מתווה נתניהו לשחרור החטופים ממאי 2024 כבר אישר נסיגה מעזה

לקראת הבחירות המתקרבות מציגים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' את השבת החטופים מעזה, חלקם אחרי עיכוב של שנתיים, כ"הישג" שלהם. עוד מספרים נתניהו וסמוטריץ', כי הממשלה "דחתה" את דרישות ה"כניעה" להפסקת אש קבועה ונסיגה מלאה של צה"ל מעזה.

אבל במתווה שנשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן פרסם לשחרור החטופים במאי 2024, ושאותו ביידן ייחס לנתניהו, הוצע בפירוש סיום המלחמה, ולאחר מכן – נסיגה ישראלית מעזה. גם בנוסח הרשמי של החלטת מועצת הביטחון 2735 מיוני 2024, שקראה לסיום המלחמה ולשחרור החטופים, נכתב בפירוש כי "ישראל אישרה אותו".

ואכן, ההסכם שנחתם בספטמבר 2025, שהביא לשחרור והחזרת החטופים האחרונים, כלל הפסקת אש בעזה; לפי אותו הסכם, שישראל חתומה עליו כמובן, ישראל גם אמורה לסגת מעזה בהמשך, בדיוק כמו ב"מתווה נתניהו" מאפריל 2024. ה"הישג" היחיד של נתניהו היה עיכוב של שנה וחצי בחתימה על ההסכם, בסיום המלחמה ובשחרור חלק מהחטופים – במחיר יקר של חיי אדם וסבל אנושי. 

האם ישראל קיבלה את הדרישה לסיים את המלחמה בעזה?

במאי 2024 הציג ביידן מתווה לסיום המלחמה ושחרור החטופים שנמצאו בשבי בעזה מאז הטבח ב-7 באוקטובר 2023. ביידן ייחס בפומבי את מקור המתווה לנתניהו ואף כינה אותו "מתווה נתניהו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל את פניו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם נחיתתו בנתב"ג, 18 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

שלב א' במתווה נתניהו כלל הפסקת אש מיידית ומלאה, שחרור חטופים ובהם נשים, קשישים ופצועים, החזרת גופות חטופים שנהרגו, שחרור אסירים פלסטינים, נסיגת צה"ל מהאזורים המיושבים בעזה, החזרת אזרחים פלסטינים לבתיהם בכל אזורי הרצועה כולל הצפון, וחלוקת סיוע הומניטרי בהיקף נרחב.

שלב ב' כלל "סיום קבוע של הלחימה, בתמורה לשחרור כל שאר החטופים שעדיין בעזה, ונסיגה מלאה של כוחות ישראל מעזה". שלב ג' הוא תוכנית שיקום רב-שנתית והשבת גופות החטופים שנותרו.

שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' מנה בציוץ בפברואר 2025 את הדרישות שייחס לחמאס – "הפסקת המלחמה, נסיגת צה"ל מעזה, שיקום עזה והישארות חמאס בשלטון בניגוד גמור למטרות המלחמה" – וקבע: "מדינת ישראל מעולם לא קיבלה החלטות מדיניות ככניעה לחטיפות ולא תעשה זאת גם כעת (…) לא נאנס לבצע צעדים מדיניים במסגרת עסקת שחרור חטופים".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגדיר את המתווה "עסקת כניעה לחמאס" בהצהרה בינואר 2025.

בכיכר החטופים בתל אביב. 2 בדצמבר 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

לגישתם של בן גביר וסמוטריץ', הפסקת אש קבועה ונסיגה מלאה מעזה סתרו, כביכול, את היעד של החלפת שלטון חמאס. לכן, לפי דברי השרים הקיצונים, התעקשותם על המשך הלחימה בכל מחיר – גם במחיר חיי החטופים וחייהם של חיילים – הייתה הכרחית.

אבל ראשית, מתווה ביידן-נתניהו, שפורסם יותר מחצי שנה קודם, כבר כלל "כניעה" לדרישות שבן גביר וסמוטריץ' טענו שישראל "לעולם לא תיכנע להן". המתווה אומץ גם על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, ובנוסח הרשמי של החלטת המועצה צוינה העובדה שישראל הסכימה לו.

סעיף 1 בהחלטת מועצת הביטחון קובע כי המועצה "מברכת על ההצעה להפסקת האש שהוכרזה ב-31 במאי אשר ישראל קיבלה, קוראת לחמאס לקבל אותה גם הוא, וקוראת לשני הצדדים ליישם את תנאיה במלואם ללא דיחוי וללא תנאי".

שנית, בניגוד גמור לטענות בן גביר וסמוטריץ', מתווה ביידן-נתניהו – כמו גם הפסקת האש שנחתמה בפועל שנה וחצי אחרי שהוצג – קרא בפירוש לסיום שלטון חמאס בעזה, וגם התיר לישראל לחזור ולפעול בעזה אם חמאס יפר אותו. 

פעילים פלסטינים חמושים מארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי בעיר עזה, 20 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

בנאומו של ביידן ממאי 2024 הסביר כי המטרה שלו "היא לא הפסקת אש שתהיה בהכרח שברירית וזמנית, כי אם סיום בר-קיימא של המלחמה (…) כזה שיחזיר את כל החטופים הביתה, יבטיח את ביטחונה של ישראל, וייצור 'יום שאחרי' טוב יותר בעזה בלי חמאס בשלטון".

עוד קבע ביידן במפורש – גם במתווה שכתב ושייחס לנתניהו, וגם בנאומיו – כי לישראל תישאר אפשרות לפעולה: "אם חמאס לא יעמוד בהתחייבויותיו במסגרת ההסכם, ישראל יכולה לחדש פעולות צבאיות". הזכות לחדש לחימה קיימת במתווה ביידן-נתניהו, והיא מותנית בהפרה מצד חמאס.

לצד זאת, סעיף 3 להחלטה מבהיר כי אם המשא ומתן על שלב א' יימשך יותר משישה שבועות, הפסקת האש תימשך כל עוד נמשך המו"מ. 

האם ביידן רצה להשאיר את חמאס בשלטון בעזה?

בנוסח הפומבי של מתווה ביידן-נתניהו, כפי שהוצג בנאום ביידן ובהחלטת מועצת הביטחון, לא הייתה קביעה שחמאס יישאר גוף השלטון ברצועה, אלא ההפך הגמור מזה. הנוסח קבע בפירוש ששלטון חמאס בעזה יסתיים. סעיף 6 במתווה שפרסם האו"ם קבע כי עזה תהיה "תחת שליטת הרשות הפלסטינית".

פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי מברכים מתפללים שהתאספו לתפילות עיד אל-פיטר בעיר עזה, 20 במרץ 2026. (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

הפסקת אש ללא חלופה שלטונית פירושה להשאיר את עזה בידי חמאס. הפסקת אש עם ממשל פלסטיני חלופי, פיקוח על הסיוע, סגירת נתיבי הברחה ומנגנון פירוז מציבים מסלול אחר – מעבר ממצב שבו חמאס שולט מכוח היעדר חלופה, למצב שבו שליטתו מוחלפת בשלטון אחר.

שר החוץ האמריקאי בממשל ביידן, אנתוני בלינקן, תיאר בנאום שנשא בינואר 2025 את החלופה שהציע לשלטון חמאס: מנהל ביניים שיוקם בידי הרשות הפלסטינית, יכלול נציגי תושבים מעזה לצד נציגי הרשות, ויטפל בבנקאות, מים, אנרגיה, בריאות ותיאום אזרחי עם ישראל, לצד כוח ביטחון בין-לאומי וכוח פלסטיני שיאומן בידי ארה"ב.

לפי בלינקן, המנהל היה אמור להיות מוחלף ברשות פלסטינית "מתוקנת" "ברגע שהדבר יתאפשר".

אבל נתניהו וסמוטריץ' דוחים את החלופה השלטונית הזו לחמאס. ב-7 באוקטובר 2015, אמר סמוטריץ' בריאיון לערוץ הכנסת "הרשות הפלסטינית היא נטל וחמאס הוא נכס". לפי דיווחים, גם נתניהו אמר בדיון סגור ב-2019: "מי שלא רוצה מדינה פלסטינית, חייב לרצות בחיזוק חמאס". נתניהו אמר זאת כדי להצדיק את האישור העקבי שנתן לקטאר להעביר מימון לחמאס. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מגיעים להצבעה על תקציב המדינה באולם מליאת הכנסת בירושלים, 13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

סמוטריץ' ממשיך לדבוק באותה מדיניות עד היום. בפברואר 2025 הסביר את האמירה וטען כי "מוציאים את הדברים מהקשרם": "דיברתי על זירת הדה-לגיטימציה. אנחנו 16 חודשים מפרקים לחמאס את הצורה, ועד עכשיו העולם לא עוצר אותנו. זה לא היה קורה מול שום גוף אחר כמו הרשות הפלסטינית", והוסיף: "אני חושב שהוכח שצדקתי".

בשתי האמירות, בהפרש של עשור, סמוטריץ' הציג את הרשות הפלסטינית כמכשול גדול יותר לאינטרס הישראלי מחמאס. זאת – גם אחרי שחמאס פלש לישראל, רצח 1,200 בני אדם בשטח המדינה וחטף 259 בני אדם לעזה. 

מה קרה למתווה נתניהו-ביידן לסיום המלחמה מ-2024?

לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", נתניהו אישר ב-22 במאי 2024 מתווה הפוגה שגנז חודש קודם לכן בעקבות איום של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להפיל את הממשלה. עוד דווח ב-NYT כי ב-27 במאי מתווה נתניהו הועבר למתווכים המצריים והקטאריים, וארבעה ימים לאחר מכן הציג אותו ביידן. זה המתווה שמועצת הביטחון בירכה עליו.

ביידן עצמו הצביע על המכשול בזמן אמת. באותו נאום אמר: "אני יודע שיש בישראל מי שלא יסכימו לתוכנית הזו ויקראו להמשך המלחמה ללא הגבלת זמן. חלקם נמצאים אפילו בקואליציה. והם הבהירו: הם רוצים לכבוש את עזה, הם רוצים להמשיך להילחם שנים, והחטופים אינם בראש סדר העדיפויות שלהם".

ענבל שגיב-נקדימון בהפגנה למען עסקה לשחרור החטופים בירושלים, 2025 (צילום: באדייבות ענבל שגיב-נקדימון)

בינואר 2025, לאחר שדונלד טראמפ נבחר מחדש לנשיא ארה"ב והחליף את ביידן, דנה הממשלה שוב במתווה לסיום המלחמה ושחרור החטופים. מזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב אז בתגובה לטענות בן גביר, כי העסקה שהייתה אז על הפרק הייתה "אותה עסקה של מאי" (2024). לפי הגדרתו של פוקס, המתווה שאושר במועצת הביטחון ביוני 2024 והעסקה שנידונה בינואר 2025 הם אותו מסמך.

הממשלה אישרה את המתווה בינואר 2025, אך רק השלב הראשון שלו יצא אז לפועל, כיוון שההסכם קרס במרץ, ולכן השלב השני – שחרור החטופים האחרונים וסיום המלחמה –בוצע רק חצי שנה אחר כך.

האם אפשר לנצח את חמאס בלי מהלך מדיני משלים?

סמוטריץ' ובן גביר דרשו להמשיך את המלחמה בכל מחיר, גם במחיר שביים ומותם של החטופים והרג של מאות חיילים, "עד שחמאס יתפרק". נתניהו השמיע גם הוא, לפעמים, את הטענה הזאת, כדי להצדיק את העיכובים והדחיות בחתימה על ההסכם.

הדרישה הזאת – שעלתה בעיכוב של כשנה וחצי בשחרורם של חלק מהחטופים, ובחייהם של מאות ישראלים ורבבות אזרחים פלסטינים – נשענה על ההנחה שהלחימה תחסל לגמרי את ארגון הטרור חמאס, ושניתן לסיים את שלטונו בעזה בלי שלטון חלופי. אבל ההנחות הללו התנפצו על קרקע המציאות.

פלסטינים מפגינים נגד חמאס ברצועת עזה, 26 ביוני 2026 (צילום: צילום מסך, טוויטר)

בניתוח של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מינואר 2025 כתב אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן: "המשך הפעילות הצבאית ברצועת עזה, ללא פעילות מדינית מקבילה, לא יביא להשגת היעד של מיגור חמאס".

על חלופת הכיבוש המלא של עזה והממשל הצבאי ברצועה, שאותה הציעו סמוטריץ' ובן גביר, כתב: "אחרי תשלום כל המחירים הללו, חלופה זו אינה מבטיחה את חיסולו של חמאס. הארגון אומנם ידוכא ויוחלש, אך לא יייעלם".

גוטרמן המליץ: "לכונן (בעזה) מנהל טכנוקרטי מקומי בתמיכתן של מדינות ערב המתונות, לצד שמירה על חופש פעולה צבאי לישראל".

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש אגף המודיעין לשעבר, כתב בנייר מדיניות מ-17 באוגוסט 2025 כי "מוערך שהמשך והרחבת הלחימה לא ישיגו את מטרות המלחמה ואף יסכנו את חיי החטופים שבשבי חמאס… חמאס, בסבירות גבוהה, לא יעלם".

גורמי ביטחון, ביניהם INSS, קבעו כי שלטון ישראלי קבוע בעזה יעלה כ-25 מיליארד שקל בשנה בהוצאות צבאיות, ועוד כ-10 מיליארד שקל בשנה לאספקת חשמל, מים, שירותי רפואה ומזון לאוכלוסייה המקומית.

משפחות חטופים ותומכיהם נושאים שלטים בעצרת בתל אביב. 30 באוגוסט 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

האם השבת החטופים הייתה הישג של נתניהו?

נתניהו אמר בטקס במליאת הכנסת בפברואר 2026: "פעמים רבות הבטחתי מעל הדוכן הזה שנחזיר את כולם – וכך אכן עשינו. החזרנו את כל החטופים עד האחרון שבהם".

בסוף יוני 2026 הוסיף שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בריאיון לפודקאסט: "אני חושב שיש לי השפעה דרמטית, שלא לומר מכרעת, על המלחמה (…) בזכותי כל החטופים כאן". זאת, למרות שסמוטריץ' הצביע בקבינט נגד כל העסקאות לשחרור החטופים  מאז תחילת 2024.

אלוף (מיל') ניצן אלון, ששימש בזמן המלחמה בעזה כראש מפקדת השבויים והנעדרים, ענה לסמוטריץ' בנאום שנשא באוניברסיטת רייכמן: "הקבינט וההנהגה המדינית סירבו לעסקאות מוקדמות יותר – שלמות – בשם אותו 'ניצחון מוחלט', שאני חושב שהוא כזב. ניהלנו מלחמה ארוכה שהיה אפשר לסיים אותה לפחות שנה קודם".

אלון ענה לטענה על השבת כל החטופים: "בערך 40 חטופים שנחטפו חיים נהרגו בשבי (…) במקומות מסוימים היינו יכולים אולי בתפקוד ובהחלטות אחרות, או במו"מ אחר, להחזיר אותם בחיים". על סמוטריץ' אמר: "הוא זה שהתנגד לחלק מההסכמים בשלבים השונים – אני לא חושב שיכול לקחת קרדיט על החזרת כל החטופים".

ניצן אלון במפקדת פיקוד המרכז בירושלים, 8 ביולי 2024 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

ג'ון פולין, אביו של הירש גולדברג-פולין שנרצח בשבי בסוף אוגוסט 2024, צייץ ברשת X בשבוע שעבר: "בכל פעם שאחד מחברי הממשלה הזאת לוקח קרדיט על החזרת כל החטופים הביתה, זה כמו לחפור בפצע פתוח. די!"

שאלות שעולות מן האירועים

האם ישראל באמת קיבלה מתווה של נסיגה מלאה מעזה?

כן. לפי כל הדיווחים האמינים, המתווה שנתניהו העביר לביידן במאי 2025, המתווה שהממשלה אישרה בינואר 2025, וגם הפסקת האש שנחתמה לבסוף בספטמבר 2025, כללו, כיעד סופי, נסיגה של ישראל מכל רצועת עזה.

האם המתווה שהציע ג'ו ביידן חייב את ישראל בהפסקת אש קבועה ומיידית?

לא. לפי מתווה ביידן-נתניהו ממאי 2024, סיום קבוע של הלחימה בעזה היה מותנה בהסכמת הצדדים ובשחרור כל שאר החטופים, כיעד של השלב השני.

האם ביידן הציע לאסור על ישראל להילחם בחמאס אם חמאס יתקוף?

לא. ביידן הצהיר במפורש פעמים רבות שאם חמאס יפר את התחייבויותיו במסגרת הפסקת האש, ישראל תוכל לחדש פעולות צבאיות.

חיילים ואזרחים מצדיעים לשיירה שנושאת את ארבעת החללים שהושבו מעזה. המכון לרפואה משפטית באבו כביר, 13 באוקטובר 2025 (צילום: דור פזואלו/פלאש90)

מי היה אמור לשלוט בעזה לפי מתווה ביידן-נתניהו?

מנהל ביניים בהשתתפות תושבי עזה ונציגי הרשות הפלסטינית, שיוחלף בהמשך ברשות פלסטינית שתעבור רפורמות, לצד כוח ביטחון בינלאומי. זוהי גם התוכנית שהוסכם עליה במסגרת הפסקת האש שנחתמה בספטמבר שעבר.

האם תנאי העסקה לשחרור החטופים השתנו ממאי 2024 לינואר 2025?

התנאים לא השתנו. מדובר באותה עסקה. בינואר 2025 מזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב כי "העסקה הנוכחית (…) היא אותה עסקה של 27 במאי". העסקה גם אינה שונה במהותה מהעסקה שנחתמה בספטמבר אשתקד.

האם כל החטופים הושבו מעזה?

כן. אבל השחרור של חלק מהם התעכב תקופה ארוכה, ובמהלכה חלקם נהרגו ונרצחו בעזה. אלוף (מיל') ניצן אלון הבהיר ביולי 2026: "בערך 40 חטופים שנחטפו חיים נהרגו בשבי. בחלק מהמקרים החלטות אחרות היו מאפשרות להשיבם בחיים".

מקורות

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.