?

"אני כבר שלושה ימים צמוד למצלמה. יש רגעים שאני ממש רואה איך המתנחלים מתקרבים לבית, אני עוקב אחרי התגובות של אחי ושל הבן שלו, וזה סיוט"

השיחה איתו מתנהלת באנגלית, אבל השפה הדומיננטית היא דאגה וכאב. "אמרתי לקוסאי, 'תשמע, החיים שלך יותר חשובים מכל דבר. אם אתה מרגיש מאוים ופוחד, אני אדאג שיבואו לפנות אותך למקום בטוח'. אבל הוא לא רוצה להתפנות. 'אחי', הוא עונה לי, 'כל מה שאני זקוק לו זה אוכל. אני לא הולך מהבית שלנו'".

אבו רידי, בן 46, נולד וגדל בקוסרה. יש לו בכפר משפחה, חברים, אהבות של ילד ונער, וזיכרונות מתוקים של בית, חום וחיבוק של אמא. הוא עזב את הכפר לפני 23 שנים, נסע לארצות הברית והשתקע באוהיו. היום הוא בעלים של רשת תחנות דלק. יש לו שתי בנות, אחת בת 10 והשנייה בת 20.

תיעוד ממצלמות האבטחה בבית בקוסרה, שבו נראים המתנחלים שהגיעו לאזור, 12 באוגוסט 2026 (צילום: לואיי אבו רידי)

במובנים רבים אבו רידי הוא אמריקאי. אבל כמו היהודים האמריקאים שהגוף שלהם באמריקה והלב בישראל, הלב של אבו רידי עמוק בקוסרה. הוא מקפיד לבוא לבקר את המשפחה לפחות פעם בשנה, ובתקופה האחרונה אפילו יותר. אמא שלו, בת 83, עברה שבץ, והוא רוצה להיות לידה ככל שניתן.

את השטח בקוסרה הוא רכש לפני כמה שנים והחל בבניית הבית. עד היום השקיע בו כבר מיליון דולר, והבית עדיין לא גמור. "קניתי אותו", הוא מספר, "כדי שהבנות שלי יהיו חלק מהסיפור המשפחתי שלי. זה הדחף הכי בסיסי, לחבר את הילדות שלי לזהות שלי.

"כשהבת הבכורה שלי הייתה בת שבע, הבאתי אותה לקוסרה לחודשיים. רשמתי אותה לבית הספר, כדי שהיא תתחבר למקום. זו חוויה מעצבת. לפני שבניתי את הבית, קיבלתי את כל האישורים הרלוונטיים מהרשות הפלסטינית, ויש לי את כל המסמכים שמאשרים שזה השטח שלי ושאני רשאי לבנות פה".

"לפני שבניתי את הבית, קיבלתי את כל האישורים הרלוונטיים מהרשות הפלסטינית, ויש לי את כל המסמכים שמאשרים שזה השטח שלי ושאני רשאי לבנות פה"

פנית לשגרירות ארה"ב בישראל?
"ברור. שלחתי מייל והם ענו שאין להם סמכות במקום, ושאפנה לממשלת ישראל או לרשות הפלסטינית".

חוסר ההיענות של שגרירות ארה"ב בישראל נשמע גם מפיהם של אזרחים אמריקאים־פלסטינים נוספים. בכפרים שממזרח לרמאללה מתגוררים אלפי פלסטינים שמחזיקים באזרחות אמריקאית. מדובר בריכוז חריג ומשמעותי של אזרחים אמריקאים.

הדוגמה הבולטת ביותר היא תורמוס עיא: ההערכה היא שכ־80%–85% מתושביה מחזיקים באזרחות אמריקאית. גם בסינג'יל, אל־מזרעה א־שרקייה ובכפרים נוספים מצפון־מזרח וממזרח לרמאללה יש קהילה גדולה של פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית. רבים מהם טוענים ששגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, נמנע מלעזור. "מאוד בולט שהוא לא בעדנו", מעיד אבו רידי.

רק בשבוע שעבר התפרסמה ב"גרדיאן" כתבה על פלסטינים־אמריקאים בתורמוס עיא שמרגישים כי הממשל האמריקאי נטש אותם לנוכח אלימות מתנחלים, ובה מתוארות פניות חוזרות לסיוע אמריקאי שלא זכו להגנה אפקטיבית.

מה עובר עליך כשכל מה שאתה יכול לעשות בשלב הזה הוא לצפות באחיך ובבני משפחתו בתיעוד ממצלמות האבטחה, מכותרים וחסרי הגנה?
"זו חוויה מאוד לא פשוטה. אני כבר שלושה ימים צמוד למצלמה. אנחנו מדברים כל כמה שעות. יש רגעים שאני ממש רואה איך המתנחלים מתקרבים לבית, אני עוקב אחרי התגובות של אחי ושל הבן שלו, וזה סיוט. האנשים האלו הם מפלצות. זה הטרור האמיתי. זה לא יכול לקרות בשום מקום אחר בעולם.

"אני לא מבין איך זה יכול להיות. אחי מתקשר למשטרה ומבקש עזרה, וכעבור כמה זמן מגיע טנדר לבן עם חיילי צה"ל, ובמקום לעזור, החיילים מתחבקים עם המתנחלים"

"אני לא מבין איך זה יכול להיות. אחי מתקשר למשטרה ומבקש עזרה, וכעבור כמה זמן מגיע טנדר לבן עם חיילי צה"ל, ובמקום לעזור, החיילים מתחבקים עם המתנחלים. במקום לשמור על אחי, החיילים הופכים להיות חלק מהסכנה. זה נראה כאילו יש להם גיבוי, חלק ממדיניות הממשלה הישראלית. אני לא מבין את זה. אנחנו אנשים שמאמינים ב'חיה ותן לחיות'. אין סיבה שלא נחיה בשלום".

יש לך חזון איך לקיים שלום כזה?
"קוסרה נמצאת בשטח B. זה אזור שהרשות הפלסטינית מחזיקה בסמכויות האזרחיות שלו. למתנחלים אין מה לעשות שם. שיפסיקו להטריד אותנו.

מתנחלים מתבצרים בכפר הפלסטיני קוסרה, 12 באוגוסט 2026 (צילום: באדיבות ללואיי אבו רידי)
מתנחלים מתבצרים בכפר הפלסטיני קוסרה, 12 באוגוסט 2026 (צילום: באדיבות לואיי אבו רידי)

"בתור ילד לא הכרתי ישראלים. ההיכרות שלי עכשיו עם האנשים האלו מטלטלת. הנחמה האחת היא שיש גם ישראלים אחרים, יש ישראלים שבאמת אכפת להם, אנשים עם לב".

בשבוע הבא מתכונן אבו רידי להגיע לקוסרה. "קוסאי אמר לי להישאר בבית. 'אין לך מה לעשות פה. תישאר בבית', הוא אמר לי. אבל אני חייב לבוא. אני חייב להיות קרוב לאח שלי".

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 770 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 12 באוגוסט 2026

מה שחשוב ומעניין עכשיו

סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.