בנובמבר 2025 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד על היעדר תפיסת ביטחון לאומי והשפעתו על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל. הדוח קובע כי לאורך השנים נעשו שישה ניסיונות לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי, אך תפיסה כזו לא אושרה מעולם בקבינט המדיני-ביטחוני או בממשלה.
לגבי ראש הממשלה נתניהו קובע המבקר, בלשונו: "בכך הוא לא מימש את אחריותו בנושא ותפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב".
מה בדיוק קבע הדוח?
הקביעה המרכזית מנוסחת בדוח כך: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שיזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי בשנים 2017 עד 2018 ופעל להטמעתה, לא השלים את המהלך שהתחיל ולא הביא לאישור תפיסת ביטחון לאומי רשמית.
כמו כן, לא התקבלה החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה: שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים. המבקר מוסיף שהדבר נעשה חרף החשיבות והצורך שראש הממשלה עצמו הכיר בהם.
לצד הקביעה על הדרג המדיני, מטיל הדוח אחריות גם על המטה לביטחון לאומי: ראשי המל"ל שכיהנו מאז 2008, השנה שבה נחקק חוק המל"ל, לא הביאו לקבינט תפיסת ביטחון מעודכנת לדיון והחלטה. בלשון המבקר, "המל"ל לא מימש את תפקידו בנושא זה".
נדרשת כאן הבהרה שהמבקר עצמו מקפיד עליה, ואי אפשר לדלג עליה. בהודעה שליוותה את פרסום הדוח נכתב במפורש שהדוח "אינו מחליף ביקורת מקיפה אשר תצביע על ליקויים או תטיל אחריות על מי מהגופים או בעלי התפקידים המעורבים באירועי ה-7 באוקטובר", וכי מטרתו להעלות סוגיות בנוגע לקשר שבין תפיסת הביטחון הלאומי לבין אירועי אותו יום. כלומר, זהו ממצא על תהליך קבלת החלטות, ולא הכרעה בשאלת האחריות לכשל.
מה השיב משרד ראש הממשלה?
התגובה מובאת כאן במלואה משום שהיא חולקת על עצם הממצא. לפי הדיווח ב-ynet, מסר משרד ראש הממשלה כי הטענה שישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון רשמית וסדורה היא שגויה, משום שנתניהו גיבש תפיסה כזו והציג אותה לקבינט ולגורמים ביטחוניים נוספים בשנים 2019 עד 2021, וכי המל"ל העביר לגופי הביטחון הנחיות שנקבעו בהתאם לתפיסה והנחה אותם לקבל החלטות משמעותיות על בסיסה.
המחלוקת אינה על העובדות אלא על משמעותן. אף צד אינו חולק על כך שהתפיסה נכתבה, הוצגה והשפיעה על הנחיות. המחלוקת היא בשאלה אם הצגה לקבינט שקולה לאישור.
עמדת המבקר היא שלא, ושהמבחן הוא אישור רשמי בעל תוקף מחייב, המגובה בהקצאת משאבים לאומיים. עמדת משרד ראש הממשלה היא שהתפיסה פעלה הלכה למעשה גם בלי אישור פורמלי.
מדוע זה אינו סיפור של ממשלה אחת?
כאן נדרשת זהירות שהדוח עצמו מחייב. ששת הניסיונות לגבש תפיסת ביטחון נעשו, לפי הדוח, בין 1998 ל-2021 – פרק זמן שחוצה ממשלות רבות וראשי ממשלה אחדים. תחת זאת השתרשה תפיסת ביטחון בלתי רשמית המבוססת על משנתו של דוד בן-גוריון משנת 1953.
גם הכשל של המל"ל מתועד מאז 2008 ואילך, כלומר בכל הממשלות שכיהנו בתקופה זו. לשון המבקר בסיכום היא "כשל רב-שנים שבו הדרג המדיני לא מימש את אחריותו", ולא כשל של אדם או של ממשלה מסוימת.
מה שכן ייחודי בקביעה על ראש הממשלה נתניהו הוא הצירוף של שלושה רכיבים: הוא היה זה שיזם את התהליך, הוא עצמו הכיר בחשיבותו, והוא לא הביא אותו לאישור. זהו ממצא על יוזם שלא השלים את יוזמתו, ולא על מי שלא ידע.
מה קורה כשאין תפיסה מאושרת?
לפי הדוח, בהיעדר תפיסה רשמית ומחייבת נפגעת יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל ואת יתר גופי הביטחון בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותם ולפקח עליהם ולבקר אותם. בלשון המבקר, יכולת זו "לוקה בחסר ובמקרים מסוימים אינה קיימת".
הביטוי המעשי מופיע בדוח בהקשר של בניין הכוח: ועדת נגל ציינה שהתוכנית הרב-שנתית של צה"ל, תר"ש גדעון, "מעוצבת כמעט כולה בעבודת מטה של הצבא עצמו, ללא תפיסת ביטחון מאושרת וידועה למדינת ישראל", וכי יש לתקן כשל זה. כלומר, המסמך שמכתיב את סדרי העדיפויות בבניין הכוח נכתב בהיעדר המסמך שאמור להכתיב לו אותם.
האם אותו דפוס חוזר גם בתחומים האזרחיים?
ארבעה דוחות ביקורת שפורסמו בינואר 2026 מציגים מנגנון זהה בארבעה תחומים שאין ביניהם קשר תוכני. בכל אחד מהם הפער מתועד, מתקבלת החלטה, והביצוע אינו מגיע.
| התחום | מתי תועד | מה הוחלט | מה בוצע |
|---|---|---|---|
| מיגון ומקלוט | חמישה דוחות מאז 2007 | קבינט 2018, תוכנית 2019–2030 | 52% מהתקציב שהוקצה |
| מיגון בתי חולים | 2007, 2013, 2014 | אומדן 4.8 מיליארד ש"ח | פחות מ-10% תוקצבו |
| פיצויי מלחמה | ועדה פנימית 2017 | מערכת שליטה ובקרה, אושרה 2018 | הזמנת עבודה לא הוצאה |
| חינוך בחירום | דוח מבקר 2021 | תהליך אסטרטגי 2021–2022 | לא הובא להנהלת המשרד |
המשותף לארבעתם אינו התוכן אלא השלב שבו העניין נעצר: לא בזיהוי הבעיה, לא בקבלת ההחלטה, אלא בין ההחלטה לביצועה.
אילו החלטות של ראש הממשלה תועדו כלא ממומשות?
בדוח מבקר המדינה מדצמבר 2016 על ההיערכות להגנת העורף מופיעות שתי דוגמאות. בשנת 2011 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו למגן את מוסדות החינוך ביישובים הנמצאים בטווח של 7 עד 15 ק"מ מגבול עזה; המבקר מצא כי חרף זאת נותרו באזורים אלה מוסדות חינוך שאינם ממוגנים כנדרש.
במאי 2013 אישר ראש הממשלה תקציב רב-שנתי לפיקוד העורף לשדרוג מערך ההתרעה, ולפי הדוח "החלטה זו לא מומשה".
באותו דוח נמצא גם כי החלטת ממשלה 1661 מיוני 2014, שחייבה את שר הביטחון להציג תוכנית עבודה שנתית ורב-שנתית להכנת העורף ולהסדיר את חלוקת הסמכויות מול המשרד לביטחון הפנים, לא מומשה עד יולי 2016. בדוח משנת 2020 נמצא כי ההסדרה טרם הושלמה.
ביולי 2018 החליט הקבינט על תוכנית רב-שנתית למיגון העורף בהיקף 5 מיליארד ש"ח; בדוח 2026 נמצא כי בשנים 2019 עד 2024 הוקצו לה בפועל 1.406 מיליארד ש"ח, ומהם מומשו כ-52%.
מה כן נעשה?
תיאור מדויק מחייב לציין גם את הצד השני, וחלקו מהותי. ביוני 2025 נחקק חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, המחייב את המל"ל לגבש הצעה לאסטרטגיה מדינית-ביטחונית ואת הממשלה או הקבינט לאשרה בתוך חמישה חודשים מכינונה של ממשלה חדשה. זהו בדיוק המנגנון שהיעדרו תועד בדוח.
בתחומים האזרחיים, במרץ 2024 הועלה שיעור ההפרשה לקרן הפיצויים מ-0% ל-80% ב-2024 ול-100% ב-2025. מתוך 1.406 מיליארד ש"ח שהוקצו לתוכנית מיגון העורף בשנים 2019 עד 2024, 869 מיליון הוקצו בשנת 2024 בלבד.
למיגון בתי חולים הוקצו יותר מ-670 מיליון ש"ח מאז תחילת המלחמה, שאפשרו הוספת יותר מ-3,600 מיטות מוגנות. פעולות אלה בוצעו תחת הממשלה המכהנת, לאחר פרוץ המלחמה.
יש להוסיף גם הערה על יכולת הביקורת עצמה. צו ביניים עיכב כ-15 חודשים את הביקורות בנושאי הליבה, והוסר באפריל 2025. ב-29 בדצמבר 2025 הוציא בג"ץ צו ביניים נוסף המשהה את הביקורת על שמונה נושאי ליבה. כלומר, הבדיקה המקיפה של אירועי ה-7 באוקטובר טרם הושלמה, ומסקנותיה טרם פורסמו.
מה אמור להשתנות אחרי הבחירות?
חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי קובע לוח זמנים הקשור ישירות לכינון ממשלה. חמישה חודשים מהיום שבו תיכון הממשלה הבאה, על הממשלה או הקבינט לאשר אסטרטגיה מדינית-ביטחונית שגיבש המל"ל. זהו המבחן הראשון של המנגנון שעוגן בחוק כלקח.
המבקר ממליץ בדוח כי ראש הממשלה והדרג המדיני יובילו תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה, יאשרו אותה באופן רשמי ויפרסמו אותה לציבור, בכפוף לכללי חיסיון. נכון למועד סיום הביקורת, כשנתיים לאחר פרוץ המלחמה, למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון לאומי מאושרת ומחייבת.
סיכום
מבקר המדינה קבע שראש הממשלה נתניהו יזם כתיבת תפיסת ביטחון לאומי, הכיר בחשיבותה, אך לא הביא אותה לאישור מחייב, ובכך "לא מימש את אחריותו בנושא". משרד ראש הממשלה חולק על הקביעה וטוען שהתפיסה גובשה, הוצגה והנחתה את גופי הביטחון בפועל.
במקביל, אותו דוח מתעד שישה ניסיונות כושלים מאז 1998, ובכך חושף כשל שחוצה ממשלות וראשי ממשלה. בארבעה תחומים אזרחיים נפרדים חוזר אותו מנגנון: הפער מתועד, ההחלטה מתקבלת, והביצוע נעצר בין השניים.
ביוני 2025 נחקק חוק שנועד לשבור את המנגנון הזה, והמבחן הראשון שלו יגיע חמישה חודשים אחרי כינון הממשלה הבאה.
שלוש שאלות לבוחר ערב הבחירות:
כאשר מנגנון שנכשל שש פעמים מאז 1998 מקבל כעת מסגרת חוקית עם לוח זמנים של חמישה חודשים מכינון הממשלה, מי מהמתמודדים מתחייב לעמוד בו, ומה יקרה אם לא?
כאשר המחלוקת בין המבקר לבין משרד ראש הממשלה היא בשאלה אם הצגה לקבינט שקולה לאישור מחייב, איזו עמדה מהשתיים משקפת את מה שהבוחר מצפה מהדרג המדיני, ומי מהמתמודדים אומר זאת במפורש?
כאשר אותו מנגנון של החלטה שאינה מתורגמת לביצוע חוזר בארבעה תחומים אזרחיים שאין ביניהם קשר, מי מהמתמודדים מציג מנגנון מעקב אחר ביצוע החלטות ממשלה, ולא רק רשימת יעדים חדשה?
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו